בתשובה ליהונתן אורן, 14/08/03 19:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הוא היה בין החיים, היה צריך לתת את ההמלצה שלך לפ. ניטשה, בכל פעם שהוא היה מעז לדבר על הרעל והחולי שיש בנצרות. בעצם, אולי היה צריך להמליץ לו לעסוק בטוקסיקולוגיה. שנינו יודעים שלא דיברתי על מחלות ושנינו יודעים שלא ביססתי שום דבר על רגשות, אלא על תפישה ערכית מסוימת (אני מוצא את הדיכוטומיה הבינארית הזאת רגשות/רציונליות קצת פשטנית). אם יש לך שאלה ספציפית יותר מ-"איך אתה יודע", אז נוכל לדבר על הדעות שלי (במילים אחרות: עזור לי לעזור לך להבין אותי). הבעה בכתב היא לא הצד החזק שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי עם מה שכתבת היא שאתה משתמש במתודה פשיסטית כדי להצדיק ערכים ליברליים. תיוג דעות מסוימות כמבטאות מחלה ובריאות, בניית דמות המציאות ע"פ הערכים המבוקשים, ערבוב מסוכן בין הרצוי למצוי, הגדרת התפיסה שלך את האדם כ"טבעית" הן כולן דרכי-מחשבה שמאפיינות תיאוריות מסוג אחר. צדקת כשהכנסת את ניטשה לתמונה. מתודה ליברלית תתייחס לאדם כאל פרט מלא ושלם. ההנחה היא שהאדם מבטא את *רצונותיו האמיתיים* ושאנחנו צריכים להתייחס אליהם ככאלה. דעותיו אינן מחלה-לא-טבעיות-מודרניות-תודעה-כוזבת, אלא הן דעותיו האמיתיות – לטוב ולרע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |