בתשובה להאייל האלמוני, 28/05/03 12:41
נקודת מבט נוספת 148969
ושמא גם ההיפך הוא הנכון? האין זה מעיד כי חברי הכנסת עצמם יוצאים כנגד בית המשפט רק אימת שנוח להם.
באותו מקרה מי שטען לאי השפיטות הייתה המדינה בעוד שחרות - מכוח הגשת העתירה - טענה לסמכות בג"צ.
במסגרת ההכנות לדיון האם תוכל להפנות אותי לתגובות של ח"כ היוצאים כנגד פסיקתו של בג"צ (רצוי בזמן אמת) כי הוא יכול להתערב בפסיקתו של יו"ר ועדת הבחירות על אף שנאמר במפורש אחרת.

ולסיום:
מנין לך שהנני משפטן מדופלם‏1?

____
1מעולם לא אמרתי זאת‏2.
2כאשר אני מניח שאין כוונתך "למשפטן עם דיפלומה‏3"
3 שגם זאת לא אמרתי
נקודת מבט נוספת 148970
התייחסתי להיבט התקשורתי, ולא לעמדתם של חברי הכנסת. פרט למאמר של רייכמן ולמאמר ב''מקור ראשון'', לא ראיתי כל התייחסות לסוגיה זו, עד לאזכור אצל שיף.
לעניין חברי הכנסת - ברור שכל אחד מנסה להגן על האינטרסים שלו ככל יכולתו, גם בלא לדון בשאלה הע''בית ''לאן חותר מיכאל קליינר''.

כתבתי ''מדופלם'' במובן הפשוט ''משפטן בעל דיפלומה''. היה נדמה לי שהעדת כך בעבר, אך כנראה שטעיתי.
נקודת מבט נוספת 149690
קראתי את מאמרו של ריכמן.
על אף שאני שותף למסקנה כי "שינוי מעמד נורמטיבי ואופרטיבי מחייב דיון ציבורי ומקצועי" אני סבור שנפלו אי דיוקים ‏1 במאמרו.

א. ד"ר ריכמן טוען, כי בפרשת בנק מזרחי כתב הנשיא ברק כי ככל הנראה אין מניעה שחוק רגיל יסטה מהוראות חוק יסוד ישן שאיננו משורין.

ובכן לא מדויק. הנשיא ברק לא התייחס כלל להיות חוק יסוד ישן או לא ישן. התייחסותו נגעה אך ורק לחוק יסוד משורין או שאינו משורין. גם בעניין זה השאיר ברק את השאלה האם חוק רגיל יכול לפגוע בחוק יסוד שאינו משורין ב"צריך עיון"‏2. קריאה מדוקדקת של הפסקה תעלה כי ככל הנראה כבר אז כיוון ברק לאפשרות שחוק רגיל אינו יכול לפגוע בחוק יסוד.

ב.ד"ר ריכמן טוען כי בית המשפט העליון ביטל סעיף בחוק הבחירות בענין סמכותו הבלעדית של יו"ר ועדת הבחירות - שוב לא מדויק.
ברק אמר בפסק דינו כי אכן חוק אינו יכול לנגוד חוק יסוד וכי במקרה הנדון סעיף בחוק הבחירות נוגד את חוק יסוד השפיטה ולכן דינו בטלות ואולם באותה נשימה קבע ברק כי הוא יכול להגיע לאותה תוצאה (סמכות בג"צ לבחון את החלטת יו"רצ הכנסת) גם בדרך פרשנית - המונח "כל בית משפט" כולל כל בית משפט אך לא את בג"צ‏3. המשמעות - בית משפט *לא* ביטל את החוק למרותש כאמור יש לתת משקל לא מבוטל לאמירה של הנשיא ברק.
ניתן בהחלט אף לומר, כי אם יבוא מקרה נוסף לבית משפט בפני הנשיא ברק בו תהיה התנגשות בין חוק לבין חוק יסוד התוצאה של ביטול החוק איננה בלתי סבירה.

עוד הערה אחת לסיום. במובן נוסף אני מסכים עם ד"ר רייכמן. שקט אינו יכול להחליף את השיח הציבורי. יחד עם זאת כאשר שקט זה מגיע מכיוון חברי הכנסת - הראשונים שאמורים לקיים שיח זה - בין במובן שהם עצמם פונים לבג"צ בניגוד לחקיקה של הכנסת ובין בהעדר הביקורת על בית המשפט כאשר הפסיקה נוחה להם ‏5, אינני סבור שיהיה זה בלתי סביר מאת בית המשפט להמשיך בקו זה. הטענה איפוא צריכה להיות בראש ובראשונה מופנית לחברי הכנסת עצמם.
1.

---------
1 אינני מכיר את ד"ר ריכמן באופן אישי. למיטב ידיעתי הוא אחד מהמובילים בעניין "חוקה בישראל" ובהקשר זה גם, לדעתי, יש לקרוא גם את המאמר.
2 משמעות המונח "צריך עיון" - הנושא אינו צריך לענין הנדון באותו מקרה בפני בית המשפט (באותה פרשה נדון חוק יסוד משורין).
3 יש לציין, כי חוקים רבים כוללים סעיף שאינו מאפשר ערעור על ההחלטה (כגון: החלטה הזו הינה סופית) ובכל זאת הלכה עתיקת יומין היא כי לבג"צ הסמכות להתערב ולבחון את שיקול הדעת של אותו גוף ציבורי. חשוב להדגיש שבערעור יכולת ההתערבות של בית משפט גדולה יותר מאשר בהתערבות בשיקול הדעת.
4 ראה הצעת חוק יסוד: החקיקה. אאל"ט, אתמול (יום א) היה דיון בועדת חוקה חוק ומשפט בענין זה.
5 לא למותר לציין, כי בפסה"ד בענין תעמולת הבחירות יצא הנשיא ברק (שהיה בדעת מיעוט) כנגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות ואישר את התשדיר. יתכן שעל רקע זה ניתן להבין, עוד יותר, את שתיקם של חברי הכנסת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים