בתשובה לחזי, 21/06/01 12:04
על אטומים וחלקיקים אחרים 26023
אני לא יודעת בקשר אליך, אבל אני שולחת דואלים רבים לחברי כנסת רבים בנושאים שונים ומגוונים.
("שמעתי שהצבעת בעד הקלות בחוק סימון המחירים, אתה באמת מבין את המשמעות של זה?")

לא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה פעילות דמוקרטית כל כך סטנדרטית היא סיבה לחקירה.

חברי הכנסת הם נציגי העם. אם הם לא ידעו מה העם חושב, איך הם יוכלו לייצגו נכונה?

בארה"ב, בה שיטת הממשל שונה, כתיבת מכתבים לסנטורים וחברי קונגרס היא דרך מקובלת ונפוצה לציבור להתערב בתהליכי השלטון בין הבחירות, וזוכה לעידוד נרחב מצד הסנטורים עצמם.

אתה לא באמת חושב שהדרך היחידה בה לאזרח מותר להשפיע על השלטון היא להצביע בבחירות, נכון?
הדמוקרטיה נותנת לאזרח זכות להביע את דעתו בפני השלטון, ואין כל סיבה שאזרחים הממשים זכות בסיסית זו, יזכו להזמנות מהמשטרה.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26024
מי דיבר על מכתבים שלווים בנושאים כלכליים? מובן שהם בסדר גמור, מה גם שהדעות כאן אינן כה נחרצות וברורות (העם לא נחלק בין תומכי סימון המחירים ומתנגדיו).

גם בנושאים מדיניים אפשר להתבטא, אבל בלי רמיזות מיותרות למעשים אלימים. הייתי רוצה לשמוע את דעתך הכנה על המכתב שדוב שלח למר טיבי, ולשאול אותך אם לא היית מודאגת במקצת אם את היית הנמענת.

(אני מבין שהתייחסת לפסקה האחרונה בהודעתי. קחי אותה בערבון מוגבל. התייחסתי להתבטאויות פרובוקטיביות, כאמור, ולא לכל הבעת דעה שהיא).

והערה לסיום: אני מאחל לך שאכן תצליחי להשפיע על השלטון, אבל הסיכויים לכך אפסיים והמאמץ לא שווה את זה, לדעתי האישית מאוד.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26026
קראתי את מכתבו של דוב, ולא מצאתי בו כל דבר מאיים.
אולי זו רק אני, אבל מבחינתי הסבר של דברים שהיינו יכולים לעשות ולא עשינו, אפילו אם הוא גרפי, אינו איום.

השאלה האם מכתב נחשב למאיים או לא, היא שאלה שניתן לדון עליה רבות, ובמקרה הצורך ניתן להכריע עליה בבית משפט.
בהעיה היא שברגע שאזרח מזומן לחקירה על מכתב שכתב, כאשר לא ברור אם הוא אכן איום, האזרח עלול לחשוב פעמיים הפעם הבאה שהוא כותב לרשויות, ובכך המשטרה למעשה מונעת מאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית, ובלי שהנושא הגיע אי פעם לבית משפט.

מכיוון שזימון לחקירה פוגע באזרחים, ועולה כסף למדינה, יתכן ויש לחשוב פעמיים האם יש טעם בחקירה.

בכל מקרה, אני מקווה שהמקרה לא ירתיע את דוב מניצול זכותו הדמוקרטית להביע את דעתו בפני הרשויות.

ואגב, אחרי שנים של כתיבת מכתבים לכל מה שזז, לומדים איך לכתוב ולמי.

למשל: אם אתה לא מרוצה מניהולו של משרד החינוך, אל תכתוב לשר החינוך, כתוב לאחד מחברי הכנסת שהיו מעוניינים להיות שר החינוך (שריד או פריצקי) והתלונן בפניהם. המהירות בה תקבל התיחסות לדבריך היא מרשימה.

מכתבים לגורמים מקצועיים, כמו מהנדס העיר, צריכים להיות מפורטים, עם תרשימים ודוגמאות ותצלומים. מכתבים לגורמים פוליטיים חייבים להיות תמציתיים.
מכתב לעירייה יש לכתוב ב4000 עותקים לכל גוף בעירייה, כי אף פעם אי אפשר לדעת מי מטפל במה. מכתבים לחברי כנסת ושרים לעומת זאת חייבים להיות ממוענים אליהם בלבד, אחרת הם יניחו שמישהו אחר ידאג לזה.

בהצלחה.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26036
לדעתי דוב יודע טוב מאוד מדוע הוא זומן לחקירה (ואם לא אז הסברתי לו), והתוצאה היחידה שצריכה להיות לחקירתו היא שהוא ימנע בעתיד מלכתוב מכתבים בעייתיים כאלה; בקשר למכתבים אחרים, בנושא סימון מחירים או תמחור סימנים, אני לא רואה כל בעיה, ואני בטוח שדוב ימשיך לממש את זכותו הדמוקרטית וכו'.

ציינת את התמקצעותך בתחום שליחת המכתבים ואפילו קבלת מכתבי תשובה, אך לא אמרת האם אכן הצלחת להזיז משהו. מאוד נחמד לקבל מכתב מיוסי שריד, אבל מכאן ועד להזזת דברים, במיוחד כשהוא סתם ח"כ ולא שר החינוך, כפי שציינת, המרחק גדול.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26039
קראתי את מכתבו כמה פעמים, ולא הבנתי מה בעייתי בו עד כדי עילה להזמנתו לחקירה.
בוטה? אולי כן. אבל יש מרחק רב בין הבוטות שלו לאיום או קריאה להסתה.

למרות שאיני שותפה לדיעות המובעות במכתבו, אני חושבת שאכן לפעמים יש צורך בבוטות בשביל להעביר מסר. האם כך היה במקרה הזה? איני יודעת. אבל התגובה הראויה הייתה מקסימום לזרוק את המכתב לפח (כמו שאני מדלגת בפורומים מעל הודעות שכתובות בבוטות מיותרת לטעמי).

אין בכך לשלול את זכותו לשלוח את המכתב מלכתחילה. לכל אדם ישנה הזכות להיות בוטה, או להראות בוטה מעבר למידה הנחשבת ראוייה על ידי אדם אחר, כל עוד נשמרים גבולות החוק. ואני לא רואה במכתב הזה מעבר על גבולות אלו.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26046
כפי שניסיתי לומר בתגובתי למטה, העילה להזמנתו של דב אנשלוביץ לחקירה היתה סבירה, לדעתי, בהיותו קצה-חוט אפשרי בחקירה בדבר דברי-דואר מאיימים שנשלחו לחברי-כנסת. לא נראה לי שהיתה עילה לייחס לו חשדות כלשהם באותו שלב, ולא ברור האם ומה ייחסה לו המשטרה. בהיעדר מידע על מהלך החקירה כולה, אי אפשר לדעת אם זימונו של דב אנשלוביץ לא נבע גם מלחץ על החוקרים ''להשיג תוצאות'' או מעצלנותם (ברור שהרבה יותר קל לזמן מישהו ששמו ומקום-עבודתו מופיעים, מאשר להתחקות אחר כותב אלמוני).
על אטומים וחלקיקים אחרים 26087
אני חושב שהחוקר היה בטוח שמצא את זה ששלח את כל האי מיילים האלה.
הוא בפרוש אמר בתחילת החקירה שהוא מאשים אותי בהסתה הטרדה ואיומים.
זה לא נראה בכלל כקצה חוט כפי שהבנת, אלא כחוט כולו.
אחר כך כמובן השתנו הדברים.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26088
אם כך פתרת (לפחות באופן חלקי) את שאלתי "טפשים ו/או רשעים?"
על אטומים וחלקיקים אחרים 26047
גם לי המכתב לא נראה מוגזם.
האם הח"כ מפתח פארנויות וחושב שדוב רודף אחריו?
מה גרם לטיבי להתייחס למכתב כאיום?
הקלות הבלתי נסבלת 26343
אם אני מבין נכון, לא טיבי הוא שהתייחס למכתב כאיום. טיבי ודאי העביר למשטרה את כל צרור המכתבים שקיבל - חלקם ודאי הכילו גם השמצות ואיומים (תקראו קצת תגובות למאמרים ב ynet למשל ותקבלו אינדיקציה לסוג ההתלהמות הנפוץ אצל חלק לא קטן מהציבור), והחוקר הוא זה ששייך את כולם למר אנשלוביץ.

הקלות הבלתי נסבלת של טרטור האזרח הקטן ע"י כוחות הבטחון גרמה לחוקר לזמן את דב לחקירה. כמובן, הוא היה יכול להתעניין אצל נטויז'יון לגבי זהות השולחים, אבל זה מצריך צו של בית משפט, ולעומת זאת טרטורו של אזרח אינו מצריך שום פעולה כזאת.

אני לא מתכוון להוסיף כאן דבר וחצי דבר, אין לי חשק לנסוע לתחנת המשטרה בירושלים.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26043
במקרים מסוימים, כן.
לא קשה לגרום לרשויות לשנות שיטת גביית ארנונה באיזור מסוים, או תעריפי חשבונות מים של גינות.
לא קשה לגרום לשר הבריאות להתערב בהחלטה לא סבירה של קופת חולים או בית חולים.
אפשרי גם לגרום לח''כ לשנות את הצבעתו לחוק מסוים (בין קריאה טרומית לראשונה) ע''י מכתב המסביר מדוע עמדתו אינה עולה בקנה אחד עם רצונותיהם של מצביעיו.
ניתן גם לגרום לח''כ להציג שאילתא לשר, דבר שאין לו משמעות טכנית, אך הוא מעלה לדיון נושאים בכנסת וגורם לעלייתם על סדר היום הציבורי.
כמו כן, כאשר אין גישה לנכים בספרייה הקרובה למקום מגוריך, אין כמו מכתב לח''כ גילאון ממר''צ על מנת לשפר את המצב.
כאשר נראה לך שהעירייה מנסה לסגור פאב מסוים מפני שנמבלים בו הם עולים מברה''מ לשעבר, מכתבים לסופיה לנדובר הם אמצעי יעיל להלחם בתופעה.

את כל אלה עשיתי, או שסייעתי למכרי לעשות.
האזרח הקטן יכול לנצח, לפחות במקרים מסוימים.
צריך רק זמן וסבלנות של פיל (מסומם).
שמה סופה לנדבר 26058
שמה סופה לנדבר 26070
סופה לנדרובר יותר טוב. (:
על אטומים וחלקיקים אחרים 26028
דב אמר מה לדעתו מדינת ישראל צריכה לעשות. לא הוא עצמו, לא המתנחלים - מדינת ישראל. האם אפשר להגיד שמי שמציע דרך פעולה מסית את המדינה? קשה לי להאמין.
לאחרונה, אגב, דווח בהקשר של בשארה כי הסתה יכולה להתבצע רק ע"י מי שחבר בארגון טרור. דב אינו חבר בשום ארגון טרור. מקסימום, הוא חבר באייל הקורא (אכן, ארגון טרור ידוע לשמצה. הנה פה מתחת למיטה שלי יש ארסנל של פצצות מרגמה, למשל. ולשוטרים שקוראים אותנו - נה!). אז איך הם בכלל מעיזים לחקור אותו על מכתב תמים שכזה? חופש הדיבור זו זכות של כל אדם, והמדינה צריכה להראות עדויות הרבה יותר רציניות ממה שהיה למשטרה כדי להעמיד לדין אדם שניצל את הזכות הזאת.

וזה שמכתבים לא משפיעים, זו בעיה של המדינה, לא של דוב וחן. אולי אם נתחיל לנצל את הכלי הזה ביתר תכיפות - תהיה לו יותר השפעה.
על אטומים וחלקיקים אחרים 26029
בתשובה לשאלתך הראשונה - אז לא, אי אפשר להגיד שהוא מסית, וציינתי זאת בפרוש בהודעה המקורית. לא זאת היתה תלונתי לדוב.

בקשר להסתה וארגוני טרור, לא הסברת כל כך איפה "דווח" ומי החליט שזה נכון. האם כל המסיתים לרציחתו של רבין השתייכו לארגוני טרור?

בקשר למכתבו התמים של דוב, כבר כתבתי את דעתי בהודעה המקורית. אני שוב מדגיש - אני מאמין שדעותיו וכוונותיו תמימות ושהוא איש נחמד מאוד. מכתבו - קצת פחות.

בקשר להשפעתם של המכתבים - ציינתי עובדה, לא האשמתי אף אחד. לדעתי גם עכשיו תיבת הדואר של הכנסת קורסת תחת העול, ואיפה ההשפעה?
על אטומים וכו' 26041
בית המשפט העליון אכן פסק שהסתה יכולה להתבצע רק על ידי חבר ארגון טרור, אך עדיין ניתן להאשים כל מסית ומדיח בעבירת המרדה, שגם עונשה חמור.

על כל פנים, כאן אין מזה וגם לא מזה, משום שלא הייתה הכרזה לפני ציבור, אלא פנייה אישית לחבר כנסת. העבירה כאן (כביכול) היא מסוג אחר - איום על אדם והפחדתו.
מכתבים 26134
אחי עשה מעין ניסוי ושלח כ120 מכתבים לכל מאה ועשרים החכים בנושא שנוגע לחווה שלנו.

מתוכם סך הכל ענו 31 איש. 2 ענו שאין הם קשורים. 17 העבירו את המכתב לשר הקשור לנושא.
1 הגיש שאילתה לשר החקלאות 1 שאילתה לשר התשתיות, 1 מכתב לשר האוצר.

10 ביקשו פרטים נוספים.

שלושה ביקשו שניצור קשר טלפוני.

החכים שהגיבו הם:
מיכאל קליינר - ביקש שיתקשרו אליו.
פניות הציבור במשרד העבודה - העבירו את המכתב לנוגעים בדבר.
משה גפני - שאילתה לשר התשתיות.
לשכת שר הבינוי והשיכון - נשלח למשרד התשתיות. (הם לא הגיבו)
בני אלון - קשר טלפוני.
גונן סער משרד התשתיות - ביקש פירוט.
מרינה סולודקין - ביקשה פירוט.
יעקוב ליצמן - ביקש פירוט - מכתב לשר האוצר.
משרד התעשיה והמסחר - הועברה למנכ"ל המשרד.
אברהם רביץ - המכתב הונח על שולחנו. (לא הוגב מלבד זה.)
רענן כהן - לא הבין את המכתב.
שלמה בניזרי - קשר טלפוני - הועבר ללשכת התעסוקה.
סגן שר התעשיה והמסחר - העביר את המכתב לנוגעים בדבר.
סאלח טריף - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
אברהם הירשנזון - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
יעל דיין - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
חיים רמון - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
איתן קבל - שאילתה.
לשכת סגן שר האוצר - ביקשו פירוט.
אפי אושעיה - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
נעמי חזן - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
שאול יהלום - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
משה ארנס - אמר כי אינו קשור לנושא.
אופיר פינס - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
זהבה גלאון - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
לשכת יושב ראש הכנסת - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
רחמים מלול - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
יוסי שריד - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
אבשלום וילן - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
אמנון רובינשטיין - לא יכול לסייע משום שאינו בממשלה.
לשכת שרת החינוך - העביר את המכתב לשר הנוגע בדבר.
נחמה רונן - קשר טלפוני.
לשכת שר התקשורת - לא מובן במה יכולים לסייע.

משרד מבקר המדינה - הועבר לטיפול.

המכתבים נשלחו בחמישי למאי.
עד היום השר הנוגע לנושא לא ענה לא למכתב הראשון שמשלח גם אליו ולא לאיזה שהוא מכתב שנשלח על ידי החכים הנוספים אליו.

כמו שרואים חלק מהחכ"ים ענו באופן אישי למכתב, חלק דרך עוזרים וחלק גדול כלל לא הגיבו.

מאילו שביקשו פירוט וקיבלו אותו (כל מי שביקש פירוט קיבל) רק יעקוב ליצמן הגיב והעביר את המכתב לשר האוצר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים