בתשובה למיץ פטל, 02/06/01 17:07
פיכחון נטול סנימנטים 24877
האם אתה לא חושב שבדיוק בסלידה הזו שלך
לא מהבשר, מהתוכנית הקונקרטית אלא סלידה
שהבעת מהתייחסות חוזרת ונשנית אל נחיצותה, או למצער לנחיצות תוכנית ברת ביצוע ארוכת טווח - דווקא הדיאלקטיקה של הסלידה מבטאת את מה שבאמת נחוץ - תוכנית.

כמו הרבה פעמים , אוף תפסיק לנדנד (מישהו אמר בת יענה?) מועדף כברירת מחדל מנחמת על הסתכלות אכזרית וקשה במציאות ובהיסטוריה שממנה כביכול מצווים לקבל איזה מוסר השכל.

כל תהפוכות הירי ופנטזיות ניגוב החומוס לא ישנו את העובדה שקיימות בדיוק מתמטי חמישה אפשרויות פתרון למשוואה ללא נעלמים שהיא חיינו

* שיבלעו כל הערבים בים של עזה, והאחרון שהביע תשוקת בטן זו פעל להכעיס בניגוד אליה ונפגש עם שלשה כדורים בגב

* שישובו כל היהודים לרחמה של אירופה הטובה, ולזה יש רגליים של סבירות מסוימת, אם כי היא תהייה פתוחה יותר למי שיכול להרשות לעצמו. מרקס צוחק בקבר על האופציה הזו של בעלי ההון
והמקצוע לעומת הפרולטריון

* שבת אחים גם יחד במן כבדהו וחשדהו אינסופי. מסכנה בעלת הבית, אמר הפועל הערבי הצעיר בליבו, נשפך סוכר במקום מלח בקציצות - א. ב. יהושוע למי שזוכר

* ויפנו איש לדרכו ושימו ביניהם חומות הפלא או מעברים נושמים או כל גזה אחרת אך יגמרו אומר בנפשם לשמר נפשותם להפרד לרע

* לחכות לחטוף להחטיף ולהמתין לדמוקרטיה נוסח ewilde (אולי יכבדנו בכינוי עיברי למהדרין, כי משם נואשנו) ובנתיים לראות איך זו הדמוקרטיה הישראלית הופכת לדמוקטטורה

מה הבחירה ותעש. מי הפוליטיקאי שיבחר באחת מן החמש, יתקע בה מלתעות בולדוג ויחתור להגשמה.

_____

ובדומה למאמר המוסגר שכוון ל, ewilde מתי אולי נזכה בזיו שמך, לפחות הפרטי לתפארת מגיבי האייל?
פיכחון נטול סנימנטים 24879
יכול אלכסנדר מאן להציג את תכניתו. יכול הוא לעשות זאת כל אימת שמפציעה החמה או כל אימת שמבוצע פיגוע בישראל. לא על כך אני מלין ולא בכך קצה נפשי. מה שמפריע לי הוא שני דברים: העובדה שהגדר וההפרדה - צעדים מדיניים מרחיקי-לכת, ועל כך תעיד העובדה שאינם מבוצעים - מוצגים כצעדים בעלי השפעה ישירה על הבטחון, בבחינת "יש גדר - אין פיגועים"; והעובדה שהתכנית כוללת מרכיב (שאינו נעדר מאף תכנית) של תחזית, שמילא שאיננה אופטימית, אבל אני חש שמלבד לחזור עליה שוב ושוב - מעט מאד נעשה כדי לשכנע בסבירותה.

בוודאי שמת לב כי כל שם פרטי שאספק, שיהיה שונה מ"מיץ", לא יועיל לאיש במאום.
פיכחון נטול סנימנטים 24909
רון היקר (זה עוד נשאר לי מהשיחה המאלפת ומעלפת עם יקיריינו אלכסנדר מאן)

1. אני לא רואה סיבה טובה לשנות את שמי באייל. כל עוד הכירותינו מתחילה ונגמרת בפרום זה, כך שאין במעגל שלנו אנשים אחרים המכירים אותי בשם אחר, מה זה משנה איזה שם אני בוחר? מגיבים קבועים טובים וחכמים רבים משתמשים בשמות כאלה כמו מיץ פטל וLG, ואני מתייחס קונקרטית לדבריהם ולא מרגיש צורך לדעת את שמם האמיתי. מה גם ששינוי שמי כעת יקשה עלי בתגובות שונות לאנשים שכבר קראו מתגובותי.

2. לגבי הדמוקטטורה, אני בספק רב אם זה הכיוון שאליו צועדת מדינת ישראל. נדמה לי שיש דברים שלא מפורשים נכון, למשל השחיתויות הרבות שעלו על פני השטח בשנים האחרונות עושות לנו רע על הנשמה, אך לווא דווקא מלמדות על עירעור הדמוקרטיה, להפך, בפרשת עזר וייצמן למשל, דובר על כך שבתקופת מפאי שחיתויות כאלה היו חלק מהנורמה, וכלל לא הגיעו לידיעת הציבור. לדעתי, עצם העובדה שהשחיתויות נחשפות והמושחתים משלמים את המחיר, מלמדת ששלטון החוק עובד ומנגנוני הדמוקרטיה פועלים, וזה הדבר החשוב, עצם העובדה שקיימת שחיתות, פחות חשובה.
דוגמא נוספת היא ממשלת שרון-פרס. למרות הזעם הרב בציבור, הממשלה לא קובעת מדיניות פופוליסטית, אלא מדיניות שקולה. וגם אופן המאבק הציבורי הוא לא אלים, אלא מתקיים דרך הצינורות הדמוקרטים המקובלים. שים לב שגם במבחן הלינץ' בנתניה, היה במקום את השוטר שעצר את הלינץ', ויש מועמד לדין, שכניראה ישלם מחיר. סימנים אלה מראים שהסמכויות מבוזרות והחוק שולט אף במקרים שאינם טריוויאלים ואפשר אולי "להחליק" אותם. כמובן שיש עוד הרבה מקום לשיפור, אך הכיוון הוא נכון.

3. אני לא מציע לחכות ולהמתין לדמוקרטיה. אני מפנה אותך לשיחה שקיימתי עם אלכס מאן בחדשה על הפיגוע האחרון בנתניה. בקיצור, מדינת ישראל הייתה בעבר בעמדה טובה לפתור את הסיכסוך עם הפלסטינים. היום היא נמצאת בעמדה גרועה. כשנשמעים עכשיו קולות של מלחמה לצורך כיבוש השטחים מחדש, אני אומר שמה שחשוב זה לא המלחמה, אלא מה עושים בעקבותיה, וזה אמור להיות ידוע ומוצהר מראש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים