בתשובה לCitizen KN, 19/02/01 11:33
לפני, אחרי או יחד עם 17439
האם תוכלו להראות לנו, ולו רק בשימוש במקורות ההיסטוריים
העומדים לרשותינו מחוץ לגמרא, מדוע התרבות היהודית קידמה
את התלמיד החכם וגילתה את האקדמיה=ישיבה לפני העולם
המערבי?

סוקרטס חי באתונה כמה וכמה שנים לפני רבני המשנה ותלמידו
אפלטון ייסד את המוסד האקדמי הראשון בפרדס( פיזי )בערך בשנת
400לפנהס, כ 600 שנה לפני יהודה הנשיא. אפילו אם נסכים שלמדו
גם לפניו, הרי הקביעה שהעולם החרדי המציא את האקדמיה הרבה
לפני העולם המערבי עומדת על כרעי תרנגולת.
לפני, אחרי או יחד עם 17440
הקביעה שהעולם החרדי המציא את האקדמיה לא עומדת על כלום - אני לא קבעתי זאת, לא יכול להשתמע מדברי שקבעתי זאת, ללא עיוותים רציניים, ולא נראה לי שגילית קבעה זאת. כל התייחסותי הייתה ליהדות בגולה, בעיקר בימי הביניים. שם אני די בטוח שהיהדות הקדימה את המערב, שכן לקח לו זמן לתפוס מחדש את קרני הלמידה. כמובן שהיוונים הקדימו את כולנו, והסינים גם אותם.
גם למצרים הייתה תרבות למדנית בתקופה כלשהי, שאינני בטוח לגביה. (המצרים העתיקים, לא הערבים יושבי מצרים של היום.)
ואני די בטוח שהיהדות, כתרבות בת לתרבות הישראלית הקדומה, הייתה חדשה במושגים של הימים ההם.
בקיצור, נתפסת לחלק לא עקרוני בשיחה.
אני מקווה שאתה מרוצה מעצמך.
בהחלט לא שולי 17442
לגילית ישנה נטייה לנכס ליהדות כל מיני איכויות
כדי להאדירה וכדי להמעיט ולהקטין את התרבויות
האחרות, תוך התעלמות מן העובדה שהיהדות קיבלה
לתוך עצמה סממנים, תכונות וסגולות ממקורות חיצוניים, אכן
תוך השפעה בכיוון השני.

כל הדיון הזה מתנהל מסביב לדעה שתלמידי חכמים הינם רק
אלו שלומדים בישיבות ולכן אמורים להנות מאפליה מתקנת, לדעת
גילית. לא רק אפליה מתקנת אלא צורך בסיסי כדי להגן ולשפר
את מצב כל הציבור.

לכן אינני רואה בזה חלק לא עקרוני, ותשובתי היתה מופנית יותר אליה
מאשר אליך, אך גם אליך משום שהכרתה בקביעתה הנל.
בהחלט לא שולי 17445
גילית בהחלט מודעת ליתרונות המקורות החוץ דתיים, היא בהחלט לא סבורה ש"רק הם" אמורים להינות וכו'. למעשה היא עצמה נהנית ממימון לימודיה במלגה (לאור השקעתה ב"אייל" ולא בבחינות אני צופה שזה מצב הפיך).
איפה אמרתי "אפליה מתקנת"? איפה אמרתי "לשפר את מצב כל הציבור"?
כל שאמרתי (ועודני) הוא,שלא נחות לימוד תורה מלימוד מדעים, אלה גם אלה חשובים וצריכים להיות מתוגמלים. אלה גם אלה לא "משפרים את מצב הציבור" אלא תורמים למאגר המידע שלו ופןתחים פתח לפיתוח רוחני וחומרי, ולכן חשובים. ביניהם יש לבחור את הטובים ביותר ובשניהם זה לא נעשה,וזו אכן בעיה.
אגב,לא הקטנתי תרבויות אחרות, אבל חוסר היכרות עם התרבות שלנו ומקורותיה עשויות בהחלט לגרום להאדרת תרבויות אחרות שלא לצורך. עוד תולדה של הבושה היהודית.
לפני, אחרי או יחד עם 17441
אני אכן קבעתי את הקביעה ועומדת מאחוריה- שתי תורות ניתנו בממד הר סיני,תורה שבכתב ותורה שבעל פה. מיום זה (כלומר-לפני סוקרטס) החלה מסורת של הוראה ולימוד, שכללה קידום תלמידים מצטיינים, מחקר,שימור ושיפור הידע והתאמתו לחיי היום-יום.
המונח ''אקדמיה'' הוא כמובן יווני, ולא התכוונתי שהיהדות המציאה אותו- טען פה מי, שמוזר בעיניו שהחרדים טרם גילו את נפלאות האקדמיה והיכולות שהיא מעניקה, ועניתי, שהעולם היהודי דתי אורתודכסי ידע הרבה לפני זה המערבי להעריך להשתמש ולהפרות ידע, ועל כן ההיתפסות ל''שחרדים ילמדו באוניברסיטה'' היא מתנשאת ואף לא במקומה.
לפני, אחרי או יחד עם 17444
והשאלה שלי היא אם את יכולה להראות מקורות
אקסטרניים שיתמכו בעובדה שמאז מעמד הר סיני
החלה מסורת של הוראה ולימוד, או שזו מסורת נאה
וחיובית לכשעצמה, שהתפתחה הרבה הרבה שנים אחר כך.

אם את זוכרת, במקום אחר הזכרתי את העובדה שהגמרא
מספרת על הטלית שלבש אברהם.

(שימי לב שלא היטלתי ספק בבסיס טיעונך, כלומר מתן תורה, לצורך
השאלה שלי)
התשובה בתוך השאלה 17447
לא. השם ''תורה שבעל פה'' ,כאמור.
לו היתה היהדות מוכחת מדעית היא היתה מדע ולא דת.
התשובה בתוך השאלה 17449
ניתן לחקור את התרבות היהודית בדרך מסודרת, ע''י היסטוריה ואנתרופולוגיה. את הדת היהודית ניתן לחקור עם כלי התאולוגיה. אין אלה דברים מורמים מעם.
התשובה בתוך השאלה 17450
ואני התכוונתי למטא-יהדות, היינו לאינפואמציה _על_ התנהגותה
והופעותיה של היהדות, בדומא לתיארוך אירועים שונים בהיסטוריה
היהודית, קיום אישים אלו ואחרים וכיוב'.

לטעון טענה ולהוכיחה מתוך עצמה מולידה קשיים מעגליים.
לפני, אחרי או יחד עם 17448
אם השתמעה מדברי התנשאות, אני מתנצל. אם תעברי על דברי בקפידה, תראי שכל מטרתי הייתה להפרות את הציבור הרחב ביכולותיו של העילוי, ולא לכלאו בבני ברק או במאה שערים.

אני חושש שבגלל בחירתי בחיי, אני מוטה כלפי הלימודים האקדמיים - במיוחד בשל העובדה שאני נהנה מהם כל כך.
לפני, אחרי או יחד עם 17677
אני חשבתי שהתורה שבע"פ מתייחסת ישירות למיני פולמוסים בין אישים ביהדות ("תנו רבנן" וכאלה). איך יכול להיות שהיא ניתנה במעמד הר סיני? ולמה לא כתוב עליה שום דבר בתורה?
לפני, אחרי או יחד עם 17680
פעם נוספת אשאל, האם תוכלי להראות ממקורות חוץ-תורתיים
שלמשל, התורה או התורות ניתנו לפני סוקרטס?

כל העניין הוא שאת מערבבת עיניני אמונה שבהם זכותו של כל
אחד להאמין, עם עינינים פרוזאיים של ניהול חיי מדינה פלורליסטית
על פי מודל דמוקרטי. סכותך להלחם בעד שינוי דמות המדינה, באמצעות
כלי הדמוקרטיה אך אין לערבב הין שני המינים הללו.

האמונה של האזרחים הפרטיים מוכלת בתוך ההתנהלות הדמוקרטית ולא להפך.
משמע, הדמוקרטיה מאפשרת לכל אחד לחיות לפי אמונתו כל עוד הוא מציית
לחובת העל.

לימוד אקדמי שונה לדמרי מלימוד תורה ומלימוד על התורה משום שאין הלימוד והמחקר אקדמי מתרחש בתוך מערכת סגורה המזינה את עצמה. לימוד תורה מקנה הבנה גדולה יותר בתורה וחוזר חלילה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים