בתשובה לאביב (במצב אנומלי) י., 06/07/04 17:54
למה לא מסכים? 230955
ברור לשנינו, אני חושב, שהקרקע עליה אנחנו צועדים היא חלקלקה. התחום בו "מחלה קלינית" נגמרת ומתחיל אותו מרחב שך "כבוד האדם" מטושטש מאד. כל אלה שמנית קודם, מלבד הקפצן, זכאים להנות מהספק. גם הקפצן, אם יוגדר ע"י פסיכיאטר כבריא בנפשו, זכאי לדעתי לאותו יחס. שים לב שאני מדבר על פסיכיאטר, דהיינו בעל מקצוע שמסוגל לקבוע קביעות כאלה, ולא על מוישה זוכמר שלדעתו כל מי שלא הצביע "נץ" בבחירות האחרונות הוא בלתי שפוי בעליל. הכרתי אדם שניסה להתאבד מתוך מניעים שאני מקבל ומכבד, ואם אגיע למצבו אני מקוה שיהיה לי האומץ הדרוש.

כאמור, הקרקע חלקלקה. ראשית, יהיו מי ששיטענו שכל אחד שרוצה להתאבד הוא בלתי שפוי עפ"י הגדרה, ושנית יהיו רבים שיחלקו על הכבוד שאני נותן לפסיכיאטריה. הויכוח העיקרי שלי הוא עם הזן השלישי, אלה שמכירים בכך שאדם שפוי יכול להגיע למסקנה שאין לו עניין להמשיך את חייו ובכל זאת רוצים למנוע ממנו את ביצוע מה שנגזר ממסקנה זאת.

השם יאן פאלאך אומר לך משהו?
למה לא מסכים? 231020
אני לא מכירה את סיפור יאן פאלאך לפרטי פרטים, ובכל זאת (אם יורשה לי להידחף לשיחה ביניכם) – האם באמת אנשים ששורפים את עצמם כמחאה על דיכוי פוליטי הגיעו למסקנה שאין להם עניין להמשיך את חייהם? נראה לי שלהיפך, זו דרך קיצונית ואפילו בלתי שפויה (במובן הלא קליני, כי אני לא מכירה את ההגדרה הקלינית לבקש חיים. ומפני שהמוות הוא הדרך שלהם לצעוק למשטרים המדכאים שהם חפצים בחיים טובים יותר - הם לדעתי (ההדיוטה) לא שפויים בדעתם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים