בתשובה ליהונתן אורן, 14/05/04 10:50
על אדם סמית והיד הנעלמה 218649
היד הנעלמה היא כינוי למנגנון השוק בו כל אדם מקבל את הזכות להצביע בכל נושא על ידי שהוא שם את כספו היכן שחשוב לו.
אני מצביע בעד או נגד בחינות בגרות על ידי שאני משלם עבורם. אני מצביע בעד ערוץ רדיו על ידי שאני משלם עבורו. מי שנמנע לא קונה ומי שמתנגד קונה משהו אחר.
בעזרת מנגנון הצבעה זה הדברים מסתדרים.

בשיטת הרוב קובע הציבור אינו מצביע על כל נושא ונושא אלא בחבילה אחת (או 100 חבילות). כלומר השאיפה אל האופטימום מוגבלת ביותר על ידי כל מיני גורמים בעלי אינטרסים שהתקדמות היא מאוד איטית אם בכלל.

ואנסה להסביר את טענתי. מ 4000 שנות הסטוריה אנו יודעים שבכל מקרה בו השוק היה חופשי ואנשים יכלו להצביע בעזרת כספם, לא נמצא סטייה ביותר מאחוזים בודדים מהדרך שאנו חושבים היא אופטימלית.
לעומת זאת אנו יכולים לאמר די בוודאות שברוב המקרים בהם מנגנון השוק נשבר על ידי רגולטור, היתה סטייה גדולה מאוד מן היעילות שכללה שחיתות והתעמרות איש ברעהו.
אפשר למנות מאות מקרים כאלו בישראל של היום.
למשל:
1) אלפי פקידים שמקבלים משכורת אך אינם עושים שום עבודה יעילה.
2) פרוייקטים שנדחפים קדימה במליוני שקלים במשך שנים ובסוף נסגרים או מתגלים כחסרי הגיון כלכלי.
3) פרוטקציוניזים, העדפת מקורבים, השקעה בשוחד ובשחיתות.

הטענה שהציבור יכול להחליף את הפקיד המושחת היא סיסמה ריקה מתוכן. הציבור יכול לבחור בין שחיתות של הליכוש לשחיתות של מפלגת העבודה ובדרך צריך לקחת בחשבון את יחסי דתיים וחילוניים ומלחמה ושלום. זו אינה בחירה והמושחתים אינם נענשים.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218656
רק שאלה קטנה (שהרי כניסה לעובי הקורה בדיון זה לא תוציא אותי בפחות מכמה אלפי מילים) לגבי נקודה שתיים:

עושה רושם שבכל הנוגע ל"פרוייקטים שנדחפים קדימה במליוני שקלים" אך "מתגלים כחסרי הגיון כלכלי" השוק החופשי לא עולה בהרבה על תכנון מרכזי - אלא אם כן אנו נוקטים בהגיון המעגלי של כינוי כל תוצאה של מדיניות "שוק חופשי" כ"הגיונית מבחינה כלכלית" לפי הגדרה. פעמים לא מעטות חוו כלכלות קפיטליסטיות למהדרין משברי מטבע קשים, משברי רווחיות, נפילות בורסה אשר מחקו טריליונים, ועוד ועוד. הרי רק לפני שנים לא מעטות איבד "קטר הייצוא" של ישראל אחוז ניכר משוויו, וישראל כלל איננה מיוחדת בהיבט זה.
ואם כבר, אז גם לגבי הנקודה הראשונה. בעוד שאינני מתכוון להגן על אנשים המקבלים כסף על מנת להתבטל, מעניין אותי לדעת מה אתה חושב על משכורתם של מהנדסי תוכנה אשר הרוויחו מעל עשרים אלף שקל לחודש עד לפני שלוש שנים, כשנודע להם ולכולנו לפתע כי החברה שהעסיקה אותם היתה בעצם "חסרת כל הגיון כלכלי"? האם עבודתם נחשבת כ"מועילה", אף כי ברור כיום שלא נשאר לה שריד וזכר?
על אדם סמית והיד הנעלמה 218694
זו בהחלט שאלה יפה.

אנשים טועים. אנשים משקיעים כסף בחברות בתקווה להרוויח כסף ולמרבה הצער הם מפסידים את כספם. זהו חלק מהשוק החופשי. כל שנה נפתחים ונסגרים בישראל עשרות אלפי חברות. אנשים לומדים מקצועות שהם חושבים שישמשו אותם אבל בסוף הם מגלים שזה לא מתאים להם ולא מעניין אותם.
וכך הלאה והלאה.
פעילות חופשית זאת, כולל כל טעויותיה היא זאת שמקדמת אותנו קדימה. אלפי ניסיונות לייצר תרופה לסרטן מובילים בסופו של דבר לתרופה. אלפי נסיונות לייצר אוכל טעים מביאים אותנו למה שהציבור רוצה לאכול.

לעומת זאת, אותן פעילויות של העסקת מאות מפקחים שאינם עושים כלום, וכל מיני פעילויות שונות ומשונות שאין בהן הגיון כלכלי נעשים ביודעין למרות שברור שאין בהם הגיון כלכלי, מתוך רשלנות פושעת של חוסר אכפתיות על כספי ציבור או סתם מתוך טעויות הנובעות משבירת מנגנון השוק.

לסיכום,
הטעויות של השוק החופשי הינם חלק מהמנגנון של השוק. הטעויות של התכנון נועדו כביכול למנוע טעויות אלו אך גורמים לטעויות הרבה יותר גדולות, חלק נכבד מהם ביודעין.
לכן, טעויות של השוק החופשי מתוקנות תוך פרק זמן יחסית קצר. לעומת זאת, טעויות של המנגנון הרגולטורי מתוקנות אם בכלל לאחר זמן רב מדי. על כן הנסיון ההסטורי מראה שטעויות ארוכות טווח שורדות כמעט רק בחברות רגולטיביות.
על אדם סמית והיד הנעלמה 218801
ראשית, באשר לזדוניות המכוונת בפעילות ציבורית כלשהיא:

אם אני לא טוען, אפילו מילטון פרידמן לא הרחיק עד כדי כך. טענות המבקרים את המערכות הממשלתיות הן כי בירוקרטיה נוטה להנציח את עצמה ולתגמל "חוסר יעילות", לא שכל פעילות שכזו נעשית מלכתחילה מתוך ידיעה שהיא חסרת תועלת לחלוטין ואיננה אלא צורה של גזל כספי האזרחים לטובת הבירוקרטיה. בוודאי שאין טעם לדבר על "טעויות הנובעות משבירת מנגנון השוק" בהקשר של הדיון הזה, מאחר ואנו בוחנים אלמנטים של הבזבוז ו"חוסר היעילות" הנובעים מכלכלת שוק מול אלו הנובעים מפעילות ממשלתית-ציבורית. הרי כל פעילות שכזו על פי הגדרתך היא ממילא "טעות הנובעת משבירת מנגנון השוק".

אני בהחלט מבין שיש בהתנהלות קפיטליסטית את היכולת לקדם טכנולוגיות חדשות, אולם יהא זה לא מציאותי לשלול את היכולת הזו לחלוטין גם משרותים ציבוריים. במשך שנים רבות נהנו אזרחי המדינה שלנו משרותים ברמה לא נמוכה כלל אשר התהוו כתוצרת של פעילות ממשלתית-ציבורית, ואין מי שיכול לבטל את הטובה המרובה שצמחה מהם למליוני אנשים לאורך השנים.

לגבי פרק הזמן של "תיקון הטעות", אני חושב שאתה בוחן את הדברים באופן פשוט למדי. הרי עבור אדם שהפסיד את כספו בבורסה ה"טעות" לא תתוקן גם בעוד שנים רבות, ובוודאי שעבור מי שנאלץ לעבוד בסקטור השרותים הפורח בארה"ב עבור משכורת אשר מייצרת רווחים גדולים למעסיק שלו וחיי עליבות וחוסר תקווה עבורו ה"טעות" לא באה על תיקונה במהרה, אם בכלל. אני מניח שאתה מדבר על "תיקון הטעות" במונחים של נתונים מצרפיים, קרי עבור "המשק הלאומי". אולם נתונים מצרפיים לא תמיד עוזרים לכולם. הצמיחה הגבוהה שנהנתה ממנה ישראל באמצע שנות התשעים, למשל, היטיבה מעט מאוד עם חלקים מסוימים באוכלוסיה. מבחינתם, דווקא שרותים ממלכתיים הינם "יעילים" בהרבה.
על אדם סמית והיד הנעלמה 219050
1) לא טענתי שכל התנהלות הממשלה היא זדון. טענתי שגם בעת קבלת החלטות על ידי הפקידים, בזמן אמת, יכול אדם בלתי משוחד לראות ישר שזאת טעות. אם זה נעשה מתוך זדון, רשלנות או סתם טפשות לא משנה.

2) סך הכל הטעויות של השלטון הן הרבה יותר גדולות מאלו של כל היחידים גם יחד. קריסת הבורסה בבועה האחרונה היתה לה אפקט די קטן על הכלכלות. כדוגמא, פשעי אוסלו הזיקו לכלכלת ישראל יותר מאשר קריסת הבועה.

3) איני שולל שניתן לשלוח ספוטניק לחלל בכלכלה סוציאליסטית. אני רק טוען שהרווחה הכוללת תהיה הרבה יותר קטנה. ארה"ב בזבזה הרבה יותר מבריה"מ על מסעי חלל מוזרים והדבר הורגש הרבה פחות כי היה הון רב יותר בגלל החופש היחסי.

4) אתקן על כן קצת את דברי ואומר שבנוסף לטעויות ופשעים שנעשים בזמן אמת של ידיעת האוולת שבהם, הניהול המרכזי הוא פשוט פחות יעיל. הרי כדי לברר את שיטת החינוך הטובה ביותר צריך לעשות נסיונות. הנסיונות של השוק החופשי גורמות להרבה צרות וכאב לב אך מקדמות אותנו ליעדינו יחסית מהר. הנסיונות של המערכת המרכזית גורמות להרבה מאוד צרות וכאב לב אך מקדמות אותנו מעט מאוד אם בכלל לכיוון הנכון.

5) הפסקה האחרונה שלך עוסקת בבעיה אחרת והיא בעיית החלוקה. כלומר, למה שלעניים יהיה פחות מאשר לעשירים? למה שלטיפשים יהיה פחות מאשר לחכמים?
אם אתה מסכים שהמדינה אינה יעילה או לחילופין מעדיף לדחות את אי ההסכמה בעניין, אפשר לעבור לשאלה - "האם ניהול המשק על ידי המדינה מבטיח לעניים חיים יותר טובים?"
אני פשוט לא רוצה להתפזר יותר מדי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים