בתשובה לסתם איילת בארץ ישראל, 11/08/03 9:05
הטיעון הלוגי הנכון 162890
הכשל הוא בהתיחסות ליהדות כמקשה אחת.

למעשה יש ביהדות קווים גזעניים, וקווים אחרים שהם הומניים יותר.
השאלה אצל רב ספציפי כזה או אחר היא על אילו קווים הוא מתמקד, וגם פה- היות ואפשר לפרש לקולא או לחומרא, איך הוא מפרש. וממה ביהדות הוא מתעלם, ועד כמה, ואם הוא לא מתעלם - איך הוא מפרש (ויש שיאמרו- מעוות) את אותם קווים אחרים.

כהנא מתמקד על הפנים הגזעניות של היהדות, מחמיר בהם, ומתעלם או נותן פרשנות מעוותת לפנים ההומניות יותר.
הטיעון הלוגי הנכון 162929
היהדות היא כן מקשה אחת. רב גונית, רבת פנים ופרשניות, אולם עדיין מקשה אחת.נראה לי שהרושם שלך נובע מכך שביהדות יש התייחסויות לכל האספקטים של החיים, כולל הרוע.
לומר "אני אוהב את כולם" בלי להבחין בין אוהב לשונא בין קרוב לרחוק יכול אמנם להראות הומניסטי ו"יפה". אולם לגישה כזאת יש שתי השלכות: א. האהבה שלך לא אמיתית. אי אפשר לאהוב את כולם בשווה. זה לא מתאים לאופי האנושי. המשמעות של חשיבה כזאת היא שבעצם אתה לא אוהב אף אחד- כי אם את השכן הרעב שלך אתה אוהב בדיוק כמו שאתה אוהב את הרעבים באפריקה, וברור לך שלעזור לכולם אי אפשר, אתה בסופו של דבר נמנע גם מלעזור לשכן שלך, כי במה הוא שונה מהאפריקני? אי המחוייבות הממוקדת מאפשרת בעצם התחמקות נפשית מכל מחוייבות.
ב. הסובלנות לרוע היא המכשירה את הפגיעה שלו בטוב. אם אתה לא מעניש אדם שעושה רע, אתה בעצם מאפשר את הפגיעה שלו באחרים. זה הופך אותך ברמה זו או אחרת לשותף לרוע. (לעיתים קרובות הרוע אינו זקוק לסיוע מאחרים, הוא מסתפק באי המלחמה שלהם בו). זה אחד ההבדלים היסודיים בין היהדות לנצרות. בנצרות הסליחה לפושע והסובלנות לרע נראית על פניו יותר רחמנית והומניסטית, אולם בסופו של דבר הסובלנות הזאת גורמת לאכזריות לחף מפשע, והיא מפקירה אותו לרוע.
הנצרות שכנראה אינה מתכוונת שמאמיניה יקחו אותה ממש ברצינות, יכולה להרשות לעצמה את הצביעות הזאת תוך הבנה שכשממש צריך האמריקניים לא יהססו להרוג אשה וילד כדי להשיג את מבוקשם.
היהדות שכן מתכוונת שיקחו אותה ברצינות (ובמיוחד לאור התכונה היהודית כל כך, הבאה לידי ביטוי בולט בעיקר בשמאל, של בקשת יישום הצדק והמוסר בכל תנאי), אינה מסתפקת בהוראות גורפות של "לאהוב את כולם ולסלוח ולרחם לכולם". אלא מגדירה בדיוק למי ולמה מכוונים האהבה והשנאה. כשהכוונה היא שדברים ייושמו- האהבה אינה מן הפה ולחוץ, אלא פעילות אקטיבית (כמו הפעילות של הרב כהנא למען שחרור יהודי ברית המועצות), אבל גם היחס כלפי השונא של עם ישראל והאוייב שלו, מוגדרים.
זה יכול לתת את הרושם שביהדות "יש קווים שהם גזעניים וקווים שהם הומניסטיים יותר" אבל זה לא נכון, זה נובע מאותה השקפת עולם. ואין סתירה כלל בין ו"אהבת את הגר" ובין "לא תחונם".
טיפוסי. 162932
ההומניזם הו לא לא "לאהוב את כולם במידה שווה," אלא "לשפוט אדם לפי אישיותו, ולא לפי מוצאו." אז לא בטוח שיש הרבה פחות אנשים לשנוא, אבל יש הרבה פחות אנשים לשנוא לשווא.

הרטוריקה הזו של "שנאת האחר נובעת מאהבת העצמי" משותפת לכל התנועות הגזעניות והבדלניות. תזכירי לי למה אנחנו אמורים להצטרף לזו שלך?
טיפוסי. 162978
בועידת דרבן ראינו את כל ''אוהבי האדם'' שמשום מה מצאו הרבה משותף בינן לבין עצמן בשנאת היהודים. כך שכשהדברים מגיעים לשנאת היהודים אז ''כל התנועות הגזעניות והבדלניות'' מתחברות יופי לכל התנועות השמאלניות.
אי לכך ובהתאם לזאת 162985
מן הראוי לשנוא אדם על סמך השתייכותו האתנית ולא לחפש סיבות לאהוב מי שאינו יהודי.
אח, פזיזא, מה היית עושה בלי ועידת דרבן שמשמשת לך דגל לנפנף בו כלפי מי שפוסל את שיטתך.
קיצוני כל העולם כבר מזמן התאחדו.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים