בתשובה לבתלי, 22/05/03 19:57
datability ומגדר 148162
היכן נמצאות כל הנשים הרווקות ומדוע את לא רואה אותן?
זה תלוי בגילך ובמאפייני המעגל החברתי שלך. אני מניח שרוב בני השלושים ואילך מכירים לא מעט רווקות בעל כורחן. כדאי לשאול את קוראי 'האייל'. בכל אופן - על פי נתוני הלמ"ס הן קיימות, ואינני מכיר שיטה טובה יותר להוכיח זאת מאשר להיעזר בנתוני הלמ"ס.

לעניין "התכונה הטבעית של אדם לרצות להחזיק בכמה בני זוג ולאו דווקא על האילוצים הכלכליים, החברתיים, הביולוגיים וכו"': בלתי אפשרי לדבר על תכונה 'טבעית' מבלי להתחשב ב'אילוצים'. התכונות הטבעיות הוטבעו באדם במנגנונים אבולוציוניים. אם יש לאדם תכונה 'טבעית' מסויימת, כנראה שהיא נתנה לו יתרון אבולוציוני בזמן מן הזמנים. נכון שתכונה כזו יכולה להיות לרועץ, כמו במקרה של הנמרים (ראי תגובה 24577).

לכן, אם יש לאדם תכונה 'טבעית', יש לה סיבה היסטורית. קיימת דעה נפוצה שאם ניקח בחשבון שהאינטרס של כל אחד הוא להפיץ את הגנים שלו בצורה הטובה ביותר, יהיו אסטרטגיות שונות לגברים ולנשים. היות שהאשה יולדת בכל פעם ילד אחד וצריכה להשקיע בו מספר שנים עד שתהיה פנויה לגדל את הילד הבא, האסטרטגיה שלה תהיה לבחור את הגבר בעל הגנים הטובים ביותר. הגבר, לעומת זאת, יכול להוליד ילדים רבים ואינו מחוייב להיות צמוד אליהם. לכן האסטרטגיה שלו תהיה לנסות לקיים יחסי מין עם מספר גדול ככל האפשר של נשים. לפחות חלק מעניין הפוליגמיה יכול להיות מיוחס לחישוב הביולוגי הזה. לכן לא בטוח שלכל אדם יש נטייה טבעית להחזיק בכמה בני זוג.

עם זאת, יתכן שהדעה לעיל שגויה, היות שבכל זאת היחסים המספריים קרובים מאד ל-‏50:50. בעולם שבו האשה מקפידה לבחור את הגבר המוצלח ביותר, אין שום ודאות שיש משמעות סטטיסטית לעניין רצונו של הגבר בריבוי נשים. זאת ועוד: ההיסטוריה המתועדת של האדם היא קצרה ביותר. כ-‏6,000 שנה. בתקופה הזו אנו יכולים לומר שהפוליגמיה היתה מקובלת ברוב החברות. איננו יודעים מה קרה בשלושת מיליוני השנים שלפני כן, או ב-‏15,000 השנים שחלפו מאז נוצרו גזעי האדם הנוכחיים ועד התיעודים הראשונים של חברות אנושיות. גם בחברות שבהן פוליגמיה היא תופעה מקובלת מבחינה חברתית, בלתי אפשרי שרוב הגברים יהיו פוליגמיים. רובם בכל זאת יחיו בצורה מונוגמית.

"האם גבר היה מוכן לחלוק באשה עם עוד גבר?" האם אשה היתה מוכנה לחלוק בגבר עם עוד אשה? ודאי שיש מקרים מתועדים רבים שכן. גם בחברה שלנו, בה הפוליגמיה אינה מקובלת, הבגידה היא עניין די נפוץ. פילגשו של גבר הבוגד באשתו יודעת שהוא נשוי. היא יודעת שלאחר הבילוי אתה הוא חוזר לחיק משפחתו, ומכאן שהיא חולקת בגבר עם אשה נוספת.
datability ומגדר 148209
משמע שלעולם לא נוכל לנהל טריאנגל אהבהבים א-לה סלומה-ניטשה-רה?
datability ומגדר 148217
בני אדם הם יצורים ורסטיליים להפליא. הצלחנו ליצור מערכות חברתיות מגוונות כל-כך, עד שקשה להגיד על בני אדם שהם ''לא יכולים'' לעשות משהו.
יש לנו דחפים טבעיים מסויימים, אבל יש לנו גם תבונה ותרבות שמשפיעים עלינו לא פחות. אם תצליחי לשכנע את עצמך שאת מעוניינת במשולש שכזה, יכול להיות שתצליחי. אבל קחי בחשבון שיש סיכוי לא קטן שאחד מהשלושה ירגיש די רע עם העסק.
לפני כמה זמן שודרה תוכנית טלוויזיה על שלישיה שכזו - אישה ושני גברים. לא ראיתי את התוכנית, רק קראתי עליה, אבל ממה שקראתי מסתבר שאחד הגברים מאוד אומלל בקשר הזה - הוא מאוהב עד כלות באישה, וכדי לא לאבד אותה, הוא מוכן לחלוק בה עם גבר אחר. זה לא הופך אותו למאושר. להיפך.
datability ומגדר 148226
תחילה אומר תודה על שאדם מן המניין רושם תגובה שלא כרוכה רק במתמטיקה וצרכים ביולוגיים אלא גם ברגש.

בעניין הכן יכול-לא יכול, קל מאוד לקחת את האדם כביטוי מגדיר-כללי כי אז כמעט הכל כבר נעשה ואפשר לומר שהאדם יכול (כמעט) הכל. קניבל אוכל אדם, יופי. אני לא יכולה (כמעט).

הבאת לפני דוגמא אחת, וכאמור ישנן עוד המוני דוגמאות ליחסים כאלו. השאלה היא האם המסקנות שנובעות מן הדוגמא שהבאת הן אלה אשר משקפות את אופי כל מערכות היחסים הללו. לחיזוק עמדתך- גם הטריאנגל המדובר ממקודם נפל באופן טראגי. באשר למה שאתה הבאת- לחלוק אישה עם עוד גבר רק בגלל אהבה זה הרבה יותר מסתם טראגי, זה גיהנום במובן הכי תנ"כי. מדובר, כנראה, באדם חלש שאינו מסוגל להשתחרר מאובססיה ומוכן להעמיד עצמו במקום נחות לעומת אהובתו (שלא ציינת מה עמדתה בנושא, ופה עיקר הבעיה).

מכיוון שאני לא בקיאה באומנות התגובה באתר הזה יהיה קשה לי לשלוח אותך לתגובות אחרות שכתבתי בנושא ובכללן שאלות שיש לי.
בעניין השיכנועים, לא נראה לי שאני עוד בשלה לשכנע את עצמי לחשוב דברים עד כדי לרצות אותם. אני עוד איפשהו באיזור מאוד מעורפל ואפור לגבי הרצונות שלי (מחיים זוגיים לטווח ארוך).

אתן לך דוגמא לקונפליקט ששורשיו בדחפים מצד אחד ובתרבות מצד אחר. הכרתי לא מזמן בחורה שיש לה בן זוג כבר כמה שנים. שאלתי אותה האם היא חושבת שהוא יהיה האיש שאיתו תתחתן. היא ענתה שהיא מאוד אוהבת אותו והיא לא רואה עצמה נפרדת ממנו מתישהו אבל במקרה ויתחתנו היא לא תעשה זאת לפני שתיפרד ממנו לתקופת מה על מנת להיות עם בני זוג אחרים. מצד אחד יש פה סתירה, מצד שני נמנעתי מאוד מלשפוט אותה. מה למשל מקור ההרגשה הזו שהיא הציגה? (יש להוריד את הקונספט של "לחוות עוד משהו חוץ ממנו" מאחר והיו לה בני זוג אחרים). איפה הגבולות הברורים של פוליגמיה? האם אהבה נפשית בלבד לצד אהבה פיסית ונפשית היא גם כן סוג של פוליגמיה (ניתן לדון בזה מאחר ואדם נשוי לא מחזיק בדר"כ ידידים מהמין השני לאחר הנישואים)?

התבדרתי לגמרי.
datability ומגדר 148231
אני רק אמרתי ש"אפשר". הדברים הללו מאוד תלויי תרבות, וגם בתוך תרבות מסוימת, הדברים הם תלויי חינוך של האדם הספציפי וקורות חייו. אני מכיר הרבה אנשים שעבורם לבגוד בבן/בת הזוג זה לא ביג דיל (היה לי העונג המפוקפק לנהל מערכת יחסים קצרת ימים עם בחורה כזאת), ואני מכיר כאלה שעבורם קיום קשרים של בן/בת הזוג עם נשים/גברים אחרים (בהתאמה) זה בגדר יהרג ובל יעבור (גם כזאת הייתה לי). לי שתי הגישות נראות תמוהות. נראה לי מכוער מאוד לבגוד בבת זוגי, ומצד שני נראה לי מגוחך שאני אדרש לנתק כל קשר עם ידידות שלי רק בגלל שאני בקשר מחייב עם מישהי.

את המכרה הזו שלך אני לא יכול להבין. במיוחד משום שציינת שלא מדובר פה בבן-זוגה (אני מניח שגם המיני) הראשון. אני יכול להזדהות עם תחושות של "אולי יש משהו יותר טוב שמחכה לי שם בחוץ", מצד שני, כמו שאמרת, יש בדבריה סתירה.

לגבי אמנות כתיבת התגובות באייל, יש לך הוראות ברורות למדי כיצד להוסיף קישורים לתגובות בטקסט שבראש עמוד כתיבת התגובה (באופן ספציפי, בפיסקה האחרונה). בקצרה, בפינה השמאלית העליונה של כל תגובה כתוב המספר שלה. כדי לתת קישור לתגובה יש להקליד כך: <תגובה nnnnn> - כאשר nnnnn הוא מספר התגובה המקושרת.
בהצלחה.
datability ומגדר 148228
סרט נהדר שעוסק במשולש רומנטי, המורכב משני גברים ואישה אחת (ז'אן מורו), הוא ז'יל וז'ים של הבמאי פרנסואה טריפו:
אם כבר, אז ז'אן מורו 148243
מצחיק שכתבתי על הסרט הזה בנושא הפאם פטאל, דווקא בתגובה 141930 אליך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים