בתשובה להעלמה עפרונית, 03/05/03 19:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו כל יונק, גם עוברי חתול ניזונים דרך חבל הטבור. בזמן ההמלטה, האמא אמורה לחתוך אותו בשיניים ולפי הספר "החתול" של דייויד טיילור אם האם לא מצליחה או לא מנסה לעשות זאת: "תחילה טבול חוט תפירה חזק וזוג מספריים בחומר חיטוי. כרוך את החוט בחוזקה מסביב לחבל הטבור במרחק של כ3 ס"מ מהטבור. קשור את החוט, ואז חתוך את חבל הטבור במרחק של כ0.5 ס"מ מהחוט, בצד השליה של הקשר." מסקנה, יש לחתולים טבור. מנסיון, אצל גורים ניתן לראות אותו, כאשר הפרווה צומחת קשה (אני לא הצלחתי) למצוא את שרידיו. בילדותי העשוקה, גידלתי גדיים ואני זוכר איך היה להם על הבטן גדם של חבל הטבור (האמא חתכה אותו בשיניים) ותוך יומיים הוא התיבש ואחרי שבוע בערך הוא נשר ולא נשאר שום סימן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעלה את השאלה - האם גם אצל בני אדם זה יכול לקרות? כלומר, אם במקום לקשור אותו, פשוט נקרע את חבל הטבור, האם גם הוא יתייבש ויפול? ואם כן - האם ישאר פופיק ברור? (דובי, נרעד לדמיין עולם ללא פופיקים וחושב על גורלה המר של תעשיית חולצות הבטן בעולם כה אפל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצל בני אדם, לאחר חיתוך חבל הטבור (כן, עושים את זה!) נשאר גדם אשר נושר לאחר מספר ימים, ומשאיר אחריו את הצלקת המזינה את תעשית חולצות הבטן והפירסינג. _____ ונסיים בציטוט מדברי המשורר: "לראות טבור של אשת איש זה לא בילוי של סוף שבוע אשר יביא אדם רגיש למתח אמנותי קבוע אך שמע סיפור, אך שמע סיפור על איש הגון וגם צנוע שמת לראות את הטבור של אשת ראש ענף צנזורה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני תמיד חשבתי שהפופיק זה הקשר עצמו (ש... אמממ... דוחפים חזרה פנימה, או משהו... הממ, מסתבר שהייתי צריך לחשוב על זה טיפה יותר. דביל שכמותי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |