בתשובה לרותי אברבנאל, 14/04/03 4:46
מהצעד הראשון 140667
צודקת הגרפולוגית.
כל עוד אתם מתעקשים על מחקרים כפולי-סמיות ועל תקפות של 0.4 - אין על מה לדבר. אתם לא משחקים במגרש הנכון ורצוי שתתעדכנו על המוסכמות בשדה הטסטולוגיה הפסיכולוגית, ותשאירו את הנורמות הפרמקולוגיות למקום שבו נמצאים הכסף וסכנת החיים.
מטה אנליזיס של שיטות אבחון והערכה תעסוקתית מראה שתקפויות של מבחני אישיות הן 0.15-0.20, של ראיונות 0.11 - 0.22 ושל המלצות 0.16 - 0.27.
במצב עניינים עגום זה, הציפיה ל-‏0.4 בגרפולוגיה נראית תפורה מראש לכשלונה, לא?
בשנות ה70-80 ערכו מספר קטן של קבוצות חוקרים, בפרט בארץ, מחקרים, חלקם בעלי טעויות מתודולוגיות קשות, חלקם מגמתיים, ש"הוכיחו" את "אי-תקפות" הגרפולוגיה.בלי בושה מצויים בהם ציטוטים מגמתיים ולא נכונים של מחקרים קודמים (כגון במחקרם של קלימוסקי ורפאלי מ-‏83, ה"מצטטים" לנוחותם מפלוקיגר 61). אזכיר כי מדובר במחקר מדעי אוניברסיטאי ולא באתר פרסום מסחרי, שעליו יצא הקצף בדיון הנוכחי.
למותר לציין כי ה"עליהום" על הגרפולוגים התקיים בתקופה של פריחה לאבחון זה ותחרות קשה עם המכונים הפסיכולוגים. אילו היו נערכים מחקרים זהים על מבחנים פסיכולוגיים מקובלים, כמו הבית-עץ-איש במתבצע בחדר הסמוך, היו התוצאות זהות, אלא שמבחינה פוליטית היה לעורכי המחקר קצת פחות נוח.
כמו כן ניתן לעקוב אחר התעלמות שיטתית בספרות הלקוחה מהגל הזה מהמחקרים חיוביים, (שבחלקם - כמו דרורי- נמצאות אפילו הצטדקויות על כך שהראו כי הגרפולוגיה עובדת).
דוגמאות למקרים שהראו את תקפות הגרפולוגיה ולכן הם פחות מוכרים הם:
Drory (1986) Rated 60 employees on 13 job related items same as supervisory ratings. Some results significant at 0.001 level, and overall accounted for 60% variance. Detailed behavioural anchors to ensure both sides working to same frame of reference.
Satow & Rector (1995) 3 graphologists identified handwriting of successful entrepreneurs, paried with random sample from USA national database - 31, 34 and 34 out of 40.
Sonnemann & Kernan (1962) 37 execs with company from 2 – 30 years. Ratings on long-used carefully described factors compared with current senior managers ratings. All but one highly significant 0.01.

חשוב לציין גם שעיקר כוחה המחקרי של הגרפולוגיה הוא בארצות שאינן דוברות אנגלית, שברבות מתוכן מתקיימים לימודי גרפולוגיה אקדמיים, במסגרת חוגים לפסיכולוגיה, קרימינולוגיה או רפואה. לדוגמא: רומא, בורדו, בואנוס איירס, בילפלד. בציריך גרפולוגיה נלמדת לדיפלומה לבוגרי מדעי ההתנהגות במכון המסונף לאוניברסיטה.
קיימות עבודות דוקטוראט רבות בנושאים גרפולוגיים מגוונים, חלקם תעסוקתיים, הכתובות בגרמנית ובאיטלקית.
תופעה מעניינת שנצפתה בדיון הנוכחי היא גם הנכונות של מרבית משתתפיו לקבל את התיאורים האנקדוטאליים של נסיונות קבלת העבודה הכושלים שלהם כהוכחה לאי רצינות אחד הכלים שבהם נבדקו.
חברה, קצת פתיחות לדברים שאינם מכירים. קצת הסתכלות ביקורתית על המניעים שמאחורי מחקרים. קצת פחות יומרה לדעת איך לחקור תחומים שאין לכם מושג בהם. אפילו פסיכולוגים נכשלו בכך (למשל כשהוכיחו כי הגרפולוגיה אינה תקפה על סמך סימן ה"וי" בשאלונים, או שגרמו לכמה גרפולוגים חסרי-דעת לעשות את הבלתי-אפשרי ולנחש את מקצועו של הכותב)
ענת
מהצעד הראשון 140671
60 נבדקים? 37 נבדקים? אפילו מר לנדאו בלינק המצוטט ב תגובה 140550 טוען שזה לא רציני. צריך "אלפי"‏1 נבדקים.
על פי הקריטריונים המחמירים של מדע הגרפולוגיה, יש לפסול את תוצאות המחקרים הנ"ל.

כמה נבדקים יש בסה"כ במטה אנליזה?

1 מתוך הלינק:
"בעוד שמחקרים רפואיים חשובים מבוצעים לעתים על עשרות אלפי ואף מאות אלפי נבדקים, מחקרים לגבי הגרפולוגיה נעשים על מספר קטן של נבדקים"
מהצעד הראשון 140704
קורא נבוך יקר,
אין פלא שנבוך הנך, שכן גודל המדגם של מחקרים שהיטיבו עם הגרפולוגיה מפריע לך עד כדי פסילה מוחלטת שלהם, בעוד שגודל דומה במחקרים שהוכיחו את קשיי הכלי נראה לך הגיוני ומאשש את טיעוניך.
הוא אשר ניסיתי להעביר במסר הקודם - מי שיש לו תיאוריה מוצקה ומבוססת (גם אם מביכה בנקודות מסויימות שלא נתעכב עליהן מחמת קוצר הזמן של שנינו) - לא רוצה להיות מבולבל מן העובדות.
שמור על ניצוץ המבוכה, שהוא -כידוע - אם (או אבי? לפסיכואנליזה התקפה הפתרונים...) כל מדע.
ענת
הגודל לא קובע? 140720
אי אפשר לאחוז את המקל בשתי קצותיו.
לא אני פסלתי על בסיס גודל המדגם אלא מר לנדאו. רק הצבעתי על כך למענך.

אולי צריך להגיד דבר שהוא בעיני מובן מאליו:

"extraodinary claims need extraordinary proof"

אסטרולוגיה טוענת שאפשר לאפיין אדם על פי שעת לידה וכו. מכיוון שאין בידינו שמץ של מנגנון שיכול להסביר זאת (אפילו בעיקרון) אין ספק שיש כאן מקרה של "extraodinary claims".

גרפולוגיה, על פניה זה יותר סביר: בכל זאת מדובר בתכונה מוטורית שקשורה איך שהוא לאדם. לפחות אפשר להניח איזה מנגנון.

יחד עם זאת, מכיוון שהאנושות נכוותה אין ספור פעמים מנסיונות לאפיין אישיות על בסיס תכונות פיזיות, עדיין יש כאן מקום לספק גדול. מה גם שהתחום מלא בשרלטנים ( אפילו אלג"מ מכירים בכך).

מכיוון שהמחקרים עד כה הם אמביוולנטים ( לפחות), יש מקום להטיל את חובת ההוכחה על המאמינים ועליהם להבין שלא מדובר כאן בלשכנע סטודנט שחוק שימור האנרגיה תקף למרות שבניסוי הספציפי שלו המדחום לא עלה מספיק. מדובר בטענה הרבה יותר מרעישה ולכן יש צורך ביותר מניסוחים שנונים או מתנשאים כדי לשכנע ( אפילו קוראים נבוכים) שהעסק עובד.

לא צריך להתפלא או להעלב שטענות הגרפולוגים נתקלים בסקפטיות. מדובר ב "extraodinary claims".

כדי שיהיה ברור, הטענה המרעישה היא זאת:

קיימת *דרך כלשהי* שמאפיינת בצורה טובה תכונות אופי של אדם וזאת בלי *שיתוף פעולה פעיל* מצידו. שיתוף פעולה פעיל זה למשל לענות על שאלונים במידה *מסוימת* של כנות. לא מדובר על הגשת דוגמא של כתב יד.
מהצעד הראשון 140760
קורא נבוך יקר ומטומטם
אין פלא שנבוך הנך, שכן גודל המדגם של מאמינים שסיפרו על הניסים שקרו להם לאחר ביקור בקברו של הבבא סאלי, מפריע לך עד כדי פסילה מוחלטת של דברי המאמינים, בעוד שמספר דומה של מאמינים שחשבון הבנק שלהם לא התמלא, לא נכנסו להריון ולא הולידו בן זכר כתוצאה מהביקור בקבר הבבא, נראה לך הגיוני ומאשש את טיעוניך.
הוא אשר ניסיתי להעביר במסר הקודם: מי שיש לו תיאוריה מוצקה ומבוססת, לא רוצה להיות מבולבל מסיפורים, ועל כן הוא מטומטם, אומלל, קטן אמונה, כופר על רמה, ירחם עליו השם.
שמור על ניצוץ המבוכה, כשם שאני שומרת על ניצוץ הספק וכן שומרים כל חברי המגיבים בשם הגנת הגרפולוגיה, וכשם ששומרים אנו גם על כבוד המערערים עלינו באייל הכופר הזה.
הרבנית קוק
מהצעד הראשון 140774
אה... הנקודה הובנה, לא? קראנו פעמיים תרגיל זהה בדיון הזה.
מהצעד הראשון 140776
אני סתם נהנה לעשות להם את זה...
שפיות 140675
סוף סוף תגובה המביאה עמה משב רוח רענן ושפוי לדיון זה.
תודה ענת!
שפיות 140678
תגידי, את כל כך לא בטוחה בתקפות המקצוע שלך שאת נדרשת להניח על ימין ועל שמאל שכל מי שלא מסכים איתך הוא בהכרח לא שפוי / עוצם עיניו לעובדות / מתוסכל תעסוקתית / אחר?

כולכם, כל ארבעת הגרפולוגים שהגיבו כאן (אולי חוץ מענת זיו, בעצם), פניתם לתקיפה אישית מקדימה - נוסח "ומי שלא מסכים איתי בהכרח בור או אטום" (בניסוחים שונים). זאת תוך טענה שבאי האייל הקבועים לא שומרים על תרבות דיון נאותה.
תרבות דיון 140901
הם לא. לכל הפחות, לא כולם‏1.

לו אני הייתי נקלע למתקפה מרובת סגנונות על מקצועי, לא בטוח שהייתי יכול להקדיש את הזמן להכרת הנפשות הפועלות ולענות לכל אחד בסגנון הראוי לו.
אני מקווה שאותם מגיבים בודדים שאינם מתייחסים בכבוד הראוי לאורחים באתר, לא יגרמו להם לברוח.

1 מכאן מחקתי שלוש דוגמאות.
תרבות דיון 140942
אתה צודק לגמרי.
תרבות דיון 140999
''אותם מגיבים בודדים שאינם מתייחסים בכבוד הראוי לאורחים באתר'' שהם מצידם, מתייחסים מאד בכבוד ל''מארחים'' כמו שניתן לראות בתגובות נוסח ''תגיד אתה סתום'' ואחרות.
תרבות דיון 141001
יופי באמת, עכשיו זה הפך ל''מי התחיל''.
הגננת ברקת! 141002
הטון האלים בדיון הזה והקשור איכשהו במפורש או שלא בשורש ס,ת,ם, בא בעיקר מצידם של הגרפולוגים ומגיניהם.
לא ראיתי תגובה איילית בנוסח ''אתה סתום'' או ''גרפומנים מתוסכלים''.
קיים רגש מסויים של ''אנטי'' כלפי הגרפולוגים ובעיקר כלפי נטייתם של כ''א וכו' לשאול בהם. תגובתם רק מגבירה את ה''אנטי'' הזה אם לא גם מראה שיש בו מן המוצדק.
שפיות 140726
גלעד, מעלי, קצת צנוע, אבל הנה מסמך שהוא תרגם, על לוגיקה וכשלים לוגיים:
שפיות 140733
התכוונת לומר, סוף סוף קיבלת חיזוק מצד מאמינה כמוך. בחיי, כל מלה שלך מדליקה אצלי את נורת המטיף הנוצרי ביתר שאת.
שפיות 140917
כנראה שהמפה אינה נקראת כאן היטב. אני בתפקיד הנרדף.
תפקידי המטיפים האינקוויזיציונים נלקחו כבר לפני שהגעתי!
שפיות 140970
אם כך, יתכן שיש לך עילה לפנות לבית דין לעבודה, על פגיעה בחופש העיסוק.
מהצעד הראשון 140715
ומה יעשו אלו שחושבים רעות גם על מבחני האישיות וגם על הגרפולוגיה (למרות שעושה רושם ששניהם דווקא מאוד עוזרים להם להתקבל בד"כ למקומות עבודה)?
מהצעד הראשון 140770
ישמחו על זה שהמעביד לא הציג למאבחן שאלה לבדיקה האם יש סיכוי שישוטטו באינטרנט בשעה אחת בצהריים?
ענת (עצמאית).
וברצינות - אשמח לשמוע, כי לא יצא לי לראות עדיין, על מחקרים בדבר מתאם בין כישורי עובדים בתחומים השונים מול אמונותיהם ודיעותיהם הקודמות בענייני אבחון פסיכולוגי.
ומה יהיה המדד לכישורי העובדים?
מהצעד הראשון 140781
"ומה יהיה המדד לכישורי העובדים?"

כישרונם בעבודה. עם התוקף הנמוך שיש הן למבחני האישיות והן לגרפולוגיה, עושה רושם שזו המציאות בכל מקרה.
מהצעד הראשון 140716
מה שחסר לי בשלושת הניסויים שתיארת הוא קבוצות ביקורת - גם של פסיכולוגים "רגילים" וגם של סתם אנשים, שינסו גם הם לזהות את היזם המצליח או כל דבר אחר. האם היו כאלו בניסויים הללו? מה הייתה דרגת הצלחתם?
מהצעד הראשון 140757
דובי,
אני בטוחה שתצליח למצוא מענה לשאלות אלה במאמרים עצמם, כשם שאצליח גם אני אם אשב לקרוא ולסכם אותם בשבילך.
במקום זאת אחזור למרק העוף המתבשל ברקע, ומקווה שיצא טעים, למרות שאין לו קבוצת ביקורת וגם אין לי מושג איך להכין לו כזו.
חגשמח,
ענת
מהצעד הראשון 140773
כמובן שיש - מרק גרזן.
מהצעד הראשון 140793
מראי מקום, אפשר, או שאני גם צריך ללכת לחפש באלוהים יודע איפה אחר המאמרים הללו כשכל מה שיש לי זה שם משפחה ושנה?
מהצעד הראשון 140829
בלפחות שניים משלושת המאמרים הנ"ל אין קבוצת ביקורת. ראו תגובה 140828.
מהצעד הראשון 142543
גם בשלישי אין. ראו תגובה 142539.
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140736
ראשית, בהמשך לדבריה של ענת, ובתגובה לבקשתו של כותב המאמר – סקירה של מחקרים רבים התומכים בגרפולוגיה, החל מתחילת המאה ועד למועד פרסום הספר (1990), תוכל למצוא בפרק השמיני בספרה של kathryn sackheim , "Handwritin Analysis and the Employee Selection Process”. מומלץ גם לעיין במאמרה הגרמני של ד"ר מריה אנה נאואר משנת 98, "מרכז הערכה מול גרפולוגיה – הניתוח הגרפולוגי ככלי לאבחון פוטנציאל ניהולי”. המאמר מצוי בתרגום עברי בחוברת 10 של האגודה לגרפולוגיה מדעית (מי שמעוניין בתצלום המאמר, שיפנה אלי לדוא"ל landnet@netvision.net.il בציון מס' פקס).

ובאשר לניסוי של ה-BBC, ראשית כמה השלמות אינפורמטיביות חשובות המובאות במאמר המקורי וש"נשמטו" בסקירה שלך. כותב המאמר מציין שלגרפולוגים ניתנה הזכות שלא לבצע הערכה במקרים מסופקים, כאשר לכל השמטה ניתנה חצי נקודה (לעומת 1 להצלחה ו-‏0 לכשלון). שלושה גרפולוגים כמעט ולא השתמשו בזכות זו (שני גרפולוגים נמנעו מהערכה פעם אחת בלבד כל אחד מהם), ואילו גרפולוג B (הגרפולוגית חנה קורן, הפועלת בבריטניה באמצעות הסניף המקומי שלה) נמנעה מלהתייחס ל-‏47!!! מבין 170 כתבי היד שהשתתפו במחקר. הכותב מציין שההצלחה של גרפולוג B בפועל (אילולא "נענש" על המקרים שבהם נמנע מלתת חוות דעת) היתה 72% (במקום 65% המדווח כתוצאת המחקר).

אפשר כמובן להעלות תמיהות לגבי ההצדקה המקצועית של אופן החישוב הנ"ל, אבל מה שמתמיה כאן יותר הוא כיצד קרה שמרבית הגרפולוגים כמעט ולא השתמשו בזכות ההמנעות, ואילו גרפולוג B נמנע מלאבחן כמעט שליש!!! מכתבי היד? מה שעולה מעדותה של הגב' חנה קורן (כאמור: גרפולוג B במחקר), עימה שוחחתי באופן אישי, עשוי לעניין את ציבור הקוראים. מסתבר, שבניגוד למה שסוכם מראש, חלק ניכר מכתבי היד שנמסרו לבדיקתה לא ענה על הקריטריונים האלמנטריים המאפשרים בדיקה גרפולוגית מהימנה (הכתבים הכילו שורות בודדות בלבד, חלקם נכתבו בעפרון או מכשיר כתיבה אחר שאינו מתאים לצורך בדיקה). כאשר פנתה הגב' קורן למתאם הניסוי בדרישה לכתבים העומדים בקריטריונים שסוכמו, נאמר לה להתעלם מן הכתבים הבעייתיים, משום שכמות הכתבים התקינים שברשותה מספיקים לשם ביצוע הניסוי. במלים אחרות, לא היתה כאן כל השמטה מצידה של הגרפולוגית, מלבד כתבים שהוצאו מן הניסוי מסיבות מקצועיות טכניות. ההכללה של כתבים אלו בתחשיב הניסוי היתה החלטה מאוחרת של העורך המדעי של הניסוי, תוך עימות של ממש עם עורך התוכנית מטעם ה-BBC. את התשובה לשאלה האם מדובר כאן בחוסר הבנה או בהונאה מדעית מכוונת אני מעדיף להשאיר לציבור הקוראים. מכל מקום, הרושם שכותב המאמר יוצר, כאילו מדובר כאן בהמנעות מאבחון, בלי להבהיר את נסיבות העניין, אינו מעיד על יושר מדעי רב.

אבל זה אינו ה"רווח" היחיד שעורך המחקר מפיק מן התרמית הקטנה שלו. מה שכותב המאמר אינו טורח לספר לנו, הוא שבאחד הניסויים (הבחנה בין נזירות לשחקנים) זכתה הגב' קורן ל-‏98% של הצלחה. תוצאות אלו, שהיוו ככל הנראה בעייה קשה לעורך המחקר, טושטשו על נקלה כאשר אחוזי ההצלחה צויינו רק ביחד עם כתבי היד שלא נבדקו, כך שהתוצאה עמדה על 70%.

אפשר כמובן לשאול מה סיבת ההצלחה המדהימה דווקא בהבחנה בין נזירות לשחקנים, ובכלל מה ההגיון במחקר מסוג כזה. מאחר ויצא לי לראות חלק ניכר מכתבי היד הנ"ל, אני יכול לאשר שהשערת המחקר לגבי אופיים היחודי של הנזירות האנגליות אכן התאמת במקרה זה, אבל זה אינו מחוייב המציאות. אין כל קושי להעלות על הדעת נזירות ממסדר פחות שמרני (ולא אנגליות) שאצל חלקן נמצא לא פחות שאר רוח מאשר אצל כמה שחקני תיאטרון בינוניים. במקרה שכזה, התוצאות היו כמובן נראות אחרת, מה שהיה מעיד יותר על אופיין של הנזירות מאשר על מידת התקפות של הגרפולוגיה.

גם בחינה של הקריטריונים להבחנה בין מצליחנים ללוזרים ובין מזכירות מצליחות לנכשלות, מעורר תהיות של ממש באשר לרצינותו ומקצועיותו של המחקר הזה. לחלוטין לא ברור כאן מהם הקריטריונים לקביעת הצלחה או כשלון, מעבר לדיווח הסובייקטיבי של המעביד. האם מה שקובע הוא הכישורים המקצועיים, האינטליגנציה והעצמאות התפקודית של המועמדת? ואולי דווקא היכולת שלה לבצע עבודות מונוטוניות ללא כל הפעלה של שיקול דעת עצמאי? ואולי הכניעות שלה, המאפשרת לה לשרוד בתנאים משפילים, בלי להעיז ולפתוח את הפה? ואולי פשוט הציצים הגדולים שלה (מה שבמציאות העגומה שלנו בהחלט מהווה גורם משמעותי אצל לא מעט מעבידים)? ומה ההצדקה לשימוש בקריטריון של אי העסקה במשך 10 חודשים כמדד לרמתה של העובדת (כמי שעסק תקופה ממושכת בתחום השמת עובדים, אני יודע כמה קשה במציאות שלנו לעובדים מבוגרות או בעלות מראה לא אטרקטיבי להיקלט בשוק העבודה)? גם הקריטריונים לגבי ההבחנה בין מצליחנים ללוזרים אינו טוב יותר.

במלים אחרות, חכמי חלם אלו מנסים לבחון את התקיפות של הגרפולוגיה באמצעות השוואתם לקריטריונים, שמידת תקיפותם עצמה לא הוכחה מעולם, ויתרה מכך, לקריטריונים שכל בר דעת מבין עד כמה הם מופרכים כשלעצמם. איני מכיר ולו מחקר אחד!!! בתחום שנותן מענה רציני לתהיות הנ"ל. נראה שאין מנוס לגרפולוגיה מאשר לחכות להתפתחויות מדעיות נוספות שיהפכו את התחום הכל כך לא רציני של מחקרי התקפות בתחום האישיות לדיציפלינה מדעית.
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140839
לצערי, ספרה של זקהיים אינו נמצא בספריית האוניברסיטה בה אני לומד (סטנפורד, קליפורניה). מתאור הספר באתר אמזון אני מבין כי הספר הוא ספר הדרכה לגרפולוגיה שנכתב על ידי גרפולוגית. המחקרים המוזכרים במובאה מהספר שבאתרה של חנה קורן הם כולם ישנים מאוד. לכן, אני חוזר על בקשתי פעם נוספת: האם תוכל להפנות אותי למחקרים מדעיים מסודרים מ- 25 השנים האחרונות המאששים את תקפות הגרפולוגיה באופן מוחץ?

אתה מאשים את כותבי המאמר בעיוות תוצאות ובחוסר יושר מדעי. לאור הנקודה האחרונה שהעליתי בתגובה 140479, אם אצטרך עכשיו לבחור בין "מילה" של הגברת קורן לבין "מילה" של עורכי הניסוי (ביניהם ראש המחלקה לסטטיסטיקה לשעבר באוניברסיטת אוקספורד), אבחר באחרונה.

טענותיך בדבר הבעייתיות בבחירת הקריטריונים נשמעות לי מוזרות לאור העובדה שהניסוי תוכנן מתחילתו בעצה אחת עם הגרפולוגים. מדוע לא העלו הגרפולוגים טענות אלו לפני קבלת התוצאות?
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140873
ספרה של זקהיים נותן תיאור ממצה ומקצועי של המחקר - הן החיובי והן השלישי - בתחום, עד לשנת 1990, שנת פרסום המאמר. מכל מקום, נדמה לי שאתה מפספס את הטיעון העיקרי שלי, והוא ששיטות המחקר בתחום מחקר האישיות, טרם סיפקו כלים מדעיים נאותים לתחום המורכב של האישיות. מצבה של הגרפולוגיה אינו שונה מן המצב הכולל של מבחני האישיות האחרים, וכן של תחום הפסיכותרפיה, שמעולם לא עמד במבחני תיקוף ולא נחקר באמצעים "מדעיים", פשוט משום שהכלים המדעיים אינו נותנים מענה נאות להתנהגויות שהן קצת יותר מורכבות מאלו של חולדות.

למרבה הפלא, לאחר בקשתך להתייחסות לגופם של המחקרים שהבאת, אתה בוחר להתעלם מן התהיות הרבות העולות מן המחקר שהוצג על ידך. במקום זה אתה מיתמם ונאחז בהסכמה של הגרפולוגים לתנאי הניסוי, טענה שאין לי ספק שאתה מודע היטב לחוסר הכנות שלה. ובכלל, עקב ריבוי הטענות על מעשי מירמה מן הסוג שתיארתי, יש לתת את הדעת על בקרה מתאימה על מחקרים מן הסוג הזה. ובין היתר, להקפיד לשתף במחקר גרפולוגים בעלי רקע והכשרה מתאימה מתחום מדעי ההתנהגות (רק בארץ אני מכיר לפחות עשרה גרפולוגים שהם פסיכולוגים קליניים או ארגוניים), מה שעשוי לשפר את תכנון המחקר ולמנוע מן החוקרים "לסבן" את הגרפולוגים בתחום המחקרי הסבוך שהם אינם בקיאים בו.
מבחני אישיות 140880
אני כמטפל בזוגות ומשפחות, נעזר בגרפולוגית ומעביר אליה את המטופלים שלי כרוטינה לפני התחלת הטיפול ובמהלכו.
פסיכולוגים שמגלים פתיחות ומנסים את הגרפולוגיה נוכחים תוך זמן קצר בעוצמת הכלי.
אני מכיר בחורה בשם נורית בראל שעשתה את המסטר שלה באוניברסיטת ת''א בהנחית ברוך נבו על גרפולוגיה והגיעה למסקנות בזכות הגרפולוגיה. אולי כדאי לחפש אותו,אם כי
כמי שמכיר את התחום משני המתרסים, אני יודע שהסיכוי לשנות כאן דעתו של מישהו הוא מזערי - אם בכלל.
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140886
כאמור, לא הצלחתי להשיג את ספרה של זקהיים, בו, לטענתך, מוזכרים המחקרים המאששים את תקפות הגרפולוגיה. התוכל בבקשה לציין את פרטיהם המלאים? את מספר הפקס שלי שלחתי לך בדוא"ל (לצורך שליחת תרגום מאמרה של נאואר).

השיפור מ- 65% ל- 72% (של גרפולוגית אחת מבין ארבעה) משנה בצורה זעירה את המסקנה הסופית של הניסוי, וכותבי המאמר התייחסו לנקודה זו. האם אתה חושב שה- 72% הנ"ל מהווים הוכחה לתקפות הגרפולוגיה? להעניק לכתב יד שגרפולוג דוחה חצי נקודה זה אינו "עונש" (עונש היה להעניק 0), אלא בדיוק ה- Base rate.

בנוגע לשאר הנקודות שהעלית, אנחנו נמצאים במצב של "מילה" של הגב' קורן מול "מילה" של עורכי המחקר. את דעתי בנושא זה הבעתי בתגובה 140839.

אבל הבה לא נשכח את העניין המרכזי: במקום להתווכח האם מחקר המפריך את טענות הגרפולוגים הוא פגום או לא, התוכל להפנות אותי למחקר מדעי מסודר מ- 25 השנים האחרונות המאשש את התורה הגרפולוגית באופן מוחץ?
– קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140898
ליובל נוב

תגיד, אתה סתום, או שאתה חוזר שוב ושוב על הדרישה לספק לך מחקר מדעי ''מוחץ'' מטעמים דמגוגיים גרידא. הבהרתי את דעתי היטב, שהעוסקים בתחום המחקר במדעי החברה לא הצליחו עדיין לגבש קריטריונים אמינים ותקפים לאבחון האישיות שלעומתו ניתן יהיה לתקף את מבחני האישיות והידע הקליני. הן המחקרים ה''חיוביים'' והן ה''שליליים'' אינם משקפים את כוחו הממשי את האבחון הגרפולוגי, משום שטרם פותחו הכלים המתאימים לכך. אנו כגרפולוגים איננו מומחים לפיתוח כלים שכאלה, ואת הדרישה לפתח כלי מחקר אמינים ורצינים יש להפנות אל העוסקים בתחום.

שלחתי לך את המאמר הנזכר וגם את צילום הפרק מספרה של זקהיים. מכל מקום, עושה רושם שהדיון מיצה את עצמו. אתה מתחמק באופן שיטתי מלהתמודד עם הטענות המהותיות לגבי הבעיות כבדי המשקל המאפיינות את מתודות המחקר הננקטות בתחום חקר האישיות, והדבר הופך את המשכו של הדיון לעקר ולמיותר.
– קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140905
"העוסקים בתחום המחקר במדעי החברה לא הצליחו עדיין לגבש קריטריונים אמינים ותקפים לאבחון האישיות".

אבל אתה, חבריך למקצוע וכל הממליצים עליכם *בהכרח* גיבשתם כאלה קריטריונים (אילולא היה זה המצב, לא יכולתם הייתם לטעון בכזו נחישות שהגרפולוגיה אפקטיבית).

מבין כל הטענות שהועלו כאן על ידי הסינגורים מתקבל הרושם כי הגרפלוגיה היא, לכל הפחות, כלי מוצלח לניבוי ההצלחה בעבודה (אילולא היה זה המצב, לא יכולתם הייתם לטעון שהיא כלי יעיל בידי מנהלי כוח אדם ומנהלים).

אם עד כאן עקבתי אחריכם בהצלחה, אני נכשל לראות את הבעיה. הבה נסכים, לצורך העניין, ש*לא* ניתן (מהותית או טכנית, תמידית או זמנית - כרצונך) להוכיח או להפריך את יעילות הגרפולוגיה ככלי לאבחון אישיות. בסדר. אז נסתפק בפחות, לעת עתה: ננסה להעריך את יעילותה ככלי מיון למעסיקים. זה אמור להיות פשוט.

אבל רגע, אני חושב שהצלחתי. בעודי מקליד אני נזכר בטענתכם: מבחנים אלה בודקים את *הגרפולוגים*, לא את *הגרפולוגיה*. זו הבעיה? אני מוכרח להודות שאני מבולבל.

האם "אתם" (קבוצה של גרפולוגים שהם "שם דבר בתחום") לא יכולים לנסח ספר שיכיל את הכללים על פיהם אתם פועלים? ללמד אדם בור את תורתכם על מנת שיוכל לעסוק במקצוע?

אם הדבר אפשרי - אז אין בעיה. קבוצת הניסוי תהיה מורכבת רק מגרפולוגים שיהיו מוכרחים לעבוד "לפי הספר" (שאתם, חברי "הממסד הגרפולוגי", ניסחתם), וילקחו בחשבון רק אבחונים עבורם יתקיים קונצנזוס (ואם המתולוגיה בסדר, רובם צריכים להיות כאלה).

אם הדבר אינו אפשרי - אני חושש שאתם...בבעיה. מדוע זה המצב? הרי בוודאי אינכם טוענים שהכישורים האלה, מקורם בתכונות הוליסטיות של העוסקים במלאכה?

מדוע, אם יערך מחקר דומה לזה, תוצאותיו לא יהיו תקיפות? למה הוא אינו "כלי מחקר אמין ורציני"? למעשה, אני מוכרח להודות שאתפלא אם יתברר כי מחקר כזה מעולם לא נערך.

אם, איכשהו, אחת מהברירות הבינאריות בהודעתי זו מפספסת לחלוטין את כוונתכם, אני מתנצל. אנא, תקנו אותי (בעדינות, בבקשה).

פני לשלום,
טמבל.
הגרפולוגיה מודדת דבר לא מדיד 140907
למרות הצורה הממש לא מנומסת שבה פנית ליובל (תתבייש) אני מסכים עם נקודה מרכזית בתגובה שלך: "עדיין אין קריטריונים אמינים לאיבחון אישיות". בקיצור, אי אפשר להגדיר חיה כזאת שנקראת אישיות ולמדוד אותה באופן מדעי. ולכן לטענתך "אי אפשר לשקף את כוחו הממשי של האבחון הגרפולוגי".

מכאן נובע שבינתיים הגרפולוגיה מודדת דבר לא מדיד.

אתה מאבד סבלנות כלפי יובל כי הוא תוקף את כלי המדידה. אתה עונה לו, הבעיה היא לא עם כלי המדידה אלא עם הדבר הנמדד. כשתיתן לי דבר מדיד, אני אוכיח לך שכלי המדידה שלי אמין.

המסקנה שלי היא שכדאי שהגרפולוגים ייצאו בינתיים לחופשה ללא תשלום, עד שמדעי החברה או הפסיכולוגיה או מדע אחר יוכלו להגדיר אישיות בצורה מדעית. (אם אתה שואל אותי זה לא יקרה אף פעם).
הגרפולוגיה מודדת דבר לא מדיד 755366
זה מחמם את הלב לראות כמה אתם מסכימים זע''ז, אבל אינני יודע על סמך מה אתם טוענים ש''עדיין אין קריטריונים אמינים לאיבחון אישיות''.

אבחון אישיות הוא תחום רחב שיש בו אין ספור ספרים ומאמרים.

נכון שחלקם עיוניים ויכולים להעלות תיאוריות שונות ומשונות, אבל חלק גדול מהם הם מחקרים העומדים בקריטריונים המקובלים של מדעי החברה ועלתים גם מדעי הרפואה.
– קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140908
"אתה סתום" זו דוגמה לטרמינולוגיה לגיטימית המשמשת אותך גם באיבחוניך, או שאתה סתם לא מנומס ?
– קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140909
אני מתנצל מראש אם אצטייר כסתום או דמגוג, אבל עדיין יש לי כמה דברים לומר.

קראתי את החומר ששלחת לי, ואני מודה לך על המאמץ. בפרק Experiments with positive results בספרה של זקהיים מוזכרים שני מחקרים שנערכו ב- 25 השנים האחרונות, שאת שניהם אני מכיר. מתוך המחקר הראשון (קינן, ברק ורמתי, 1984) אני מצטט:

Three major conclusions may be drawn. First, the hypothesis that graphologists' predictions are more valid than those of psychologists when based on the same written material cannot be adopted. Second, the ability to predict behavior on the basis of written material seems to be allied with individual differences among the various evaluators. Third, since the psychologists' assessments were largely derived from the contents of the written material, and not its form, it may be deduced that the graphologists also (or only) based their assessments on the contents of the written material as did the psychologists (Fredrick, 1965). Whatever the case, this study cannot indicate the precise process by which the assessments were made by the graphologists, whether aware or not.

גם המחקר הנוסף בספרה של זקהיים (דרורי, 1986) וגם מחקרה של ד"ר נאואר מתוך בטאון האגודה לגרפולוגיה מדעית בישראל לוקים בפגם מתודולוגי יסודי: אין בהם קבוצת ביקורת. כפי שכבר כתבתי בתגובה 140828, לא ניתן לדעת על פי מחקרים אלה, למשל, האם תוכן כתב היד השפיע על חוות הדעת הגרפולוגית.

אציין שוב כי בעיני זה מוזר שאתה תומך בצורה נחרצת בשיטה שלפי דבריך טרם פותחו הכלים למדוד את תקפותה.
על מאמרים פופולריים ו''יושר'' מדעי 141011
ליובל נוב

ראשית, אני רוצה להתנצל על ההתבטאות הפוגעת שלי שנאמרה בעידנא דריתחא, אבל אני מקווה שאתה מבין שיש לי סיבות טובות לכעוס. אני רשאי לצפות ממאמר מדעי, גם אם הוא פופולארי, שיהיה מאוזן, אמין ואובייקטיבי, מה שלא בדיוק קורה במאמר שלך. אין זה סוד שישנו קושי להוכיח מובהקות "מוחצת" במדעי החברה בכלל, ובתחום האישיות בפרט, והגרפולוגיה כמבחן אישיות אינה שונה בזה משאר סוגי אבחון האישיות והטיפול הקליני (כולל חוות דעת של פסיכיאטר, הרשאי להורות על אישפוז ועל שלילת חירותו של אדם). על הסיבות לכך עמדתי בהרחבה בדברי הקודמים, ולא אחזור על כך כאן. הצגת הדברים על ידך, שלא בהקשר הכולל שלהם, ותוך רמזים עבים לכך שהגרפולוגיה היא אחיזת עיניים ודומה לקריאה בקפה - היא מניפולטיבית, גובלת בשרלטנות ואינה מעידה על יושר מדעי רב. כיוון שאיני מניח שהדברים לא ידועים לך, קשה לי שלא לראות בכך רצון מכוון מצידך להטעות את הקוראים ולהוליך אותם שולל.

יש היתממות רבה בפסילה הגורפת של כל שימוש בכלים שלא הוכחו חד משמעית באופן מדעי לצורך קבלת החלטות ע"י אנשי מקצוע. החלטות כבדי משקל בתחום הכלכלי, המדיני, הבטחוני, הפוליטי, השיפוטי והמוסרי מתקבלות תמיד על סמך שיקול דעת, ולא באמצעות קריטריונים מדעיים מובהקים. החיים מורכבים קצת יותר מאיך שהם נראים מן המעבדה, ולשיפוט האנושי המיומן יש חשיבות מכרעת בכל תחומי החיים הפרטיים והציבוריים. איך אתה מסביר את הפריחה הגדולה של הגרפולוגיה ככלי אבחוני תעסוקתי (ואל תמכור לנו שוב את הלוקשים של אפקט ברנום)? אתה באמת חושב שניתן היה לאורך זמן "למכור" למנהלים מיומנים עשרות או מאות חוות דעת שנתיים (זה פחות או יותר ההיקף בארגונים הגדולים) לאורך שנים, באותה דרך שבה "מוכרים" את הטור האסטרולוגי השבועי בעיתון לקורא הממוצע?

לסיום, אני מאחל לך חג שמח
ומקווה שלא תמהר להגיב אלא תקדיש קצת מחשבה לדברי

שייקה לנדאו
על מאמרים פופולריים ו''יושר'' מדעי 141019
"אין זה סוד שישנו קושי להוכיח מובהקות "מוחצת" במדעי החברה בכלל" - סליחה?

"אתה באמת חושב שניתן היה לאורך זמן "למכור" למנהלים מיומנים... באותה דרך שבה "מוכרים" את הטור האסטרולוגי השבועי בעיתון לקורא הממוצע?" - נדמה לי שירית לעצמך ברגל. *בדיוק* כמו שמוכרים טור אסטרולוגי שבועי בעיתון לקורא הממוצע, כמו שמוכרים חיים לאחר המוות למרבית אוכלוסיית העולם, וכמו שמוכרות קוראות בקפה ובקלפים את מרכולתן בהצלחה, כך ניתן למכור למנהלי כ"א את הגרפולוגיה. מנהלי כ"א, למרות התואר מרובה המילים, לא חכמים יותר או פחות מהאדם הממוצע שבודק מדי שבוע את טור האסטרולוגיה. אם אתה רומז לכך שהם מורמים מעם, אנא הבא סימוכין לטענה.
שאלת תם 141098
האם הדוגמא של TQM ותורות ניהול אחרות שצמחו ודעכו על פי משבי הרוח אינם דוגמא לכך כי, כפי שטענת, ניתן למכור למנהלי כ"א או שאר מנהלים תורות מתורות שונות ללא שאלה תוכחנה.
שאלת תם 141104
קצת לא פייר מצדכם. תורות שטותיות אפשר למכור לרוב מוחלט של האנשים, כולל היותר אינטיליגנטים שבהם. אפשר לראות את זה בדברי ימי המדע. דווקא בתורות-ניהול יש הגיון פנימי בד''כ, והדעיכה שלהן לא מורה אחרת (היא אולי מראה שהן נכונות לתקופה מוגבלת, או לזמנן).
בכלל, התפקיד של להוכיח דברים הוא תפקיד של מדענים (וגם מאחוריהם יש פילוסופים שתפקידם להוכיח את הקיום וכללי ההסקה) לא של מנהלים. סביר בהחלט מצד מנהלים (ומצד רוב האנשים) לאמץ את התיאוריות הרווחות.
סביר לחשוב שמנהלי כ''א מבינים במקצועם - ולו רק כי זה מקצועם - ואין לצפות מגרפולוגים ללמד עליהם זכות.
כל זה לא אומר, כמובן, שהמנהלים האמורים לא טועים.
על מאמרים פופולריים ו''יושר'' מדעי 141111
ההתנצלות מתקבלת, למרות שאינני מבין למה יש לך סיבות טובות לכעוס. אני סבור שהקפדתי להיות מנומס וענייני לאורך כל הדיון.

כפי שכתבתי במאמרי, גישתי המקורית לגרפולוגיה היתה אוהדת, ואפילו שקלתי ללמוד גרפולוגיה בעצמי. מעולם לא נכוויתי מניתוח גרפולוגי, ואינני מכיר מישהו אחר שנכווה. תחום המחקר שלי (אופטמיזציה בתכנון חלבונים) רחוק מפסיכולוגיה מרחק רב, כך שאינני יכול - או רוצה - להיבנות אקדמית מהדיון שאנו מנהלים.

המניע למסעי לנבכי הספרות המדעית בנושא הגרפולוגיה היה סקרנות מדעית פשוטה. במסע זה הופתעתי לגלות עד כמה מועטה היא התמיכה המדעית בטענות הגרפולוגים. רושם זה לא השתנה גם לאחר שקראתי את החומר שהפנית אותי אליו (ראה תגובה 140909).

מבין שלושת הניסויים שבחרתי לתאר במאמר, שניים נמנו על אלו שתמכו במידה מסויימת בטענות הגרפולוגים; אחד מהם היה חיובי מספיק על מנת שחנה קורן תצטט ממנו באתרה. קיימים שפע של ניסויים שלא מצאו כל קשר מובהק בין קריטריון חיצוני לניבוי גרפולוגי אותם לא תיארתי ‏1. לא הסתרתי מקרה בו חוות הדעת הפסיכולוגית היתה קרובה בתוקפה (הנמוך) לחוות הדעת הגרפולוגית.

לאור האמור לעיל, אינני מבין מדוע אתה כותב "הצגת הדברים על ידך ... היא מניפולטיבית, גובלת בשרלטנות ואינה מעידה על יושר מדעי רב".

אתה טוען בתחילת פסקתך השנייה שגם בתחומים רבים אחרים מתקבלות החלטות חשובות ללא בסיס מדעי. גם אם הדבר נכון (ואפשר להתווכח על כך, אבל בוא לא), אינני רואה מדוע טענה זו אמורה לגרום לי להאמין בגרפולוגיה. את אותה טענה בדיוק יכול היה לתת אסטרולוג. שאלת הפופולריות של הגרפולוגיה היא שאלה נפרדת, עליה עמדתי בקצרה בסוף מאמרי (אפקט ברנום איננו לוקש לדעתי). אני מסכים לחלוטין גם עם דבריה של נגה בתגובה 141019.

אותי משכנעות ראיות מדעיות מסודרות. אם אינך מסוגל לספק לי כאלה (וכך הדברים עומדים כעת, להבנתי), אז נותר לדעתי מעט מאוד טעם בהמשך הדיון ביננו.

1 פירוט יינתן על פי דרישה
דרישה 141115
אם תוכל, אשמח לשמוע באילו קריטריונים לא נמצא מתאם לניבוי גרפולוגי (אין צורך בפרטים נוספים, אם כי אחרים עשויים להיות מעוניינים גם בהם).
דרישה 141122
קריטריונים שנתקלתי בהם היו הערכות (מספריות) של ממונים, נתוני מכירות (עבור סוכני נדל"ן), ציוני סיום קורס קצינים והערכות (מספריות) עצמיות של הכותבים.

בסוג אחר של ניסויים כותבים גרפולוגים N חוות דעת על סמך N כתבי יד. כל אחד מ- N הכותבים מקבל עותק מכל אחת מחוות הדעת וצריך לדרג את N חוות הדעת על פי מידת נאמנותן לאישיותו. ניתן להגדיר סטטיסטי המודד עד כמה N הדירוגים שהתקבלו רחוקים מהמצב בו כל כותב מדרג את התיאור "שלו" ראשון.

בניסוי אחר, שזכה לביקורת רבה מצד הגרפולוגים (ובמידה מסויימת של צדק, לדעתי) התבקשו גרפולוגים לחזות התאמה של בעלי מקצוע לעבודתם. כתבי יד נלקחו מארבעים כותבים בעלי שם בתחום עיסוקם (מתמטיקאים, ארכיטקטים, רופאים וכו') שאין עוררין על הצלחתם המקצועית, ונמסרו לניתוח גרפולוגי. הגרפולוגים, שידעו רק מהן קטגוריות העיסוק האפשריות (היו 8 כאלו), התבקשו (כ"א בנפרד) לציין מהם המקצועות בהם עשוי הכותב להצליח. הם לא הוגבלו במספר המקצועות פר כתב יד, והורשו שלא לחוות דיעה כלל במקרים בהם מצאו את כתב היד בעייתי. את תוצאות הניסוי השוו למודל של בחירה אקראית.
סיכום ביניים 141214
תודה; הנתונים האלה עוזרים לי למקד את מה שראיתי בדיון עד כה. בשתי מלים, יש פער ציפיות.

הגרפולוגים רואים במקצוע שלהם כלי עזר למיון כח-אדם. כל הנסיונות (שלי ושל אחרים) ללמוד אילו דברים *מדידים* יכול גרפולוג להוציא מכתב היד, נכשלו. זה לא מפתיע בכלל, ואני לא חושב שיש כאן נקודה לחובתם: אין היום עיסוק אקדמי משמעותי בגרפולוגיה, וכל העוסקים בתחום מוכרים את שירותי האבחון שלהם. הקונים הרציניים היחידים מעוניינים, מסתבר, באבחון לצרכי קבלה לעבודה - וכאן יושם הדגש על פיתוח היכולות הגרפולוגיות.

מבחינת הגרפולוגים, אפשר לזהות בכתב היד "קוי אישיות, דרכי חשיבה, סגנון יחסי האנוש, ורמת נאמנות ומהימנות", פרמטרים שקשה מאד למדוד באופן ישיר. למרות זאת, כל התכונות האלה משפיעות על טיב העבודה, וכאן מסתמנת אפשרות לבחון את הקורלציה בין הערכה גרפולוגית לבין (קריטריונים אוביקטיביים כלשהם של) רמת התפקוד בעבודה.
מתברר שגם ניסוי מסוג זה אינו מקובל על הגרפולוגים: בתגובה 141014 מסבירה ענת זיו את הקושי בהגדרת "הצלחה בתפקיד", והגדיל ממנה לעשות שייקה לנדאו תגובה 140736, שבעיניו השימוש ב"דיווח סובייקטיבי של המעביד" כדי להבחין בין מזכירה מוצלחת לכושלת הוא הוכחה לחוסר רצינותו של מחקר.

כפי שכותב יובל, גרפולוגים לא הצליחו בניסויים שמעמתים את חוות הדעת שלהם בנתוני הצלחה חיצוניים (הערכת ממונה, נתוני מכירות). אפשר לראות בהתנגדות של הגרפולוגים לניסויים כאלה "תירוצים", והם מן הסתם יסבירו שהעמדה הזו נובעת מהיכרות עם שוק העבודה. האמת עשויה להיות בין שני הקטבים (אני מניח שלו היתה קורלציה גבוהה בין הערכת ממונה לחוות-הדעת הגרפולוגית, הם היו מייחסים לה חשיבות רבה יותר).

קל להבין מדוע מנהלי כח-אדם פונים לגרפולוגים. לא פשוט לזהות עובדים מוצלחים (או חשוב יותר, בעייתיים) מראש, וכל מקבל החלטות ישאף לחלק את האחריות עם גורמים חיצוניים, במיוחד כאלו שנחשבים לקבילים בתעשייה הזו. מכאן גם הצלחתם של מכוני אבחון אחרים.

הגרפולוגים ציינו כאן בצדק, שכמו בהרבה תחומי-חיים אחרים, לא כל החלטה היא "מדעית" ו"לוגית". אנשים מקבלים החלטות סבירות דרך-קבע, בלי להזדקק לניסויי מעבדה. מה גם שבתחום של אבחון כח-אדם, אין ככל-הנראה תחרות משמעותית מצד כלים מדעיים. מנקודת המבט הזו, הנסיון לתקף את הגרפולוגיה ולבחון אותה בכלים מדעיים הוא בזבוז זמן ומאמצים.

מן העבר השני, אותי מעניינת יותר השאלה האם אפשר ללמוד מכתב היד דברים שאדם עשוי לרצות להסתיר, דברים שאי-אפשר ללמוד באופן אחר (או כאלו שאפשר ללמוד באופן אחר, בשיטות פחות חד-משמעיות). מנקודת המבט ה"מדעית", השאלה הראשונה היא "האם זה עובד?" ואז - "איך?".

מכאן צריך להתקדם בשני כיוונים.

א. גרפולוגיה ככלי לאבחון. המטרה של כלי-אבחון (לצרכי עבודה) היא אחת - לחזות הצלחה בעבודה. אין זה חשוב איך בדיוק מגדירים הצלחה בעבודה, זה פרמטר שאפשר לכמת ולכן אפשר לדרוש מגרפולוג חיזוי מספרי עבורו ולבדוק את יכולת החיזוי של הכלי. מתברר, כפי שכותב יובל, שמספר מחקרים מסוג זה מציגים מסקנות שליליות.
אינני יודע אם שיטות אבחון אחרות (ראיונות, אבחון פסיכולוגי) עמדו במבחנים דומים. אם לא, הגיע הזמן שכן.
אפילו מן הבחינה המשפטית, כלי אבחון שאינו עומד בקריטריון הפשוט שציינתי כאן, אמור להפסל, בדיוק כמו שנפסל כל שיקול אחר שאינו ממין העניין.

ב. גרפולוגיה כמדע. צריך להקדים ולציין שבניגוד לכמה "מתחרים" (כגון אסטרולוגיה או קריאה בקפה), על-פניו נראה שלגרפולוגיה יש סיכוי. תכונות האישיות שלנו משתקפות בהרבה דברים שאנחנו עושים, ואין סיבה לחשוב שדווקא כתב היד מוגרל באופן בלתי תלוי מהתפלגות כתבי היד האפשריים.
אין לי הרבה מה להוסיף על הניסוי שטל הציע תגובה 140451, פרט אולי לעקרון אחד: בניסוח ההשערות יש מקום להעזר בגרפולוגים שיקבעו מה הם מתיימרים לחלץ מכתב היד, ושיסבירו עד כמה שניתן איך הם עושים זאת. לדוגמא, אם גרפיקאים יוכלו (לאחר הנחיה מתאימה) להגיע לתוצאות דומות, זו תהיה בעיני נקודה לחיוב, ולא לשלילה.
הגרפולוגים צריכים להבין שהדרישה לטענות קונקרטיות ומדידות היא מהותית, ובלעדיה אי-אפשר להתקדם.

לבסוף, כדי להזכיר לעורך הניסוי שכחלוץ-יחסית בתחום, מן הראוי להשקיע מאמץ באיסוף כמות נתונים שאפשר להסיק ממנה מסקנות חד-משמעיות.
אבחון גנטי 141218
שמעתי ראיון עם מנהל המכון למיפוי הגנום שבטקסס. בין שאר הענינים הוא נשאל אם הוא צופה שאפשר יהיה להשתמש במיפוי גנטי של עובדים בתהליך הקבלה לעבודה. לדבריו, הוא צופה שמעסיקים אולי ישתמשו במיפוי הגנטי כדי לנפות עובדים בעלי פוטנציאל גבוה למחלות, וזה כשהמחקר ימצא יותר ויותר התאמות גנטיות למחלות שונות. המעסיק יכול למנוע בצורה כזו הוצאות בביטוח רפואי, מעובדים שיעדרו מהעבודה ואני מנחש שאולי אפילו מעובדים שכושר התפקוד שלהם יכול לרדת עקב התקדמות של מחלה כזו או אחרת.

ברור שישנה כאן בעיה אתית ומשפטית חמורה של צינעת הפרט, מידת הרלונטיות של המבנה הגנטי לכישורים לעבודה מסוימת, דבר שפותח פתח לניצול לרעה של תלות העובדים במעסיקים. כבר היום ישנם מקומות עבודה שמתנים קבלה לעבודה בבדיקת דם ושתן, בעיקר לסינון משתמשים בסמים. כמובן שישנם סוגים מסוימים של עבודה שדורשים כישורים פיזיים מסוימים ולכן יש צורך בדיקות רפואיות שחודרות לצינעת הפרט.

שאלה נוספת היא באם אפשר יהיה להשתמש במיפוי הגנטי לשם איבחון אישיות. כאן כמובן הבעיה האתית מחמירה.

לכן, אני חושב שמעניין להתמקד בשאלה הבאה - בהנחה ברורה שמעסיק מעוניין לתהות על קנקנו של מועמד לעבודה‏1, היא מהו גבול האמצעים שהוא רשאי להפעיל ולדרוש ממועמדים כדי להעריך אישיות, מעבר לכישורים פורמליים לתפקיד. ברור שראיון אישי, שיחות עם חברי צוות שונים וגם תקופת ניסיון ראשונית מטרתם בדיוק זו. אבל האם אין בבדיקה גרפולוגית‏2 כאן פריצה אתית‏3 אל מעבר לסביר בחדירה לנפשו של מועמד, כשכביכול המעסיק מקבל מידע על המועמד,מעבר למה שרלונטי למשרה.

-----------------------
1 וכמו שאני תמיד מדגיש, לדעתי מי שהולך לראיון עבודה צריך להתייחס לזה כדבר דו-צדדי, גם המועמד צריך לחקור, עד כמה שאפשר, ולנסות לעמוד על קנקן המנהל והחברה.

2זה לא אומר שאכן יש תקפות לגפולוגיה, אבל לצורך הדיון.

3[] כמובן שישנם תפקידים במקומות מאד מסוימים שפרופיל פסיכולוגי הוא צורך מהותי.
אבחון גנטי 141219
כבר עשו על זה סרט, Gattaca:

על מאמרים פופולריים ו''יושר'' מדעי 141135
אני מסכים שאין טעם להמשך הפולמוס, אבל כיוון שעיסוקך בתחום הסטטיסטיקה, הייתי שמח אם תרפה לרגע מן הפולמוס, ותתייחס להערות שהעליתי. האם תוכל לתת סקירה קצרה על הידוע לך בנושא התיקוף של מבחני אישיות בכלל. מה התוקף של מבדקים אלו, והאם יש מבחן אישיות כלשהו שהחוקרים הצליחו לתקפו באופן מובהק?

ומה דעתך לגבי ההערות הביקורתיות שלי לגבי אמות המידה המשמשות לתיקוף בתחום האישיות. האם למשל חוות דעת של ממונים יכולה להוות אמת מידה אמינה לצורך זה? האם יש התייחסות לפרובלמטיות של קביעת קריטריונים אלו בתחום האישיות בספרות המקצועית. האם תוכל להפנות אותו לביבליוגרפיה עדכנית בנושא?

ושוב, חג שמח
שייקה לנדאו
על מאמרים פופולריים ו''יושר'' מדעי 141212
אינני יודע כמעט דבר על "התיקוף של מבחני אישיות בכלל"; ההשכלה הסטטיסטית שלי לא כיסתה תחום זה, שבו, למיטב ידיעתי, רק מיישמים סטטיסטיקה. לכן אינני יכול להפנות אותך לביבליוגרפיה בנושא. אולי משתתפים אחרים בדיון יוכלו לעשות זאת.

לעניות דעתי, חוות דעת של עמיתים וממונים היא אמת מידה סבירה בהחלט, אם כי לא מושלמת, לצורך מדידת הצלחת אדם כמועסק. כך גם השגים אובייקטיביים בעבודה (נתוני מכירות עבור סוכני מכירות, למשל).

אבל אני רוצה לחזור על נקודה שהועלתה פה כבר מספר רב של פעמים: גם אם יתברר כי הכלים הפסיכולוגיים הם פגומים, הערכות ממונים הן חסרות ערך וכו', עדיין אין הדבר מוכיח כי יש ממש בגרפולוגיה. את אותו "טיעון" יכול לתת גם אסטרולוג.
חוות-דעת ממונים כאמת מידה 146949
החלפתי מנהל בסניף של אירגון עסקי המתעד חוות-דעת על כפיפים. נדהמתי לגלות את המרחק העצום שבין חוות-הדעת (בלשון רבים) לחוות-הדעת של קודמי. העובד המצטיין של קודמי היה העובד הגרוע ביותר שלי, והעובד הגרוע ביותר בסולם שלו היה בעיניי עובד מצטיין. קודמי ואני ידידים בעלי אותה חתירה להישגיות באותם תחומים. ועובדים שנים באותו ארגון בעל אותה תרבות ארגונית. ובהחלט היה שווה לערוך מחקר בשאלה מה גרם את ההבדל הקיצוני והדרמטי בין חוות-הדעת שלנו.
על-כל-פנים התמונה הזו מאששת את הקושי הרב המתואר ע"י שייקה לנדאו בבחירת אמות-מידה.
לפני למעלה מ-‏20 שנה עבדתי באירגון שבו חיפשנו אנשים לתפקיד עצמאי בכיר בחו"ל לתקופה של שנתיים-שלוש. נעזרנו אז בגרפולוגים הבכירים ביותר בתחומם, והיה לי התקציב והזמן להצליב חוות-דעת גרפולוגיות טרם הבחירה במועמד, וגם בתום תקופת החוזה בדקתי חוות-דעת של גורמים בלתי-תלויים בחו"ל מול הניבוי של הגרפולוגים. לא זכור לי, שהיה מקרה שנפלתי מהכיסא בשל כישלון קולוסאלי בניבוי, מה גם שהשימוש העיקרי שעשינו בחוות-הדעת הגרפולוגיות היה לניפוי על הסף של המקרים הקיצוניים לשלילה. 70% מהאוכלוסייה הם נורמליים, ולגבי אלה חוות-הדעת היו לגבינו בלתי רלבנטיות.
– קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140914
אני רואה שיובל ענה לך, אבל רק רציתי לציין שאני, באופן אישי, לא טרחתי לקרוא את התגובה שלך אחרי המילים ''אתה סתום''.
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140887
''ששיטות המחקר בתחום מחקר האישיות, טרם סיפקו כלים מדעיים נאותים לתחום המורכב של האישיות''

בסופו של דבר ברוב המקרים, הגרפולוג מקבל כסף ע''מ להחליט אם מועמד מתאים לעבודה או לא. הצלחה בעבודה היא לא דבר כל כך אמורפי , ואפשר לבדוק אותה (למשל, לפי חוות דעת ממונה). במיוחד מצפים מהגרפולוג להבחין בין מקרים קיצוניים של אדם כושל ואדם מצליח באותו תחום.

לו הייתי מנהל כוח אדם, אז ללא שראיתי (או לפחות שמעתי על קיום) מחקר שבו גרפולוגים מצליחים במשימה המינימלית של להפריד בין אנשים כושלים במיוחד למוכשרים במיוחד יותר טוב מאשר סתם אדם מהרחוב, לא הייתי משלם עבור שירותיך.
(למזלך, ולמזלי, אני לא מנהל כח-אדם...)
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 140910
אבל אסור שאותם מנהלי כוח אדם ידעו מה חוות הדעת הגרפולוגית שהייתה על אותם עובדים, שהרי אחרת עלול להיווצר "אפקט פיגמליון" - כלומר, מנהל כ"א יחשוב ש-X אמור להיות עובד מצוין (לפי הגרפולוג), ולכן יתייחס אליו מראש כאל עובד מצוין, יהיה יותר סלחן כלפי התנהגות קלוקלת ובאופן כללי יצור עבור העובד אווירה נוחה יותר לעבודה, בעוד ש-Y, שקיבל חוו"ד גרועה, יתקל מראש ביחס עויין מצד איש כ"א (או המעסיק, או מי שלא יהיה). לכן, צריך ליצור שתי קבוצות ביקורת: אחת שבה איש כ"א לא ידע כלל מה חוות הדעת של הגרפולוג אודות העובדים (הם יועסקו ע"פ ראיון בלבד), וקבוצה שניה שבה איש כ"א יקבל חוו"ד רנדומליות אודות העובדים (אך לא ידע זאת).
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 141456
מחשבה שחלפה בראשי:

גם במאמר וגם בתגובתו של שייקה לעיל מדווח כי אם משמיטים מהמחקר את 47 כתבי היד שחנה קורן מצאה בלתי מתאימים, אזי אחוז ההצלחה שלה בניסוי עולה מ- 65 ל- 72. שייקה מוסיף וכותב שלאחר השמטה זו מסתבר כי באחת ממשימות הניסוי - אבחנה בין נזירים/נזירות לשחקנים/שחקניות - הגיעה חנה קורן ל- 98 אחוזי הצלחה.

מסקנה מעניינת מנתון חדש זה היא שעל מנת לשמור על הממוצע הכולל, חנה קורן השיגה בהכרח תוצאה נמוכה משמעותית מ- 72% בשתי המשימות האחרות (אבחנה בין מזכירות מצטיינות לכושלות ואבחנה בין "מצליחנים" ל"לוזרים"). למעשה, ברשותי חישוב ‏1 המראה כי תחת נתונים אלו חנה קורן השיגה לכל היותר 60.2 אחוזי הצלחה בממוצע בשתי המשימות האחרות.

אני מרשה לעצמי לנחש שבעבודתה היום יומית נדרשת חנה קורן להבחין בין נזירים לשחקנים לעתים פחות תכופות משהיא נדרשת להבחין בין מזכירות מצטיינות לגרועות, או בין מצליחנים ללוזרים. חבל, לדעתי, שגם כשהיא מבססת את דעתה רק על כתבי יד "תקינים", היא מצליחה בשתי המשימות האחרונות פחות מההדיוטות, שהשיגו 65% בממוצע. (למען היושר המדעי אציין כי ייתכן שהבדל זה אינו מובהק סטטיסטית.)

ועוד נקודה אחרונה: במאמר מדווח כי גרפולוגית B (היא חנה קורן, כפי שמדווח שייקה) התייעצה ממושכות עם שבעה קולגות לפני שהגישה את חוות דעתה. ניתן כפי הנראה, אם כך, להכליל במעט את האמור לעיל מעבר לביצועיה של חנה קורן עצמה.

1 פירוט יינתן על פי דרישה
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 141494
"גם במאמר וגם בתגובתו של שייקה מדווח"
ליתר דיוק, אני מצטט מן המאמר. הידע שלי בסטטסטיקה מסתכם בקורס מבוא לסטטיסטיקה שלמדתי לפני שנים במסגרת המחל' לפסיכולוגיה באוני' בר-אילן, כך שלא היה עולה בדעתי לחשב מסקנות סטטיסטיות באופן עצמאי.

ולעצם הדברים, הסברתי היטב בדברי את ההבדל בין הקטגוריות השונות. נראה שלא אתה ולא אף אחד מן המשתתפים "האובייטיביים" האחרים כאן בדיון, אינם מוכנים להיכנס לדיון ענייני על הליקויים המתודולוגיים הקשים של מחקרים אלו, ומתעקשים לשמר את דעותיהם הקדומות בכל מחיר.

כאמור, הקושי להוכיח מתאם מובהק אינו יחודי לגרפולוגיה, אלא מאפיין את כל מבחני האישיות ושל כל העיסוק באישיות ובתיאוריות טיפוליות, ולכן דיון שעוסק בגרפולוגיה במנותק משאר המבחנים הנ"ל הוא מגמתי, לא ישר ונועד להטעות ולהציג תמונה מסולפת של העובדות.

ושוב, הבעיה בבדיקת המתאם בין האבחון הגרפולוגי לבין דיווח הממונים על "הצלחה" היא שקריטריונים אילו אינם בודקים את אשר הם אמורים לבדוק. אבחון גרפולוגי כשלעצמו אינו יכול לנבא הצלחה, אלא רק לתת תיאור מפורט למדי של כישוריו של הנבדק, אופן עבודתו, מידת המוטיבציה שלו, כושר ההסתגלות שלו, מידת יכולתו ליצור יחסי עבודה תקינים ועוד. ניבוי הצלחה הוא עניין מורכב, וזוהי עבודתו של היועץ הארגוני, של הפסיכולוג התעסוקתי או של מנהל כח-האדם המכיר היטב את הצרכים של המשרה ואת האקלים הארגוני שלתוכו העובד נכנס. כמובן, גם הגרפולוג יכול להיות שותף לדיון הנ"ל, אך הנסיון לנבא קליטה מוצלחת של עובד הוא מהלך מורכב, שתלוי בגורמים רבים, חלקם נסיבתיים,ודורש היכרות מעמיקה עם הארגון. האם עובד מיומן, שאפתן, עצמאי ועקשן יצליח או יכשל בתפקיד? לשם כך יש לדעת האם האקלים הארגוני הוא ריכוזי או שהוא מעודד יוזמה והתנהלות עצמאית, האם הבוס הישיר שלו נוקשה וסמכותי או פתוח ושיתופי, האם התפקיד מונוטוני או מחייב תושיה ויכולת התנהלות עצמאית. בחייו של העובד, ניבוי הצלחה איננו יכול להיות מדעי

הבלבול בין האבחון עצמו לבין הנסיון לנבא הצלחה - שכאמור תלוי בגורמים רבים שאינם לנגד עיניו של הגרפולוג - הוא מדאיג, ומהווה פגם מתודולוגי חמור ונסיון לחפש את האבידה תחת הפנס במקום במקום שבו נאבדה. ואולם, אני כבר נואשתי מן התקווה שיתעורר כאן דיון ענייני ונכונות לבחון לעומק את המתודולוגיה, במקום חזרה שוב ושוב על מנטרות שרק חוזרות ומדקלמות את הדעות הקדומות של משתתפי הדיון.
תיקון טעות 141498
בתגובה האחרונה שלי, בסוף הפסקה שלפני האחרונה, השתרבב לו בטעות משפט לא גמור וחסר מובן, שאמור לא להיות שם.
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 141531
כלומר, אם אני מבין את דבריך נכון, אי אפשר לבדוק האם הגרפולוגיה עובדת או לא.
אז איך זה שכל הגרפולוגים ואנשי כ"א פה אמרו שהגרפולוגיה עובדת מצוין?
הניסוי של ה-BBC ו"יושר" מדעי – קצת על אחורי הקלעים של ה"מחקר" 141564
אתה בהחלט מבין לא נכון את דברי. מה שטענתי הוא שהמחקרים כפי שהם נעשים היום, אינם בודקים את מה שהם אמורים לבדוק. במאמרי, אליו הפניתי כבר מספר פעמים, הצעתי קוים ראשונים למחקר שכזה, אבל אילו רק קוים ראשונים, ויש לבצע עבודת מחקר מקיפה על מנת להגדיר נכון את הפרמטרים של הניסוי, קודם שניגשים למחקר עצמו.

ההסתמכות על הגרפולוגיה בשימוש היום יומי איננה מחקר לצרכי תיקוף מדעי, אלא נובעת מן הרושם הבלתי אמצעי של העוסקים בתחום, מה שאינו פחות לגיטימי, למשל, מן הרושם של מטפלים פסיכולוגיים ושל מטופליהם, שפסיכותרפיה עובדת. לא מסובך, נכון?
היתממות 141532
לטעון שאין קשר בין האבחון לניבוי הצלחה זו היתממות. ברשותך, אעבור על הדוגמאות שנתת אחת-אחת. האם פגשת מקום עבודה המחפש עובד מועט כישורים? חסר מוטיבציה? קשה הסתגלות? חסר יכולת ליצור יחסי עבודה תקינים? לא מיומן? לא שאפתן?
כי אני לא פגשתי.
היתממות 141563
נגה, חוששני שלא הבנת את דברי כהלכה, ואני מציע שתקראי שנית את מהלך הדיון גם בהודעות הקודמות. ודאי מקום עבודה מחפש את העובד האולטימטיבי, אבל במציאות עובדים שכאלה הם מועטים והדילמה היא על אילו חולשות ניתן להתפשר ואילו קריטיות להצלחה בתפקיד . שאלה הנידונה כאן היא האם ניתן לנבא הצלחה או כשלון רק מתוך מסקנות האבחון, והתשובה לכך היא כמובן שלילית.

הרבה מאנשי המכירות המצליחים הם אנשים שיש להם קושי להסתגל למסגרת היררכית נוקשה, אבל הם מצליחים בתפקיד המעניק להם חופש פעולה או מגלה סובלנות לצדדים הפחות נעימים באישיות שלהם, בגלל שהם מביאים את הסחורה.
בחורה שאפתנית ואינטליגנטית בהרבה מקרים לא תשרוד בתפקיד מונוטוני, משעמם וללא אפשרות להתקדם, וסיכויה להיכשל בתפקיד גדולים. מישהי פילפלית, בעלת יוזמה וגם פה גדול עשוייה להצליח אצל בוס שמאציל סמכויות ושהמעורבות הפעילה של מזכירתו אינה מאיימת עליו. אחר, בעל אגו נפוח וגישה ריכוזית, יעיף אותה לכל הרוחות ויטען שהיא היתה כישלון גדול. אם זו בעיניך היתממות, את כנראה חסרת כל נסיון בשוק העבודה ובאופן התנהלותו.
היתממות 141565
לא נראה לי סביר (בלשון המעטה) שמעסיקים יעבירו לניתוח גרפולוגי כתבי יד של מועמדים ל"תפקיד מונוטוני, משעמם וללא אפשרות להתקדם", רק כדי לוודא שחו"ח לא יפול לידיהם עובד מוכשר, שאפתן ובעל חשיבה עצמאית.

אבל כנראה זה נובע מזה שאני "חסרת כל נסיון בשוק העבודה". (האם זה באמת נראה לך סביר? האם לא ייתכן שאני בעלת נסיון עשיר בשוק העבודה, אך בעלת דעה שונה משלך?)
היתממות 141576
בעבודתו המקצועית אני נותן חוות דעת למאות משרות כל שנה, ומנהל אחריהם מעקב ממוחשב במשך שנים. כך שהדוגמאות שנתתי, כמו שיקולים רבים נוספים שלא ציינתי, אינם תיאורטיים אלא לקוחים מנסיוני המעשי בשטח.

ובאשר ''לשאלותיך'', אני סמוך ובטוח שעם קצת פחות התחכמות תמצאי את כל התשובות בכוחות עצמך. ותגובה זו יפה גם לגבי רון בן-יעקב.
לפחות לנדאו לא קרא לך סתומה 141585
דוגמית לשאלה או שאלה דוגמיתית 141587
האם לדעתך היתה רמת ההצלחה של הגרפולוגים(*) בישראל נפגמת קשות אם במקום לקבל את הדף הכתוב היו מקבלים הקלטה של המועמדים המקריאים את הקטע האישי שכתבו? את כל שאר הנתונים היו מקבלים כפי שהם מקבלים כיום.

(*) המנוסים והמוצלחים בין הגרפולוגים
היתממות 142376
מר לנדאו,

אני לא מתכון לעמוד כאן על קוצו של נימוס ואופן התגובה שלך.

אבל, השאלה שלי בעינה עומדת
תגובה 140573
תגובה 141218

מכיוון שעפ"י עדותך, עדיין לא נערך שום מחקר שמראה שלגרפולוגיה יש איזה תקפות מדעית, ומכיוון שמשתמשים בגרפולוגיה לקביעות קריטיות של התאמה לעבודה (קריטי לעובד ולמעסיק), האם זה לא אומר שחייבים להתייחס בספקנות לכלי כזה עד אשר אפשר להיווכח שאכן יש לו בסיס יציב והוא לא שאין לו שום תחליף זול או פולשני פחות?

מכאן נובעת גם השאלה השניה והיא עד כמה רשאי מעסיק לנצל את כוחו ויתרונו בשוק העבודה ולדרוש ממועמד להיכנע לדרישות שפולשות לתחום הפרטיות. במיוחד אם נזכור שגרפולוגיה מתיימרת לחשוף [400?] מאפיני אישיות, אפילו אם הגרפולוג לא מעביר את כל הממצאים למעסיק?

אני מבין את עמדת הגרפולוגים שמגינים גם על מקור לחמם, גם על כבודם העיסוקי, ולכן נרתמו להגיב בצורה לוהטת ורהוטה על מאמר סקפטי אפילו שהוא פורסם באתר אינטרנטי בעל השפעה לא הכי גדולה (סליחה דובי).
אם אי פעם אזדקק לפרקליט 142381
אתה האיש.
הפלישה ושאר פירות העונה 142382
שלוש נקודות המהוות חצי שאלה חצי הערה:
- הועלתה כבר בדיון הנקודה כי מבחן הגרפולוגיה הינו פולשני, חודר לפרטיות וכו'. נקודה זו הועלתה ע"י הספקנים דווקא. מוזר שלמרות ביטול תחושת הבטן לגבי אמינות המבחן הנ"ל עדיין חשים רבים כי הגשת כתב יד אישי מהווה חדירה לפרטיות ו/או פלישה. או שכתב היד חושף פרטים אישיים או שלא. איסוף שאר המידע הינו הרבה יותר פולשני מהגשת כתב היד. לא?
- רבים מהספקנים מתיחסים בזילזול לגרפולוגיה + טוענים כי היא לא עובדת וכי יש לבדוק את השיטה קודם ולהכריז כי הגרפולוגיה נמצאת תחת מטריה מדעית לפני שעושים בה שימוש בקביעת עתידם של המועמדים. הגרפולוגיה מקוטלגת אצלי תחת הכותרת "בולוקס" ו/או ענף-וודו. אולם, בניגוד לשאר אני עדיין טוען כי הגרפולוגיה מספקת את הסחורה.
אנסה להסביר.
כאשר מקבל הגרפולוג ואני מתייחס לגרפולוגים המנוסים והטובים שבין הגרפולוגים הוא מקבל את כל המידע אודות המועמד והמידע אודות המשרה לידיו. לאחר עיון מעמיק (שוב, מדובר בטובים שביניהם) במידע הרב הוא כבר יודע הרבה דברים אודות המועמדים והמשרות, אך הוא צריך איזה טריגר הכדי לגלם וליצוק משמעות על המועמדים והתאמתם. כן, אני טוען כי כתב היד משמש מעין פורקן למטען המידע שהצטבר במוחו/בתת המודע של הגרפולוג. השמעת קול המועמד או הצגת וידאו ו מופיע המועמד היו, עם קצת תרגול, מספקים טריגר זהה לחלוטין לכתב היד.
הגרפולוג, לטענתי, מתחיל לראות את כל אותן תכונות אופי שאסף לפני כן באותו הכתב. אם לדוגמא, היה מקבל כתב של מישהו אחר הוא היה "דג" את אותן התכונות ממש מתוך הכתב החדש.
- נקודה דומה היא כי הגרפולוגים הטובים מספקים את הסחורה מכיוון שהדרישות לתפקיד די חוזרות על עצמן. אין מעסיק שירצה עובד עצל, חסר אמביציה וכו'. הגרפולוגים הטובים והמנוסים אינם יותר משדכנים טובים. אנשים הרואים את כל הנתונים של המועמד והמשרה ומזווגים ביניהם. בכדי להיות שדכן טוב, אין צורך לפשפש בכתב ידו של המועמד.

לסיכום:
- הגשת כתב היד אינה פולשנית יותר מאיסוף כל שאר הנתונים
- גרפולוגים אינם מודעים כי הם בעצם עובדים על עצמם והיו מבצעים את אותה העבודה ללא כתב היד עצמו
- הגרפולוגים הם לא יותר משדכנים. חלקם עוטה מעטה מדעי השאר מעטה וודו

ואקנח בתהייה, מדוע הגרפולוגים לא מבקשים מהמעסיק ו/או מהבוס הישיר למשרה המדוברת את כתב ידו? אם כלי הגרפולוגיה כל כך מדהים בעוצמתו מדוע לא לשכלל את ההתאמה?
הפלישה ושאר פירות העונה 142386
למעשה, מה שאתה אומר הוא שהגרפולוגים לא נעזרים בכתב היד כדי להגיע למסקנותיהם, אלא משתמשים בו כתירוץ. ודאי שמנחשי עתידות בקרקסים נעזרים בטכניקה הזו (מבררים כל מה שניתן על הנבדק לפני שהם 'מנחשים').

אם הצדק עמך, המעסיקים יכולים בשקט לפנות לפותחים בקפה או בקלפים כדי למיין את המועמדים, אבל הסביר ביותר יהיה לדלג על התיווך ולהחליט בעצמם.
הפלישה ושאר פירות העונה 142399
לא מדויק במאת האחוזים. מה שאני טוען הוא כי הגרפולוגים הטובים והמנוסים לא יודעים כי הם משתמשים בכתב היד כבתירוץ. הגרפולוגים הטובים והמנוסים הפכו עם הזמן לשדכנים/ממיינים מעולים במעטה של מביני-הנפש-האנושית-דרך-כתב-היד.
גרפולוגים טובים ומנוסים יצליחו במשימתם ללא שינוי משמעותי ללא כתב היד אך אם כל שאר הנתונים ולעומתם יכשלו כישלון חרוץ אותם גרפולוגים שיאלצו להשתמש רק בכתב היד של המועמד. דבר זה מעיד בפני עצמו על אמנות/אומנות הוודו-גרפולוגיה. (או"ג?)

לגבי החלק השני, אכן, אם היו בנמצא אנשי קירקס שצברו ניסיון במלאכה והינם טובים במעשה השידוך, הדבר היה שקול לרמת האוגי"ם הנהוגה כיום.

לגבי החלק השלישי, אני לא חושב שניתן לדלג על שלב האו"ג מכיוון שהם אלו שצברו את הניסיון החשוב במיון בכל השרשרת.
תוסיף לכך את הרמה הנמוכה של אנשי כוח-האדם וכן את מרכיב המעסיק המכסת"ח שמיון כוח אדם הוא לא כוס הקפה שלו ותקבל קושי עצום בדילוג על שלב הוודו-מיון (שעובד לא רע במצב הנוכחי העגום).
היתעלמות* 141566
מר לנדאו,

שאלתי כמה שאלות בתגובה 140573 ואני חושב שבמיוחד שאלה מס. 4 עדיין עומדת נכלמת.

*לא שאני מתלונן :-)
לענת זיו 140740
נראה שאת מתמצאת היטב בתחום של שיטת מחקר במדעי החברה. האם את באה מן התחום? האם יש לך קשר כלשהו למכון המחקר של פרופ' זיו?

האם תוכלו להפנות אותי לפרסומים עדכניים העוסקים בנורמות הרצויות להוכחת תקופות בתחום הערכת האישיות ובמידת התקופות בפועל.

תודה על כתיבתך המאלפת,
שייקה לנדאו
מהצעד הראשון 140828
מונחים על שולחני שני המחקרים הראשונים מתוך השלושה שציינת; את השלישי לא הצלחתי להשיג, אבל בכל מקרה, מחקר בן יותר מארבעים שנה הוא פחות מעניין בעיני.

שני המחקרים שלנגד עיני לוקים בפגם מהותי: הם אינם כוללים קבוצת ביקורת. שלא כמו במחקרים שתיארתי במאמרי, כתבי היד שנבדקו בשני המחקרים הנ"ל *לא* נמסרו לשופטים נוספים, חסרי השכלה גרפולוגית, כך שלא ניתן לדעת אם תוכן כתבי היד (למשל) השפיע על חוות הדעת הגרפולוגית.

את האנלוגיה לניסויים רפואיים, אפקט הפלצבו וכו' אני משאיר לקוראים.
מה צריך להוכיח? 140913
תוכלי לתת דוגמא למשהו שגרפולוגיה אמורה לקבוע על-סמך כתב יד?
אני מבין שגרפולוגיה מתפתחת בעיקר ככלי לאבחון עובדים, אבל אם אפשר, אני מחפש משהו שאינו קשור בחיזוי מעורפל של עתיד מקצועי (כפי שציינו כאן עמיתייך בצדק, בתחום הזה גם הפסיכולוגיה האבחונית מתקשה לא מעט).

כתבת שזה "בלתי-אפשרי" "לנחש" (על-פי כתב היד) את המין או המקצוע. האם יש פרטים ביוגרפיים שאפשר לזהות מתוך כתב היד? רצוי, כמובן, משהו שאפשר לבדוק במבחנים מקבילים ובלתי תלויים.
מה צריך להוכיח? 140922
זוהי תגובתי האחרונה לדיון זה. זמני יקר (מי כמוני, אה?) מכדי להשקיע אותו בדיון שמלכתחילה עקר.

לא אתנצל בשום אופן על כך שאני מרוויחה את שכרי בכבוד, בעבודה קשה וביושר ומשלמת מיסים כדין. והכי חשוב, לא בכוח ולא ע"ח אף אחד.

אינני עוסקת במחקר, לכן לא אתיימר להגיב על כך.

אבל כן אנסה לענות לשאלותיו של עוזי לענת זיו, שלדאבוני הרב אינה נמנית בין עמיתותי, ולשאלות נוספות שנשאלו ע"י אחרים.

הגרפולוג אינו ממליץ על מועמד כלשהו, הוא משאיר זאת לשיקוליו של המעסיק.

חווה"ד מורכבת בכללותה מתאור קוי אישותו של הכותב, דרכי חשיבתו, תיפקודו, סגנון יחסי האנוש ורמת נאמנותו ומהימנותו.
כל אלה משתקפים בנקל (לעין המקצועית) בהבעתו הגרפית.

כמו כן, לגרפולוגיה אין כלים לניחוש, וגם אין מניע או עניין, של פרטים ביוגרפיים של הכותב, ואינה עוסקת בחיזוי עתידות, רחמנא ליצלן. אולם ביכולתה להצביע על הפוטנציאל הספציפי של הכותב, בהתאם למכלול תכונותיו ואישיותו.

דווקא בארץ, עם גלי העליה וריבוי השפות הנשמעות בה, אנחנו נדרשים לאבחן כתבי יד בשפות שאיננו מבינים - והעסק עדיין עובד, עובדה!, לכן הטענה של השפעת התוכן הכתוב על המאבחן, אינה רלוונטית כלל.

כל אדם החפץ בכך,יכול ללמוד גרפולוגיה. זו אינה תורה נסתרת, ספרי גרפולוגיה זמינים, יש טובים ויש פחות, אבל הכל פה פתוח.

עד כאן, והתנצלותי הכנה אם פגעתי בדברי במישהו מאלה שלא התכוונתי לפגוע בהם, מלבד אלה שפשוט הגיע להם...
מה צריך להוכיח? 140924
יש באמת אבחונים גרפולוגים בסינית ביפנית בקוראנית בסנסקריט
יש יכולת לאפין תכונות שהן תלויות תרבות?
אמינות למשל?
מה צריך להוכיח 140934
מהכרות מקצועית גרפולוגים (בעקר חנה קורן והצוות שלה) אני יכול להעיד כי מסרתי להם לבדיקה כתבי יד בסינית והתוצאות היו מדויקות בצורה אבסולוטית.
גם אני תהיתי ''הכיצד'' זה נראה לי ממש לא הגיוני (הבדיקה -השוואה נעשתה עם מנהלים ישירים של העובדים בחברה שרכשנו)
וההסבר שקיבלתי סיבר את אזני.
הגרפולוגים לוקחים במדד את ''הכתיבה התמה'' ובודקים את השינוים האינדוואליים של כל כותב.
ראיתי באותה תקופה דוגמאות שהמחישו את הלוגיקה.
אני מציע לגרפולוגים וגם למקטרגים שלמור על נימוס ואדיבות - כי אם אתם משתמשים בשמות גנאי - אף אחד לא יקשיב.

חג שמח.
מה צריך להוכיח? 140937
למה אתה קורא "תוצאות" במקרה הזה? אילו נתונים הגרפולוגים מוסרים לאחר בדיקת כתבי היד?
מה צריך להוכיח 140941
איך ''מגדירים'' אמינות בסטנדרטים סינים
או שהבדיקה היא בסטנדרטים ישראלים ובודקים את מידת האמינות של העובדים הסינים למה שמודר אמינות בישראל.
לפני הגרפולוגיה הייתי תוהה על הנחות היסוד הבסיסות של הבחינה הזו.
140978
סווג המקטרגים כאינטליגנטיים הלומדים באוניברסיטאות נחשבות ומתהדרים בתארים נחשבים ולכן, בהכרח בעלי אמירה בעלת תוקף ירגיע את העניין?

מה המניע? הרי כבר נאמר "כל הפוסל במומו פוסל"
לא ממש 140983
אישית לא ברור לי גם איך ניתן לבדוק אמינות סינית במבדקים פסיכולוגים בארץ.אני משער שאפשר יהיה לפתח איזה מודל אם משהו יגדיש שנים לחקר הענין.
כלכלית אולי עדיף לפנות לגרפולוגיה אולי בשל כך יש לגרפולוגיה חסידים.
הפוסל - במומו פוסל 140998
לא נאמר ''כל''.
מה צריך להוכיח? 141014
ככל מבחן אישיות שאיננו שאלון (ואז הוא מתיחס לתחום צר ומבודד של האישיות, שאינו מעניין לתיאור האדם אלא להיבטים מחקריים השוואתיים), גם הגרפולוגיה אינה עומדת בפני עצמה. היא שיטת אבחון, שהוגדרה בפורום זה - אף על ידי הגרפולוגים - ככלי תומך-החלטה בלבד. כפי שכתבתי קודם -ככזה, אין הוא נופל מהכלים האלטרנטיבים האפשריים למנהלי משאבי אנוש, והוא עולה בהרבה על כלים קבילים על מרבית המשתתפים בדיון (ראיון, המלצות).
ככל כלי אבחוני (ותזכרו בכל הרופאים שטיפלו בכם וביקיריכם), איכות המאבחן חשובה לא פחות מאיכות המבחן. הטיפים שקבלתם כאן על קיום בחינות הסמכה ואגודה מקצועית יכולים להוות כלי סינון ראשוני לניפוי שרלטנים ומיסטיקנים, שגם הם פעילים בתחום זה בארץ כמו בארה"ב ומובילים לזילות התחום.
אני משתתפת פעמים רבות במפגשי החוג לדיאגנוסטיקה והערכה של הסתדרות הפסיכולוגים - שמשתתפיו בעלי תואר שני לפחות בפסיכולוגיה קלינית. לא אחת הוצגו שם ניתוחים גרפולוגיים במקביל לניתוחים באמצעות טסטים אחרים, והתוצאות היו תמיד מקבילות, אם לא עשירות ומובחנות יותר. הגרפולוגיה, כפי שיוצגה של על ידי גרפולוגים בעלי השכלה במדעי ההתנהגות שעבדו על קטעי כתב ניטראליים, מוגשת בפורום הזה, בו יושבים בכירי הדיאגנוסטיקאים בישראל, ככלי לגיטימי לחלוטין ובינתיים הצדיקה זאת. כך טען בדיון גם פסיכולוג קליני.
ב- CASE STUDIES אלה, וכגון אלה שהוצגו ע"י הגרפולוגית רצון במחקרה עם פרופ' בריל על ניצולי שואה (בספר של נבו) או במחקר השוואתי בין גרפולוגיה ל-TAT של KLEIN(בפרצפטואל אנד מוטור סקילס - שאין לי זמן לחפשו), הגרפולוגיה - בידי איש מקצוע טוב - יוצאת אקוויולנטית לכל מבחן פסיכולוגי אחר שנעשה, מהמקובלים ביותר. אולם כל המבחנים כאחד לא יצאו טוב במחקרי תיקוף סטטיסטים, שכן הסינדרום המורכב וההוליסטי, המוביל למסקנות אישיותיות, בכולם איננו זהה ממקרה למקרה ואינו בר-פירוק לפקטור אנליזיס.
מה שבולט בדיון הזה כולו הוא הפער העצום בין אקדמאים רציניים, המדברים ממרומי מגדל השן התיאורטי לבין אנשי מקצוע מעשיים, המתבססים על השטח. ממקום מושבי, בין שתי החזיתות הללו - זה נשמע כדו-שיח של חרשים.
כמי שיש לה נגיעה ביעוץ ארגוני, הרשו נא לי שוחרי הסטטיסטיקה והמחקר הכמותני להזכיר לכם שיש דרכים רבות לעשות מחקר - לאו דווקא עם קבוצות ביקורת של הדיוטות, הבודקות את אנשי המקצוע ולא את הדיציפלינה (מישהו היה מסכים להיות בקבוצת הביקורת של ההדיוטות במחקר פרמקולוגי מתוכנן למשעי?), ואף - כמקובל בתחומים רבים של חינוך ופסיכולוגיה - כמחקר איכותני. אז לא כדאי להתקבע על מודל מסויים המוכר לכם ממציאות אחרת.
יתרה מזאת, ההצעה שזכתה כאן להדים רבים לקבל לעבודה אנשים ולתת להם להוכיח את עצמם, ללא מיון וניפוי מוקדמים, איננה מעשית ואינה יעילה בתנאי המשק של עודף היצע עובדים ושל עלויות כבדות ולעיתים אף נזק כבד - בחומר ובמוניטין- לחברה בשל גיוס עובד לא מתאים. מנהלי משאבי אנוש אינם רק מכסת"חים, הם מחפשים אקטיבית כלים תומכי החלטה שונים, ומשתמשים באלה אותם הכירו כיעילים מתוך נסיונם המעשי. מי שמרוצה מגרפולוגיה - שמח על כך שהיא עוזרת לו לחסוך. מי שנכשל או שלא רוצה לעבוד עם גרפולוגיה - לא יוציא עליה כסף. אז מי בדיוק צפוי לממן את המחקרים שהצעתם לערוך?
בניגוד לרופאי קו"ח, גרפולוגים נמדדים בעבודתם בכל יום ומתעופפים מהשטח כשפישלו בפעם הראשונה.לאחר שני גרפולוגים שפישלו - מנהל כ"א לא יעז לקחת שלישי, שכן גם לו יש משרה לשמור עליה. ובכל זאת - חברות רבות ורציניות מעסיקות בהצלחה גרפולוגים לאורך שנים רבות. ואין לי סיבה להניח שמנהלים אלה הם פחות אינטיליגנטים או הצליחו פחות בקורס סטטיסטיקה ב' מרבים מהמשתתפים החכמים כאן. אז קצת צניעות לכם, מי שלא מצוי בעולם התעסוקה וההעסקה. חשבתם פעם איך להגדיר הצלחה בתפקיד? האם מדובר בעשיית "מכה" כספית אגרסיבית חד-פעמית או בגידול הדרגתי תוך שמירה על קהל לקוחות לטווח הרחוק? (קריטריון מוצק של הכנסות לעסק?) האם המנהל הטוב הוא זה שמציית לבוס ומלקק את נעליו או זה שיוצא נגדו או מאיים עליו כי הוא מוכשר ממנו? (קריטריון מוצק של הערכת עובדים?) האם המנהל שעושה הכל מצויין לבד כי הוא פוחד להאציל סמכויות, או זה שיכול לצאת להשתלמויות כי המשרד מתפקד מצויין גם כשהוא איננו? (דרכים אלטרנטיביות להצלחה). יש אלפי וריאציות (כדאי לקרוא את ה"ניהול הכושל" של אדיג'ס בכדי ללמוד על קצה קצהה את בעית ה"קריטריון המוצק" שחלקכם מציעים, מבלי שיהיו לכם כלים ממשיים וידע בתחום הניהולי). על מרבית ההתלבטויות הללו - הכרוכות בתיאור אישיות נרחב (הכולל תכונות אנוש באינטראקציה ולא במבודד, כרשימת-מצאי) יודעת הגרפולוגיה לענות, וכך להגדיר מי מתאים לעבוד במקום המסויים, תחת הבוס המסויים, בציפיה לסגנון עבודה זה ולא אחר.כך קראתי לא אחת בחוות דעת גרפולוגיות שעברו תחת ידי.
כמי שהתנסתה באבחון גרפולוגי של כתב-ידה, אולי כדאי לכם - אוהדי ומתנגדי הגרפולוגיה כאחד - להתנסות בכך פעם בעצמכם - ואולי ללמוד מהיכן ולמה באים האגרסיה, הציניות, הספקנות, הקבעונות, הפחד מהלא-מוכר ומידת הנכונות לקבל עמימות או שוני.
חג חירות שמח, שמרו על החופש לחשוב - גם מחוץ למשבצות הרגילות,
ענת
מה צריך להוכיח? 141018
אני משתדל להתנסח באיפוק אבל מה עם התשובה לשאלה של עוזי תגובה 140913?
מה צריך להוכיח? 141056
אליהו,
לא ברור לי מדוע חלה עלי חובת התשובה, ולמה אתה נדרש לאיפוק (ראוי לציון, האמת) כשזו מתבוששת.
ובכל זאת, כיון שמתאים לי כרגע לנוח קצת ליד המקלדת - אציין שאם תקרא בעיון את תגובתי מהיום, תוכל לראות שם בפירוט מענה לשאלתו של עוזי. הבאתי דוגמאות לדברים שגרפולוגים רואים, מסתבר, בכתב היד (תיאורי אישיות מפורטים שניתנו בחוג לפסיכו-דיאגנוסטיקה, במחקרים שצויינו, כמו גם מענה על השאלות הנוגעות לסגנון העבודה וליחסי העבודה בדוח''ות למעסיקים.) אולי היה שם עוד משהו - תוכל לקרוא שנית את התגובה אם זה מספיק מעניין אותך.
שיהיה לך יום טוב,
ענת
מה צריך להוכיח? 141102
כמובן, אין לך כל חובת תשובה, אולם משבחרת (לנסות) להשיב לשאלתו של עוזי הרי שחיפשתי במה שענית תשובות לשאלות.
שבתי וקראתי פעמיים ושלוש את תשובתך וטרם מצאתי אצלך תשובות לשאלותיו של עוזי. למען הסדר הטוב אחזור עליהם:
1. דוגמא למה גרפולוגיה אמורה לקבוע על סמך כתב היד - אך לא בהקשר של חיזוי למקום עבודה.
2.האם ניתן לזהות פרטים ביוגרפים על הכותב מתוך כתב היד - רצוי כאלה שניתן לזהות במבחנים אחרים בלתי תלויים.

מה שכתבת היה ניסיון לסנגר על הגרפולוגיה בכללותה תוך תיאור אירועים שונים שמצדיקים לדעתך את הגרפולוגיה כמדע מוכח. אני ציפיתי לתשובה, משהו בסגנון שניתן על ידי רותי אברבנאל ‏1 בתגובה 140922
והאיפוק לא נגזר מהאיחור.
______
1 התשובה הייתה כוללנית וחלקית, כדרכן של רוב תשובות הגרפולוגים בדיון, אבל לפחות היא ניסתה לענות על השאלות.
מה צריך להוכיח? או למי? 338361
אני מתלבט האם למעסיק יש זכות להכנס לפרטיות גם במחיר של כשלון תעסוקתי?
במקרה זה המחוקק בישראל קבע באופן נחרץ -"על המעסיק לבחון אך ורק את "הכישורים המקצועיים" "הרלוונטיים" לעיסוק.
כישורים מקצועיים הם: היכולת לבצע את המשימה עם ההשכלה הנסיון
והידע הנדרשים.
לכן המחוקק הגדיר את מבדקי האישות כחסויים.
זאת משום שהפרשנות של המעסיק אינה יכולה להיות אוביקטיבית אלא סוביקטיבית.
לדוגמא: מועמד שעבר את שלב הראיון, הציג יכולות מקצועיות ונשלח למבדקים שונים
מה מקבל המעסיק:
ניתוח אישיות מעמיק- הכולל ניתוח ציור של עץ, משפחה, דמות,
מסקנות- כלליות, פשטניות ונתנות לפרשנות לקולא או לחומרה כאשר המאבחן מדרג אותם בטבלא מ 1 עד 5 ( 1-טוב 5-גרוע)
מה יבחר המעסיק-את מסקנות הקולא או החומרה?
לדוגמא: בטבלה של ההתאמה יכתוב המאבחן בסעיף יכות תקשורת בין אישית 3 מה מסיק המעסיק?
האיש אינו מתקשר אני רוצה 4 או 5 כי זה הרף שהוא קבע לעצמו
מה הבעייה?
שפה מישהו נכנס לתחום שהוא לא אמור להכנס לתוכו על פי חוק, מישהו מספק לו מידע רפואי חסוי (שנוי במחלוקת) שאינו רשאי לספק, מישהו קורא אותו ומחליט על פיו ולכן המחוקק אוסר את זה ממספר טעמים:
1. שוק העבודה אינו נחלת המעסיק בלבד-הוא מקבל מהמדינה מענקים, הנחות,סובסידייה ועוד וחלק מזה המדינה דורשת ממנו לספק מקומות עבודה בשל כך כי לא כל ההשקעה שלו.
2. העדר שיוון בקבלה לעבודה- אם העובד עונה על הדרישות המקצועיות, ברשותו הנסיון, הידע וההשכלה, אין המעסיק יכול לדחותו, הנסיון להקלטות נעשה במהלך העבודה, כידוע אין שום חוק
המחייב את המעסיק להעסיק עובד
2.1 העדר שיוויון בגלל גיל- נניח שהיגיע עובד מבוגר יחסית בערך בן 42, הוא מגיע לראיון, אבל במהלך הראיון נשאל לגילו,
אז המעסיק יכול לעקוף תביעה על ידי שליחתו למבדק ולטעון אחר כך לא מתאים.
הצעה:
בראיון אישי- זכותך ע"פ לא לומר את הגיל שלך.
בראיון אישי- זכותך ע"פ חוק לסרב לכל מבדק כלשהו.
אם דחו אותך-לדרוש אם נכשלת הבהרות מפורטות בכתב לסיבת הדחייה וזאת ע"פ חוק
אם יש לך 2000 דולאר מיותרים וחשק להתעסק עם מערכת המשפט של מדינת ישראל ולחכות 4 שנים לפסיקה תוכל להגיש תביעה ואולי תזכה במשכורת מאותו מעביד לכל חייך-ראה פס"ד בעניין.
מה צריך להוכיח? או למי? 338382
יש הרבה מאוד עבודות שהכישורים העיקריים שדרושים להן הם אישיותיים: אנשי מכירות, דיילים, פקידי קבלה ורבים מאוד אחרים (שלא לדבר על כל העבודות שנעשות בצוות, או במקום שבו חייבים לקבל מרות מסוימת - ולהיפך, לנהל עניינים תוך מגע עם אנשים שונים).
לא ברור לי מדוע על בחינות מקצועיות או קורות חיים אין חיסיון, כשמדובר הרי בדברים שגם הם נוגעים בתחום האישי - ועל בחינות אישיות צריך להיות חיסיון כזה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים