בתשובה להאייל המאחר, 01/11/03 16:53
הבסיס לזכות על הארץ 178878
מוסרי לעבור לשם, לא מוסרי לדרוש כל דבר שישפיע על חייהם של החילונים שכבר גרים במקום (ושלא היה סביר לצפות שיקרה אם תעבור לשם משפחה חילונית‏1).
לפני שתשאלו 178879
אין ‏1. היה, אבל נגוז. פיטרו אותו, מסכן.
הבסיס לזכות על הארץ 178887
ומה אם יש בחירות לוועד הבית? חייבים לבחור חילוני כי זה מה שהיה לפני ההגירה?

ומה אם מתקינים מעלית חדשה? אפשר לדרוש שהיא תתפקד כמעלית שבת?
הבסיס לזכות על הארץ 178908
מה זה משנה מי עומד בראש ועד הבית? כל עוד הוא אינו כופה את דתו על אחרים, זה בסדר גמור.

לא, אי אפשר לדרוש דבר כזה. מעלית שבת, חוץ מהיותה בזבוז של חשמל, היא גם דבר מעצבן להפליא.
הבסיס לזכות על הארץ 178888
ועוד דבר: האם, על-פי האנלוגיה, אסור לעולים חדשים לשנות את הסטטוס-קוו בנושא הדת, למשל?
הבסיס לזכות על הארץ 178909
המדינה לא חייבת לתת לאנשים אזרחות. מרגע שנתנה להם אזרחות, הם שווי זכויות במדינה. לא זה המצב כאשר מדובר בחרדים שנכנסים לשכונה חילונית. גם לחילונים יש זכויות.
הבסיס לזכות על הארץ 178910
אבל המדינה כן נותנת לעולים חדשים אזרחות. ולאנשים שהיגרו בסוף המאה ה-‏19 כן מגיעות זכויות אזרח. אני אומר שמה שאתה אומר מחייב הגבלות על זכויות האזרח של המהגרים כדי שלא יפגעו בסטטוס קוו.
הבסיס לזכות על הארץ 179080
לא, בכלל לא. יש הבדל בין הגירה למדינה וקבלת אזרחות, לבין מעבר בין כמה שכונות בתוך אותה מדינה, כאשר השכונות מוגדרות על-פי אורח החיים של תושביהן. כדי להבהיר: תושבי שכונה אינם יכולים "למנוע קבלת אזרחות בשכונה" מאדם שרוצה להתיישב בה, ולפיכך, מגיעה להם יותר הגנה ע"פ חוק מאשר מדינה שיכולה פשוט לא לאשר לאדם להתאזרח בה, אם היא חוששת שהוא מסכן את ערכיה.
הבסיס לזכות על הארץ 179089
נקודה יפה.

אז אם נחזור לסיפור שלנו, אילו זכויות שהיו לתושבי הארץ הערבים בסוף המאה ה-‏19 הופרו, לדעתך, על-ידי הגירת הציונים באותה תקופה?
הבסיס לזכות על הארץ 179106
לא היו להם זכויות, אבל היו צריכות להיות להם זכויות כקבוצה אתנית שחיה תחת שלטון של עם אחר.
הבסיס לזכות על הארץ 179370
זה לא אותו הדבר. הזכות, כקבוצה אתנית, היא הזכות לההגדרה עצמית או דומה לה. הזכות הזו עדיין עומדת לרשות הפלסטינים, וגם מדינת ישראל מכירה בזאת מאז הסכמי קמפ דיוויד. הזכויות של דיירי הבניין הן זכויות פרקטיות, כמו להפעיל מעלית שבת. הן פועל-יוצא של ההתארגנות שלהם כדיירי בניין. נכון שאם הפלסטינים היו מממשים את זכות ההגדרה העצמית שלהם מוקדם יותר כנראה שהם היו מצליחים לממש זכויות טריטוריאליות רבות יותר כפועל יוצא מכך. אבל הזכות להגדרה עצמיח לא נפגעה, ועל הזכות לטריטוריה אין מה לדבר לפני שמדברים על מדינה פלסטינית, ממש כמו שדייר לא יכול להתאונן על מחיר אחזקת המעלית השבת עוד לפני שאסיפת הדיירים העוסקת בבנייתה התכנסה בכלל. אובדן הטריטוריה היא _הנזק_ שנגרם להם עקב זה שלא מימשו את זכותם להגדרה עצמית. שיבואו בטענות לתורכים.
הבסיס לזכות על הארץ 178931
לדעתי בהחלט אין בעיה מוסרית עם כך שחייהם של החילונים ישתנו.
למשל, אם עכשיו כבר לא משתלם למכולת המקומית למכור חזיר, אני לא חושב שצריך לחייב את החרדים לקנות חזיר ולזרוק אותו לפח, רק ע''מ שחייהם של החילונים לא ישתנו.

מה שכן, כמו בכל מקום, הזכויות הבסיסיות של החילונים, כמו הזכות לסוע בשבת, לשמוע מוזיקה בשבת, וכו' צריכות להישמר. כמובן שגם החרדים החדשים הם לא אזרחים סוג ב' ומגיעות להם כל הזכויות שלהם. זה כמובן לא כולל זכויות פיקטיביות כגון ה''זכות'' לא לראות אוטו נוסע בשבת או בכלל ה''זכות'' לכפות על מישהו אחר דברים.
הבסיס לזכות על הארץ 179081
שוק חופשי הוא שוק חופשי. לקנות משהו או לא זה עניינו הפרטי של כל אדם, וכך גם למכור משהו. השאלה היא לגבי החלקים מהשכונה שהם ''רשות הציבור'' - הכבישים, המעלית וכד'.
ואם נשאר בשכונה חילוני אחד? 179084
ואם נשאר בשכונה חילוני אחד? 179107
אף אחד לא הכריח את החרדים לעבור לשם. כל עוד יש מי שיתנגד לשינויים באורח החיים של השכונה, אין לשנותם.
ואם נשאר בשכונה חילוני אחד? 179109
אני מקווה שאינך כופר בטענה שביום בו דרך החילוני הראשון בארץ, כבר ישבו שם דתיים.

האם היה לא מוסרי מצד החילוניים לשנות את אופייה של הארץ? האם עדיין עליהם להיכנע לגחמות הדתיים, עד יכלה האחרון שבהם?
ואם נשאר בשכונה חילוני אחד? 179146
אין זה מוסרי מצד החילוניים לשנות את אופיים את מקומות מושבם של הדתיים. ואכן - אזורים חרדיים כמו מאה שערים, נשארו כפי שהיו, והמדינה נמנעת ככל האפשר מלפגוע באורח החיים של המתגוררים בהם.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים