בתשובה לאורח לרגע, 16/04/01 11:00
שלום לאורח 21089
קיר בטון הוא פיתרון מאוד יצירתי, בדומה לחומה שבנו בגילה, ולמיגון הרכבים והאוטובוסיםץ אני מציעה גם לקשור את הילדים בבית שלא יוכלו לסוע לדיזנגוף סנטר המסוכנת (בפורים), או למרכז חדרה, או לבית קפה אופנתי בהרצליה פיתוח, או למרכז כפ"ס.

אין ברירה! רק ככה נציל את ילדינו, ומי שלא יעשה כן הוא מפקיר ילדיו!!!
שלום לאורח 21090
ברוח הערה זו, אני הייתי ממליץ לוותר על בגדים, כדי שהכדורים יחדרו לעומק יותר גדול, ולוותר על תפילות כדי להוכיח שאנחנו לא מפחדים.

הכל - תמיד - שאלה של מחיר. כן, יש מקום לשים קיר, משום שמחירו של קיר קטן ממחירם של חיי ילדים. לא אין מקום להגביל את איכות חיי התושבים. הקיר אינו יוצר הגבלה כזו, הוא התגוננות סבירה.
לגורביץ' 21094
המחיר עולה ככל שהנכונות לשלם עולה.
אם לפני שבע שנים הייתי מספרת לך שהפלשתינאים יורים עלינו בנשק שנתנו להם, ושהם שלחו טיל לאו באוטובוס ילדים, ושצלף הוריד תינוקת היית אומר לי להפסיק את ''תהליך השלום'' (מזכיר את מיניסטריון השלום של אורוול). היום אתה אומר לשים קיר. בעוד שבע שנים תגיד לא להוציא את התינוקות מהבית, ולהוציא אותם רק בשעות מסויימות המאושרות לכך ע''י הצבא (בתיאום בטחוני עם הפלשתינאים) ורק לאולם משחקים ממוגן שנבנה במיוחד למטרה זו, ורק באפוד מיוחד שהומצא במיוחד לילדים. היום זה נשמע לך אגדה, כמו שלפני שבע שנים יריות על ילדים ותינוקות בנשק אוסלו נשמע לך אגדה.
המחיר עלה כי הנכונות לסבול ולשאת עלתה. המחיר שלך יוסיף ויעלה כי הנכונות שלך עולה.
בחייך, זה לא היה גורביץ' 21127
שלום גם לך 21097
קיר בטון הוא אולי לא פתרון יצירתי, אבל בנסיבות הקימות בחברון הוא פתרון יעיל.

היתר הוא דמגוגיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים