בתשובה לאורי קציר, 17/11/04 21:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אורי שלום, נראה לי ממש לא רציני להתייחס בצורה כל-כך פשטנית לנושא שהעסיק ומעסיק פילוסופים ותאורטיקנים בעלי קאליבר. הייתי רוצה להניח שמרבית הכותבים והמגיבים כאן הינם מעבר לכיתה ט (למרות שלמקרא הדיונים אני כבר לא כל כך משוכנע בכך). מילא אם היינו דנים פה באיזה אירוע חדשותי או משהו, בו באמת כל-אחד יכול לתרום משהו. אבל על אסתטיקה באמת שנכתב המון. כל קורס מבוא בתיכון שדן בנושא יהיה מעמיק יותר. אני לא רוצה סתם להתנגח, אבל באמת, מאיפה היומרה לקבוע מי אמן ומי לא, ובכזאת נחרצות? זה די פתטי.... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעיקרו ועניינו של המאמר אינו העלאת טיעון על האמנות, מלווה באילוסטרציה של יצירתו (הוסף מרכאות לפי הטעם) של מאנצוני; העיקר הוא סיפור יצירתו של מאנצוני, שאינו מאוד מוכר (הסיפור), ודעתו האישית של אורי היא רק תבלין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |