בתשובה לדב אנשלוביץ, 20/06/03 7:15
מעניין 153314
שנינו לא המצאנו את הגלגל. ניסיתי להסביר שחייל הוא לא מי שעובר התחיילות, ולא מי שחותם על טופס 421, חייל הוא מי שחבר באירגון הצבאי. בקשר לרנטיסי, הוא לא עונה לשתי ההגדרות שנתתי, הסיכון ממנו לא היה מיידי וודאי, ובזמן החיסול, הוא לא תיפקד בתפקידו כחייל, אלא שהה בשוק.
מעניין 153368
"חבר בארגון צבאי" זה דומה ל "חייל", ולכן פחות חשוב מבחינה מוסרית, וגם מבחינת ההתמודדות עם הטרור. ההגדרה שהבאתי בתגובתי הקודמת: "האם הוא מסוכן לנו", נכונה לדעתי יותר מבחינה מוסרית.
אירגוני הטרור מגינים על עצמם באמצעות חלוקה מלאכותית ל "צבאיים" ו - "פוליטיים". אלה רק מלים חסרות משמעות, וטפשות תהיה מצדנו להכנס למלכודת הזאת.
אני חושב שרנטיסי מסוכן לנו הרבה יותר מאותה נערה חגורת חגורת נפץ שנמצאת בדרכה לפיגוע, כי הוא יצר גם אותה וגם את העשרות שתבואנה בעקבותיה, וחיסולו יחסוך לנו בחשבון לטווח ארוך יותר חיים. אם החיסול שלו נעשה תוך כדי שהוא נותן היתר ל"חיילים" לבצע פיגועי התאבדות, או בזמן שהוא בשוק, זה בכלל לא משנה מבחינת חיי האדם אצלנו, ולכן גם לא משנה מבחינה מוסרית (לפי חוקי דב, כמובן).
כמו שזה כלל לא משנה אם תופסים רוצח מסוכן "רגיל" תוך כדי מעשה הרצח, או בזמן שהוא ישן בביתו, כי מניעת מעשי הרצח העתידיים היא העניין החשוב.
מעניין 153380
גם מדינות מגינות על עצמן באמצעות חלוקה מלאכותית ל"ממשלה" ו"צבא", ואלו רק מילים חסרות משמעות, וטפשות תהיה מצדנו להכנס למלכודת הזאת?
מעניין 153409
אני לא אצעק חמס אם החמס יפגע בשר הביטחון "האזרח" יותר מאשר אצעק חמס אם החמס יפגע ברמטכ"ל "החייל", ולכן גם החמס ואף אחד לא צריך לצעוק חמס על הפגיעה בראשי החמס "המדיניים". (שבעה ח"חמס" במשפט קצר. איך אני ?)
לכן איני חושב שאת החלוקה הזאת אנו עושים כדי להגן על מישהו (ואכן אנו לא מגינים. הרי במלחמה הזאת צלפים שלהם לא מהססים לפגוע בתינוקות. על מה אתה מדבר בכלל ?)
מעניין 153460
הרבה מדינות לא עושות את החלוקה הזו. בארה"ב, לדוגמא, הנשיא הוא הרמטכ"ל, מה שהופך אותו למטרה צבאית לכל דבר. אם נתעלם לרגע מגודווין, נציין שבמלה"ע II היטלר היה מטרה צבאית, ובמלה"מ II (וגם בראשונה, למעשה) סדאם גם הוא היה מטרה צבאית.

בקיצור, ראשי מדינות, ואפשר להניח שגם שאר מנהיגים, הם מטרות לגיטימיות לא פחות מאשר כל חפ"ש.
וחזרנו להתחלה 153782
אני מסכים לחלוטין שהחלוקה *שלהם* היא מלאכותית, אבל, זה לא אומר שחלוקה כזאת לא קיימת באמת, זה רק מחייב אותנו לבדוק את החלוקה באופן ענייני. תחשוב למשל על חיילת שמשרתת כ"מורה-חיילת", האם היא חיילת? כמובן שלא, למרות שהחלוקה של ישראל מיקמה אותה כחיילת, וההפך תקף לאיש השב"כ לבוש האזרחי. אולי זה יהיה טיפשי מצידנו, אבל זה יהיה מוסרי. בכל מקרה, רנטיסי, גם אם היה חייל בד"כ, לא היה חייל *בזמן שהותו בשוק*, וזה מה שניסיתי לומר בתגובתי הקודמת.

הסכנה מרנטיסי, גדולה ככל שתהיה, לא הייתה מיידית, ולא הייתה וודאית, ולכן לא עמדה באף אחד מהתנאים שהזכרתי קודם. ואני מסכים לחלוטין שהבעיה המוסרית שוות ערך לבעיה של "מה לעשות עם רוצח שישן בביתו", ואני חושב שגם אותו צריך לשפוט, ובשום פנים ואופן לא להוציא להורג. בכל מקרה, חזרנו לתגובה שפתחה את הדיון, תגובה 151111.

בנוסף, ובלי קשר, אני רוצה לומר שלדעתי, הסכנה מאימוץ מדיניות מוסרית רשמית של הריגת רוצחים ללא משפט, יכולה להוביל את המדינה ואזרחיה לסכנה גדולה בהרבה.
וחזרנו להתחלה 153794
אני חושב שאתה שוב ושוב מחמיץ את עיקר דבריי.
אני מדבר על הגנה עצמית, וכרגע על כך בלבד. לא על נקמה ולא על עונשים וכדומה.
איני מייחס חשיבות ל''מיידיות'' שבסכנה. אם אי ניטרולו של פלוני יגרום לאזרחים שאני אחראי להם אבדות בעוד חודש, בעייני זה כאילו הם נהרגים היום.
איני מדבר על ''הוצאה להורג'' כעונש, אלא על הריגה כאשר לא ניתן לנטרל את האיש המסוכן בדרך אחרת. אם אפשר לתפוס אותו זה עדיף לא רק מבחינה מוסרית אלא בדרך כלל גם תועלתית.
וכפי שאמרתי רנטיסי הוא סכנה גדולה לעתיד ויש לנצל כל הזדמנות לניטרולו, כדי שהסכנה הזאת תוסר.
וחזרנו להתחלה 153795
אם נחזור לדוגמאות שלך, רנטיסי הוא בדיוק אותו ''חייל בבגדים אזרחיים'' שעליו דברת.
וחזרנו להתחלה 153865
ולא אותה ''חיילת מורה''.
וחזרנו להתחלה 156559
כן, הבנתי את זה, רק שאז הוא לא היה בתפקידו, אלא היה בקניות בשוק.
וחזרנו להתחלה 156704
הוא היה בקניות בשוק, ז''א לא בתפקידו כ''חייל בבגדים אזרחיים''. ממש כמו יאיר שטרן ששהה בבית ידידים, קורא ספר...
וחזרנו להתחלה 156714
אם כבר עושים את ההשוואה הזאת כדאי גם להוסיף שיאיר נרצח לאחר שהרים ידים ונתפס אחרי שנתגלה במחבואו (שהיה בבית סמוך לבית שבו גרו הורי בפלורנטין), בעוד שבמקרה של רנטיסי כמו במקרי ''סיכול ממוקד'' אחרים עושים זאת רק כשקיים קושי לתפוס את המטרה בחיים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים