בתשובה ליהונתן אורן, 22/08/03 20:30
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165424
זיהוי ההכרה עם המדע, ושל האמת עם העובדות המדעיות, נתון תמיד לוויכוח. הקושי שלי הוא ספציפית עם הרלוונטיות של פרשנות *חברתית* לחוקי המדע.

אפשר לדון בשאלה אם חוקי ניוטון *נכונים*, ואפשר לדון בשאלה אם הם *מעניינים*. לדעתי לא ניתן לפתח דיון משמעותי סביב השאלה אם חוקי ניוטון הם בסולם מז'ורי או מינורי, ובאותו אופן בדיוק גם לא סביב השאלה אם הם גבריים או נשיים. לכן אני מנסה להבין מה בדיוק אומרות אותן פמיניסטיות.

למי שחש שהדיון לא מתאים למאמר - אפשר לטעון שדווקא כן, כי במובן מסויים המאמר מתייחס לפער בין דיון פורה לקשקושים סתם. אני רוצה לדעת איפה אני, לפחות, ממקם פמיניזם פוסטמודרני (ואני באמת לא יודע עדיין).
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165432
אני מתאר לעצמי שהרעיון הוא זיהוי של המאפיין גברי/נשי עם תכונות כלליות יותר, שמובילות לדרכי חקירה שונות ‏1. אבל, כאן באמת אני נכנס לתחומים זרים לי. אני אחכה יחד אתך לתשובה מבוססת.

1 "עובדות" בחקירה מדעית רלוונטיות רק ביחס להיפותזה נתונה. אפשר גם לחשוב שהתודעה החברתית שלנו היא זאת שמובילה לבחירת העובדות הרלוונטיות לחקירה. חוקי ניוטון? אולי זה רלוונטי מה מינו של הנופל. מישהו ניסה פעם לזרוק ממגדל גבר ואישה בו-זמנית ולראות מי נופל ראשון?
גלילאה 165434
את הניסוי הזה עושים עם אווז ואווזת, אם זה פוגע ראשון זה אווז וגו'.
גלילאה 165437
לא מכיר. בא לך לספר?
גלילאה 165445
סתם, לא מצחיק. האמת שהטריגר היה קצת מצחיק, כי אווז ואווזת יכולים לעוף, וזה היה עשוי להיות דימוי נחמד מאוד לפמיזיקה.

פרגמנט נוסף של הבדיחה, בתגובה 164866.

הבדיחה המלאה: איך מבדילים בין אווז לאווזה?
אם הוא מגעגע זה אווז, אם היא מגעגעת זוהי אווזה.
למעשה, הבדיחה המלאה היא 165475
איך תבדיל בין אווזת לאווז?
התשובה היא מפורסמת:
ניגשים אל זה הצמד,
צמ-חמד אווזים
ובלי הרף מרגיזים.
ורואים: אם היא נרגזת,
אז סימן שהיא אווזת.
אם רואים שהוא נרגז,
אז סימן שהוא - אווז!"

של שלונסקי.
(למען האמת, לא זכרתי את הציטוט במלואו, ולכן העתקתי אותו מתוך "בישולה").
למעשה, הבדיחה המלאה היא 165481
ואני אוסיף שזה לקוח מתוך עלילות מיקי-מהו (כן, של שלונסקי) שמכיל עוד פנינים אלמותיות רבות.
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165544
האפשרות הראשונה שהעלית, "דרכי חקירה שונות", נשמעת לי יותר סבירה (כלומר, יותר סביר שזה מה שהפמ' הפוסט' טוענות). כמוך אני מסכים שעלינו לחכות לתשובה מבוססת, או לקחת אוויר ולרכוש את ספרה של סנדרה הארדינג, "The Science Question in Feminism". אפשר קצת לעלעל בו באמאזון, ואותי העמודים הראשונים לא מאוד הרשימו.

אח"כ הזכרת את האפשרות שחוקי הטבע חלים אחרת על גברים ונשים. אולי. ואולי חוקי-ניוטון נכונים חוץ מבימי חמישי כשקופצים מגשר מסויים בפריז. אלו ניסויים שאפשר לערוך, והם לגמרי במסגרת החקירה הפיסיקלית הנוכחית. כל אדם רשאי לקרוא תיגר מסוג זה על חוקי הפיסיקה הנוכחיים. אבל עד שלא נערך ניסוי מבוקר שמראה משהו כזה, לטעון סתם "חוקי ניוטון גבריים" זה פשוט משעמם.

ברור לי שבדרישתי "לערוך ניסוי מבוקר" אני חושף את הקיבעון שלי לשיטה הפיסיקלית הקיימת (הגברית?). אך, שוב, אם *זו* הטענה הפמיניסטית, אשמח לשמוע מה הביקורת על שיטה זו ו(יש לקוות גם) מה החלופה המוצעת. זו טענה שונה מ-"גברים ונשים נופלים במהירות שונה בהיזרקם ממגדל".
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165559
אוי. ההצעה שלי לניסוי לא הייתה רצינית. כנראה שמוטב שאשאיר את הפרודיות לשכ"ג.

בכל מקרה, אם יורשה לי ניחוש לא-מלומד, ללא הפרודיה זה בכל זאת הכיוון. באמירה שחוקי-ניוטון "גבריים", הכוונה לא רק לשיטת-חקירה שונה, אלא לבחירת העובדות הרלוונטיות להתבוננות בעולם. "פיזיקה ניוטונית" מחפצנת גופים: לפיה, אין זה חשוב באיזה סוג דברים אנו עוסקים, אלא לפי אילו חוקים הם פועלים. תכלית החקירה היא החוקים ולא מושאי-החקירה עצמם, והיא בונה תמונת-עולם שדוחה את ההתנסויות החושיות והרגשיות שלנו לטובת עולם מופשט (ופשטני?).
עכשיו נשאר רק לזהות תכונות אלו (שימוש בדברים בעולם באופן תכליתני, התייחסות לתועלת ולא לדברים עצמם, דחיית הרגש לטובת הפשטות) עם גבריות.
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165600
חשדתי שזו פארודיה, אבל הגבתי כי לא הייתי בטוח שכולם יראו זאת כך :-)

ולטענות נגד מדע הפיסיקה: אני לא מסכים עם רובן. המדענים לא "דוחים" את עולם הרגש, ואינם אחראים ל-"תכליתנות" של שימוש בדברים בעולם. הראייה כאילו הפיסיקאי עיוור לעולמות הנשגבים של הרגש, ואופקיו צרים כדי הדברים שניתן למדוד במעבדה, היא פופולרית אך (לדעתי) שגויה לחלוטין.

אם הפמיניסטיות רוצות ליזום סוג חדש של חקירה מדעית, הדנה בשאלות שהפיסיקה לא דנה בהן עד כה, זה מבורך. אני סקרן לראות חקירות כאלה, ולא רואה שום סיבה לא לקרוא להן "מדע" או "פיסיקה" כשהיהיה בהן תוכן של ממש, וזה לא חייב להיות משוואות או חוקים.

תחושתי היא שזה לא המצב: הן לא מציעות כיוונים חדשים, אלא טוענות נגד הקיים. מה הטענות? ומה ניתן להפיק מהן? זאת הייתי רוצה להבין.
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165606
לשאלתך: כיוון שהביקורת הפמיניסטית שאתה מדבר עליה היא גם פוסט-מודרנית, הבעיה אינה ייחודית לביקורת הפמיניסטית (ב"פ!) אלא לביקורת הפוסט-מודרנית (בפ"מ!) בכללותה.
וכן, אתה צודק - זו חשיבה שמפרקת את הקיים ולא מציעה לו אלטרנטיבה (מלבד אולי אלטרנטיבות הדוניסטיות, שקיימות בבפ"מ, אבל לא תופסות לעניין החשיבה המתימטית).
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165631
נכון, פוסט-מודרניזם בכללותו מבקר את המדע. אבל לנקודת המבט הפמיניסטית היתה תרומה ניכרת להתפתחות אורח החשיבה הזה על מדע. הפוסט-מודרניות חייבת הרבה לגל השני והשלישי של הפמיניזם.
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165797
לא רק נקודת המבט הפמיניסטית - גם הפוסט-קולוניאלית, למשל. ייתכן שטענות פוסט-קולוניאליות תופסות פחות במקרה של כמה מהמדעים המדויקים (שכן גם חוקרים ערבים עסקו בהם בתור הזהב). ובכל זאת אפשר לטעון שהמדעים המדויקים הם אלמנט חזק בחתירה המערבית לחשיבה לוגית. למשל.
גלים גלים, עולים עולים 165987
אז מסתבר שהיה לנו כבר פגש''ן (פמיניזם גל שני) ופגש''ל (גל שלישי). כאילו שכבר התאוששנו מהגל הראשון...

וברצינות, אולי תפרסמי מאמר על תולדות הגלים האלה (מה זה פוסט מודרניזם אנחנו, נגיד, יודעים, למרות שלעולם לא נודה בזה שאנחנו לא יודעים, אבל הגלים האלה, זה נשמע חדש, ומותר לנו בשלב זה להסתכן ולהודות שאנחנו לא יודעים).
גלים גלים, עולים עולים 166144
אליהוא יקירי, ספרים ומאמרים על פמיניזם יש למכביר, בכל מיני רמות ולכל מיני קהלים, וניתן למוצאם בכל ספריה אוניברסיטאית. למי ש*ממש* אין רקע בפמיניזם, ופשוט רוצה לקבל מושג מה זה, תאריכים, אירועים מרכזיים, דמויות בולטות, גלים וגו', אפשר להציץ בספר המאוד בסיסי של טלי רוזין "מה זה בכלל פמיניזם ואיך קרה שאנחנו לא יודעות על זה כלום".

בגוף הספר יש הפניות לביבליוגרפיה פמיניסטית בסיסית, ולמעמיקים ינעם (או שלא).
גלים גלים, עולים עולים 166420
תודה.
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165644
אפשר לפרק משהו ע"י שמכריזים "הרי אתה מפורק"? לא צריך לפחות להצביע על קשיים קונקרטיים מסוימים, טעויות, שיפורים, משהו?

כלומר, נניח שברצוני לפרסם מאמר ב-Social Text המפרק את הפוסט-מודרניזם, מבלי להציע לו אלטרנטיבה כלשהי. האם יש *איזושהי* אמת-מידה שמאמרי צריך לעמוד בה? או שמספיק שיהיה שנון, מצטט לרוב מטקסטים הקיימים, וכועס מאוד?
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165670
צריך שתהייה לך תזה שמחדשת משהו, שמסתכלת על הקיים בדרכים שלא הסתכלו עליו קודם, ולפעמים מתבקש שתהייה לך אג'נדה חלופית. יש, אגב, מאמרים שעושים בדיוק מה שאמרת - דה-קונסטרוקציה לדה-קונסטרוקציה (כמו Against Criminology של Stan Cohen).

חשוב לזכור, שוב, שהעולם האקדמי במדעי החברה שונה מאוד מזה של המדעים המדוייקים. מאמרים אינם מתפרסמים באותה תדירות, אפילו לא מתקרב, וההגדרה של מהו "חידוש" היא מאוד שונה.
על התדירות 165705
יש לך אולי משהו להעיר על תגובה 136891?
על התדירות 165762
לא, כי לא הבנתי מאין הגיע המספר שהזכרת ולמה הוא מתייחס, והאם אפשר להשוות מספרים מוחלטים בלי קשר לכמות המדענים, לכמות כתבי העת ולתדירות שיתוף הפעולה בין כותבים.

ההתרשמות הלא-כמותית והלא-בדוקה שלי, פשוט משיחות עם חברים בכל מיני דיסציפלינות, היא שחבר'ה שעובדים במעבדות (בעיקר כימאים ופיסיקאים) מפרסמים יותר, כי המעבדה מוציאה מאמרים משותפים המתייחסים לפרוייקט מתמשך של עבודה, שחתומים עליהם לא מעט אנשים. וכך, גם אם אתה יחסית חוקר צעיר וטרי, יש לך כמה וכמה פרסומים באמתחתך כבר בשלב מוקדם מאוד של הקריירה שלך. במקצועות כמו סוציולוגיה ומדע המדינה, שבהם אין מעבדות, ושיתוף הפעולה הוא נדיר יותר, מצופה ממך להגיע למקומות עבודה ולדיונים על הקביעות שלך עם פחות מאמרים וספרים, כי אתה עובד רוב הזמן לבד (או, פחות שכיח, עם עוד אדם אחד. נכון, שאני מכירה פחות את תחום המתימטיקה, ואולי הוא פחות דומה לכימיה ופיסיקה - כשם שפסיכולוגיה, ובמיוחד פסיכולוגיה ניסויית, שונה מהדיסציפלינות החברתיות שהזכרתי.
על התדירות 165805
את המספר שהזכרתי (2 מליון) - המצאתי. השאלה היתה האם הוא סביר בעינייך, ואם לא - כמה מאמרים מתפרסמים במדעי החברה מדי שנה לפי ההערכה שלך.

אני לא עוסק בכלל במספר המאמרים שמפרסם חוקר בכל תחום (שם, כפי שציינת, משפיע גם נפח שיתוף הפעולה), אלא במספר המאמרים שמתפרסמים באופן כללי.
על התדירות 165811
ואללה, עוזי, אין לי מושג. במספרים כללים, זאת אומרת. אחת הסיבות שקשה לי להעריך, היא שיש כל מני ז'ורנלים, בכל מיני רמות, לכל מיני דיסציפלינות ותת דיסציפלינות. ניסיתי גם להתרוצץ קצת באינטרנט ולבדוק אם יש הערכה של המספר היכן שהוא, ולא מצאתי.
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165618
אני לא חושב שאפשר להמיר את הטענות בתגובתי לטענות לפיהן "המדענים דוחים את עולם הרגש..." (זאת הפרודיה שאתה עושה?). הטענה היא שמדעי-הטבע הם ניסיון להבין את המציאות מסביבנו, ו"הבנה" זאת למעשה יוצרת את תמונת העולם שלנו. בניגוד למתמטיקה, זה לא משחק מופשט. לכן, המדע שפועל לפי הנחות-יסוד וכללים מסוימים, יוצר את תמונת-העולם הרווחת בחברה. אם המאפיינים שלה גבריים, גם תמונת העולם תהיה כזאת.

אני מזמן החמצתי את ההזדמנות לפרוש בשיאי ולא לדבר על דברים שאני לא מבין בהם, אבל אני אנצל את ההזדמנות הזאת, ואפרוש מהדיון תוך ניים-דרופינג: אם אתה באמת מתעניין באלטרנטיבות שאפשר להפיק מהן משהו תוכל לנסות כיוונים אחרים כמו פנומנולוגיה (הוסרל היה מתמטיקאי, אז אולי זה יעניין אותך מכיוונים נוספים).
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165630
פמיניזם ופוסט-מודרניות דווקא מציעות אלטרנטיבות למחקר מעבר לקיים, במיוחד במדעי החברה (אני מעדיפה לדבר על מה שאני יודעת). גישות של מחקרי עומק איכותניים עם קבוצות שאינן באות לידי ביטוי בסטטיסטיקות רשמיות, וכתחליף לסקרים, למשל, מאפיינות מאוד את המתודולוגיה הפמיניסטית, ובמיוחד את ה"גל השלישי" של הפמיניזם ואת ה-viewpoint feminist.

הכיוון הוא לעשות פרגמנטציה, ודה-קונסטרוקציה, של החוויה האנושית, על ידי הבנות לעומק של חוויות של יחידים, ואחר כך מציאת תבניות משותפות ושונות בין החוויות הללו. בסוציולוגיה של המשפט מאפיינת מתודולוגיה זו את גישת ה-legal consciousness, שאינה פמיניסטית במוצהר, אך ניזונה הרבה מהמתודולוגיה הפמיניסטית.

במשפטים, יש מה שמכונה "feminist jurisprudence", וגם שם יש הצעות מתודולוגיות לניתוח חלופי לניתוח הלוגי המקובל של הקטיגוריות המשפטיות.

מבטיחה לנסות ולברר אילו אלטרנטיבות (מעניינות או לא) מציע הפמיניזם למדעים המדוייקים. לפחות לגבי מדעי הטבע, אני יכולה לציין את ספר בריאות הנשים המצויין "Our Bodies, Ourselves", שמתייחס לביולוגיה הנשית דרך החוויה הנשית, ולא דרך הפריזמה הרפואית המקצועית המקובלת.
משנה כותרת 165636
כמה גלים היו לפמיניסטיות בסך הכל? ספרתי איתך שלוש עד עכשיו.
משנה כותרת 165663
מקובל לדבר על שלושה גלים, אבל הזרמים והמגמות הם רבים יותר. החלוקה ה"גסה" היא כדלהלן:

הגל הראשון הוא הגל שהחל בסוף המאה ה-‏19, עד מלחה"ע הראשונה, שהתרכז בשאלת מתן זכות הבחירה לנשים.

הגל השני מורכב מהפמיניזמים של שנות החמישים עד שנות השבעים. בתקופה זו ניתן לדבר על שני זרמים מרכזיים: פמיניזם ליברלי - שוויון בזכויות עבודה ובשכר, תוך קבלת הפרמטרים של העולם הגברי לשוויון, ופמיניזם רדיקלי - הכרה בהיסטוריה של פטריארכיה, ניצול ודיכוי, בין היתר מהבחינות של קשרים מיניים בין גברים לנשים ואלימות בתוך המשפחה (הפמיניזם הרדיקלי יזם את השימוש במונח "ג'נדר", מגדר).

הגל השלישי הוא המגמות החדשות, בשנות השמונים והתשעים, ובין היתר הוא כולל זרמים של פמיניזם סוציאליסטי וקומוניסטי, "פמיניזם של נקודות מבט" (כמו, בישראל, הפמיניזם המזרחי) ופמיניזם פוסט-מודרני.
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 165643
כמה שאלות. למה להבין לעומק מקרים יחידים ואח"כ לחפש תבניות (משותפות ושונות) זה "דה-קונסטרוקציה"? זה נשמע לי בדיוק כמו השיטה המדעית הישנה והגברית.

ועוד: הצורך להתייחס לביולוגיה הנשית דרך החוויה הנשית נובע מכך שיש בביולוגיה הנשית משהו אינהרנטי שמוציא אותה מהישג ידו של מדע הרפואה, ושל מדע בכלל? או סתם שרופאים בני זמננו לא מספיק מתייחסים לבעיות-מיוחדות-לנשים? אם זה השני, אז הטענה ברורה בהחלט ו-*לא* חורגת מהתפיסה המדעית. אם זה הראשון, הייתי שמח להבין מהו אותו "משהו", ומדוע הוא איננו נגיש למדע.

מה שאני מנסה להבין, נניח בהיבט הרפואי, הוא זה: אפשר לטעון שמדע הרפואה אינו מדוייק או שלם, ולהציע תוספות או חלופות שבמהותן לא חורגות ממדע זה: אפשר לנסות אותן, אפשר לבדוק את הצלחתן, אפשר לשפרן, בקיצור - מדע לעילא. ואפשר לטעון משהו רדיקלי לגבי עיוותים בסיסיים ומגבלות מובנות בגישה המדעית לרפואה בכלל. מה עושה ספר בריאות הנשים המצויין? ומה באמת המצב האנלוגי בשאר מדעי הטבע?
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 168058
אם את עדיין סקרנית (בעניין האלטרנטיבות למדעים המדוייקים), אולי שווה להציץ כאן:

M. A. Campbell and R. Campbell-Wright, Toward a Feminist Algebra, in Teaching the Majority: Breaking the Gender Barrier in Science, Mathematics, and Engineering, S. V. Rosser, Ed. Teachers College Press, 1995).

אני מאוד רוצה לקרוא את המאמר הזה, אם אוכל לשים עליו את היד. אבל אני מזהיר מראש ומודה: "אלגברה פמיניסטית" נשמעת לי טרחנית-כפייתית ממש כמו כתביהם של כמה מגיבורי ספרו של Dudley.

כפי שאמרתי בתגובה 168057, עוד לא נרגעתי מהצורך להבין מה הפוסט-מודרניים רוצים ממני.
אלגברה פמיניסטית 168069
הכוונה היא שישימו דגש על חוגים נותריים במקום ארטיניים.
אלגברה פמיניסטית 168072
זה כבר המצב, אז מה הן רוצות? :-)

אבל בוא לא ניגרר לבדיחות, אותי העובדה שיש מאמרים על אלגברה פמיניסטית בקושי משעשעת.
אלגברה פמיניסטית 168103
שאלתי היום את המאמר הנ"ל מהספריה, והנה תמציתו.

המאמר עוסק בעיקר בניסוחן של בעיות מילוליות במתמטיקה ("ליוסי חמישה תפוזים...") מהזוית המגדרית, ומציע ארבע דרכי פעולה:

1. יש להציג "גיבורות" נשיות, ולשבור סטראוטיפים מגדריים.

דוגמא לבעיה מילולית המציגה גיבורה נשית היא חישוב מהירותה הממוצעת של אתלטית אולימפית. דוגמא לבעיה השוברת סטראוטיפים מגדריים היא חישוב גובה המשכנתא החודשית שתשלמנה זוג נשים על ביתן.

2. יש להמנע מבעיות מילוליות המבחינות בין גברים ונשים שלא לצורך, ולא להרתע מבעיות המבחינות בין נשים וגברים באופן "רלוונטי".

דוגמא לבעיה המבחינה בין גברים ונשים שלא לצורך: "במועדון צפרות בו חברים 4 נשים ו- 2 גברים, יש לבחור נשיא, סגן נשיא ומזכיר. בכמה דרכים ניתן לעשות זאת אם הנשיא צריך להיות אישה, והסגן, גבר?" המחברות היו רוצות לראות, למשל, בעיות הסתברות על ביטוח חיים, שנתוניהן כוללים מין, גזע, העדפה מינית וכו'. לדבריהן, "האימפקט הפוליטי של השוואות כגון אלו הוא עצום, וחשיבות הניתוח המתמטי נעשית נהירה לתלמידים."

3. יש להמנע משימוש במטאפורות דתיות או אלימות, המרחיקות נשים מהמתמטיקה.

על פי המחברות, אין לצייר את המורה כסמכות אלוהית על ידי שימוש במשפטים נוסח "עליך להאמין בכלל זה", או להציג את המתמטיקה כאוסף כללים הדורשים ציות. יש להראות לתלמידים כי הם יכולים לא רק להשתמש במתמטיקה בחיי היום-יום, אלא אף לבנות מושגים מתמטיים חדשים משל עצמם.

דוגמאות למטאפורות אלימות שנמצאו בספרי לימוד: "לבצע מניפולציות", "בחרו דרך לתקוף את הבעיה", "השתמשו ב- brute force", "נצלו את המשפט הקודם" ו"המונה שולט (dominates) במכנה". מטאפורות אלה מרחיקות תלמידות מהחומר הנלמד.

המחברות טוענות כי במתמטיקה קיימת "אלימות חברתית", וכי זו מופנית כלפי נשים. "מלחמת המינים" מודגמת באמצעות בעיה מילולית בה גבר לוקח את אישתו לארוחת ערב, ומתחכם כאשר היא שואלת אותו כמה כסף יש לו. ברמה עמוקה יותר, גורסות המחברות, תיאורו של ראסל את המתמטיקה כ"יופי קר וחמור" מעיד על שנאת/אפליית הנשים (misogyny) החבויה בפרדיגמה המתמטית המקובלת.

4. יש לנסח בעיות שנושאן קרוב לנסיון החיים של נשים.

במקום לחבר בעיות אודות נושאים "גבריים" כגון משחקי כדור, נהיגה ברכבות ומסלוליהם של טילים (את הדוגמא האחרונה המחברות מתארות כ"מטרידה"), עדיף לחבר בעיות העוסקות באוכל. תלמידות ירגישו יותר בנוח עם בעיות שכאלה, ויזכו בהעצמה (empowerment).
פילוסופיה פמיניסטית 168104
הרבה ספרים ומאמרים שקראתי, באנגלית, משתמשים בנקבה "היא" ולא "הוא". למשל "הפעילות האיזולירבנדית עולה כשהיא חושבת על...". מצד אחד אני חושב שהמאמץ לשנות את צורת השימוש הוא מאד מרענן. מצד שני, זה די מוזר לקרוא שימוש כזה רק בנושאים פילוסופיים ולא בתחומים אחרים, כמו הסטוריה, ספרות וכיוב'.

האם עוד מישהו נתקל בתופעה? אגב, עד כמה ששמתי לב, זה קורה רק בחיבורים של העשורים האחרונים, וזה קורה גם בהרצאות בע"פ.
פילוסופיה פמיניסטית 168108
זה קורה הרבה, בכל סוגי הכתבים שיוצא לי לקרוא: מתמטיקה, ביולוגיה, מדעי-המחשב, ועוד. זו באמת תופעה של העשורים האחרונים. אפילו אני הקטון השתמשתי בטכניקה חמודה זו בתגובה 164719.

ככל הידוע לי, יש עדיין ויכוח אם זה טוב או לא. כלומר, כמעט כולם רוצים איכשהו לכתוב "נייטרלית", אבל לא תמיד אפשר להשתמש בגוף נייטרלי, ויש גם טיעונים נגד השיטה של לשתול שרירותית זכר ונקבה אם כי אינני בטוח כרגע מה הם.

דומני שהופשטטר (שוב פעם הוא...) נדרש לסוגיה באחד המאמרים שלוקטו ב-Metamagical Themas, וכן זכורני שהמתמטיקאי Spivak הוא תומך נלהב של שיטה אחרת: השימוש ב-E במקום He/She המסורבל, ועוד חידושים כאלה. לדעתי הוא כתב ספר על AMS-TeX בו הוא משתמש בחידושיו לאורך כל הספר.

כשתרגלתי באוניברסיטה, כולנו השתמשנו בשפה נייטרלית ("נסו להוכיח ש...") בניסוח התרגילים.
פילוסופיה פמיניסטית 168148
בתורת האינפורמציה, כפי שכבר הוזכר באייל היכנשהו, אאז"נ, שני הצדדים העיקריים בתהליך העברת מסרים, נקראים Alice ו-Bob.

זה מאפשר להשתמש בכינויי גוף "he" ו-"she," דבר הגורם לטקסט ארוך בנושא להיראות פחות מאולץ.

Alice sends Bob a token. He analyzes the token, then returns a bit. She erases the bit, and uses the generated heat to cook dinner.

טוב, זה בעצם יכול לעצבן את הפמיניסטיות. אעצור כאן.
פילוסופיה פמיניסטית 168167
תגובה 154538
אלגברה פמיניסטית 168107
יובל - קודם כל, תודה. באמת.

אם הבנתי נכון, אין באף אחד מהטיעונים הללו ביקורת על מדע המתמטיקה, אלא על הדרך בה הוא נלמד ברמה הבסיסית ביותר. על כך אני יכול להעיר:

1. שיפור אמצעי-החינוך המתמטיים כך שיהפכו את המתמטיקה למעניינת, מושכת ולא מרתיעה לכל הוא מטרה נעלה וחשובה.

2. האמצעים המוצעים בכתבה להשגת מטרה זו נעים בין סבירים ורצויים למשונים עד מאוד.

העסק נהייה מוזר עוד יותר כשהמחברות מוצאות שנאת/אפליית נשים ב-"פרדיגמה המתמטית". כאן לא ברור לי אם הן עדיין דנות בדמיונם המוגבל של מנסחי הבעיות המילוליות (שאז הטענה רלוונטית, אבל שולית ביותר בהקשר המתמטי הכללי) או בשיטה המתמטית עצמה (שאז איבדתי אותן לגמרי).

אם הכותבות היו מתרכזות בתחום הוראת-המתמטיקה ומציעות שיפורים, הייתי מתווכח איתן קשות על חלק מההצעות אבל לפחות הויכוח היה בהקשר סביר ורצוי. דומני, עם זאת, שהכותבות מנסות לטעון טענות יסודיות יותר לגבי המדע המתמטי, מפני שמה שראסל התייחס אליו הוא מתמטיקה, לא שני ברזים ממלאים בריכה. מה הטענות? אינני יודע, ואולי אין כאלה במאמר, ואולי אין כאלה בשום מקום.

"אלגברה פמיניסטית"? נו, באמת. נראה לי שההתבדחויות של תגובה 164718 ו-תגובה 168069 באמת לא כל כך רחוקות מהמציאות.
אלגברה פמיניסטית 168242
3. "אין לצייר את המורה כסמכות אלוהית על ידי שימוש במשפטים נוסח "עליך להאמין בכלל זה", או להציג את המתמטיקה כאוסף כללים הדורשים ציות"
האם הכוונה היא שצריך לספק הוכחה מלאה לכל מה שעושים בכתה? נדמה לי שלא על זה מדובר, אלא על "התנסות אישית" ועידוד התפיסה השגויה שהמשפט נכון רק משום שבדקת שני מקרים במו-ידיך.
אלגברה פמיניסטית 168244
אני פרשתי את זה כמוך, וזה אחד הדברים שנראים לי מועילים בהחלט - שיטת לימוד של "ככה זה וזהו" היא בעיני גרועה.

אבל... איך זה קשור לפמיניזם? למחברות פתרונים.
אלגברה פמיניסטית 168265
אני חושש שגם אני לא הבנתי למה הן בדיוק מתכוונות. כולם מוזמנים לפרש את הפיסקה המקורית:

Mathematics is often seen as a divine mystery. Religious metaphors can perpetuate this distance by granting the instructor a divine authority. Students are often told to “take this rule on faith.” Are we asking for faith in the instructor? The book? Mathematics is often portrayed as an eternal system of rules that one learns to obey rather than as a set of principles constructed and agreed upon by humans as useful. Thus we see a current college algebra book stating matter-of-factly that Euclid’s “Elements” is, “next to the Bible, the most influential book ever written.” A more humble approach would be to show the student not only that she or he can use mathematics each day but also that she or he can construct new mathematical concepts personally.

בדומה לאלון, גם אני לא מבין כיצד כל הנ"ל מתקשר לפמיניזם.
אלגברה פמיניסטית 168268
דת היא גברית. מה שמשווים אותו לדת הוא גברי.
או אולי - נשים לא מאמינות, נשים חוות. או משהו כזה - שאל את כרמית או את טלה בנושא הזה.
לא שברור לי מה הן מצפות שיעשו. אי אפשר להוכיח כל משפט ומשפט בכיתה, בטח שלא במתמטיקה ברמת תיכון‏1. ההטפלות לביטוי "take the rule on faith" היא קטנונית, ומתעלמת מהאירוניה שיש בשימוש דווקא בביטוי הזה בלימודי מתמטיקה. אף אחד לא חושב שאם לא יאמין במשפט, הוא עשוי להשתנות...

1 אם כי בהחלט הייתי שמח אם היו עושים את זה לעיתים תכופות יותר. גיליתי שהרבה יותר קל לי להשתמש במשפט אם אני מבין מה אני עושה ולמה.
אלגברה פמיניסטית 168271
1 תוכל לתת דוגמה למשפט שלמדת בתיכון והשתמשת בו מבלי להבין למה, או מה אתה עושה?

ההטפלות לביטוי "take the rule on faith" היא לא קטנונית, היא אידיוטית. מורה טובה למתמטיקה לא תשתמש בו, ואם כן, היא עושה טעות פדגוגית, אבל לא *מגדרית*.
אלגברה פמיניסטית 168275
וואלה, לא זוכר. אני רק זוכר שכשניסיתי ללמוד בעצמי כדי לשפר את הבגרות במתמטיקה, נהגתי להתחיל בחלק הראשון של הספר, שם ניתנו הסברים והוכחות למשפטים. בכיתה, מעולם לא נגענו בחלק הזה, ובטח שהמורה לא נתן את ההוכחות בעצמו. אני כבר לא זוכר דוגמאות.
גם בשיעורי סטטיסטיקה באוניברסיטה היה לי מקרה דומה. אני לא זוכר את הפרטים, אבל אני זוכר שזה היה קשור במספרי ברנולי או משהו כזה. המרצה נתן לנו כלל, ואמר שהוא נכון במקרה כזה וכזה, וגם במקרה של x/y (כבר לא זוכר מה זה ה-x/y, אבל אני זוכר שזה התייחס למשהו במספרי ברנולי. או משהו כזה). אחרי השיעור ניגשתי אליו עם תמיהה. x/y הוא מקרה פרטי של המקרה הכזה וכזה שהוא דיבר אליו. הוא אמר לי שאני צודק, אבל הוא לא רצה לבלבל את הכיתה...

יש משפטים שאי אפשר להוכיח בכלים של תלמידי תיכון. אז פשוט אומרים להם - במצב כזה, עושים ככה וככה. למה? ככה. נגזרות, למשל. לא אומרים לנו למה נגזרת של זה שווה לזה, אלא אומרים לנו - פשוט תציבו את זה וזהו. אולי זו טעות פדגוגית, אבל למיטב ידיעתי זה מה שיש ברוב הכיתות.
אלגברה פמיניסטית 168285
ב"תוכנית החדשה" ‏1 במתמטיקה לתיכון (5 יח"ל) הוסיפו פרק שמסביר את הרעיון שמאחורי הנגזרת כולל חישוב עצמאי של נוסחת הנגזרת של פונקציות שונות. מצד שני, אני מניחה שמורים רבים יעדיפו לדלג על הפרק הזה, כי לא נבחנים עליו...

1 שהיתה חדשה לפני 12 שנים
אלגברה פמיניסטית 168282
חדו''א, למשל. לא לומדים גבולות, אבל לומדים נוסחאות גזירה ואינטגרציה.
אלגברה פמיניסטית 168312
זו באמת חדווה, כשאין גבולות...

כשמלמדים נוסחת גזירה, אפשר להגיד "ככה זה וזהו", אפשר להוכיח מפורטות מההגדרות של גבול ונגזרת, אבל אפשר לעשות גם המון דברים באמצע: להסביר את המשמעות של נגזרת, לתת אינטואיציה, ולעזור לתלמידים להרגיש בנוח עם העובדה שיש מוטיבציה, יש שיטה מאחורי הנוסחאות וזה לא סתם "מאלוהים".

באמת שאפשר. אני מכיר לפחות פמיניסט פרה-מודרני אחד שעשה את זה אפילו בלי לשים לב כמה שזה פמיניסטי.
אלגברה פמיניסטית 168355
סיימתי תיכון לפני 4 שנים ודווקא למדתי גבולות.
אלגברה פמיניסטית 168315
טוב, עושה רושם שלא הייתם אף פעם בכיתה אמריקנית.
הדוגמאות שנותנות המחברות הן בהחלט ארועים נפוצים בכיתות ביה"ס והקולג' בארה"ב. רובנו יכולים להסכים עם העובדה שלימוד מתמטיקה כ"תורה משמיים" ללא הסבר או הקשר מנתק אותה מכל התלמידים, גברים כנשים; מה שהמחברות טוענות, וייתכן שהן צודקות, הוא שלימוד מסוג זה מזיק יותר לנשים מאשר לגברים' בגלל דרכי החשיבה השונות של המינים והגישות השונות שלהם לפתרון בעיות.
יתר על כן, כדאי להבהיר לכל המתמטיקאים שלפי הדוגמאות שהובאו, המחברות מתכוונות ל"אלגברה" במובן של פתרון משוואות ובעיות דומות, ולא במובן הגבוה יותר של "אלגברה מודרנית". טענתן היא שברמה זו, שיטות הלימוד המרוחקות מעולמן של רוב הנשים ומצורת המחשבה שלהן גורמות לכך שהן אינו לומדות אף את מינימום המתמטיקה הנדרש בחיים, ובכך תורמות לתחושת חוסר הערך שלהן, ולהמשך ההגמוניה הגברית.
אלגברה פמיניסטית 168339
לא יודע, לי תמיד נראה היה שהבנות שלמדו איתי היו הרבה יותר טובות מהבנים בשינון והקאה - וזה מה שנדרש מאיתנו גם במתמטיקה: שינון (של הנוסחא הנכונה לסוג התרגיל הנכון), הצבה בנוסחא, והלאה, לשאלה הבאה. גם אם לא מבינים מה עושים. אני מכיר סטודנטית אחת שקיבלה 95 בסטטיסטיקה בלי שיהיה לה מושג מה המשמעות של הנוסחאות שהיא סידרה בטבלה נאה כל-כך.
אלגברה פמיניסטית 168342
הצילו! איפה למדת מתמטיקה? ואיפה הסטודנטית? ספר, השמץ חופשי. בנפשנו היא.
אלגברה פמיניסטית 168343
מתמטיקה בתיכון (שם רוב הנוסחאות ניתנות בדף הנוסחאות, אבל אפשר ללמוד בעל-פי מתי צריך להשתמש בהן. אני לא, ואין לי מושג איך הן עשו את זה, אבל זה מה שהן עשו). סטטיסטיקה לתלמידי תקשורת באוניברסיטה, שם הייתה הסטודנטית, שהיא היצור האטום ביותר שהכרתי מעודי, אבל עם זכרון פנומנלי, מה שאומר שהציונים שלנו הפוכים - קורסים שדרשו זכרון, לי יש ציון נמוך ולה גבוה, וקורסים שדרשו ניתוח ומחשבה, לי יש גבוה ולה נמוך. סטטיסטיקה הוא הקורס היחיד שלשנינו ציונים גבוהים, כי מסתבר שאפשר לתקוף אותו משני הכיוונים.

(דובי, שירד להקבצת 5 יחידות)
אלגברה פמיניסטית 168348
צ'מע, מדהים. בחיים לא הייתי משייך מתמטיקה לקטגוריית המקצועות שאפשר לעשות מהם משחק זכרון. זכרון טוב חשוב במתמטיקה, אבל פשוט אסור שיספיק.
אלגברה פמיניסטית 168381
איך "יורדים" להקבצת 5 יחידות? יש יותר גבוה מזה?
אלגברה פמיניסטית 168447
(יברכך האל על היותך אדם טוב ששואל את השאלות הנכונות. אם כי יש כמה אנשים שהיו בועטים בך עכשיו על כך שבלעת את הפתיון הברור כל הזה, שיאפשר לי להשתחצן קמעה כעת.)

הייתי בחמש יחידות מוגבר (כלומר, מסיימים הכל בי''א), ומכיוון שלא עמדתי בקצב, ירדתי לחמש יחידות רגיל, שם סיימנו את הבגרות בכיתה י''ב. הידד.
אלגברה פמיניסטית 168456
(יברכני האל על היותי אדם טוב, גם אם אני תמיד, אבל ת מ י ד שואלת את האנשים הלא נכונים שאלות לא נכונות, בזמן הלא נכון, ובמקום הלא נכון.)

טוב, אני לא אספר כאן לכמה יחידות אני ירדתי, פחות מחודש לפני הבגרות, מפני שלא עמדתי בקצב.
אלגברה פמיניסטית 168486
is the idea that a mathematical theorem is true only because your teacher said so is better for understanding mathematics?

nir
having only korean fonts on his computer
אלגברה פמיניסטית 168528
לפי סדר עדיפות:
1. המשפט נכון משום שבעשר הדקות הקרובות אוכיח לכם אותו.
2. המשפט נכון משום שקיימת לו הוכחה (ולא נראה אותה בכתה כי היא ארוכה/מסובכת מדי; תוכלו למצוא אותה ב...).
3. המשפט נכון משום שכך אני (המורה) אומר לכם.
4. בשעה האחרונה מדדתם היקף של מעגלים בעזרת חוט. המדידות שלנו מתיישבות עם המשפט עד-כדי סטיה של 10%, ומכאן שהמשפט נכון.
אלגברה פמיניסטית 168539
1.5 אני מקווה שהמדידות שעשיתם נותנות לכם אינטואיציה למה המשפט עלול להיות נכון. יש הוכחה שהמשפט נכון, אבל היא מסובכת מכדי להראות אותה בכיתה.

1.3 אותו הדבר + ב10 הדקות הקרובות נראה הוכחה של מקרה פרטי של המשפט.
בתור אישה 168243
זה מעליב להפליא להניח, שכדי שאוכל ללמוד מתמטיקה צריך לנסח שאלות עם חדווה ורותי שמכינות פשטידת תפוחים.
בתור אישה 168245
אני לא חושב שזו הייתה הטענה שלהן. יותר כמו ''השימוש בניסוחים מהסוג הזה מנציח את הסטריאוטיפים המגדריים גם באמצעות לימודי המתמטיקה''.
בתור אישה 168246
אבל הן לא מציעות לסלק את הסטריאוטיפים המגדריים מלימודי המתמטיקה. הן מציעות להכניס סטריאוטיפים מגדריים ''נשיים''.
בתור אישה 168251
אז מה את רוצה שהן יכינו?
בתור אישה 168264
פצצת נפלאם. אני תוהה אם ''מתמטיקה פלשתינאית'' תדבר על סעיד ונאסר שמכינים חגורות נפץ.

(סתם, סתם, בצחוק)
בתור אישה 168283
ע''פ תוכנית רדיו ששמעתי פעם, ספרי הלימוד בפקיסטן מכילים בדיוק כאלה תכנים.
בתור אישה 168309
אני בטוח שלא התכוונת, אבל זה נשמע כמו סוג די לא סימפטי של הוצאת-דיבה. לא נראה שיש לנו דרך לבדוק את זה, אז זה קצת כמו לזרוק "שמעתי שההוא עשה את הדבר הנורא הזה" ולהשאיר את זה תלוי. בתכנית הרדיו הציגו תימוכין אמינים לטענה?

זה די מחפיר אם זה נכון, ולי אישית זה נשמע מאוד לא סביר.
"Ahmed has a sword. He performs jihad with his sword." 168311
מדובר בספרי הלימוד של הטאליבן באפגניסטן. אחד מבין מקורות רבים: Washington Post, ראה http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A50740-2001... .
"Ahmed has a sword. He performs jihad with his sword." 168314
תודה! נשמע יותר סביר שזה הטליבאן, אם כי לא פחות מדכא.
בתור אישה 168267
גם אני התפלאתי להיווכח שמאמר פמניסטי מעודד חיבור שאלות על אוכל במקום על טילים. אבל תיקון קל: אם הבנתי נכון, הכוונה היא לא לחבר שאלות הנסובות סביב דמויות נשיות המכינות אוכל, אלא שאלות הנסובות סביב אוכל (הקרוב לעולמן החוויתי של נשים, אליבא דמחברות המאמר).

דוגמא מהמאמר לניסוח מוצלח:

How much full-strength coffee and how much 50%-caffeine coffee would you mix in order to have a pound of coffee with two thirds the usual amount of caffeine?
בתור אישה 168270
כלומר, *אסור* לחבר שאלות על נשים המכינות קפה (שוביניזם!), אבל *צריך* לחבר שאלות המניחות שהכנת קפה קרובה לעולמן התרבותי של נשים יותר מתכנון מעגל אלקטרוני.

יופי של empowerment.
טרחנות בה' הידיעה 168272
כמה מלים נשפכו בטרד תגובה 168103
על השטות הזו?
בתור אישה חופשית ובטוחה בעצמה, זה נכון. 168316
אבל אינני חושב שנשים שאינן מפחדות ממתמטיקה הן הרוב. הן אפילו לא מיעוט גדול.
בתור אישה חופשית ובטוחה בעצמה, זה נכון. 168318
ואתה סבור שזה בגלל שהמונה שולט במכנה? בגלל שאין מספיק שאלות על בובות ברבי?
אני חושב שזה *יכול להיות* כך.. 168321
הסיבה יכולה להיות שיטות ההוראה, הטמפרטורה בכיתה או קונספירציה של ה- CIA. אבל אני חושב שהניסיון להצביע על *תוכן* ספרי הלימוד כאחד הגורמים לפחד הלא-רציונלי ‏1 של רוב הנשים ממתמטיקה הוא השערה סבירה. כדאי היה לטעמי, לבדוק את העניין במחקר כמותני או איכותני, אבל כהצעה מדובר ללא ספק על אפשרות לגיטימית.

1 לטובת הטהרנים: אני מאמין שהפחד אינו אלגברי כי אם טרנסצנדנטי.
אני חושב שזה *יכול להיות* כך.. 168322
רגע. הסכמתי מיד שחשוב למצוא דרכים להפוך את לימודי המתמטיקה לנגישים יותר ומפתים יותר, לכולם - נשים וחיות אחרות. הבעייה שלי היא דווקא ובדיוק עם ה*פתרון* המוצע, שבעיני הוא מביש, וכן עם הנסיון המדאיג מאוד לרומם את הבעייה הרבה מעבר לנוסח ספרי הלימוד, אל מהותה של המתמטיקה כפי שתופס אותה ראסל, למשל.

ביקורת זה חשוב. אבל אפשר לבקש שתהיה מעניינת?
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 166091
עכש"מ, הטענה של קאמיל פאליה היא שכל הרעיון של "מדע" הוא דבר זכרי. כל השאיפה להבדיל, לבדוק, לכמת, לחקור, *להבין* וכיוב', הוא רעיון שנובע מ"המבט הזכרי" על העולם. אני לא חושב שהיא מבקרת את זה וטוענת שהיה אפשר אחרת בעולם "נשי" (אולי עולם כמו שטלה כותבת עליו), אלא שזה הצורה בה פאליה רואה את ההתפתחות של התרבות (דיון 1422).
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 166093
עם שם משפחה כזה, אני לא מתפלא שהיא רואה את העולם כמזימה גברית.
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 166094
Paglia
אני! אני! ("נעלבתי" מספיק, that is) 166108
אני זוכר. אבל כמו שציין אלון, זאת טענה לא מעניינת במיוחד. השאלה היא האם ישנן דרכים שונות להבין את העולם.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים