בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 12/03/04 9:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיפורים בבמה - לא משנה איכותם כרגע - נכתבו כסיפורים, כיצירות, לא כיומנים. הם תוצאה של עבודה "אמנותית" (יהא ערכה אשר יהא) ולא פורסמו לפי סדר כרונולוגי ותוך קישור מתמיד למאורעות היומיום. במה היא ספר, בלוג הוא יומן. לפעמים יומן עם אספירציות, אבל יומן. אם כבר מדברים על מקבילה לבלוג, יש מקבילה יותר טובה - ברצוני להזכיר בפורום נכבד זה שכמה שנים טובות לפני היות הבלוגים, פרחו ברשת אתרים אישיים שאנשים הקימו לעצמם ולמשפחתם. שם הם כתבו על עצמם בצורה "אותנטית", ואף עם תמונות (אמיתיות). בגיאוסיטיז ואתרים דומים פרחו מאות אלפי אתרים כאלה 1, עד שהגל דעך מעט והאופנה השתנתה. והנה למשל מה שקרה לאתר של משפחת סיוור הנחמדה (סתם דוגמת חיפוש אקראית): הם "קפצו על עגלת הבלוג", כניסוחם. הפורמט הבלוגי איפשר הקמה והחזקה של אתר בכמה שפחות ידע טכני, וזה יתרונו על האתר האישי. וכמובן, סידור הקטעים בצורה כרונולוגית - יותר מאשר לפי קטגוריות נושאיות - משפיע גם הוא על התכנים וגורר אותם לכיוון היומן. אבל מילא. תגיד לי רגע, איפה בעצם נמצאת הדרישה לאותנטיות, זו ש"נמצאת בכל מקום לאחרונה"? נדמה לי שאתה החלטת על העובדה הזאת, ומאז אתה עוסק בניסיונות לסתור אותה ולהציג אותה כמגוחכת. אבל מי בכלל דיבר על אותנטיות כמאפיין *העיקרי* של הבלוגים? אשמח אם תביא סימוכין כלשהם (שאינם התגובות של תאראזימאכוס). 1 דוגמה טיפוסית: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה שלך, ואנסה להסביר: לא ניסיתי להגיד שהסיפורים בבמה הם כמו בלוגים, הם לא. הובאה כאן טענה שבלוגים הם צורה של אמנות המונים, וניסיתי להגיד שיש צורה אפילו יותר מובהקת מבלוגים של אמנות המונים, וזו במה - והתוצאות אינן טובות, בלשון המעטה. בלוג הוא אכן יומן, וככזה צריך להיבחן הרבה פחות מבחינה אמנותית. אני התייחסתי לציטוט הזה, למשל: "מהם הבלוגים אם לא הצורה העממית של אמנות מסוימת, אחד הנגישות שבהן, הכתיבה?" התשובה שלי הייתה "יש צורה עממית מובהקת עוד יותר של כתיבה" הבאתי את הבמה בתור דוגמא לכך שלרוב האמנות ה"עממית" אינה טובה, בתגובה לשאלות כמו "האמנם, רק מה שקאנון ראוי לקריאה?" אני מקווה שעכשיו טיפה יותר ברור למה עירבתי את הבמה בדיון על בלוגים. בדיון הזה, אין תגובות שקוראות ל"אותנטיות" מלבד התגובות של זה שבגללו העליתי את השאלה הזו מלכתחילה. כשאני אומר "נמצאת בכל מקום" הכוונה היא בעיקר לתקשורת, שעוסקת בצורה אובססיבית בתוכנית "מציאות" וב"תחקירי עומק" ש"מביאים סיפורים מהשטח" על "אנשים אמיתיים" וכדומה. דיברתי מתחושה כללית שלי, שלא מבוססת בהודעה זו או אחרת שיש בדיון הזה באייל. בצורה אירונית משהו, היום ב"במה" מישהו פרסם הודעה שגם היא מהווה דרישה ל"אותנטיות" - http://stage.co.il/forum/read.php?f=7&i=33717&am... אבל גם זו סתם דוגמא מדגמית מקרית לגמרי. אני מדבר על הלך רוח כללי שאני *מרגיש*, וייתכן שאני טועה. לא טענתי בשום מקום שאותנטיות היא המאפיין *העיקרי* של הבלוגים, ואם תקראי את כל ההודעות שלי כאן תשימי לב שאני מנסה לעשות הפרדה ברורה, ואחד הדברים שאני חוזר עליהם כל הזמן הוא שאותנטיות אינה דרישה לא הכרחית ולא מספיקה כדי לעשות בלוג טוב. אני לא מבין איך זה שתוקפים אותי מכל עבר, עושים לי ניתוחי אישיות מקיפים ומייחסים לי המוני טיעונים שמעולם לא טענתי, דווקא בדיון הזה מכל הדיונים, שבו לדעתי יש לי הסכמה עם רוב הדוברים. בלוגים הם יבלת רגישה של מישהו, וכולם מעבירים לאוטומט ברגע שמישהו אומר משהו שעשוי להתפרש ממנו שבלוגים הם לא כליל השלמות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה האחרונה - לא יודעת למה. אולי בגלל שפתחת ב"זה לא מעניין" תגובה 204614 ומכאן הדיון עבר לפסים של טעם אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת, הייתי צריך לכתוב "לקרוא על רגשות של אחרים כשאותם אחרים כותבים בצורה בנאלית ומשעממת, וחושבים שהרגשות שלהם מעניינים מעצם העובדה ש*הם* חשים אותם", או משהו דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''במה'' הוא אחר. על פני השטח, מדובר בכלים דומים. ובכל אופן יש ביניהם הבדלים, ברקת פירטה את חלקם, אני כאמור סבורה שעיקר השוני נעוץ בסוג האינטראקציה עם הקוראים. בבלוג נוצר שטח אינטימי בין הכותב לקוראים. במקום כמו במה, לדעתי, לא נותר קשר דומה, אלא יותר כמו הקשר שבין קהל המבקר בגלריה לבין האמן שיצירותיו מוצגות שם (וזאת בהשמטת סוגיית האיכות, שהיא עניין סוביקטיבי משהו). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |