בתשובה להאייל היפאני, 20/06/04 13:07
כלומר 227345
רק כדי לחזק, כמעט כל הטענות הן טענות שרלוונטיות לבעלי כלבים ישראלים, ולא קיימות במקומות אחרים בעולם.

(למשל, למרות מה שכרמית אמרה, אפשר לאלף כלב לא לנבוח, ויש מקומות שבהם מצפים מבעלי הכלבים לעשות את זה.)
כלומר 227375
אני מסכימה שאין להניח לכלב לנבוח כל היום בלי הפסקה. בדרך כלל זה קורה כי הוא משעמם לו או כי הוא זקוק לתשומת לב (וכלבים זקוקים להרבה תשומת לב). אפשר לפתור את זה בצורות הרבה יותר פשוטות מאשר אילוף (למשל, להוציא אותו לטיול, או אם יש חצר גדולה להאריך את החבל שאליו הוא קשור, או להשאיר רדיו פתוח כשלא נמצאים בבית, או צעצוע לשחק איתו).

אבל יש מקרים שבהם הכלב נובח לא כתוצאה מדרך הגידול שלו אלא כי הוא פשוט שמח, או כי הכלבה של השכנים מוצאת חן בעיניו, או כי הוא ראה חתול, או מסיבות של מלחמת טריטוריה עם הכלבים האחרים במקום או כי זאת עונת הייחום. ובמקרים כאלו, לא יעזור כלום, גם הכלב הכי מאולף שבעולם ינבח גם ינבח. נביחות כאלו בדרך כלל לא נמשכות הרבה זמן. אם הכלב נובח יותר מחצי שעה, סימן שיש בעיה ושצריך לטפל בה (רוב הסיכויים, שכאמור, משעמם לו. או שמישהו מנסה לפרוץ לך למכונית...).

כשגרתי בהיידלברג בגרמניה, כל הכלבים ברחוב היו בוגרי בית ספר אילוף לכלבים, משתתפים קבועים בתחרויות למיניהן ומבקרים כל שבוע במספרה. כל בעלי הכלבים היו גרמנים אנאלים לגבי נימוסין ושקט. ובכל זאת הכלבים נבחו מדי פעם, ואף אחד לא יצא מגדרו. אצלנו, לעומת זאת, כבר בנביחה השניה של הכלב כולם משתגעים. ולא אכפת להם שאחרי שלוש נביחות הוא הפסיק, מבחינתם זה "כל היום". אז כמו שהטענות רלוונטיות לבעלי כלבים ישראלים, גם הטענה הזאת רלוונטית רק לישראלים. חוסר הסובלנות האופייני שלנו מתבטא גם בעניין הקטן הזה.

ואגב, זה לא רק נביחות כלבים. נדמה לי שאנשים מצפים לסביבה סטרילית מכל צליל, ניחוח או מראה שאינו לטעמם. מין תערובת של התנשאות ומיזנטרופיה במסווה של אנינות ואיכות חיים. אני למשל, חושבת שיש קשר הדוק בין מי שמפגינים חוסר סובלנות לנביחות, לבין אותם חבר'ה שלא רוצים לראות ולשמוע אוטיסטים בסביבה הקרובה שלהם. (ראו למשל דיון 1448). יש אנשים שפשוט היו רוצים לחיות בעולם שבו אין כלבים נובחים, ואין מפגרים מזילי ריר, ואין ילדים שזורקים את עצמם על הרצפה במסעדה וצורחים ואין תינוקות שבוכים באוטובוס, ואין מעשנים, ואין שמנים וגם אין מכוערים.

ברור שלכל אחד יש את ההגדרה שלו לשלווה ואיכות חיים. ברור שכל אחד רוצה את הפרטיות שלו, וליהנות מסביבה שנעימה לו. ברור שמחובתו של כל אזרח לעשות כמיטב יכולתו לא לפגוע באחרים. אבל חליק. אפשר גם לגלות טיפונת סבלנות, ולא להיכנס לאטרף מכל נביחה של כלב או יללה של תינוק או עשן של סיגריות במקום פתוח ‏1.

1 לא רק שאני לא מעשנת, אלא שאני סובלת ממגוון מרשים של אלרגיות ובעיות בדרכי הנשימה, עד כדי כך שעשן פסיבי יכול למוטט אותי לכל היום. ובכל זאת מעולם לא הערתי לאנשים על עישון במקומות פתוחים וגם אין לי כוונה לעשות את זה. לא כל כך קשה לזוז הצידה חצי מטר, במקום לגרום למישהו עוגמת נפש ולהרוס לו את הנאת הסיגריה.
כלומר 227397
אני מסכים איתך ב100% לכל מה שכתבת. הבעיה העיקרית עם כלבים שנובחים בלי הפסקה היא שבעליהם מזניחים אותם שעות בבית. הפתרון הטוב ביותר לזה הוא להוציא אותם יותר לטיול, ואם אין זמן אז לשלם למישהו שיעשה את זה, בדיוק כמו שהורים (בשאיפה) משלמים לביביסיטר במקום לקחת ילד לסרט שלא מתאים לו והוא לא מסוגל להנות ממנו אלא רק להפריע לכל שאר הצופים...

אני מסכים איתך ביותר מ100% לכך שהרבה אנשים מגזימים בשאיפה לסטריליות שלא ייתקלו בשום דבר (רעש, ריח, אדם וכו') שהוא פחות מאידאלי עבורם. אני לא חושב שעיר מודרנית צריכה להיות מקום שמותאם לאנשים כאלה - היופי שבעיר הוא גם זה שהיא מקום לא סטרילי שאתה נתקל בו בכל מיני אנשים וכל מיני דברים.
כלומר 227455
ואני חושבת שזה מעט דמגוגי לטעון, שבגלל שחוסר ההתחשבות של בעלי הכלבים מפריע לי, אני גם ''נגד'' כל מי שגורם למטרד סביבתי אחר.

שוב - הבעיה הרי אינה הכלב עצמו, או רמת הדציבלים שהוא מפיק, אלא החוצפה של בעליו, שבה נתקלתי הרבה יותר מדי פעמים (גם אם את אישית לא חוטאת בחוצפה כזו). הדם עולה לי לראש מהדברים האלה, לא בגלל שכלב נבח לחמש דקות, אלא בגלל הידיעה שלי, שאותו כלב עומד במרפסת כל היום לבדו, ושהוא ימשיך לנבוח, כי לבעלים שלו לא איכפת ממנו (וודאי שלא ממני).
כלומר 228166
ובינתיים עשיתי מחקרון קטן על איך לגרום לכלב שלי להפסיק לנבוח *בכלל*. מסתבר, שהדרך היחידה להשתיק כלב לגמרי היא באמצעות רצועת צוואר שנותנת לו שוק חשמלי במתח נמוך בכל פעם שהוא פותח את הפה לנבוח. כל שאר השיטות של אילוף התנהגותי לא עובדות על כל סוגי הנביחות ולא במאת האחוזים ותמיד הכלב ימצא לו סיבות מדי פעם להביע את עצמו בצורה קולית. (ובשביל אילוף התנהגותי לא צריך בית ספר או מאלף מקצועי, מספיק "לחנך" את הכלב, שזה נראה לי דבר בסיסי לדרוש ממילא מכל בעלי הכלבים).

מה אני אגיד לכם. *אני* לא עושה דבר כזה.
כלומר 228205
אני לא יודע למה צריך להשתיק כלב "לגמרי". זה לא אסון בינלאומי אם מדי פעם הוא נובח לזמן קצר ומצטרף בכך לאזעקות המכוניות ולשאר הרעשים המעצבנים של הסביבה העירונית. אבל כלב שנובח במשך שעות הוא סיפור אחר לגמרי, כפי שבילי קולינס היטיב להסביר (ותודה לגב' ו.): http://www.bigsnap.com/p-bc-01.html
כלומר 228313
מה דעתך על רצועה כנ"ל שתהיה מתוכנתת לפעול רק לאחר שהכלב נובח כבר שעה (או עם רגישות לעוצמת הנביחה, או כל מיני תיקונים אחרים, אבל הפרינציפ ברור)?

חשבתי על זה בעבר כשכלב אחד אצל השכנים שיגע לי את השכל עם שעה של נביחות עתירות דציבל כמעט בכל בוקר. גיליתי שזה עדיין נראה לי אכזרי, אבל אני לא בטוח עד כמה (הוא בטח יתרגל לא לנבוח, ולא יקבל יותר שוקים; ואז אולי הוא יהיה במצוקה פסיכולוגית, אבל מה אנחנו באמת יודעים על זה?). מתבקש לנסות לשקול את הסבל לכלב מול הסבל לאנשים, אבל גיליתי שגם זה מאוד קשה: נראה לי שאיכשהו אלו שני "סבלים" בלתי ניתנים להשוואה, כי אנחנו *מבינים* והכלב לא.
כלומר 228315
אם כבר, אז רצועה שתפעל על הבעלים של הכלב אם הוא נובח יותר מרבע שעה. אני מתפלא שאף אחד עוד לא קישר לכאן דיון 1954.
כלומר 228319
אם תמשיך לכיוון שגדי הלך אליו שם, אתה עלול לקבל את הזץ מראש, עוד לפני שאפילו שקלת אם להשיג כלב.
כלומר 228338
צחקתי. אבל ברצינות, התהיה שלי כאן היא לא איך אנחנו כחברה מאלצים את הכלבים (ישירות, או דרך בעליהם) לשתוק, אלא מה סביר מצד בעלי כלבים לעשות כדי להשתיק את יקירהם, ובעקיפין - מה סביר מצדנו כחברה לדרוש מהם.

בעצם, מהכיוון הזה אולי יש משהו בהצעתך. השוק החשמלי לבעלים יכול להיות מספיק חלש כדי שהבעלים יבחרו לעמוד בו, ולא לחנך את הכלב; יהיה בכך "כופר סבל" כנגד הסבל שהכלב גורם לשכניו. מי יותר מבעלי הכלב יודע לשקלל את הסבל של עצמו מול זה של הכלב?
כלומר 228355
לדעתי יש לתת לכלב עצמו ללחוץ על הכפתור.
כלומר 228364
אפשר לקנות מכשיר שמזהה את הנביחה ומשחרר צליל על-קולי שלא נעים לכלבים ואנשים לא שומעים. כנראה שאפילו השכן יכול להשתמש במכשיר כזה ללא הסכמת ( או אפילו ידיעת) בעל הכלב, למרות שעל המוסריות של זה אפשר להתווכח.

אני לא יודע אם יש מכשיר שמאפשר לבעלים להקליט את עצמו אומר "לא!" ושהמכשיר ישמיע את ההקלטה בכל פעם שהוא מזהה נביחה. אני חושב שמכשיר כזה יכול לעזור בחינוך כלב בלי לפגוע בו.
אתה מכיר מכשיר כזה? 341608
שלום רב האייל האלמוני.
האם אתה מכיר מכשיר כזה? המסוגל לנטרל נביחות(או לפחות לנסות).
אני סובל מכך רבות. הכלבים של השכנים לא נותנים לי לישון.
תודה מראש, מוטי
אתה מכיר מכשיר כזה? 341645
(ותודה להיא שבזכותה אני מכיר את זה)
נראה לי שהתכוונת לדיון הזה: 228339
דיון 1906

אגב, אביב, אם לדעתך זה "הכיוון שאליו הלכתי" שם, כנראה שבאמת לא הבנת כלום ממה שרציתי לומר ומה ששאלתי עליו בדיון הזה. ככל הנראה באשמתי, הייתי צריך לנחש שלהגיד "קולר", גם כבדיחה, יהרוג את הדיון מראשיתו.
נראה לי שהתכוונת לדיון הזה: 228351
אוף. או שאני נהייתי ממש לא רציני בזמן האחרון, או שכמות הלקחת-כל-דבר-ברצינות-תהומית-עד-כאב הפך להיות פה נורמה. לא, זה לא הכיוון שאני חושב שלקחת שם. הבנתי מה שניסית להגיד יותר משנדמה לך (נדמה לי).
כלומר 228325
אני מתנגדת לעצם הרעיון של חינוך חיות מחמד באמצעות שוק חשמלי או כל צורה אחרת של גרימת סבל פיזי, ומאמינה באילוף התנהגותי ומתן תשומת לב לכלב. נכון שזה גוזל יותר זמן ומאלץ יותר מעורבות ואקטיביות בגידול הכלב - אבל זה הפתרון האחראי ביותר הן כלפיו והן כלפי הסביבה. חוץ מזה, אני מתארת לעצמי שדווקא אותם בעלי כלבים לא אחראים ישמחו לאמץ את ''פתרון'' הרצועה. למה להשקיע בחינוך הכלב ובדאגה להתנהגותו אם אפשר פשוט לחשמל אותו.
כלומר 228336
ובעצם, מה ההבדל העקרוני בין להרביץ לכלב במקלות כמו שעשה בעל האמסטף טריפ לבין שימוש ברצועה חשמלית?
כלומר 228349
השאלה היא אם זה תמיד ריאלי.

הנה עוד סיפור כלבי מעברי הדלוח. הכלב מתגובה 228313 היה השני לעכור את בקרי. לפני כן היה דאסטי. זה היה כלב קטן ששכני אימצו מילדים שמצאו אותו כגור נטוש. ולפחות במשך השנתיים שהיו עד שאני נשברתי ועזבתי (סתם, זה לא היה בגללו) הוא המשיך לסבול מחרדת נטישה ברורה. כל בוקר, לאחר שבעליו היו הולכים לעבוד (ואני עוד רציתי לישון קצת), הוא היה פוצח בשעה של נביחות ויללות, בדציבלים שלא יאומנו לגודלו הזעיר. תנאי המחיה שלו, אני חושב שהיו מזכים אותו בקנאתם של כלבים רבים: הוא היה בזמן הזה קשור בשרשרת ארוכה מחוץ לבית, בין גינה ודשאים ומלונה.

זה היה מאוד טרגי, אבל לדעתי הוא בעצם התרגל די מהר, וידע שאחרי הצהריים הם יחזרו. למה אני חושב כך? עכשיו אני על קרקע חלקלקה של האנשה ופסיכולוגיה בגרוש לכלב על סמך מעט מדי מידע‏1; בכל אופן, בעיני ובאוזני משהו במראה שלו, ובקול של היללות, איבד מהטרגיות; לא היה נשמע שהוא *באמת* עצוב. נהפוך הוא, היה נדמה ששעת הזאבים הזו היא טקס כיפי בשבילו, שהוא מחכה לו כל היום. עלה בדעתי שאולי הוא חושב שהטקס הזה הוא באמת מה שגורם להם לחזור כל יום (המבינים בכלבים כאן, הפסיקו אותי כשאני עושה יותר מדי צחוק מעצמי).

ואם אני צודק, אז מה בעצם בעליו היו אמורים לעשות? יכול להיות שהם בכלל לא ידעו. אבל גם אם כן, מה? הרושם היה שהם מרעיפים עליו הרבה אהבה כשהם בבית. האם הם היו אמורים להפסיק ללכת לעבודה? ואפילו רק לכמה ימים?

1 מה שבטוח, לא שנאה אליו השפיעה על שיפוטי; אמנם קיללתי כל רגע שאני רציתי לישון והוא רצה לילל, אבל כשהייתי יוצא ורואה כמה הוא חמוד, הייתי סולח.
כן, גם לי נראה 228358
שכלבים משוכנעים שהנביחות שלהם מחזירות אותנו אל חיקם בכל יום מחדש. כך היה עם שתי הכלבות שהיו לי, להורי יש עכשיו שתי כלבות אחרות שמתנהגות אותו דבר.
אגב, כשאומרים לאחת מהן לקרוא לשניה היא הולכת וחוזרת איתה, בלי מילים. הן לא נובחות אחת על השניה כדי לתקשר, זו שיטה נחותה היועדת לאנשים בלבד.
כן, גם לי נראה 228360
דוקא התרשמתי שכלבי השכונה מתקשרים בנביחות. אחד מתחיל ואחרים עונים.
לעומת זה חתולים כמעט שלא מתקשרים זה עם זה ביללות. הם נוהמים, נושפים וצווחים זה על זה, אבל ''מיאו'' נשמר כמעט רק בשביל בני אדם.
כן, גם לי נראה 228368
חתולים מחזרים ביללות בתקופת הייחום, וגורי חתולים בהחלט מייללים כשהם רוצים אמא. ונכון שכלבים מדברים ממרחקים בנביחות אחד עם השני. אבל פנים מול פנים לעולם לא- נהמות כן, נביחות לא. לא יודעת אם חיות הן טלפתיות, אבל יודעת בוודאות ששני כלבים יכולים לתקשר היטב ללא מילים.
כן, גם לי נראה 228376
צווחות החיזור של החתולים ממש לא נשמעים כמו ה''מיאו'' שבו הם ''מדברים'' עם בני אדם. את צודקת שגורים מיללים. אני חושד שחתולים בוגרים מתיחסים אל בני האדם כאל אמא (מספקים אוכל ומלטפים) ולכן הם מייללים.
אני לא חושב שחיות הן טלפתיות, אבל קל לראות, לפחות אצל כלבים וחתולים, שימוש נרחב בשפת גוף. בפרט, צורת העמידה ושימוש בזנב, באוזניים בפה.
כן, גם לי נראה 228426
יום אחד נגלה שפרוטוקול הנביחה השכונתית מורכב לעין ערוך ממה ששיערנו. אולי אפילו מתוחכם יותר מפרוטוקולי הרשת הנפוצים היום...
כלומר 228389
יש כמה מקרים מתועדים של בעלי חיים שמפתחים אמונות טפלות, זה בהחלט יכול להיות מקרה כזה.
איזה מקרים למשל? 228391
איזה מקרים למשל? 228394
בכל מיני ניסויים, לפעמים החיה הנבדקת עושה במקרה תנועה סתמית שלא קשורה לניסוי רגע לפני שהיא מתוגמלת על משהו חיובי שעשתה. נדמה לי שאצל יונים (או איזה בעל כנף אחר) היו כאלה שהתחילו בעקבות זה לחזור בעקשנות ובתכיפות על התנועה הסתמית ההיא - ניקור קטן של נוצות הצואר או משהו כזה. מאחר ומדי פעם הן קיבלו שוב תגמול על פעילות אחרת, רב הסיכוי שהתגמול מופיע בסמיכות לתנועות העצבניות ההן וכך מתקבעת אצל היונה האמונה הטפלה שניקור נוצות הצואר מביא בעקבותיו גרגר תירס או מה שנותנים להן שם. הן ממשיכות עם הטיק הזה הרבה אחרי שהניסוי מסתיים.

כל זה נראה ברור ולא ממש מעניין, ובטח אפשר לטעון שזאת לא ממש אמונה טפלה, עד שאתה מסתכל על שחקן שש-בש מגלגל את הקוביות ביד לפני הטלה קריטית, נושף על האגרוף הקמוץ, ממלמל מה התוצאה שהוא מייחל לה ומטיל את הקוביות עם הרבה אמונה בלב. אפילו עבדך הנאמן, למרות היותו חף מכל אמונה טפלה בעיקרון ובמעשה, תפס את עצמו בעיצומו של הטקס המגוחך הזה. הפתרון שלי היה להפסיק לשחק שש-בש (האמת היא שנמאס לי להפסיד, אבל תודה שזה סיפור יפה).
איזה מקרים למשל? 228453
שמעתי על זה, ולמעשה זו היתה ההשראה לתיאוריה שלי שדאסטי בנביחותיו חושב שהוא מחזיר את בעליו הביתה.

מסקנה: מה שיפתור את הבעיה הוא לא קולרים ולא מכשירי שמיעה, אלא שיעורי חינוך מדעי לכלבים, עם מנשק לאקסל לצורכי החישובים הסטטיסטיים הנחוצים.
איזה מקרים למשל? 228475
כן, אבל מה אומר על זה הזרם האקזיסטנציאלי-פוזיטיבי של האסכולה התועלתנית בפילוסופיה ההרמנויטית? הא?
איפה כפתור הכלביות כשצריך אותו? 228623
האמת היא שדווקא לפני אלפיים שנה (מינוס קצת, אאל"ט) להיות כלב היתה האופנה בפילוסופיה. האסכולה הרלוונטית הורישה לנו את המילה "ציניות" (השווה canine).
איפה כפתור הכלביות כשצריך אותו? 228631
כפתור הכלביות?

מזכיר לי את השורה האלמותית שאומרת ורה דונובן בספר "דולורס קלייבורן" של סטפן קינג:

Sometimes being a bitch is all a woman has to hold on to...
איזה מקרים למשל? 228474
בגלל זה עברת לסנוקר?
איזה מקרים למשל? 228477
אה, חשבתי שתקראי לי יהודונון.
אז למה אומרים שהיונה מביאה את השלום? 228510
ה-מומחה להתנהגות של יונים, ב.פ. סקינר, גויס במלחמת העולם השניה לחיל האוויר האמריקאי. סקינר מזוהה יותר מכולם עם התאוריה והפרקטיקה הביהייויוריסטית/התנהגותית (אם כי הוא לא היה אבי התאוריה), וערך את רוב הנסויים שלו עם חיות, בעיקר יונים.

עבור חה"א הוא פיתח פצצות מונחות חכמות, תוך שימוש במודלים של התנייה. בראש הפצצה הוא שם יונה בתוך תא עם חלון. היונה הותנתה לנקר בנקודה מסוימת על גבי הזכוכית, וכך לנווט את הפצצה למטרה. הפרויקט לא עבר משלב הבדיקה והניסויים ליישום ויצור המוני.
סטארט אפ 228392
הנה עוד אחד מהרעיונות שעומדים להפוך אותי למליונר: מכשיר הגברת שמיעה שמחובר לאוזנו של הכלב כשבעליו עוזב את הבית ומשאיר אותו לבד, וגורם לכלב לשמוע את הנביחות שלו בעוצמה גדולה. כל כלב נורמלי ינבח הרבה יותר חלש בתנאים אלה, ועדיין יהיה בטוח שהוא מלך השכונה.

(מצד שני, כלבים לא נורמליים יהפכו כבדי שמיעה ולפיכך יגבירו את עוצמת הנביחות שלהם עד שיצטרדו לגמרי, ושוב המטרה הושגה).
סטארט אפ 228417
משוב שלילי = רעיון גדול הניתן ליישום בטכנולוגיית המיזעור של ימינו
סטארט אפ 228479
קדימה. הצעות שם למכשיר המופלא שלנו? "אנטי-נביחון" שגרתי מדי לטעמי.

(הספנתעיר?)
סטארט אפ 228656
יויו?
כלומר 228347
זו לא הדרך היחידה. יש גם את מה שעושים במעבדות ניסויים למיניהן, כמו למשל אצל איימס (יצרנית המזון לכלבים ולחתולים יוקנובה-איימס): עוקרים לכלבים את מיתרי הקול, וזהו, אין נביחות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים