בתשובה לאלון עמית, 01/01/04 20:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל התיאוריות החדישות-יותר של המיניות הן לא פוסט-מו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ. אבל אינני בטוח שהתיאוריות הן המציבות אתגר לרבנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא על זה הם חשבו, אבל דווקא כן: לפי תיאוריות אלה, ובהכללה, הומוסקסואליות איננה רק נטיה מינית אלא היא יוצרת תרבות-משנה (וממילא: תרבות-משנה הראויה לכבוד). הבעיה של היהדות היא באמת הרבה פחות עם חטאי ההומוסקסואל כמו עם היחס החיובי להומוסקסואליות. נדמה לי שהמוטו שנוסח על ידי אחד מהרבנים המתקדמים של הציבור האורתודוקסי (במאמר שפורסם לפני מספר שנים בכתב העת "דעות") הוא "דה-לגיטימציה לַמעשה אך סובלנות והימנעות מדה-הומניזציה כלפי העושים". במקרה הטוב ניתן לראות זאת כליברליזם-שכפאו-שד, ואפילו כך זה קוטבי לפוסט-מודרניזם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |