כמה הערות 190565
הפסקה הראשונה מבטיחה סיפור שאין בן מוסר השכל או אמירה חריפה, ויש בו הסבר "מדוע הסטודנטים הם הציבור המקופח, העני, והמפוספס ביותר בישראל". לדעתי, יש כאן בדיוק את ההיפך, וחבל שעובדות מעניינות‏1 המוצגות כאן יוצאות רע בגלל ההקשר המובטח והלא רלוונטי.

למה ההיפך? כי אפשר פה ושם להוציא מהסיפור גם ביקורת עניינית על האוניברסיטאות, הביטוח הלאומי, הצבא - ביקורת שאפשר להתווכח איתה, אבל ביקורת, ואולי אפילו יש איזה מוסר השכל אחד או שניים. הסבר על שיא העוני והקיפוח - זו הפרזה רצינית, וההסבר כמובן לא נמצא כאן.

מה יש כן? מרצים חלשים (בעייה אמיתית. מה אפשר לעשות? לא יודע, אולי לתמרץ יותר את "המסלול המקביל" של מרצים טובים שאינם חברי סגל), מחסור בספרים (זה איום ונורא. "אפשר לחשוב שלאוניברסיטה אין מספיק כסף"? אולי באמת אין, ואולי חלוקת התקציב שגויה. שווה אולי לדון בכך), ביטוח-לאומי לא הוגן (בדיוק נדון בפתיל אחר), מילואים מעיקים, והצורך לעבוד שעות נוספות בשביל להשלים הכנסה (ומה צריך להיות הפתרון? הורדה בשכ"ל? עוד מלגות?)

בקיצור, תודה על הסיפור האישי המעניין, בוא נפרוש מהתחרות על שיא האומללות ונראה אם אפשר לעשות משהו. או לפחות לדבר ולדבר ולהרגיש כאילו עשינו משהו.

1 הייתי סטודנט באוניברסיטה העברית הרבה‏2 שנים, אך חוויית הלמידה שלי היתה שונה מאוד מהמתואר כאן, ומכאן העניין שמצאתי בסיפור. לא מפתיע שסטודנטים שונים חיים כל כך אחרת, אך בכל-זאת מעניין להציץ על איך זה נראה מבפנים.

2 באמת הרבה.
כמה הערות 190622
איפה אתה לומד עכשיו? במה אתה עוסק?
כמה הערות 190627
לא במיוחד אכפת לי לענות, אני רק לא בטוח למה זה חשוב, או מעניין לשאר העוקבים אחר הפתיל. יש סיבה? אני שואל ברצינות, אם משהו שאמרתי יובן יותר טוב בהינתן קורות חיי, אשמח להסביר.
כמה הערות 190657
לא קשור לפתיל. סתם אני לומד לתואר שני באוניברסיטה העברית (כבר שנה 4), ואני איך שהוא לא נתקלתי בך. (תואר במתמתמיקה כמובן). כנראה זה היה לפני זמני. אבל אתה בטח מכיר את כל הדוקטורנטים והמרצים...
כמה הערות 190661
אשמח לקבל ממך דואל, ונחליף חוויות. כנראה פספסת אותי כמתרגל. וכתיב: מתמטיקה.
כמה הערות 190888
כנראה הוא כתב בהשפעת נתן זך (''מתה אשתו של המורה למתמתיקה שלי'')
לגבי בניינים במקום ספרי לימוד 190643
רוב האוניברסיטאות (הטכניון ואונ' ת"א במיוחד) נמצאות בגרעון עמוק בשל המצב הכלכלי וקיצוצים נרחבים בתקציביהן הישירים והעקיפים. כך שבהחלט ייתכן שלספריה אין כסף לעדכן את ספרי הלימוד (למרות שלי‏1, אישית מעולם לא היתה בעיה להסתדר עם ספרי ספריה, ותמיד יש את ספרית הדיקן).

הביניינים החדשים נבנים מתרומות ייעודיות שמופנות למטרה ספציפית של בניית בניין חדש. תרומות אלה ממשיכות לזרום (בעיקר מחו"ל) גם במצב הכלכלי הקשה. קשה לשכנע תורמים לתרום ספרים משום שכך אין להם איפה להנציח את שמם.

1 אני סטודנט בטכניון.
לגבי בניינים במקום ספרי לימוד 190645
כן, הנחתי שזה המצב, רק שלא *ידעתי* שזה המצב. מחסור בספרים וקיצוץ במינויים של כתבי-עת בספריות - הלב נחמץ, באמת. אם אתעשר, אני נודר לתרום קודם כל לספריה, אני לא צריך את השם שלי על לוח בפינת הבניין.
לגבי בניינים במקום ספרי לימוד 190647
אכן, המצב קשה. נראה מה יחשבו התורמים הנעלים האלה עוד כמה עשורים, כשהבניינים המפוארים שלהם יעמדו מיותמים מסטודנט. למה מיותמים מסטודנט?

קודם כל, יש קיצוצים עזים בתקציב. זה אומר פחות מלגאות לתואר מתקדם, וזה אומר סטודנטים לתואר מתקדם שצריכים לעבוד בתנאים גרועים יותר, וללמד פחות טוב, ולהשקיע פחות זמן במחקר. עד שיימאס להם והם יעזבו לחו"ל. אחרי כמה זמן גם הכסף לשלם לפוסט-דוקטורנטים ולחוקרים חדשים כבר לא יהיה, ואז יתחילו לצמצם מחלקות. סטודנטים לתואר ראשון יגלו שיש להם פחות ופחות שיעורים עם מרצים יותר ויותר שחוקים, ופחות מתרגלים, כי אנשי התארים המתקדמים מתמעטים, ואלה שיש מתקשים לקבל מלגות דרך תרגול, כי אין כסף. והספרים מתיישנים ונהרסים, ואין תקציב לתחזק שום דבר, כי מעבדות חדשות קל לקבל עליהן תרומה, אבל לתחזק עולה כסף שאין. אז המחשבים לא משהו, וצוותי הלימוד לא משהו בכלל.

אז עוברים למכללות, שם יש כסף, אבל זה עולה יותר. הסטודנטים העניים הממוצעים ומטה נושרים, המוצלחים יותר מתקדמים, מגלים כמה נעים יותר בחו"ל, והופכים למסטרנטים ודוקטורנטים באירופה ובארה"ב. תוך שני עשורים אין יותר מי שיניע מחקר, כי עם כל הכבוד לפרופסורים המכובדים, קשה להם להגיע לאנשהו בלי סטודנטים נמרצים ודם חדש. אז מגלים שאפשר לוותר על כמה פקולטות יקרות, ונשארים עם הזולות.

אבל מה, לפחות יהיו הרבה מבנים יפים.
לגבי בניינים במקום ספרי לימוד 190684
ככל הידוע לי, התרומות לבניינים אינן של מאה אחוז. האוניברסיטה עצמה נדרשת לשלם חלק נכבד מאוד מן הסכום אם לא את חציו. שלא נזכיר כי כל הוצאות התחזוקה של הבניין מוטלות עליה. בקיצור, הקמת בניין מתרומה יכולה להיות עסק מאוד מאוד יקר. אצלנו בתל אביב יש בכלל איזה קדחת בנייה וגם כיום בונים איזה בניין חדש, זה בזמן שהם מבטלים קורסים. הם הצליחו לבטל לנו קורס אחד בין זמן פרסומו בידיעון לבין זמן ההרשמה. הייתם מאמינים? בנאדם מכין מערכת ומגלה ברישום שהקורס בוטל בינתיים.

אצלנו הקימו לפני כמה שנים בניין חדש ומפלצתי לסנאט - כך שזה בטח לא לרווחת הסטודנט ונועד לספק משרדים יפים לאנשי מנהלה שבר היו להם משרדים, אבל לא יפים. למיטב ידיעתי, חלק מן הבניין בכלל מושבת מסיבה מאוד פשוטה - אין כסף לתחזוקה, כלומר לניקיון.
לגבי בניינים במקום ספרי לימוד 190685
לפני כמה שנים נבנה באוני' ת"א בית-כנסת חדש ויקר פחד‏1, מכספי תרומה. כעבור זמן שמעתי - אבל זו באמת רק שמועה - שגם הוא עומד די מיותם בשל מחסור בתקציב להפעילו(?), או לתחזקו. זה נכון?

1 בעיני גם מכוער להפחיד, אבל זה לא קשור.
לגבי בניינים במקום ספרי לימוד 190689
ככל הידוע לי, ולא ידוע לי הרבה בעניין בית הכנסת, הוא נמצא בשימוש: יש בו תפילות מנחה, מתקיימת בו סדרת הרצאות כל יום שלישי ב-‏6,נמצאת בו איזו ספרייה ממוחשבת בנושאי יהדות. בית הכנסת הזה למען האמת אינו כה גדול כפי שהוא נראה. הרי לא מטפסים לנקות את הכיפות האלה כל שבוע.

לגבי מראהו: מרצה שלי הגדיר אותו פעם כ"שתי לבניות".
לגבי בניינים במקום ספרי לימוד 190691
"שתי לבניות"? לי הוא מזכיר את בתי-הזיקוק בחיפה, או גרוע מזה. אבל אני חלש מאוד באמנות ארכיטקטונית: בכל פעם שאני נכנס לרחבת המשכן לאמנויות הבמה אני רק מצליח להביט בחשש על השפיץ הזה שתלוי שם, שמא שהוא ייפול עלי.

הנה בית-הכנסת, לשיפוטכם:

בכל אופן, נזכרתי בו כי כשנבנה היו סטודנטים ומרצים שביכו את מבול הכסף היורד על בניין תמוה במקום על ספרים, כיתות, מרצים וכאלה. אני לא זוכר את הסכום, אבל הוא היה גבוה מאד. מצד שני - זכותו של תורם לתרום למטרה ספציפית.
על מה אתם מדברים? 190693
עיון קצר בתצלום מוכיח ללא צל של ספק שלא מדובר בבניין אלא במנועי המעבורת קולומביה שהתרסקה, מסתבר, אל לב הקמפוס התל אביבי. אני צריך לברר בנאסא אם יש פרס למוצא הישר.
על מה אתם מדברים? 190707
עכשיו אני רואה את הידיעה המקורית, לפיה המעבורת התרסקה מעל ''פלסטין'', באור חדש לגמרי.
לגבי בניינים במקום ספרי לימוד 190715
נראה יפה ומרשים, חוץ משני הדברים האלה על הגג
לא לבניות, אלו הרימונים שעל ספר התורה 190743
לגבי בניינים במקום ספרי לימוד 190700
הבניין חולק בזמנו לבית-כנסת אורתודוקסי ובית-כנסת רפורמי. אכן, חציו עומד מיותם (נחש איזה).
כמה הערות 190704
באשר לספרים: מכתב שכתב משה מאור, פרופסור במחלקה למדה"מ בהוג'י, להארץ:

"הקיצוצים המושתים על תקציבי האוניברסיטאות בעידודו הפעיל של משרד האוצר מתחילים להניב תוצאות. במסגרת מגבלות התקציב המופנה לרכישת ספרים, הצליח החוג לסוציולוגיה באוניברסיטה הערית לרכוש בשנת 2003 כמות שיא של 11 ספרים שיצאו לאור בחו"ל. החוגים לכלכלה ומדע המדינ הגדילו לעשות ורכשו 18 ו-‏30 ספרים (בהתאמה).
נתונים אלה יכולים להתפרש כצעדי התייעלות הנובעים מהמעבר לשימוש במאגרי נתונים אלקטרוניים, אולם גם בתחום זה חלה שחיקה מדאיגה. עקב הקיצוצים נאלצה הספרייה להמיר מאגר של כתבי עת אלקטרוניים, המספק בעיקר טקסטים מלאים, במאגר מצומצם יותר, המכיל בעיקר תקצירי מאמרים. הצפי לרכישת ספרים בשנת 2004 עומד על אפס כי כל התקציב משועבד לכיוי ההוצאה על כתבי עת.
ספריית מדעי החברה באוניברסיטה העברית היתה תמיד מקור לגאווה. היא סיפקה את דרישות תלמידי התואר הראשון והשני, ובנוסף כללה אוספי מחקר בנושאים השונים. ההידרדרות ברכישת הספרים הביאה למצב, שהספרייה עדיין מספקת באופן טוב יחסית את תלמידי התואר הראשון, אולם ברמת התואר השני קיימים פערים משמעותיים. כספריית מחקר היא הפסיקה להיות רלוונטית כבר לפני שנים ספורות.
המצב הזה פוגע בראש ובראשונה בתלמידים לתארים מתקדמים. תלמידי מחקר רבים מתחילים כבר כיום לזנוח את המחקר ההשוואתי ולהתמקד בחקרי אירוע השאובים מהמציאות הישראלית; מהסיבה הפשוטה, שהספרייה עדיין קונה את כל הספרים שיוצאים לאור בארץ, שהרי אלה זולים ביותר. הפגיעה בסגל המחקרי אנושי יותר מפני שכתבי העת המקצועיים המובילים בעולם אינם מוכנים לקבל, ובצדק, פרי מחקר שאינו מתעמת עם חזית המחקר האקדמי בתחום.
כיוון שחרב הקיצוצים מונפת עוד ועוד, לא נותר אלא לקוות, שמקבלי ההחלטות באוניברסיטה יתעשתו ויתחילו בשיקומה של הספרייה. בנוסף, יש לבקש מתורמים פוטנציאלים לתרום להקמת קרנות לרכישת ספרים, שיקדמו את הפיכת הספרייה בהר הצופים לספרייה הלאומית למדעי החברה. בעידן של התרופפות הבהירות המוסרית בדמוקרטיה הישראלית, פגיעה במשאבי הידע וביצרניו צריכה להדיר שינה."
(13.1.04)

לגבי תרומות לספרים - אפשר להנציח שמות גם ע"ג ספרים - בחותמת מיוחדת שתוחתם על עמוד השער של כל ספר, או אפילו בציון שם התורם בקטלוג הממוחשב של הספריה.
עצוב מאד 190705
אני אנסה לברר מה המצב היום בספריות של מדעי-הטבע. כשאני למדתי שם, לא חסרתי דבר גם בתואר ראשון וגם בהמשך. אני מאד מקווה שזה עדיין כך.
עצוב מאד 190709
לפחות בת''א, מצב הספרייה למדעי החיים בכי רע.
עצוב מאד 190773
בכי רע = מחסור ב-textbooks או במינויים לירחונים מחקריים, או שניהם?
בעיקר Textbooks, אבל בצורה די מחפירה. 190872
כתבי עת אני קורא רק בצורה אלקטרונית, כך שאינני יודע מה מצב המודפסים. לזכות יאמר שיש גישה ל(כמעט) כל כתב עת שאני נזקק לו.
עצוב מאד 190855
עד כמה שידוע לי, הספריה למתמטיקה באוניברסיטה העברית איננה בקשיים רציניים וקונה יותר מ 18 ספרים בשנה. כמו כן בשנה שעברה לא היתה בעיה להזמין ספרים.

קריאת הספרים לעומת זאת נשארה בעיתית.
כמה הערות 190710
אבל איך יודעים כיצד להעריך מצב נורמלי לעומת מצב חסר?

במדעי הרוח בתל אביב חסרים לי ספרים רבים וכתבי עת רבים. מאידך, לעולם לא ניתן לרכוש את הכול. אולי רוכשים הרבה מאוד אבל בדיוק יצא שאת מה שאני צריך אין?

נראה לי גם שבמידה רבה אשם בכך גם הסגל האקדמי. אני לא יודע לבטח מהם תהליכי הרכישה אבל לבטח מרצה יכול לבקש שירכשו ספרים מסוימים. ייתכן מאוד כי מרצים רבים אינם עושים זאת פשוט כי אינם חפצים להתעסק בניירת והם פשוט פותרים את הבעיה בחלוקת צילומים של המאמר מתוך העותק האישי שלהם.

כאשר זה לא קורה המוסד רוכש את הספרים לפי בחירתו של איזה ועד, ככל הנראה, שלא קולע לטעם המרצה ורוכש ספרים אחרים שהמרצים לא נוהגים להפנות אליהם.

עוד אסב את תשומת לבכם לאותו שירות מצוין הקרוי "השאלה בין-ספרייתית" המאפשר למשוך ספר או צילום מתוך כתב עת הקיימים באוניברסיטה אחרת תמורת תשלום סמלי. ספר למשל עולה 11 ש"ח, צילום של עמוד מאמר עולה פי עשרה בערך ממחיר צילום רגיל.

היה נבון לו הספריות היו מתאגדות לרכישה מתואמת של ספרים וכתבי עת, כך שלפחות היה בארץ עותק אחד מכל ספר חשוב.
כמה הערות 190745
11 שקל לספר זה תשלום סמלי? יותר זול לנסוע לשם בעצמך...

פרופ' מאור לא דיבר על ספרים שלא קלעו לטעמו של חוקר זה או אחר, אלא נתן מספרים ברורים: 13 ספרים, 18 ספרים, 30 ספרים. בשנה. אני קונה יותר ספרים משנה מאשר כל החוג לסוציולוגיה. זה נראה לך הגיוני? בשנה הקרובה לא יקנה *אף* ספר, כי כל התקציב כבר משועבד. זה נראה לך סביר?

כתבי עת ממויינים לפי החשיבות שלהם בעולם, ולכן קל להחליט לרכוש את כתבי העת המובילים בכל תחום, פלוס כתבי עת באותם תחומי התמחות הקרובים לחוקרים באוניברסיטה. איך מחליטים איזה ספרים לקנות? וואלה, אין לי מושג. אבל כשאי אפשר לקנות בכל מקרה, כי אין תקציב - מובן מאליו שהמצב חמור מאוד.

אגב, תיקון קטן לטקסט שהעתקתי לעיל - המצב עבור חוקרים הוא "אנוש" יותר, לא "אנושי" יותר. כמובן.
כמה הערות 190748
11 שקלים הם אכן הרבה - כך חשבתי עד לא מזמן, אבל לא עוד. הרי אפילו נסיעה מתל אביב לבר אילן תעלה לי יותר, אם באוטובוסים הלוך חזור ואם ברכב - דלק וחניה. לחיפה או לבאר שבע על אחת כמה וכמה. אבל המחיר מוגזם מעט, אני מסכים.

אולם הוא נחוץ לתשלום משכורתן של שתי הפקידות שעוסקות בכך - הרי את האפשרות להזמין ספר מבחוץ שקיימת בתכנת הספריה האוניברסיטה חסמה. את האפשרות לקבל את הספר בדלפק ההשאלה הרגיל שפתוח לא רק בבוקר האוניברסיטה לא מספקת. לא, אתה חייב להגיע למלא טופס מימי מתושלח וחייב להגיע בעצמך אל המשרד המיוחד לאסוף את הספר ולחתום וכן למלא טופס מימי מתושלח.

ואיך יממנו את זה? ב-‏11 ש"ח מכל מזמין.
אתה מחמיץ את העיקר, לדעתי 190768
אם הזמנה בין-ספרייתית היתה פתרון הולם, היה צריך רק ספריה אחת בעולם, או אחת בכל מדינה. זה לא נכון. ספר שאיננו, אי אפשר לדפדף בו באקראי, וירחון חסר, לא ניתן לעלעל בו בנחת ולגלות מאמר שלא היית עולה עליו אחרת, ולכן גם לא מזמין אותו בהשאלה.

*חלק* גדול מתהליך המחקר מתבצע באמת מול אינדקסים ממוחשבים ותוכנות לחיפוש, אך גם אז יש פער עצום בין לקום מהמחשב וללכת לקחת את העיתון מהמדף לבין להזמין אותו בהשאלה בין-ספרייתית ולחכות ימים. לפעמים אתה רוצה רק להציץ במהירות באיזה 15 מאמרים רק לראות אם הם רלוונטיים, ואם העיתונים אינם אתה פשוט לא יכול לעשות את זה.

חלק אחר של המחקר מתבצע באופן אקראי לחלוטין, ע"י שיטוט בין המדפים החביבים עליך. אם אין ספרים וירחונים מעודכנים, המחקר, לעניות דעתי ובתחומים שאני מכיר, נפגע קשות.

כתבת גם "המוסד רוכש את הספרים לפי בחירתו של איזה ועד". זה לא מדוייק. בספריה למתמטיקה בהוג'י משקיעים מרצים בכירים הרבה זמן יקר בבחירה וסינון של ספרים רלוונטיים. מה שאני מקווה לברר הוא, באיזו מידה בשנים האחרונות הם הפסיקו להיות מסוגלים לרכוש את הספרים שהם רצו (אני מקווה מאוד שזה לא הגיע לידי כך עדיין).
אתה מחמיץ את העיקר, לדעתי 190774
אמת דיברת, אבל עדיין, השאלה בינספרייתית מספקת איזה פתרון חלקי ודחוק ועשיתי בה שימוש לא פעם. הכי מעצבן זה כשאתה רואה ספר במאגר הנתונים, מזמין אותו ואז מגלה שהוא בכלל לא מתאים לך. זה מעצבן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים