בתשובה לש''ק ריש, 05/07/04 0:40
ה''מדתיות'' של בג''ץ, הגדר ויער שקד 230521
דיווחים קבלתי ממגישי העתירה שהיו בקשר עם השופטת, וזו הייתה התרשמותם כשהגיעו אליה לראשונה, וקבלו ממנה את הצו על תנאי.
כל ההתפתלות ה''משפטית'' בקשר לפרט זה אינה במקומה. הם לא החתימו אותה על תצהיר שבו נאמר ''אני לא יודעת באיזה צד של הקו הירוק נמצאת שקד'', אם זו הייתה שאלתך.
ה''מדתיות'' של בג''ץ, הגדר ויער שקד 230538
כדאי להעיר שמבחינת סמכויות הצבא יש משמעות עצומה לשאלה באיזה צד של הקו הירוק מדובר. תעיד על כך כל מפגינת-שמאל שנחסמה בצווים שרירותיים וחסרי-מגבלות (בצד המזרחי, כמובן).
ה''מדתיות'' של בג''ץ, הגדר ויער שקד 231427
הם היו איתה באיזה קשר בדיוק? כשהם "הגיעו אליה לראשונה", כמה קרוב הם הגיעו? בדרך כלל מקובל להיעצר בקומת הקרקע, מקסימום בקומה הראשונה. האם יכול להיות שמשם הם חשו את מצב ידיעתה בקומה השניה? צר לי, כשהיא הוציאה את צו הביניים – הם לא נפגשו כלל.

כשהם פגשו אותה לראשונה (לפי רישומי בית המשפט), זה היה 15 יום לאחר הגשת העתירה, 15 יום לאחר הוצאת צו הביניים שהוצא בלשכת השופטת. הם נפגשו בדיון שהיא קיימה בדן יחיד, ובו *הושאר צו הביניים על כנו*, חרף העובדה שבמעמד הזה וודאי שכבר היה לשופטת ברור שהיער נמצא מעבר לקו הירוק (המדינה נלחמה נגד הצו הזה באופן יסודי וברור שהעלתה בשלב הזה את כל ארסנל הטענות שלה). (http://62.90.71.124/files/99/040/052/l05/99052040.l0...)

מסקנה: השופטת דורנר סברה שהתיק מצדיק צו מניעה לכל אורך הבירור שעשתה בתיק. לא היה כל היפוך בעמדתה, וממילא אין כל יסוד להניח כאילו היפוך בעמדתה, שלא היה, נבע מעמדה שונה לגבי יערות שבשטחים מול יערות ישראליים.

כמו כן אין לי סיבה להאמין שיש לך מודיעין טוב בנושא. כשהחברים שלך פגשו אותה זה כבר היה אחרי שהיא קראה את תגובת המדינה וידעה היטב מה המצב לאשורו. אתה בעצמך אומר שהיא-עצמה לא ציינה את בורותה בעניין מיקום היער. מכאן שאין לי מושג מאיפה הם יכלו להסיק מה היא חשבה 15 ימים קודם לכן.
ה''מדתיות'' של בג''ץ, הגדר ויער שקד 231453
תיקון: במקום "מצדיק צו מניעה" צ"ל "מצדיק צו מניעה זמני".
ה''מדתיות'' של בג''ץ, הגדר ויער שקד 231590
האם טענתך היא שלא היה שום היפוך בעמדת דורנר עד הדיון שבו העותרים משכו את עתירתם לבקשת בית המשפט ?

כשאמרתי "נפגשו לראשונה" לא התכוונתי לפגישה ממש. אולי היה יותר נכון לומר "נצטלבו דרכיהם". התכוונתי ליום שבו הגישו וקבלו את הצו הזמני, ובאמת איני יודע אם דורנר ירדה במקרה לקנות סנדויץ או משהו כזה ופגשה בהם פיזית.
כמו כן היה נדמה לי כל הזמן שבתחילה כתבתי: "כנראה לא ידעה" ולא "לא ידעה" ללא ההסתייגות הזאת, כי באמת מדובר בהתרשמות והערכה ולא בעובדה ממש.
ה''מדתיות'' של בג''ץ, הגדר ויער שקד 231791
בכל ההחלטות שפורסמו, דורנר בעמדה עקבית. ככל שהבנתי, יש החלטות שלא פורסמו, אבל אני מניח שהן מתייחסות לדיון בעתירה לגופה. אם דורנר הביעה שם דעה אחרת, זה לא יהיה מפתיע (נוספו דעות שופטים להרכב, ועברו לדון לגוף העניין ולא בצו הביניים).

אגב ברור לי שהתכוונת רק להערכה, ולא לידיעה, אבל לא הבנתי איך אפשר להגיע להערכה כזו, בהתחשב בכך שלא היו כל אינטראקציות בין העותרים לשופטת בשלב של "במעמד צד אחד" ולא היה היפוך דעה במעמד שני צדדים.

בעצם אני כן מדמיין איזו אפשרות כזו: שמיקום היער "טושטש" בעתירה גופא, שעל יסודה הוצא צו הביניים, ונחשף רק בתשובת המדינה המאוחרת. דבר כזה העותרים לבטח יודעים. אך גם לעניין זה לא היתה השפעה, שכן גם לאחר תשובת המדינה נותרה ההחלטה בעינה.

למותר לציין שאין תקדים מצידה של דורנר לקניית סנדוויץ' במזנון בית המשפט, שידוע לי. :-)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים