בתשובה ללודביג, 05/03/04 22:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכל הפעמים ששמעתי את האמרה על החכם והפיקח, זה היה כבית שוקי. באשר לשועלים והאריות, אני יודע כמוך, שההעדפה במקור היא להיות זנב לאריות. בחיים, כמובן, יש הרבה סיטואציות אחרות; אפשר אז סתם להתעלם מהפתגם, אבל חינני למדי להשתמש בו בהיפוך, במודע. דוגמה ששמעתי פעם בשיחה אמיתית עסקה בילד שנולד בדצמבר, וכאשר הגיע המועד להכניסו לכיתה א' שייכו אותו למחזור של השנה שאחריו (ונאמר: "העדיפו שהוא יהיה ראש לשועלים"). בערך כמו שמישהו יגיד, בסיטואציה כזו או אחרת, "הצלחתי לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה". אבל אם אנשים באמת קיבלו רושם שהפתגם הוא הפוך, זה אכן יפה, ואולי מעורר מחשבות על רוח התקופה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם וואריאנט מקורי של אלון מזרחי שנימק את שאיפתו לשחק באירופה: "אני צריך להיות ראש לשועלים ולא זנב" (מתוך "הוצא מהקשרו 3") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש כאלה שמעדיפים להיות זנב לשועלים במקום ראש לאריות, אבל אני משוחד... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |