בתשובה לרון בן-יעקב, 08/07/04 3:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פופ צרפתי זה רע? בשעות (המעטות) שאני מבלה בחדר-כושר, אני נאלץ להיחשף לערוצי מוזיקה שונים. הקצת-פחות-נורא שבהם1 הוא ערוץ צרפתי, שמשדר בערך חצי-חצי שירים באנגלית ובצרפתית. הפופ הצרפתי מספיק מושפע ממה שקורה בעולם האנגלי כדי להיות די נורא, אבל בגלל פיגור מסוים, הוא עדיין פחות נורא מזוועות הפופ דובר-האנגלית. 1 טוב, גם VH1 classic האנגלי הוא סביר. הוא מתמקד בפופ משנות השמונים, ומתברר שהזבל של שנות השמונים הוא שורת יצירות מופת בהשוואה לזבל של היום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שלא סובל גם גם הזבל של שנות השמונים, אני רוצה לבשר לך שאתה פשוט מזדקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מן הסתם נכון לרובנו. ולמרות שגם אצלי הנוסטלגיה מייפה רבים משירי שנות השמונים (כפי שכתב רב"י למטה), אני חושב שיש כאן מעבר לכך. היום שמעתי ביצוע חדש, של איזו בלונדה1, ל-take my breath away. ואני איתן בדעתי, ומוכן לנמק אותה אובייקטיבית, שהשיר בביצוע המקורי הוא מגעיל, ובביצוע החדש מגעיל יותר. ושניהם מייצגים היטב את הפופ של זמנם. 1 אני לא אומר את זה כדי לרמוז לתכונות אישיוּת כאלו ואחרות, רק לעזור לזהות למישהו שזה אולי מעניין אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם פופ צרפתי זה רע, אבל נראה לי שהוא ניסה לשגר חץ אוקסימורוני. 1 זבל של אז הופך למעדן של היום מכוח חוק הנוסטלגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בדוגמא קצת ישנה לפופ צרפתי, ג'וני הולידיי שר, בצרפתית, את I saw her standing there, של הביטלס. לטעמי הביצוע הזה מזעזע, שני אולי רק למיי ווסט המבוגרת ששרה את Light my fire של הדלתות (יש לי קובץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמקום השלישי: נינה סימון שרה את נה מה קיטה פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'וני הולידיי בתרדמת יזומה בעקבות כשלים בניתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח שהסקירה באה מאומה הסבורה שמייקל בולטון זו מוסיקה... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |