בתשובה לאביב י., 12/05/04 17:36
היפ היפ הורי לשיטת ה''אד הוק'' 218468
כאשר נדון בעניין הקראק. האם יהיה מותר להביא את סיגריות הטבק כדוגמה? ואם כן, האם יהיה מותר לנסות, בכדי לנמק טיעון זה או אחר בנוגע לסיגריות להביא דוגמאות מתחום האוכל, תחביבים מסוכנים וכו? איפה עובר הגבול בין "דיון בגופו של עניין" ובין הנסיון הנתעב למצוא הגיון וסדר במכלול?

מעבר מזה. איזה מין דיון יכול להתפתח בנושא סיגריות, קראק או עבדות? האם סביר להניח שישמעו כאן דעות בעד שימוש בסמים? בעד עישון או בעד עבדות? אני לא חושב שתמצא כאן יותר מידי בני שיח לדיון בנושא "האם קראק טוב לבריאות".
נראה יותר סביר להניח שהדיון העיקרי שיתקיים פה יהיה על השאלה "האם צריך לאסור או לא". במקרה כזה גם מאוד מתקבל על הדעת להביא "מהבית" את העמדות הליברליות/קולקטיביסטיות באשר למידת הלגיטימיות של איסורים בתחום זה או אחר.
היפ היפ הורי לשיטת ''הנחת היסוד'' ומסקנה בצעד אחד 218513
זה לא עניין למותר או אסור (למה מי אני?). מי שרוצה לצאת מהנחת יסוד מסוימת, תפאדל (כל עוד לי שמורה זכות הקיטור על הסגידה להנחות יסוד שכאלה, הכל בסדר). אני פשוט מביע את דעתי (שאולי יש מי ששותף לה) שלא כולם מקבלים את הנחות היסוד הליברליות כאיזה חוק טבע שאין לסטות ממנו אפילו במילימטר. האדם הוא גם יצור חברתי ומעניינים אותו עוד דבר או שניים חוץ מהמילה "ליברליזם".

אם מניחים את הנחות היסוד הליברליות באופן שבו הן הונחו למעלה (ובדיונים אחרים פה), אז כל דיון חברתי נגמר מיד. לא צריך יותר מחץ גרירה אחד בשביל להבין שאסור למדינה לאסור משהו מכל הדברים למעלה ולא משנה מה ההשלכות שלהן לגבי החברה, לגבי הפרט או לגבי העולם. אז בואו נקצר תהליכים:

נניח לרגע את הנחות היסוד הליברליות (במובן הקיצוני של המילה) ואז נגיע מיד למסקנה מתבקשת שלמדינה אסור לשלול סחר בקוקאין, לקבוע שכר מינימום, לאסור על סרסרות או לגבות מיסי בריאות.

אחרי שסיימנו את הדיון הקצר והמשעמם הזה, אפשר להסיר את הנחת היסוד הזו ולעבור לדיון השני העוסק בשאלות יותר מעניינות ושיש לו פחות הנחות יסוד בלתי ניתנות לערעור (עד כמה הסמים הנ"ל מסוכנים? מהם נזקי הסמים השונים לפרט? מה המשמעויות מבחינה חברתית? מתי מידת הנזק חמורה וודאית מספיק בשביל להצדיק או לשלול את האיסור? מה קורה במדינות אחרות בהן הותר/נאסר הדבר הספציפי? מה הנורמות החברתיות בנושא והאם יש חוסר התאמה בולט בין הנורמות המקובלות בחברה לבין החוק? אילו טיעונים תועלתניים יש בעד או נגד? מה עולה לנו יותר? ועוד...).
היפ היפ הורי לשיטת ''הנחת היסוד'' ומסקנה בצעד אחד 218536
אני חושב שאם תעיין הייטב בטענות שמעלים הליברלים נגד האיסור על הסמים תגלה שהשלילה באה גם מהטעמים העקרוניים וגם מהטעמים התועלתניים. אתה מאשים "אותנו" בגישה פשטנית וחוטא בגישה פשטנית משלך.
אין לי שום בעיה, כליברל, לדון בטיעונים תועלתנים בזכות האיסור על הסמים ואולי, אפילו, להסכים לאיסור הזה, אבל נקודת המוצא היא שיש סתירה בין האיסור לבין העקרונות וזה כשלעצמו הופך את האיסור לדבר שיש להמנע ממנו במידת האפשר.
אני די משוכנע שאם הדיון היה נסוב על איזה מקרה קיצוני של "חופש הביטוי" רבים פה (כולל אותך, אני מניח) היו דנים בנושא מתוך ההנחה שהטלת מגבלה על חופש הביטוי איננה דבר שיש להקל בו ראש משום שאנחנו רואים בו עקרון חשוב עליו מבוסס המשטר שלנו. אף אחד לא היה נשאר אדיש אם הייתי בא ומתיחס בביטול לעצם העקרון ("לא נורא אם יסתמו פה קצת פיות, אני לא יכול לישון מרוב רעש").
חוששתני שבדיון על הלגליזציה של הסמים אין אנו נהנים מכזה קונצנזוס. ישנם רבים שלא רואים בעצם הטלת האיסור דבר רע וזה בהחלט מקומם. לפחות אותי. מה גם שהנימוקים התועלתניים מבוססים בעצמם, ברוב המוחלט של המקרים, על גישה "הומנית" שהיא פסאודו ליברלית. למשל, לא תקבל טיעון נוסח "אסור לעשן סמים כי זה טיפשי בעיני" וסביר שכן תקבל (גם אני) טיעון כמו "אסור לעשן סמים כי זה פוגע באנשים בסביבת המעשן או גורם לפשע" (את זה כמובן צריך להוכיח, אבל זה עניין אחר). טיעון שלישי אפשרי הוא "העישון גורם לנזקים חברתיים" וכאן כנראה שנהיה חלוקים משום שהמושג "נזקים חברתיים" איננו מוגדר די הצורך מבחינתי.

יש משהו מתנשא ביומרה שלך להיות "מעשי" או "מציאותי" בעוד הליברלים "סוגדים" לעקרונות שאינם מעניינים איש. האם הרצון שלי לחיות כאדם חופשי הוא "אבסורדי"? האם זה לא רצונך גם? האם זה אומר שזה הדבר היחידי שאני מתעניין בו? לא אבל אני בטוח שתסכים איתי שכל נסיון לדרוש ממני לוותר על החירות שלי יהיה חייב להיות מגובה בטיעון המתייחס לחירותו של אחר בו מעשי עשויים לפגוע. אני מתקשה להאמין שיועלו פה טיעונים מסוג אחר.
היפ היפ הורי לשיטת ''הנחת היסוד'' ומסקנה בצעד אחד 218962
"לא אבל אני בטוח שתסכים איתי שכל נסיון לדרוש ממני לוותר על החירות שלי יהיה חייב להיות מגובה בטיעון המתייחס לחירותו של אחר בו מעשי עשויים לפגוע".

אני לא מבין מדוע אתה בטוח שאסכים איתך לגבי משפט הכל הזה, כאשר נובע בבירור ממה שכתבתי עד כה, שאני ממש לא מקבל את העיקרון הזה כדיבר מספר 11. אני מחזיק בעוד ערך או שניים מלבד ערך ה-"מותר לאדם א' לעשות ככל העולה על רוחו כל עוד הוא לא פוגע בחירותו של אדם ב"' ולפעמים (לא הרבה‏1, אבל קורה) הוא נזרק הצידה בגלל דברים חשובים יותר.

סט הערכים שלי לא מנוסח באופן בו מנוסחים חוקי הרובוטיקה של אסימוב.

(לשאר התגובה אגיב בעתיד. זו לא התעלמות אלא נסיון לחסוך בזמן)

________
1 משום שהחברה בה אני חי עדיין איננה ליברלית מספיק, לדעתי. אי אפשר להסיק מכך שאני מעוניין בחברה ליברלית לחלוטין (במובן היעקבלנדי של המילה).
היפ היפ הורי לשיטת ''הנחת היסוד'' ומסקנה בצעד אחד 218984
בעצם לא אמרת הרבה חוץ מ"לא מסכים". אם ישנם דברים אחרים "חשובים יותר" עליך לפרט מעט יותר.

אולי אשאל זאת אחרת:
1. האם חירותך חשובה בעיניך? (שים לב, לא "הכי חשובה". סתם "חשובה")
2. האם תדרוש צידוק מהותי ותקף לכל נסיון להגביל אותה? (או שאולי מותר להגביל אותה גם אם זה "לא נורא" סטייל מולדר?)
3. האם תוכל לתת דוגמה לצידוק כזה אשר איננו קשור במהותו לחירותו של הזולת?

"סט הערכים שלי לא מנוסח באופן בו מנוסחים חוקי הרובוטיקה של אסימוב."

גם שלי לא. אתה מבלבל בין ערכים המהווים מטרות ובין עקרונות המהווים כלים כדי להשיג את המטרות האלו. אתה מתעקש "לעקוץ" אותי בטענות המרמזות לכך שאינני מכיר במורכבותה של המציאות בשעה שאינך יורד כלל לסוף דעתי.
אנחנו דנים, בסופו של דבר, בדרך הטובה ביותר לניהול ה*מוסדות* החברתיים שלנו. לשם כך נחוצים כללים *ברורים* באשר לתכלית ולדרכי הפעולה של המוסדות. הרי לא תפקיד את כספך בבנק שעקרון הפעולה שלו הוא "סמוך" או "כל מקרה לגופו תוך הפעלת הגיון בריא", כל אדם ירצה לדעת מהם התנאים, כמה ריבית וכו. *מראש*. לפי אותו הגיון בריא, לא אפקיד את חיי וחירותי בידי אנשים שאומרים לי "יהיה בסדר" או "כוונתנו טובה" ובוודאי לא אחרי כל כך הרבה ראיות המראות לי שרבים מהם לא כל כך חכמים או מעוניינים בטובתי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים