בתשובה לדובי קננגיסר, 11/03/01 16:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מספקת בכלל בדמוקרטיה. זו גישה שאומרת: תן לפוליטיקאים להציג במרכז הבמה התיקשורתית השקפה מסוימת שנשמעת להם אלקטורלית יותר (למשל: שינוי- חרדים, עבודה-שלום, ליכוד- ביטחון) ולזנוח לחלוטין השקפות שפחות בא להן להציג(שינוי-קפיטליזם/עמדות מדיניות, עבודה- ליקוק לדתיים ולחרדים, ליכוד-אותו הדבר כמו העבודה). אני מדגיש שוב: אני לא מדבר עכשיו על גישה פילוסופית כללית ועל איך צריכה להיראות לדעתי מדינה חופשית באמת. אבל אופציה אחת קטנה שהייתה לאזרח להביע טיפה יותר מהשקפת-עולמו. חבל שהאופציה הזו נעלמה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לעצם הסלידה שלי מהשימוש במושג ''יציבות'' כדי להצדיק את דיכוי חירות המחשבה של האדם, לי אין ספק שרמת היציבות (הפוליטית או בכלל) במדינה לא תגדל בשל החזרה לשיטה הישנה. אבל בנושא הזה- ימים יגידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיכוי חירות המחשבה?! לא פחות! מי מנע ממך לחשוב מה שבא לך, או לומר מה שבא לך? תגיד! תקים מפלגה, יתנו לך אפילו זמן טלוויזיה חינם כדי להגיד את זה לפני הבחירות. כולה ביקשו ממך להחליט מה חשוב לך. סה טו! על זה אתה מתרעם? אני דווקא חושב שהשיטה הישנה (עם התוספות החדשות) כן תסייע ליציבות, והיציבות תסייע למדינה לתפקד באופן טוב ועדיף לכלל (או רוב, לפחות) התושבים. יציבות פוליטית היא רעה רק כאשר מתכוונים ב"יציבות" לשלטון בלתי דמוקרטי, שאינו ניתן להחלפה. לא על כך מדובר. אבל בחוק נקבע שהשלטון יוחלף לכל הפחות אחת לארבע שנים. שלוש מערכת בחירות בפחות מחמש שנים - זה כבר הרבה יותר מידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מתמיד בעמדה שמי ש'עושה חושבים' כמו שצריך, בודק סדר עדיפויות, וכו' - יגיע להכרעה בעניין ההצבעה, והפתק היחיד רק דורש מחשבה. זה נכון למי שעמדותיו: א. מתיישבות פחות או יותר עם פעולותיה של מפלגה קיימת ב. בסדר עדיפויות ברור כך שיש נושא 'עיקרי' ונושאים אחרים 'משניים'. במקרה הראשון, אין בעייה. במקרה השני, יעדיף נא את הנושא החשוב יותר. אתה מתעלם ממצב בו יש מספר נושאים שחשובים לי, שאין מפלגה אחת שתייצג את כולם באופן מוצלח בעיני. אז אני מחוייב לבחור ב'חבילה' הטובה ביותר מבין הקיימות - אך מפסיד את אפשרותי להשפיע על מספר מישורים. מעבר לכך, האפשרות להצביע במספר פתקים נותנת יותר אפשרות להבעת עמדות - כך שמדובר לא רק על השפעה ישירה על המתרחש במישור הפוליטי, אלא גם על הביטוי הפוליטי של האזרח בדרך הנחשבת לבסיסית ביותר. יש לזכור כי רוב האנשים הולכים לקלפי למרות שהם יודעים שחלה דילמת אסיר קלאסית, כך שאין הצדקה רציונלית להתאמץ ולהצביע כשסיכויי ההשפעה הישירים קטנים כל כך. למה? כנראה מכיון שחשיבות ההשתתפות / ביטוי גדולה כל כך, שהאדם מוכן להתאמץ כדי להרגיש ש'עשה משהו', או לחילופין משכנע את עצמו שיש לו השפעה במציאות, על-מנת לא להתמודד עם חוסר הרציונליות. האפשרות להצביע בפתק אחד בלבד גורמת למיעוט בהשפעה בפועל בנושאים שאינם 'העיקרי', ופגיעה בביטוי הפוליטי בנושאים אלו. כמובן, מול אלה עומד האינטרס למנוע סחטנות והפלת ממשלה כל יומיים וחצי. איני בטוח מה עדיף כאן, פשוט מכיון שאיני משוכנע ששיטה אחת באמת נותנת כוח רב יותר לסחטנים (סליחה, אלה המנצלים את כוחם הפוליטי הלגיטימי להשגת מטרותיהם המוצהרות). לפני הבחירה הישירה כולם בכו על הסחטנות, וכך גם אחרי. הפתרון? אך, לו רק ידעתי.. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |