בתשובה להאייל היפאני, 10/09/03 12:13
רק אלוויס פרש בשיא וגם זה קרה רק אחרי שחטפו אותו חיזרים 169246
אנחנו מדברים על הקצאות תקציביות. לכן, דוגמת יפו שלך אינה רלוונטית - אין למשל קצבאות מוגדלות למגזר הערבי. כל מי שיוליד X ילדים - ערבי, יהודי או בהאי יקבל את אותן קיצבאות, כך שאי אפשר לדבר על אפלייה. לעניין תקצוב המועצות המקומיות, הרי שאם כך המצב עוד חמור יותר - לא רק שהן מופלות לרעה בתקציבים, חלק מהתקציב לא מגיע ליעדו.

ובכל מקרה אתה מדבר על סמפטום ולא על הבעיה - חלוקת הכספים צריכה להיות שיוויונית (כלומר, לא מפלה) ורשויות המדינה צריכות לאכוף את החוק, ואם זה אומר לוותר על השקט התעשייתי אז צריך אחת ולתמיד לוותר על השקט התעשייתי, ואם זה אומר להיכנס לפטר מורה או מנהל/ת בבית הספר באום-אל-פאחם כי הוא אינו פועל על פי הנחיות משרד החינוך אז שיפטרו אותו, ואם זה אומר שיש להפעיל א תמס הכנסה כיואת אז שיפעילו אותו, ושילוו אותו כוחות משטרה מתאימים. אנחנו לא יכולים להתנער מאחריות המדינה לאכוף את חוקיה, ואני, כאזרח, לא מוכן שבריונים ימנעו את אכיפת החוק בצורה שיוויונית - שכן שיוויון פועל בשני הכיוונים - גם בזכויות, אבל גם בחובות. אם צריך ניעור מערכתי אז שינערו את המערכת.
רק אלוויס פרש בשיא וגם זה קרה רק אחרי שחטפו אותו חיזרים 169248
לגבי הקצבאות, התייחסותי לנושא מתמקדת בהיבט של יכולת המערכת לאמת את התביעה של אותם אזרחים לקבלת הכספים. מה שאני טוען שכספים מועברים לאזרחים שאינם זכאים להם והדבר משליך על כל נסיון התייחסות לנתונים רשמיים. אני טוען שהמצב המתואר במגזר הערבי חמור מן המגזר היהודי.

הסמפטום אותו תיארתי הוא התוצר הישיר של האפליה מצד המשטר ואותו סמפטום הינו בית הגידול לכל אותם תחלואים אשר עלו בדיון.

לגבי השאר, אתה קולע לדעתי.
רק אלוויס פרש בשיא וגם זה קרה רק אחרי שחטפו אותו חיזרים 169254
לעניין תקצוב הרשויות המקומיות, ראה המכתב למערכת אתמול ב"הארץ": כמו בתשלומי-ההעברה, כך גם בתקצוב רשויות, אזרח ערבי מקבל מהמדינה יותר מאזרח יהודי (והפער הולך וגדל). הסיבה היא כמובן, כמו שדובי קננגיסר הזכיר, היותו של המגזר הערבי עני יותר, וכנראה גם כמו שהיפני הזכיר, " העובדה שבמקומות רבים [...] מערכת גביית המיסים היא וירטואלית לחלוטין".
קישור רלבנטי 169300
ציטוט:

אם נקבל את ההנחה שתקציב המדינה הוא מערכת סגורה, כלומר, הממשלה
גובה מקורות מהאזרחים ומחלקת אותם בחזרה על ידי שירותים שאותם היא
מספקת לציבור, הממצאים מצביעים על כך שבמדינת ישראל זרימת המקורות
היא מהמגזר היהודי למגזר הערבי. כלומר, אזרחיה היהודים של המדינה
מוותרים על חלק מהכנסתם כדי להעבירה לאזרחים הערבים.

הממצאים האלה אינם מספיקים על מנת לקבוע אם המגזר הערבי מקבל מספיק
משאבים. במדינת רווחה אמורה הממשלה לקחת מ"החזקים" ולהעביר
ל"חלשים", ומאחר שבישראל המגזר הערבי חלש יותר, מתבקשת העברת
מקורות מהמגזר היהודי לערבי. לכן, ייתכן שהדרישה להגדיל עוד יותר
את העברת המקורות למגזר הערבי מוצדקת. אולם הטענה שממשלת ישראל
אינה עושה דבר כדי לעזור לאזרחים הערבים היא חסרת יסוד.

טל שחור
ד"ר לכלכלה, מכללת עמק יזרעאל
קישור רלבנטי 169314
מה שלא מופיע במהדורת האינטרנט הוא הטבלה שד"ר שחור צירף למכתב (והופיעה בעיתון):
השתתפות של הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות (שקלים לנפש במחירי דצמבר 2000):
שנה, רשויות יהודיות, רשויות ערביות, יחס ערבים ליהודים
1994, 1708, 2020, 1.18
1995, 1703, 2313, 1.36
1996, 1740, 2414, 1.39
1997, 1751, 2459, 1.40
1998, 1811, 2823, 1.56
1999, 1716, 2565, 1.49
2000, 1748, 2702, 1.55

עוד שני דברים שכדאי להזכיר: את הכותרת של מכתבו של שחור, שהיא "מופלים אבל פחות", ואת הנתון מהעבודה של ד"ר יצחק רביד: ישנה העברה נטו של כ-‏2 מיליארד דולר (כ-‏2% תוצר) מדי שני מהקהילה היהודית לקהילה הערבית. אולי זה מה שמנסה דב אנשלוביץ לומר בפסקא האחרונה של תגובה 168653.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים