בתשובה לLior, 24/09/03 7:28
דוגמא אחרת. 172263
יפה שהגעת לזה לבד. רודי כנראה שכח (או לא קרא בזמנו), אבל בלבניסטי האייל‏1 טענו זאת כבר *בזמן אמת*. הבחירות היו אבודות לעבודה; המאבק הפוליטי האמיתי היה האם אחרי הבחירות תהיה ממשלת אחדות (משתלבים) או ממשלת ימין צרה (בדלנים). מצנע בתקופת הבחירות מיצב את עצמו כשמאלי מאוד, אפילו שמאלי במפתיע; ניתוח נפוץ היה שהוא רוצה לחזק את העבודה על חשבון מרצ, אבל הניתוח כאן‏1 היה שזו המטרה הפחות חשובה; המטרה החשובה היתה *להחליש* את העבודה לטובת הימין-מרכז, מה שיקטין את "הסכנה" של ממשלת אחדות. המסמר האחרון שהוא הצליח לנעוץ בארונה של אופצית האחדות היה, אכן, ההצהרה שהוא לא יכנס אליה. מעבר לסנדול הישיר, החלשת העבודה שרודי מדבר עליה לא היתה *מחיר* עבור הסנדול, אלא *חלק מהסנדול*.

1אני כבר לא זוכר מי, ואין לי סבלנות לחפש.
דוגמא אחרת. 172358
אתה יודע, אני מוצא את עצמי מקנא בבלבניסטים.

אני חושב שהאנשים שמקיפים אותי, ואלה שיצא לי לפגוש במהלך חיי אינם אנשים אגואיסטים באופן יוצא-דופן, או בעלי אגו גדול במיוחד או רצון אדיר לזכות בכבוד. ובכל זאת, סיטואציה שהם היו מוכנים להפסיד בצורה משפילה אל-מול-כל-האומה כדי לקדם פרדיגמה כזאת נראית לי מופרכת בעליל. כנ"ל לגבי נכונות להצהיר הצהרות עקרוניות שהם אינם מאמינים בתוכנן, או לחתום על הסכמים שיזיקו למדינה ושההיסטוריה תזכור אותם כמי שיצרו אותם. אף-אחד לעולם לא ידע שכל הפעולות האלה נעשו ע"מ לקדם מטרות הפוכות שהם האמינו בהם. זאת גבורה אמיתית: כדי לקדם את המטרות שלהם הם מוכנים להיות מטרה ללעגה של ההיסטוריה.

מבחינתי, זה מספיק כדי לפסול את התורה הבלבניסטית ככזאת שאינה תואמת את המציאות ואת טבעם של אנשים, גם בלי להיכנס לבחינת מקרים פרטיים. אנשים אינם כאלה. גם הטובים בהם אינם גיבורים עד כדי כך. מאחר שהבלבניסטים באייל נראים לי כאנשים מציאותיים ורציונאליים, לא נותר לי אלא להסיק שההתנסויות שלכם עם בני-אדם הן שונות. אנשים מעמידים את טובת-הכלל מעל טובתם, ומוכנים להקריב את כבודם, את שמם הטוב ולצאת כאשמים במשפט ההיסטוריה.
אני מקנא בעולם שאתם חיים בו.
דוגמא אחרת. 172378
אני חושב שאמרתי לך פעם - אתה לא מוכרח לאמץ את הגישה.
אתה יכול להמשיך לחשוב ולנתח את הפוליטיקאים המשופשפים האלה כעושים שגיאות של טירונים, וכושלים במהלכים פשוטים, שאפילו אתה, עם ניסיונך הפוליטי, היית מבצע בצורה טובה יותר.
דוגמא אחרת. 172498
אני יודע שאני לא חייב לאמץ את הגישה. אבל בכל מקרה, תודה על הרשות.

אולי לא שמת לב, אבל התגובה שלי הייתה טיעון. כנגד הטענה של ערן, לפיה אי-אפשר להפריך את הגישה הבלבניסטית כי היא מטא-ניתוח (או פרדיגמה ולא תיאוריה), אני טוען שהנחות-היסוד של הפרדיגמה לא מסתדרות עם הידוע לנו מחיינו על הטבע האנושי.
דוגמא אחרת. 172513
אולי אתה לא שמת לב, אך תגובתי היתה טיעון נגדי...
אבל ברצינות: כפי שכבר כתבתי פעם אחת בדיון, אין טעם להתחיל שוב ויכוח מהאמצע. זה חסר תכלית. אני מקווה שאיפשהו בחגים אתפנה לכתוב מאמר קצת יותר מקיף, ואז אפשר יהיה לטעון באופן יותר מסודר את הבעד ונגד.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172514
מה דעתך על "בלבניזם חלש": פוליטיקאים מנוסים, כמו מקצוענים במקצועות אחרים, לא עושים דברים *סתם*.

כמו שלימדו אותנו בתיכון על התנ"ך וכמו בשאלות במתמטיקה בבגרות: אם יש משפט שהוא לכאורה מיותר, כנראה שיש כאן רמז למשהו יותר עמוק.

עד כאן גם אני די בלבניסט. לכאורה, דווקא הטענה הזאת היא המרגיזה כאן אנשים רבים, אך לתחושתי זה רק בגלל הדרך הפרובוקטיבית שהטענה נאמרת "פוליטיקאים לא טועים".

ראשית בגלל ההרחבה לפוליטקאים סתם, ולא רק לשועלי קרבות וותיקים (האם מצנע או נעמי בלומנטל הם באמת פוליטיקאים כל כך משופשפים?).

שנית, בגלל הבלבול בין טעות הנובעת מחוסר הבנה בסיסי, לבין טעות במובן של חוסר יכולת לנבא את העתיד במצב לא ברור. הבלבניסטים מתכוונים למובן הראשון- פוליטיקאי מנוסה לא עושה טעויות הנובעות מטיפשות, אבל אינם חסינים מטעויות הנובעות מחוסר עובדות או מתופעות לא צפויות.

ושלישית בשל הנחרצות - בשום פנים ואופן פוליטיקאי לא טועה! אבל אני מפרש את זה כחלק מהפרובוקציה, ולא כורח.

מכאן והלאה נדמה לי שהבלבניסטים מושכים אותנו לכיוונים פחות ברורים מאליהם- תכלית כל הפעולות של פוליטיקאים היא איזה "מטרת על" רחוקה, שלמענה הם שיעבדו את כל חייהם המקצועיים והפרטיים. יותר מזה, יש רק שתי "מטרות על" כאלה ומי שאומר אחרת כופר בעיקר.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172597
אני לא יודע למה אתה מתכוון כשאתה מציע טענה לפיה "פוליטיקאים לא עושים דברים *סתם*". נגיד שיש להם יותר מדי לב"פ במוח, האם זה משפיע על מעשיהם? במילים אחרות, אני חושב שפוליטיקאים הם קודם-כל בני-אדם, וצריך לנתח אותם ככאלה. למשל, את ההתנהגות של מר נתניהו ומר ברק בשלהי כהונתם אני מפרש על רקע נסיגה למאפיינים אישיותיים בסיסיים שלהם, נסיגה שהיא תוצאה של לחץ נוראי.

כמובן שבאופן כללי אני מקבל את הטענה שפעמים רבות "יש פה משהו יותר עמוק". מעשים של פוליטיקאים הם (אולי לרוב) תוצר של אינטרסים הסמויים מן העין, אבל זאת לא טענה חדשנית. נדמה לי שהטענה הבלתי-סבירה והמרגיזה של הבלבניסטים היא היכולת שלהם להסיק מהמעשה אל תכליתו.
לב"פ במוח??? 172960
נדמה לי שהסתכלת יותר מדי בתמונה ממפגש האיילים אצל גידי :).

אני רק בלבניסט "חלש" ולכן אין לי בעיה להניח שבמצבי לחץ פוליטיקאים לא מתפקדים יותר טוב מכל אחד אחר. מצד שני, הם כנראה לא מתפקדים *יותר גרוע* מכל אחד.

בעניין חוסר החדשנות, מסכים לחלוטין.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172613
"תכלית כל הפעולות של פוליטיקאים היא איזה "מטרת על" רחוקה, שלמענה הם שיעבדו את כל חייהם המקצועיים והפרטיים. יותר מזה, יש רק שתי "מטרות על" כאלה ומי שאומר אחרת כופר בעיקר."

דווקא מצאה חן בעיני הגישה שגלעד ב. היטיב לבטא, וגם מבלבן עצמו שמעתי פעם דברים ברוח זו: סביר שהחלוקה בדלנים-משלבים אינו *באמת* חזות הכל בפוליטיקה, והיא מחמיצה דברים. אבל במצב חוסר הידע התהומי שממנו אנו מתחילים את ההסתכלות על הפוליטיקה (ושלעולם איננו מגיעים מאוד רחוק ממנו), היא מהווה - בהנחה שהיא לא שטות מוחלטת - קירוב יותר טוב מכלום.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172615
אני אישית אוהב את החלוקה ''אוהבי חתולים'' לעומת ''שונאי חתולים.''
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172616
זאת הבעיה - ההנחה שבלבניזם זה קצת וכל השאר כלום ולכן עדיף קצת על כלום. ניתוחים שלוקחים בחשבון אידאולוגיות שהן לא חלוקת העל משתלבים/בדלנים, אינן כלום‏1.

____________
1 ליתר דיוק: אינן *לא* כלום, כי כלום זה משהו ולא לא כלום, אבל זה סתם אני והניטפוקים שלי.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172619
לבלבניסטים יש עגלה מלאה, לנו ריקה.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172620
גם עגלה אין לי.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172621
למה לא אמרת לי? תן לי, אני אסדר לך בובה של עגלה, יד שמינית כחמישית, במצב טוב.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172626
אהממ...<מסתכל לצדדים> די :-)
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172962
אני חושב שהסתייגויות כאלה ( בדלנים - משתלבים אינו *באמת* חזות הכל) וזאת שטל הציג בתגובה 172830 הן חשובות מאוד, ולו הבלבניסטים היו מקפידים על כך, הם היו נתקלים בפחות התנגדות. מצד שני, הם הרי מבינים את זה לפחות כמוני, אז למה הם מתעקשים? המממ.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים 172963
מדוע הקירוב בדלנים-משתלבים הוא קירוב טוב יותר מהקירוב שמאל-ימין, דתיים-חילונים, קפיטליסטים-סוציאליסטים וכו'?
דוגמא אחרת. 172608
דווקא הדוגמה של מצנע היא לא הכי מוצלחת לטענתך, כי מצד אחד הוא אמנם נחל תבוסה ניצחת, אבל מצד שני רבים העריכו אותו על עמידה נחושה על עקרונותיו, ללא כניעה לדעת ההמון. כך שאם אכן מה שחשוב לו הוא מה יחשבו עליו (במובן שאתה מתאר), הוא לא מקריב הרבה בהתנהגות הבלבניסטית ששיערתי.

יש אולי דוגמאות יותר חזקות לצרכיך: גולדה מאיר, שלטענת כמה "הופתעה" בכוונה ביום כיפור, או קנדי, שלפי בלבן (אאל"ט בספר אקדמי שהוציא) הכשיל בכוונה את הפלישה למפרץ החזירים. אבל גם בהם ההתנהגות הבלתי-אנושית לכאורה אינה מחוייבת מהניתוח; בשניהם הפוליטיקאי יכול היה אולי לצפות שלאחר ההקרבה הטקטית הוא יזכה בנצחון גדול יותר (מסוג כלשהו), וייזכר לדורות כדגול. אצל קנדי זה קרה; אצל גולדה לא, אבל כאן כבר לא ברור שזה היה חלק מהתכנון (אין לי סיפור בלבניסטי שלם של מלחמת יום כיפור; אני מניח שהיכנשהו התוכניות של גולדה וסאדאת השתבשו, כי המטרה, אני משער, היתה להגיע לשלום לאחר המלחמה, ובפועל זה לקח חמש שנים וראש-ממשלה בדלן).

במחשבה מהירה, אני מתקשה לחשוב על דוגמאות מובהקות יותר של פוליטיקאים ש"בלבניסטית" הקריבו את תדמיתם ההיסטורית באופן סופי וחד-משמעי. אולי יש כאלה, אבל אני לא בטוח שהרבה.

כללית, הרבה דברים בתורה נראים לי (או נראו לי, לפני שהתרגלתי - לטוב ולרע) מוזרים ובלתי-סבירים כשניסיתי לדמיין את עצמי בנעלי הפוליטיקאי. אבל יש בעיה אינהרנטית בניסוי המחשבה הזה: הפסיכולוגיה שלי באמת שונה מזו של פוליטיקאים, ולראיה: אני לא פוליטיקאי, מעולם לא שקלתי להכנס לפוליטיקה, ואין לי שמץ מיומנות במניפולציה על אנשים. אני לא מכיר אישית אף פוליטיקאי, ונדמה לי שהשתתפות אינטנסיבית באייל עומדת בסתירה מסוימת למעשיות שנדרשת מפוליטיקאי מצליח. כלומר, אני לא יכול *באמת*, ברצינות, לדמיין את עצמי ראש ממשלה, אחראי לגורל של מיליונים.
עוד רעיונות על אינטרסיהם האמיתיים של פוליטיקאים 172973

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים