בתשובה להאייל המיתולוגי, 04/02/04 10:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי אומרת שדת זכרית היא זו שבה חוקים זכריים - בייחוד חוקי כוח הזרוע - הם הקובעים את המדיניות הכללית. וראה את התנהגותו ה''נורמלית'' של זאוס עצמו. אתיני, ששמה מקשר אותה עם אלות קדומות כמו ענת הכנענית, תנית הפיניקית וניית הצפון-אפריקאית, שכחה את אופיה הנקבי הקדום והפכה לאלה זכרית לכל דבר העושה את דברו של זאוס, אביה הלא טבעי. האלים האולימפיים הם בפירוש אלים מאוחרים, והיסטוריית האלים של הסיודוס מראה את זה בבירור. קדמו להם הטיטאנים, שהיו ילדיה של אמא-אדמה, שהיא בלי ספק האלה הקדומה ביותר בה האמינו בני האדם, מאחר שהיא אמם וזקנתם של כל האלים בעולם. חוקיה שונים מאוד מהחוקים הזכריים של אלי האולימפוס היווניים, הם חוקים של אהבה וצמיחה ולא חוקים של כוח הזרוע. האדס הוא אחד האלים האולימפיים האלה, שלקח את מקומה של אלת השאול הקדומה, אשר בהתאם למערכת הפגאנית הקדומה היא אחת משילוש האלות שמיים, אדמה-ים, ושאול. על סמך המערכת הזאת נוצרה המערכת הזכרית של שילוש האלים האולימפיים, הקיים גם בהודו - שלושת האלים שהיו ילדיה של האלה-האם הקדומה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה בתיאוריה שלך עם הודו היא שהדת ההינדית הושפעה מהנצרות ואורגנה ,ככל הנראה, לפי השילוש הנוצרי. ובעיקרון, הדת ההינדית היא דת מונותאיסטית קרי ההינדים מאמינים שכל שלוש מאות שלושים ושלוש מיליון האלים שלהם הם היבטים של אל אחד - הברהמן. המיתולוגיה היוונית מעולם לא התיימרה להיות עקבית או אמינה. והדגם המלא ביותר שלה שאנו יודעים עליו הוא הדגם האתונאי שאתונה הייתה האלה הפטרונית שלה. מטבע הדברים, מעמדה של אתונה הורם למדרגת בתו של זאוס (ובכן, אם האתונאים היו שיוויוניים, אתנה הייתה ראש הפנתיאון אבל הם היו לא כאלה...-) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |