בתשובה לאור, 18/01/04 21:15
אור, ברשותך, שאלות שאינן קשורות לדיון. 195959
(אין כאן כתובת אי.מייל, כך שאין לי אפשרות אחרת.)

האם מכיר אתה ספרים על סיפורת בדומה ל-"מזשיר", של שמעון זנדבנק? או אפילו דומים לספרים האנטולוגיים של בנימין הרשב. אולי קצת יותר על סיפורת ממה שיש בספרו של ראובן צור: "טקסט, קורא, עולם". (בעצם, שם הדיון קרוב, אבל לא על הסיפורת.)

כיוון שהשאלה שלי אולי נכתבה בסינית, או בלא-עברית, אנסח קצת אחרת את בקשתי:
אני מחפשת ספרים על סיפורת ופרוזה שבהם יש ניסיון להסביר לקוראים כיצד לקרוא טקסטים סיפוריים (או בפרוזה, מלבד ספרות עיונית).

בהודעה הראשונה שלך כאן בדיון, ציינת שאתה עוסק כיום בסיפורת. לכן הפנייה שלי לעזרתך. אודה לך מאוד אם תיידע אותי במה שידוע לך. כל פירור יתקבל בברכה.
אור, ברשותך, שאלות שאינן קשורות לדיון. 195963
נזכרתי בספרון הדקיק, הישן והטוב ''אספקטים של הרומן'', של א.מ.פורסטר. זהו ספרון רב-ערך, בעיניי. פורסטר מסביר גם לקוראים מה יש ברומן. במובן הזה, יש קרבה בין ''אספקטים...'' לבין ''מזשיר''.
ובכן, אני זקוקה בדיוק-בדיוק למשהו שישלים את החסר ביניהם, או שיסגור את הפער שנפער אחרי ''מזשיר''.
מקווה שהסברתי את עצמי.
אור, ברשותך, שאלות שאינן קשורות לדיון. 196206
שאלות קשות. אני מניח שהוראות איך קוראים סיפור קשורות לגישה של אדם לקריאת הסיפור, מה הוא מחפש בו. הספרים של האוניברסיטה הפתוחה הם די טובים בתחום הזה, אבל את יכולה לנסות לאמץ גישה אחרת. תחת לקבץ תחת גג אחד אוסף של הוראות הבאות מגישות שונות ולכן אולי לא עולות בקנה אחד, את יכולה לנסות ללמד את הגישות השונות עצמן, כל אחת בנפרד ומהן יחלץ הקורא את הוראות הקריאה שלו.

ספר סיכומי טוב שאינו מסביר כיצד לקרוא סיפור אולם עוסק באספקטים של ניתוח סיפור הוא "הפואטיקה של הסיפורת בימינו" של שלומית רמון קינן. המאמרים השונים של פרי ושטרנברג בכתב העת "הספרות" מספקים בסיס טוב לצורת הקריאה שלה הם מטיפים. זו גם הגישה שבה אני ניגש לסיפור. אני ממליץ במיוחד על מאמרו של שטרנברג "אור באוגוסט" שהתפרסם בכתב העת הזה באוגוסט 1970 אבל מאמרים אחרים שלהם משלימים את התמונה. מאמרו של פרי "הדינמיקה של הטקסט הספרותי: כיצד קובע הטקסט את משמעויותיו" שהתפרסם ב"הספרות" הוא בסיס מצוין.
ספר הסבר שראיתי על המדף ולמעשה יותר מאחד הם ספריו של ראובן קריץ העוסקים בדיוק בהסבר איך לקרוא סיפור.

מקווה שעזרתי.
אור, ברשותך, שאלות שאינן קשורות לדיון. 196261
אני חושבת שכן, עזרת. תודה.
אני זקוקה לספרים ולמאמרים האלה בשביל משתתפי הסדנאות שלי‏1. לי עצמי לא יזיק, זה בטוח. אני נהנית ומפיקה הרבה מחומר טוב.

---
1 שני משתתפים העירו שדרך העבודה שלי דומה לזו של יהודה עמיחי (להבדיל אלף הבדלות): הוא נתן "סדנאות לקריאה נכונה ולכתיבה". שמחתי: קיבלתי תמיכה לגישה שלי, ולא-סתם. :-)
אור, ברשותך, שאלות שאינן קשורות לדיון. 196521
אני, באופן אישי, קצת מתקשה להבין כיצד ניתן להסביר איך לקרוא שיר או סיפור. אני לא מבין איך אפשר ללמד ולא איך אפשר ללמוד. תמיד הנחתי שזה מתפתח פשוט תוך כדי עבודה והתנסות. איזה שינוי עוברים התלמידים בסדנאות שלך? מה הם לומדים שלא ידעו קודם או לא יכלו לפתח בעצמם? להבדיל, האם אינך סבורה שלימוד אופני קריאה יוצר למעשה חסימה ומחיקה של אופני קריאה אחרים?
איני יכול לענות על השאלה האחרונה בעצמי כיוון שמראש איני מבין מה את מלמדת. אולי תוכלי להבהיר את העניין.
אור, ברשותך, שאלות שאינן קשורות לדיון. 196667
כיצד ניתן להסביר, ללמד, להנחות, וללמוד? באותה הדרך שהמורה לציור עושה את עבודתו עם תלמידיו:
לומדים הכרת חומרים, רישום, כללים; לומדים סוגי צבעים ומכחולים; גם לומדים על איזה חומר (בד, נייר, שילובים) מציירים בעזרת עיפרון, פחם, על מה מציירים בצבעי מים, גואש, שמן, מתי כדאי מכחול דק, בינוני, עבה.
כך גם מראים איזה שימוש עשו ציירי המופת בכ"א מהחומרים, וכן הלאה. (גם עם פיסול - או עם מוסיקה: צלילים, תווים, קרוא וכתוב, נגינה, הרמוניות, קומפוזיציה.)
וכמובן: הרבה התבוננות ולמידה, והרבה תרגול. הרבה-הרבה משלושתם.
אלו דרכי התבוננות והתייחסות שונות מדרכים אחרות: מתולדות האמנות, או מוסיקולוגיה, או ספרות, במקרה שלנו.
(ומקבלים דפורמציה מקצועית - הקריאה כבר לא תהיה מה שהייתה. גם ההנאה רבה יותר, גם האכזבה והביקורת רבות יותר. ו-כן, מבינים בדיוק "למה ככה?")

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים