בתשובה לחגי הלמן, 14/08/04 2:04
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 240413
נראה לי שהנקודה הבעייתית ביותר היא בתי הספר היסודיים. בשביל ילד לצאת מבית ספר יסודי עם
א) דימוי עצמי גבוה
ב) רצון ללמוד ולהתקדם
ג) כלים ללמידה עצמאית ולאחריות אישית
ד) ידע משמעותי
(שהם תנאים הכרחיים למוביליות חברתית)
הוא צריך להיות בעל הורים שידאגו לדברים אלו, או צריך להיות מאותם אחוזים בודדים שזכו למורים מופלאים או שהוא צריך להיות ילד מיוחד מאוד.

הבעייה, לדעתי, איננה בפערים בחברה, אלא בכך שדברים אלו אינם ניתנים לרוב מוחלט של הציבור וזה לא מורגש כי חצי מההורים קונים את זה לבד לילדים שלהם. אם נעלה את הרף לכולם, ויהיו כאלו שיש להם את א-ד אבל יש להם הרבה פחות ידע וכישורים מחבריהם הם אולי לא יוכלו לתפוס את המשרות היוקרתיות ביותר באקדמיה, אבל הם יוכלו להפעיל את יכולותיהם כדי להתקדם - אם ירצו בכך.

על כן, גם למען החלשים יש צורך להפריט את מערכת החינוך ולעבור לשיטת שוברים. מצידי שיתנו לעניים שובר יותר גדול.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים