בתשובה לרבקה ירון, 02/01/04 8:52
ניתוח טקסטים פוליטיים 187754
אה.
בעקבות הניתוח שלך חזרתי לשיר המקורי של לאה גולדברג, שהוא ראשון מתוך ארבעה, ובחנתי את שאר החלקים כדי לראות אם הם תומכים בפרשנות שלך. והאמת - לא ממש.

שלושה דברים ברורים לי: ראשית, השיר מתאר חוויה ארוטית גופנית מובהקת. שנית, השיר מתאר חוויה של גילוי. ושלישית, השיר מתאר את החוויה כמשהו שיש לבקש עליו סליחה, כמשהו המוביל לתחושת אשמה, כמשהו אסור. משני האלמנטים האלו אפשר להעלות על הדעת שהשיר מתאר חוויה לסבית - אבל לא חייבים. השיר פורסם ב- 1938, כשלאה גולדברג הייתה בת 27, ובתקופה עליה אנחנו מדברים אפשר בהחלט שגם לילה הטרוסקסואלי פרוע עשוי להיות סיבה לתחושות אשמה ולרצון בסליחה. השיר עשוי גם להיות שיר געגועים מטאפורי לאהוב שלא באמת החזיר אהבה, ובהקשר זה כשאי להזכיר שב- 1938 פגשה לאה גולדברג את המשורר אברהם בן-יצחק, שהיה מבוגר ממנה בהרבה, והתאהבה בו באופן נואש.
מרמזי הפרשנות(המעטים יחסית) שמצאת בטקסט לכיוון הפרשנות הלסבית דווקא, אינני מתרשם כלל. המלים הקשורות לאופל ולחושך מתחברות יופי עם תחושת האשמה הכללית בשיר, גם מבלי לשייכן לאברי המין הנשיים. גם לא ברור לי מה גברי ב"מפרש" ולמה היפוך מעין זה בא להצביע על חוויה לסבית דווקא. וגם אם נקבל ש"חוף" הוא מושג נשי, הרי שקל לפרשו בתור המיקום הנפשי הפנימי של הדוברת בשיר ולא בהקשר של הנמענ/ת.
הרמז היחיד שאיכשהו מעניין הוא ה"ראי", בשורה השניה. אבל דווקא הצמדתו למבט ולחלון מרחיקים את המשמעות שהיצגת, שכן בחלון רואים החוצה וכך גם במבט. לפיכך נראה סביר יותר לפרש את "מבט וחלון וראי" כדרכים שונות בהן נפקחות עיניה של הדוברת, והיא מכירה בדברים שלא ידעה עד כה, כולל דברים שלא ידעה על עצמה ועל גופה (ראי בית שני).
ניתוח טקסטים 187765
ניתוח קצר משלי לבית ההוא:
החויה המינית הארוכה והחדשה בשיר נדמת כהפלגה באניה ליבשות לא מוכרות.

"אם היו עינויים הם הפליגו אליך"- אם היו לי תהיות בנוגע למין בדרך חדשה הם עברו ובדרך להתגלות במסעי אתך
"מפרשי הלבן אל האופל שלך"- אני הולכת אתך בכל דרך שתוביל...
"תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה"- תן לי להרגיש דברים טובים כאלה, מלוכלכים ומשוגעים, כמו שלא היו לי מעולם
ניתוח טקסטים 187822
אני מקבל את הניתוח (למרות הבוטות), אבל חייב לציין שקריאת החלקים האחרים של השיר מראה בהחלט שתחושות האשמה והתהיה בקשר לאותה דרך ואותה חוויה לא מתפוגגות לגמרי, אלא ממשיכות להתבטא גם תוך כדי ההיסחפות בתוך החווייה.
ניתוח טקסטים 187851
הממ. השורה האחרונה שלך מהווה דוגמה מצוינת לחופש פרשני אמיתי.
ניתוח טקסטים 187876
מהכרותי המצוצמצת עם בתולות בנות 19 יש להן המון כמיהה והמון רצון למין מספק אבל באותה מידה חששות ותהיות לא מובנות
הביטוי "חוף הסליחה" בשיר נראה לי מתאים לאותה כמיהה מלווה חשש, כי חוף הוא מקלט מהים, והסליחה היא הרגשת הכפרה

וסליחה על החושפנות
ניתוח טקסטים 187891
זה כבר נשמע יותר קרוב לרוח השיר.
ניתוח טקסטים 187924
הממם. הממם. שאלה קטנטנה: האם פירוש הדבר כי נשמעים כבר פעמי משיח? (כי אנו עדיין מחכים לו, כאן, בסיפור הזה, זאת אומרת.)
(סתאאאם, שלא תיעלבי לי פתאום אם תחליטי במקרה ש"ברקת כן פה", טוב?)
ניתוח טקסטים 187938
???

(טוב, אני אבהיר - "ברקת לא פה", פירושו שבשעת כתיבת התגובה אני לא זמינה באייסיקיו לכל רבבות האיילים המצויים ברשימתי, כמהים לכל הופעה של הפרח הירוק שלי, למען לא יחששו כי עברו ל-invisible. ככה זה כשיש יותר מדי טקט, בסוף זה חוזר כמו בומרנג).
ניתוח טקסטים פוליטיים 187801
אי פים קראתי משהו על אהבה נכזבת שלה באיזה חוקר צרפתי(?) או משהו כזה, שלו גם נכתב השיר המפורסם "אהבתה של תרזה דימון". לא?

(בטח אני עושה סלט גדול כאן, אבל זה תרגול טוב לקראת ארוחת הערב)
ניתוח טקסטים פוליטיים 187821
כמעט.
החלף חוקר בסטודנט וצרפתי בשווייצרי, ותקבל את הגרסא המקובלת.
ניתוח טקסטים פוליטיים 187865
תודה על תוספת קריאה ופרשנות. כיוון שכל טקסט ניתן לאין-ספור קריאות ופרשנויות, עוד ימצא כל אחד מאיתנו (וכל אחד בכלל) קריאות חדשות, שונות תמיד בהיבט מסוים. מה שקורה עם טקסטים עשירים וטובים.

מלבד זאת, ראה בבקשה תגובה 187638 וכן תגובה 187833. גם תגובה 187864 (שלי).

באשר לעולמות הסמלים (ולאה גולדברג הייתה עשירה מאוד בהם):
החלק השייך לתרבות העברית ניתן למצוא אותו באקדמיה ללשון העברית, במחלקות העוסקות בתקופות השונות של הכתיבה. עדיין עוסקים בהעברת החומר למחשב, אבל קיים כבר חלק ממחושב, אם אינני טועה;
החלקים השייכים לתרבויות האירופאיות: קשה יותר להתמקד ולהצביע על מקורות אחדים. "סירה", "מפרש", "הפלגה" והרבה מילים תמימות, יש להן היסטוריה קונוטטיבית ארוכה ועשירה גם בגלגוליה. מכל מקום: אצל פטררקה יש כמה סונטות המעלות שימושים למילים שרשמתי לעיל - ולא מצאתי קישור להביא לכאן. עמך הסליחה.

כדי לא לשעמם מדיי, אצטמצם לבית הראשון, שורה שנייה, של "סליחות":
--
"וגופך לי מבט וחלון וראי"
--
אתחיל עם "חלון": הפעם הראשונה שהבנתי מה אני רואה מהדימויים באה כאשר ראיתי ש- - ש_תמיד_ רואים _אישה_, ולא חשוב מי הרואה אותה: אם דויד את בת שבע, אם רומיאו את ג'וליה. ויש עוד, כמובן.

אמשיך עם "גופך", ואדגיש כי זאת המילה הראשונה בשורה: הגוף אטום, אין לראות דרכו - אלא אם מתעלמים ממנו. והוא משמש את הדוברת הלירית בתור מבט, חלון, ראי, דווקא בשל היותו אטום.

"מבט": לכאורה, חסר-חד-משמעיות. לאמיתו, העיניים הן אלה המעניקות אותו. כך שמאחורי "מבט" יש "עין", או "עיניים", המחזירות תמיד את דמות המביט בהן.

"ראי": אין צריך להוסיף עוד, כך שאזכיר בלבד כי מן הראי ניבט אך ורק המביט בו.

עד כאן - כי כך או אחרת, תמיד יהיה "עוד".
---
ניתוח טקסטים פוליטיים 510770
נראה לי שאתם חושבים באופן מכליל מדיי על שלושת הפעלים שלכל אחד מהם יש משמעות מובהקת משל עצמו. מבט, חלון וראי כולם אכן קשורים להתבוננות, אבל קיים שוני שלדעתי יש לשים אליו דעת בעת ניתוח השיר הזה. קודם כל, שימו לב לבניית החוצצים. במבט אין חציצה כלל, בחלון יש חציצה ברורה בין הצד המתבונן לבין הצד שמנגד לחלון, והראי הוא חציצה מלאה של ההתבוננות והכוונתה אחורה כלפי המתבונן. המילים אינן שם למען המשקל הלירי שלהן בלבד, יש להן משמעות.
חוץ מזה, יש הבדלי פעולות- מבט הוא אקט של הסתכלות על, צפיה מחלון היא אקט של התבוננות מבעד והתבוננות ממראה היא בחינת השתקפות. ז''א, מה שלדעתי נתכוון בכתוב הוא ''לימדת אותי להביט דרך עצמי, מבעד לעצמי ועל עצמי''.
ברור שהגוף לא עומד כגוף. הגיוני שהכוונה היא לידע בשרים כמו שציינתם, אבל זה לא הכרחי. הדבר היחיד שאנחנו יכולים להגיד בלי ספקולציות הוא שהיא משתמשת במושא המתואר ככלי לחקר עצמה. משמעות החרטה בשיר היא שאולי היא לא אוהבת את מה שהיא רואה.
אגב- שימו לב שלדוברת אין בחירה בשיר. היא צריכה שישחררו אותה.
שימו לב גם לבית השני, הקישור שנעשה בין ריחות הילדות לריחות המיטה כפי שניתן לפרש את האמור. זה זורק אותי למקום של מערכת יחסים פדופילית. אני מקווה שזה לא נשמע מתוח מדיי מהמציאות, אבל תחשבו על זה- זה פירוש שמחזיק מים. נסו לנתח את השיר דרכו, נסו לחשוב על הדיכוטומיה בין היום והלילה שמבוגרים לא נוהגים לעשות אותה והיא נחלתם של המתבגרים שנכנסים לנחלה הלא מוכרת מנקודת המבט של ילדים, ובמיוחד בנסיבות החברתיות שגולדברג גדלה בהן... (אגב, הדיכוטומיה הזאת היא גם מה שמובילה לפירוש הלסבי לשיר, למרות שבאותה מידה אפשר היה לשייך אותו לסאדו מאזו או שימוש בסמים, אף על פי שניתוחים כאלו פחות הגיוניים בהקשר הדוברת).
ניתוח טקסטים פוליטיים 510800
אנחנו חמש (5) שנים, ארבעה (4) חודשים ואחד-עשר (11) ימים אחרי הדיון.
תודה על התגובה.
סליחה על אי-מתן תגובה מצדי: היום יכול להיות מתיש :-).
אולי מישהו אחר יגיב לך.
ניתוח טקסטים פוליטיים 289749
יש לי רעיון לדרך אחרת להסתכל עליו.

האהוב שלה מת, וחוזר - מעין צד שני של "המת החי" של אלתרמן.

מה אתם חושבים?

(לא שמישהו יראה את זה כאן מתישהו, ובכל זאת. אולי.)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים