בתשובה לeasy, 01/05/04 11:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה ודאי יודע שבהרבה מקומות נהוג פינוי בכפיה של תושבי מקומות מהסוג שתיארת (זה לא אומר שאתה צריך להסכים, רק מציין עובדה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח? אני לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, טוב, בטוח זאת מילה קצת חזקה לאחד כמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו עלה בדעתי שאולי יש הצדקה להכריח אנשים להתפנות מאזורים מועדים לאסון, אחרת הם יוכלו לבזוז באין מפריע את רכושם של אלה שהתפנו. ברור שזה לא תופס להתנחלויות, כי שם ההתפרצות של הר הגעש מובטחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר לי שאתה מוכן להכריח אנשים להתפנות כדי שרכוש לא יפגע, אבל לא כדי שאנשים לא יפגעו. אם המתפנים היו רוצים לשמור על רכושם, הרי שהם יכלו להשאר שם ולשמור עליו , לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אדם א' מעדיף לקחת סיכון נמוך יותר מאדם ב', ואני לא יכול לכפות עליו לשנות את ההעדפה שלו. האם מותר לי לכפות על אדם ב' להתפנות כי אחרת אין לי דרך להבטיח את רכושו של אדם א'? אני חושב שכן, אבל פתוח לשכנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הם יתעקשו להשאר שם גם ללא שמירת צה"ל? מי אתה שתכפה עליהם את דעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת באמת בעיה גדולה עבורי. האידיאולוגיה שלי אומרת "שיישארו" אבל אנחנו גולשים לתחום האפור של הדאגה לילדים. מתי מותר לחברה להחליט שאין להניח להורים לסכן את ילדיהם כראות עיניהם? לא יודע. רק חשוב לי להדגיש שאם היה מדובר רק באנשים בגירים, לא היתה לי שום בעיה להודיע להם על התאריך בו צה"ל יפסיק לספק להם שמירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לפי האידאולגיה שלך, הם יצטרכו לקטר בשקט? :) גם אם היה מדובר באנשים בגירים שמוכנים לקחת את הסיכון האישי, זה רע מאוד מאוד להפקיר אותם לטבח, ולהסיר את האחריות לבטחונם כאילו הם פתאום עברו מסטטוס של אזרחים וישובים הנמצאים במדינתם לסטטוס של מוצ'לרוס שמשוטטים בקולומביה. שלא לדבר על כך שהפלשתינאים יתנגדו לכך בתוקף, בראותם את ישראל לאחראית לגורלם ולשטח שעליהם הם יושבים (ובצדק). יכולת לפתור את הבעיה בבזק אם היית מוותר על עקרון אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לפי האידיאולוגיה שלי הם יוכלו לעשות בדיוק את מה שהם חושבים שנכון עבורם ,עם או בלי קיטורים. אני אנסה לשכנע אותם בדרכי נועם לא להתאבד התאבדות קבוצתית, אבל לא אכפה עליהם. זה לא מפני שהם איבדו את הסטטוס כאזרחים, אלא בדיוק ההיפך: מפני שהסטטוס שלהם מבטיח את זכותם לבחור את אורח החיים (והמוות) הנראה להם. הפלשתינאים יתנגדו? שיפנו אותם בעצמם. הויתור על העיקרון האחד הזה עלול להביא למלחמת אזרחים, אבל גם בלעדיה אני לא רואה למה לוותר עליו. הוא לא איזה עקרון צדדי וחסר חשיבות, וכפי שהדיון שלנו מוכיח נגזרים ממנו הרבה עניינים פרקטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''להסיר את האחריות לבטחונם כאילו הם פתאום עברו מסטטוס של אזרחים וישובים הנמצאים במדינתם לסטטוס של מוצ'לרוס שמשוטטים בקולומביה.'' אם זה היה פתאום, היה לך טיעון חזק אבל זה לא פתאום. הם יקבלו התראה מספיק זמן מראש, יוכלו להפגין, להגיש בג''ץ, לחפש ולמצוא מקום חדש, לרשום את הילדים לבית ספר, לעבור דירה ולקבל הרבה כסף, או לחלופין לאגור נשק ותחמושת ולבצר את ההתנחלות ואולי גם להתחיל במשא ומתן עם השכנים שלהם על שיתוף פעולה עתידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר שאלתי זאת בעבר, אבל אני עדיין מסוקרן. מה כל-כך לא-מוסרי בכך שהמדינה תכפה על אדם לפנות את ביתו (תמורת פיצויים וכל זה)? היכן הקדושה במקום המגורים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום המדינה אוסרת עליך לגור ברצועת עזה, מחר היא תאסור עליך לגור בבלגיה או בתל אביב. פינוי בכפייה עקב שינוי במצב המדיני מהווה תקדים ופתח לדברים דומים, למשל גירוש הערבים ממדינת ישראל או גירוש יהודים ממדינות אחרות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |