בתשובה לד''ר בר ביצוע, 23/11/04 1:41
נו באמת! 263526
אני בהחלט לא ממציא את הגלגל וועדות כאלה היו קיימות תמיד ותהיינה בעתיד, עם אותם מאפיינים שאתה מציין. בד''כ רובפ יוצאים אנשים סבירים. זו טיבה של דמוקרטיה וזה עדיף מאי תמיכה בתרבות כלל.
נו באמת! 263528
איך זה בדיוק טיבה של דמוקרטיה? במה זה מתבטא?
אני, אגב, הגעתי למסקנה ההפוכה, מאחר ודינו של מנגנון כזה לשרת מיעוט אינטרסנטי, עדיף להשאיר את התמיכה בתרבות בידי הקהל.
נו באמת! 263650
טיבה של הדמוקרטיה היא שיש קריטריונים למינוי ועדות ציבוריות והם הרע במיעוטו, אם כי הצבעת על בעיות בכל מינוי.
השארת התמיכה בידי הציבור תגרום לכך שהתרבות והאמנות ירדו למכנה המשותף הנמוך ביותר כדי למצוא חן בעיני כמה שיותר אנשים. אני ממש לא רוצה שכל התרבות שלי תהיה הראשון בבידור וכוכב נולד...
נו באמת! 263697
אני חשבתי שטיבה של הדמוקרטיה הוא שהשלטון נתון בידי האזרחים למען האזרחים. זה אמנם נכון שבמדינות מתוקנות, ועדות ציבוריות המופקדות על הוצאת כספי הציבור אמורות להיות ממונות על פי קריטריונים ולפעול על פי קריטריונים אבל זה נובע באופן ברור מן הכוונה שאותן וועדות אכן יפעלו למען האינטרס של הציבור ולא למען אינטרס צר של מישהו זה או אחר אבל ההצעה שלך היא המתכון המושלם ליצירת מצב מעין זה.
כל מה שעשית עד עכשיו זה לדחות את הטענות משלב לשלב:
לא יודעים איך לחלק? תוקם ועדה.
ואיך הוועדה תחלק? יהיו קריטריונים.
ומהם הקריטריונים? אין. אז יהיו קריטריונים לבחירת חברי הוועדה.
ומהם הקריטריונים לבחירת חברי הוועדה? ככה זה בדמוקרטיה. יש קריטריונים והם הרע במיעוטו.

בעצם אין כאן כלום. אם אין שום קריטריון והגדרה ל"מה זה אומנות" ו"מה זה אומנות טובה" אנחנו נשארים עם דעות סובייקטיביות של אנשים. ובמה זה יותר "דמוקרטי" שדעותיהם הסובייקטיביות של חברי ועדה כלשהי שנבחרו באופן סובייקטיבי יקבלו יותר משקל מדעותיהם הסובייקטיביות של שאר אזרחי המדינה? לי זה נשמע בדיוק ההיפך ממה שנהוג לקרוא לו דמוקרטי.

ההנחה שאתה מניח בחלק השני אין לה על מה להתבסס לדעתי, אין כל הכרח בכך שאם רוב הציבור יעדיף את כוכב נולד אזי אף אחד לא ילך לראות את הפילהרמונית‏1 אבל גם אם זה היה נכון, מה בכך?
*אתה* אינך מעונין שכל התרבות שלך תהיה הראשון בבידור וכוכב נולד. אחרים עשויים לחשוב אחרת. במה בדיוק עדיפה דעתך על דעתם?

1 ובוודאי אין בסיס לטענה שאם יהיה תקצוב ציבורי אזי המקופחים ה"אמיתיים" יקבלו אותו. בדיוק ההיפך.
נו באמת! 263727
''זה אמנם נכון שבמדינות מתוקנות, ועדות ציבוריות המופקדות על הוצאת כספי הציבור אמורות להיות ממונות על פי קריטריונים ולפעול על פי קריטריונים אבל זה נובע באופן ברור מן הכוונה שאותן וועדות אכן יפעלו למען האינטרס של הציבור ולא למען אינטרס צר של מישהו זה או אחר אבל ההצעה שלך היא המתכון המושלם ליצירת מצב מעין זה.''
והיכן מצאת שהצעתי היא המתכון לכך שהועדות ישרתו אינטרם צר של מישהו, הרי מיד לאחר מכן אתה תוקף אותי על שלא הצעתי קריטריונים ספציפיים, אז גם לא הצעתי כאלה שלא ישרתו את הציבור.
אולי בגלל החינוך המדעי שלי אני לא נוהג להציע הצעות ספציפיות בלי בסיס עובדתי ואין לי כוונה לעשות זאת כאן. אמרתי קודם שאני בעד תמיכה בתרבות גבוהה. זו גישה עקרונית ופריטה לפרוטות, כאן בדיון, לא נראית לי חשובה.
נו באמת! 263731
"והיכן מצאת שהצעתי היא המתכון לכך שהועדות ישרתו אינטרם צר של מישהו"

נוח, אני חושב שזה הוסבר היטב בהודעה הקודמת. תהפוך בזה איך שתהפוך, איננו רואה דרך בה השיטה שאתה מציע לא תעבוד לפי אחת מן השיטות הבאות:
א. בחירה על ידי הציבור - שזה סתם סרבול של המערכת היעילה בה כל אחד משלם עבור מה שהוא מעוניין בו.
ב. מינוי על ידי השר - כלומר, אם לשר יש חברים שהם שחקנים בתיאטרון, סביר להניח שהם או מקורביהם ימונו וידאגו לאינטרסים של התיאטרון.

למעשה, גם א' מסיבות טבעיות, תהפוך במהרה לנחלתם של בעלי האינטרס, שחקני התיאטרון ומקורביהם ידעו להתאגד משום שברור להם מי הם, הציבור בכללו (הצרכנים) לא ידעו להתאגד ומכאן שסביר להניח שגם אם היינו מכריעים באמצעות בחירה רובית, עדיין היו משתלטים בעלי האינטרס.

"אולי בגלל החינוך המדעי שלי אני לא נוהג להציע הצעות ספציפיות בלי בסיס עובדתי ואין לי כוונה לעשות זאת כאן. אמרתי קודם שאני בעד תמיכה בתרבות גבוהה. זו גישה עקרונית ופריטה לפרוטות, כאן בדיון, לא נראית לי חשובה."

לא ביקשתי פריטה לפרוטות אבל דרושה לדעתי ראיה לכך שאפשר בכלל לפרוט את זה לפרוטות. הטענה שלי היא שלא ניתן לפרוט זאת לפרוטות ואת זה הראיתי, האם יש לך טיעונים סותרים? היכן אני טועה? ואם אני צודק, האם ייתכן שעדיף *לא* לעשות זאת?
ומה הקשר לעקרונות אם אינך יכול להתוות אפילו כיוון כללי לגבי "מהם אותם עקרונות"? האם לא נכון להגיד שאתה פשוט מניח שאותם אנשים שכן יצטרכו לפרוט זאת לפרוטות יחזיקו בעמדות דומות לשלך? אתה אומר "אני בעד תמיכה בתרבות גבוהה" אבל מה זה תרבות גבוהה? ואם האנשים שישבו בוועדת התרבות הגבוהה יחליטו שבניית בתי כנסת ומקוואות בהתנחלויות השומרון זה "תרבות גבוהה"? האם זה יהיה מקובל עליך?
כהתחלה, להשאיר את הקיים 263896
התשובה לכל השאלות האלה טריביאלית מספיק, כך שחשבתי שאין צורך להזכיר אותה. המוסדות האלה נתמכים גם עכשיו, בישראל ובמדינות העולם המערבי, והעסק נראה לא רע, לטעמי. לא מושלם, אבל יותר טוב מהרבה דברים אחרים. אין סימן מובהק שבאופן כללי יש שרות של אינטרסים צרים או שהקריטריונים לחלוקת הכספים אינם סבירים ואובייקטיביים. כהתחלה אני מציע להשאיר את המצב הקיים. אם תספק לי פרטים על הקריטריונים והתמיכות הקיימים, אוכל להציע שיפורים.
כהתחלה, להשאיר את הקיים 263993
מה בדיוק נראה טוב? על מה מבוססת הקביעה הזאת, מלבד תחושת בטן?
כהתחלה, להשאיר את הקיים 264665
טוב בהרבה ממה שיהיה אם יקרה מה שאתה מציע, כלומר שכל התרבות שלנו תהיה פופוליסטית (ערוץ 2 ללא הפקות המקור שמכריחים אותו לעשות).
כהתחלה, להשאיר את הקיים 264696
כלומר. תחושת בטן. אני חושב שזה מסכם יפה את העניין.
כהתחלה, להשאיר את הקיים 264914
קרא לזה איך שאתה רוצה. זו בפירוש הערכה מה מסחרי ומה לא, בנסיבות הקיימות. זו לא תחושת בטן שתזמורת טובה כמו הסינפונייטה של באר-שבע (שגם כך חיה בקושי) תיסגר מיד, ללא תמיכה ציבורית וכל איזור הדרום ישאר ללא אופציה של מוזיקה קלאסית.
נו באמת! 263714
"השארת התמיכה בידי הציבור תגרום לכך שהתרבות והאמנות ירדו למכנה המשותף הנמוך ביותר כדי למצוא חן בעיני כמה שיותר אנשים."

"אני חושב שרוב האמנים יוצרים מתוך דחף פנימי והם בעלי אינטגריטי והרכישה הציבורים אינה גורמת להם לא ליצור במיטבם ולפי האמת הפנימית שלהם, אם כי תמיד יהיו יוצאים מהכלל."
(מתוך תגובה 263654).

תחליט - או שרוב האמנים לא יושפעו מהתמיכה הציבורית, או שרובם כן יושפעו ממנה. אם לדעתך התמיכה הציבורית אינה פקטור משמעותי - אדרבא, שתבוטל. אם היא כן פקטור משמעותי - שום דבר לא הופך את רצונך ואת התרבות ש*אתה* אוהב לעדיפה לתקצוב ציבורי (כלומר, על ידי *כלל* האזרחים) מאשר התרבות שכלל האזרחים רוצים (פרט לטיעון פטרוני ומתנשא שלפיו מה שהציבור הרחב אוהב הוא "מכנה משותף נמוך ביותר" - ביטוי שיש לו משמעות השוואתית רק במתמטיקה, דומני).
נו באמת! 263726
כשאני אומר שהתרבות והאמנות ירדו למכנה המשותף הנמוך ביותר, אני מתכוון שזה סוג התרבות שיקבל תמיכה וישרוד ולא לכך שהאמנים עצמם ירדו למבנה משותף נמוך באופן אישי, כך שאין כל סתירה.
הבנת הנקרא של מה שכתבתי, גדי, היא שהתמיכה אינה משפיעה על רמת ואיכות היצירה לא על יכולת היצירה. ברור שיוצרים וגופי תרבות שלא יוכלו לשרוד כלכלית לא יוכלו לספק לנו תרבות.

אם אתה והדוקטור אינכם רואים כל רע בזה שהפילהרמונית תיעלם, כי אינה יכולה להחזיק את עצמה, המוזיאונים והתיאטראות יסגרו מאותה סיבה וישארו רק סוגי הבידור הפופולאריים אין לי אתכם ויכוח. אני פשוט לא מסכים אתכם ומתפלל שדעתכם לא תזכה לאזניים קשובות. כמו שאמרתי, גם למיעוט צורך תרבות יש זכויות.
נו באמת! 263729
מדוע למיעוט צורך התרבות יש "זכויות" שמחייבות אותי (בתור מי שאיננו חבר באותו מיעוט) לשלם עבור התרבות שלו בעוד שסביר להניח שאת תחומי העניין שלי (מכוניות מהירות וארוחות גורמה) איש לא ישלם מלבדי? ומה עושים עם הבעיה הפעוטה שאותו כסף הנלקח ממני איננו יכול לשמש לתמיכה בתרבות שמעניינת אותי?

אני לא רואה גם שום הגיון בטענה שכל התרבות ה"גבוהה" תעלם עם העלמות המימון הציבורי. המימון הציבורי הושג, בסופו של דבר, באמצעות כוח פוליטי שנובע מכך שיש קבוצה לא מבוטלת של אנשים שכן מתעניינים באותה תרבות (ואם לא, אזי זו סתם שחיתות, לא?).
נו באמת! 263813
זה מזכיר לי איזה פרק מהסדרה ''כן אדוני השר'' (או שזה כבר היה ''כן אדוני ראש-הממשלה'' - לא זוכר), בעניין סיבסוד האופרה, ועל בהלתם של כל מזכירי משרדי הממשלה עקב הרעיון על קיצוץ בתקציב האופרה.
נו באמת! 264355
תיאטרון, לא אופרה.
נו באמת! 264465
ו-כן אדוני הרוה''מ, פטרון האומנות.
נו באמת! 263792
כדי להבהיר לך את המצב: הדר', אורי, יעקב וחבריהם לדעה אכן מתנגדים לסבסוד האמנות על כל צורותיה. אותה עמדה, אגב, יש להם לגבי מחקר בסיסי.

"Survival of the fittest" נראה להם אלגוריתם טוב גם לשוק הרעיונות, האמנות והמדע.
מה פתאום. 264258
בתור מישהו שכינית מהין ה"חבריהם לדעה" (אבל אני מקווה שלפחות בכיר, שכן אתה בכל זאת משתמש עדיין בנושא שאני קבעתי ^_^ ) אז אני מוכרח להגיב

אני בכלל לא מתנגד לסבסוד מחקר
מחקר, בניגוד לאמנות, הוא השקעה למען הדורות הבאים.
מה לעשות ודורות העתיד לא נמצאים פה לשלם עבור המחקר שעושים למענם, אז לכן זה ראוי לסבסוד.

טוב אז גם חוץ מהטיעון הקודם שנכונותו חלקית. פה חוזר הטיעון שהוזכר קודם, נדמה לי שע"י אורי, שבניגוד למחקר ומדע, באמנות ותרבות כולנו מומחים עולמיים, ולכן בעוד במחקר אפשר לומר שאין להתחשב בדעת הרוב כי אין לו מושג בזה, והוא אפילו יודה בכך, אז בתרבות אי אפשר.

אני דווקא לא ממש תומך בשיטת ה SOTF שהיא בעצם סוג של חוסר שיטה
מה פתאום. 264265
אני פתחתי תאטרון של הצגות למען הדורות הבאים. מדובר על הצגות המוצגות לנשמות שעדיין לא ירדו לעולם הזה. מנהל התאטרון (לצורך העניין נגיד ששמו יעקב) מקבל משכורת של 80,000 ש"ח לחודש לא כולל רכב צמוד ותנאים. יש גם שלושה ג'ובים לחברי מרכז.

מוצדק שהתאטרון ימומן על ידי משלם המיסים כי הוא משרת את הדורות הבאים אשר ברוב חוצפתם מסרבים לשלם על השרות שאנו עושים למענם.

אגב: התאטרון מציג אך ורק לנשמות בלי גוף. אלו שנמצאים בתוך גוף אינם יכולים לראות את ההצגות.

בנוסף, אני עומד בראש מכון מחקר החוקר את ההשפעה של התאטרון על הדורות הבאים. אנו בודקים האם דורות באים שנולדו לאחר שראו הצגות של התאטרון נולדו יותר מוסריים.

מה לא עושים למען הדורות הבאים?
מה פתאום. 264268
אוף, היית יכול להיות חילוני מוצלח במיוחד.
למה? 264269
למה? 264272
פרודיה נהדרת על רעיונות כמו ''נשמה'', שרשרת הדורות או מחוייבות להמשכיות היסטורית, דרקונים במרתף ועוד כל מיני רעיונות דתיים או לאומיים.
מה פתאום. 264288
אני ‏1 מאוד רוצה שילדי, נכדי, וניני ניני יתנהגו בדרך מסויימת ‏2. לכן אני עוסק בחינוך והעברת המורשת מדור לדור. בכך אני משרת את הדורות הבאים.
לקחת כסף ממישהו אחר למען הדורות הבאים זה לנצל את הדורות הבאים.

1 ואני מניח שגם אתה
2 למשל שלא ישדדו את כספם של אחרים כדי לממן תאטראות
מה פתאום. 264296
כיצד "לקחת כסף ממישהו אחר למען הדורות הבאים זה לנצל את הדורות הבאים"?
מה פתאום. 264325
רק בלשון.
שוב פעם נו באמת :) 264279
הרי לאחר תאור "טיעון הדורות הבאים" ציינתי במפורש ש"נכונותו חלקית". בכך התכוונתי לומר שהוא טיפה דמגוגי, אבל בכל זאת בחרתי לפתוח בו לצורך פתיחת ראש והעמקת הדיון.

לגבי הטיעון השני שהזכרתי, עליו לא ציינתי שנכונותו חלקית אלא הוא "אמת 100%" לדעתי.

אבל עליי לשבח אותך על הכתיבה הסאטירית המוצלחת (על אף היותה דמגוגית).
שוב פעם נו באמת :) 264285
ראשית, עלי לברך אותך על כך שאתה שולל סבסוד תרבות על חשבון משלם המיסים. התחלה טובה.

שנית, אני מודה שדברי היו דמגוגיים. אחרי שכתבתים היה לי חבל למחוק.

שלישית, לגבי מחקר הבה נקח את המקרה הבא:
יש מחקר על אלצהיימר שב 7% סיכוי יביא לתרופה למחלה בעוד 17 שנים. מנגד יש לי קרוב זקן שחולה במחלה וזקוק להשגחה. כמה כסף עלי להשקיע במחקר וכמה בטיפול? האם המומחים יקבעו? לדעתי, למומחים אין יותר ידע ממני בעניין זה.
עכשיו יש 17 חוקרים שונים המעוניינים בכסף שהחלטתי לתת. המומחים ודאי יודעים יותר טוב ממני למי כדאי לתת את הכסף. אבל:
א) אני יכול לשאול את המומחים. ואם מדובר בכסף שלי שהחלטתי לתת למחקר אני אעשה את זה בדיוק.
ב) המומחים עלולים להיות מושפעים משיקולים לא ענייניים כשמדובר על כסף שאינו שלהם ‏1.

1 בהלכה קוראים לזה שוחד. במדינה קוראים לזה שוחד / הפרת אמונים / העדפת אנשי שלומינו.
נו באמת! 263818
באמת לא ברור לי מדוע אתה סבור שהפילהרמונית והמוזיאונים ייעלמו. זו אמירה סתמית שלא מבוססת על הגיון כלכלי או אחר. כמעט כל מוצר תרבות נצרך על ידי מיעוט ואותו מיעוט הוא המממן אותו.

הטענה שלך ש"למיעוט צורך תרבות יש זכויות" צורמת משום שהשמטת ממנה מילה אחת: "למיעוט צורך תרבות יש זכויות יתר." הרי, כזכור, אינך מבקש היתר לממן את כלל צורכי התרבות של כל האוכלוסיה אלא רק של המיעוט שאתה שייך אליו. מדוע? האם צורכי התרבות שלך חשובים יותר? מה הבסיס לזכות היתר הזו שאתה מבקש לעצמך?
נו באמת! 263894
א. אנחנו חוזרים על עצמינו. רוב התזמורות, תיאטראות ומוזיאונים בארץ אינם מסוגלים להחזיק את עצמם. עובדה. אם תעלה את מחיר הכרטיסים יבוא עוד פחות קהל וזה לא יעבוד.
ב. לא הצעתי לתמוך רק בתרבות שאני צורך. יש מיעוטים רבים עם תרבויות שונות וצריך למצוא את הדרך לתמוך בכולם, כך שישמר פלורליזם ועושר תרבותי ולא רק תרבות פופולרית.
נו באמת! 263914
"רוב התזמורות, תיאטראות ומוזיאונים בארץ אינם מסוגלים להחזיק את עצמם. עובדה."

לא, זו לא עובדה – זו הנחת עבודה שגויה. אתה מניח שהתזמורות, התיאטראות והמוזיאונים ימשיכו להתנהג באופן בו הם מתנהגים היום לו תוסר התמיכה ולכל היותר יעלו את מחיר הכרטיסים.
זו חשיבה שרוולית, שמניחה כי בהשתנה משתנה מסויים, שאר המשתנים יישארו בעינם. בחיים, דברים מתנהלים מעט אחרת, לדעתי. אם ייעלם המימון הציבורי לתיאטרון, לדוגמה, הבימה, הקאמרי, וכו' יגמישו את שרירי החשיבה שלהם כדי למצוא דרכים להתפרנס על חשבונם. מפת התיאטראות תשתנה, כשחלק מהמתים-החיים של התיאטרון ייעלמו (ויפה שכך!), הפקות ומפיקים פרטיים יוכלו שוב להתחרות על הקהל מול התיאטרונים (האם שמת לב לכך שהתיאטרון המסחרי כמעט נמחה מעל פני האדמה? התיאטרון במימון ציבורי הרג אותם. איזה גיורא גודיק יכול להתחרות בהבימה, מפומפמת בכספי ציבור, המפיקה הפקות מסחריות טהורות כמו סלאח שבתי או מרי-לו?).

"לא הצעתי לתמוך רק בתרבות שאני צורך. יש מיעוטים רבים עם תרבויות שונות וצריך למצוא את הדרך לתמוך בכולם, כך שישמר פלורליזם ועושר תרבותי ולא רק תרבות פופולרית."

אוקי. ברגע שיגלו בנגב מאה מיליארד חביות נפט וביל גייטס יעביר את מטה מיקרוסופט לבאר-שבע תרים צלצול ונסדר את זה.
עד שזה יקרה, הרשה לי לערער על זכותך לכנות את עצמך "מיעוט" – אם התרשמותי נכונה, אתה שייך למאיון העליון בישראל מבחינת השכלתך ואני מנחש שגם לאחד משלושת העשירונים העליונים מבחינת הכנסתך. כלומר, אתה שייך למיעוט המשכילים והעשירים בישראל.*1* ככזה, אין שום סיבה הגיונית שבעולם שנחמן מקרית ענבים ומתילדה משכונת הארגזים, המשתכרים אל צרור נקוב ומשלמים 30 אחוז מס (שיעור ממוצע של המיסוי העקיף בישראל) יממנו את תענוגותיך.
ההצטעצעות בשימור "פלורליזם ועושר תרבותי" היא לא יותר מהצטעצעות. התקציב לענייני תרבות הולך כמעט כולו למימון התרבות שלך ושלך בלבד.

=========
*1*אינני מתכוון לך באופן אישי וספציפי, אלא לך כנציג מיעוט העשירים והמשכילים בישראל.
נו באמת! 263920
בוא נניח שאתה צודק, אורי וישארו רק המפיקים הפרטיים. השאלה היא האם אתה רוצה לראות רק הפקות כמו מרי-לו. הצגות רציניות אינן מסחריות. מה בקשר למוזיאונים ותזמורות? לא משנה מה יציגו, הקהל אינו מספיק כדי להחזיק אותם.

לא צריך מליארדים בכדי לתמוך גם בתזמורת האנדלוסית ועוד כמה גופים. צריך להגדיל קצת את תקציב התרבות שקוצץ בשנים האחרונות לחלק בצורה יותר שוויונית.

השכלתי ממש לא רלוונטית. נכון, אני בעשירון העליון מבחינת הכנסתי ואני מוכן לשלם בעד התרבות שאני צורך, אבל ציבור הצרכנים הקיים לא יצליח להחזיק את המוסדות האלה. המצב הקיים נראה לי סביר.

בשלב הזה, אני פורש מהדיון. נוסע לטיול, אבל יותר מכך מרגיש שמיצינו את עצמנו כאן. כנראה שלא נסכים בעניין הזה.
נו באמת! 263940
"הצגות רציניות אינן מסחריות. מה בקשר למוזיאונים ותזמורות? לא משנה מה יציגו, הקהל אינו מספיק כדי להחזיק אותם."

הנקודה בינינו אינה של אי-הסכמה – בעניין זה או בעניין אחר – אלא של זה שאינך מביא שום תמיכה ממשית, עובדתית, לטיעון שלך. מדוע תשעת אלפים מנויים למשחקי מכבי תל אביב מספיקים ועשרים וחמישה אלף מנויי הפילהרמונית אינם מספיקים? (התקציב של מכבי תל אביב כדורסל והפילהרמונית די דומה בהיקפו).
נו באמת! 263942
התקציב של מכבי תל אביב מבוסס רק על המנויים? סברתי שגם על תמיכה נדיבה של נותני חסות (אולי גם זכויות שידור למשחקי בית?)
נו באמת! 264049
ברור שהשניים אינם מקבילים. מכבי תל אביב נהנית גם מהכנסות נכבדות מזכויות שידור וחסות. אני מניח שזה מאוזן, פחות או יותר, עם הפילהרמונית שגם היא נהנית מתרומות, תמיכות פרסומיות ואחרות, וכדומה.
נו באמת! 264071
דווקא נשמע טוב. שיחליפו את החליפות שלהם בחולצות עם הכתובת "הפילהרמונית-אוסם-הישראלית".

שאלה אחרת- מה בעצם מונע ממנגנוני שוק חופשי להקים "פילהרמונית למטרות רווח" כבר היום? אין חוק מדינה שמונע מתזמורות כאלה להתקיים, ובזכות הניהול היעיל, אין ספק שהיא תוכל להתחרות בהצלחה עם הסיאוב שמתקיים בפילהרמונית נתמכת המדינה.
עקוב אחרי הכסף 264131
"דווקא נשמע טוב. שיחליפו את החליפות שלהם בחולצות עם הכתובת "הפילהרמונית-אוסם-הישראלית"."

זה כבר נעשה. תרומה צנועה לתזמורת תזכה אותך באיזכור בתוכניה ויחס מועדף, תרומה גדולה יותר תזכה אותך ב"כסא לתמיד," תרומה עוד יותר גדולה תאפשר לך להזכר כנדבן או לקבוע שהקונצרט יערך לזכר משהו או מישהו, ערב הגאלה נערך ב"חסות," ישנם שיתופי פעולה עם גורמים כלכליים, וכדומה.

"שאלה אחרת- מה בעצם מונע ממנגנוני שוק חופשי להקים "פילהרמונית למטרות רווח" כבר היום?"

נורא פשוט: כסף. הפילהרמונית היא דוגמה טובה פחות, כיוון שהיא ממומנת במידה רבה מאמצעיה היא, אבל אם תיקח את דוגמת התיאטרונים: קשה מאוד להתחרות בשוק שבו הרווח לפני מס הוא, נאמר 10 אחוז, כשהתיאטרון שאיתו אתה מתחרה מקבל בוסט של 30 או 40 אחוז להכנסתו מראש וישנה הבטחה סמויה שגם אם ייקלע לקשיים גרעונו ימומן.

לדוגמא, בוא נניח מצב פשטני שבו תיאטרון "הבימה" מתחרה בתיאטרון הפרטי "ההצגה." לצורך פישוט הדברים, נאמר ששני התיאטרונים נהנים מהכנסות רק ממכירת כרטיסים והיקף ואיכות ההצגות דומה. שני התיאטרונים נהנים מרבע מליון קוני כרטיסים בשנה. "ההצגה" יודע שהוצאותיו יהיו 36 מליון שקל ולכן מתכנן להגיע להכנסה של 40 מליון שקל. לכן, הוא נדרש לקבוע את מחיר הכרטיס ל-‏160 שקל.
"הבימה" לעומתו, יודעת מראש שהוצאותיה, בגלל אי-יעילות בהיקף של 20 אחוז, תגענה ל-‏43 מליון שקל. היא יודעת גם שתזכה ל-‏15 מליון שקל תמיכה ממשלתית ואם תכנס לגרעון של 3 מליון שקל הממשלה תכסה אותו בסוף. לכן, מבחינתה ההוצאה הדורשת כיסוי מבחינתה היא של 25 מליון שקל. כדי לכסותו, היא קובעת את גובה הכרטיס ל-‏100 שקל בלבד.

כלומר, למרות ש"הבימה" יעילה הרבה פחות, "ההצגה" לא תוכל להתחרות איתה בשום אופן בגלל המימון הממשלתי.
עקוב אחרי הכסף 265201
לא בהכרח נכון, וגם אם כן - לא מחזק את טיעונייך.
1. "הבימה" נדרש גם לעשות הפקות "איכותיות" ופחות "פופוליסטיות" כדי למצוא חן בעיני "תומכיו" ולכן מפסיד עליהן כסף שתיאטרון "ההצגה" לא צריך להפסיד.
2. חשוב יותר: ממסקנותייך נובע שאם לא הייתה תמיכה בתיאטרון, גובה הכרטיס היה 160 ש"ח. חוץ מהעובדה שמחיר כזה מאפשר כניסה רק לבעלי האמצעים, האם לא ייתכן שמחיר כזה יהיה לא כלכלי לקיום תיאטרון כלל?
עקוב אחרי הכסף 265324
1. אני לא בטוח אם הדרישה לבצע הפקות שימצאו חן בעיני "תומכיו" צריכה לעמוד לזכותו של "הבימה." האם אתה רואה דבר חיובי בתיאטרון שמעלה הצגות בהתאם למה שיימצא חן בעיני שר החינוך והתרבות? אתה מניח ששר החינוך והתרבות יעמוד תמיד מאחרי גישה מסוימת, אבל איך תגיב לדרישה של שר חינוך מטעם ש"ס, לדוגמה, להעלות יותר הצגות שמדברות על השואה שבוצעה בעולי המזרח? או שר מטעם האיחוד הלאומי שיבקש להעלות מחזה, במקרה פרי עטו של שכנו בישוב הר דובבים, המציג דיוקן סטירי של תושבי תל אביב הצולים בערב פסח מתנחלים אומללים? או מחזמר עתיר משתתפים, תחת שלטון העבודה במקרה, שסצינת השיא שלו מציגה את בנימין נתניהו צולה בערב פסח מובטלים אומללים?

2. ממסקנותי לא נובע שאם לא תהיה תמיכה בתיאטרון מחיר הכרטיס יהיה 160 שקל, אלא רק שזה המצב בשוק המעוות הקיים היום.
כל עסק שצרכניו אמורים להיות ההמונים, בנוי על הצעת מוצריו במחיר שאותם המונים יוכלו להרשות לעצמם. המחיר שמוכן לשלם הציבור הרחב הוא הקבוע, וכל שאר הגורמים משתנים בהתאם לו. כלומר, במצב של שוק חופשי בתחום האמנות יופעל לחץ להורדת המחירים על גורמים כמו בעלי אולמות, ספקי שירותים וצוות מסייע, יצומצם הצוות האדמיניסטרטיבי, תהיה דיפרנציאציה גדולה יותר בשכר השחקנים והבמאים, יועלו דמי הזכיון למפעילי שירותים כמו מזנונים ובתי-קפה, וכן הלאה. כיום, המחיר של רוב הגורמים מותמר באחוז דומה לאחוז התמיכה הממשלתית והגירעון "המותר" המייצגים בקווים כלליים את אחוז אי-היעילות ה"מותר" לתיאטרונים החצי-ממשלתיים ובמצב של שוק פרטי הוא יקוצץ. היום, למפעיל תיאטרון פרטי אין אפשרות לגעת בחלק גדול מהמשתנים ולכן מחירי הכרטיסים שלו יהיו גבוהים ככל הנראה ממחירי הכרטיסים במצב של שוק חופשי.
אשר לקיומו של תיאטרון באופן כללי: לדעתי, קיומו מובטח כל עוד לבני אדם יש צורך לצאת ולהתכנס ביחד כדי לצפות בסיפורים. אם הצורך הזה ייעלם באורח פלא, הרי שממילא לא יתקיים תיאטרון, ממש כמו שהיעלמות דוברי הלדינו איינה את הצורך בספרים, סרטים ותיאטרון דובר לדינו.
אתה מסיט את הנושא. 265426
הערה מס' 1 הייתה בסה"כ הערה לתחשיב הכלכלי שלך, שהראתה שעל "הבימה" יש חושבה להתחשב לא רק במכירות בבחירת הרפטואר, ולכן רווחיו קטנים יחסית לתיאטרון מסחרי. לגבי המשך תגובתך, גרמת לי לחייך, שכן אתה יורה לעצמך ברגל: המצב שתיארתי, שבו "הבימה" יוצרת הצגות המיועדות לזכות בתמיכה ממשלתית, הוא המצב הקיים היום - ולהפתעתנו, למרות קיומם של כל מיני גורמים פוליטיים במשרד החינוך, לא מוצגת ב"הבימה" כיום שום הצגה שתקרבת למחזות האימים שתיארת.
2.על זה אגיב ברשותך בתגובה הבאה.
אתה מסיט את הנושא. 265438
לגבי הערה מספר 1: בסך הכל הלכתי עם מה שכתבת. בפועל, כמובן, הדברים פועלים באופן קצת פחות בוטה וקצת יותר עקיף. חנוך לוין הפסיק לעשות סאטירה פוליטית אחרי "מלכת האמבטיה" ושערוריות נוסח "הזונה הגדולה מבבל" או "היהודי האחרון" או "סינדרום ירושלים" נעלמו מהבמות – אבל מן הסתם מדובר בצירוף מקרים ולא במשהו מכוון. זה כמו שהיום בערוץ 2 הולכים על טלוויזיה יותר "ערכית" בגלל הרייטינג ולא בגלל מנשה סמירה.

זה בצד, אני חושב שאתה נוטה להעריך הערכת יתר את מידת "האיכותיות" של המחזות שעולים בהבימה היום, במצבה הנתמך. מתוך 23 הפקות כעת, 16 הן העלאה חוזרת של להיטים ותיקים, מחזות זמר וקומדיות קלות מהסוג שהיה פעם הלחם והחמאה של תיאטרונים פרטיים, כאשר אלו עדיין היו קיימים (לדוגמה, פרפרים הם חופשיים שעלה אצל גודיק, מחזה בעקבות נעמי רגן, בוסתן ספרדי, מרי לו או בעקבות שייקה אופיר), עוד 3 הן הפקות סנסציוניות על גילוי עריות ורצח ועוד 2 הן "דרמות זוגיות" שגרתיות למדי. נכון, ישנן שתי מונודרמות שאולי לא היו עולות אצל גיורא גודיק אבל, מצד שני, הן גם עולות 2 שקל להפיק. כמו שכתב פעם קישון – בשביל זה לשלם כל השנה?
נדמה לי שעיקר בעיותיה של הבימה נובעות לא מאיכותיות ההפקות אלא מסתם אי יעילות ישנה ומוכרת.
סליחה שאני מתערב 265449
אני לא ממש עוקב אחר הדיון, אבל רק תיקון עובדתי קל: חנוך לוין דווקא כן יצר סאטירה פוליטית לאחר "מלכת אמבטיה" (ולא "מלכת *ה*אמבטיה", אם כבר בתיקונים עסקינן) - ב- 1982 הועלה מחזהו "הפטריוט", שחולל סערה ציבורית ומשפטית עזה.

עוד פרטים ב- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9...
סליחה שאני מתערב 265491
אתה צודק. הועלה גם הועלה... אבל בתיאטרון נוה צדק ולא בתיאטרון ''הממסדי''.
נו באמת! 265199
1. גופים רבים מאוד בתחום התרבות מתנהלים גם עכשיו, עם התמיכה הציבורית, באופן התנדבותי או חצי-התנדבותי. ביטול התמיכה הזו יחסל אותם לחלוטין.
2. גם כיום, עם התמיכה הציבורית, "הבימה" נאלצת להציג הצגות פופוליסטיות כמו "מרי לו". זאת מכיוון שהתמיכה אינה מספקת, והבימה נאלצת לעשות מחזות "מושכי קהל" כדי להרוויח. מדוע עושים ב"הבימה" גם מחזות אחרים? כי כיום התמיכה הציבורית תלויה באותם "מחזות אחרים", ולכן יש ל"הבימה" אינטרס כלכלי לעשות מחזות לא-פופוליסטיים. אם לא תהיה תמיכה ציבורית, "הבימה" תעשה רק "מרי לו".
נו באמת! 265326
1. הגופים המתנהלים באופן חצי התנדבותי או התנדבותי: אם יש להם קהל, הוא יהיה מוכן לשלם כסף עבור הצפיה בהם. אם אין להם קהל, מה הצורך בהם?

2. הצורך של הבימה להציג הצגות פופוליסטיות נובע מכך שיש לה גרעון היסטרי של עשרות מליוני שקלים ולולא הציגה אותן הייתה מתמוטטת מכבר. למעשה, אם אינני טועה, היא כבר הופעלה על ידי מפרק והפקות רווחיות (בלשונך, פופוליסטיות) הייתה הדרך היחידה שלה לשרוד.

ההנחה שלך שלולא התמיכה הציבורית היו רק "מרי לו" לא מבוססת על עובדות. המאפיין הבולט ביותר של שוק חופשי הוא גיוון ונסיון לענות על צרכים שונים של קהלים שונים. נכון, יהיו שפע הצגות באיכות ירודה, שיקסמו לאותו קהל שהולך ל"מרי לו" או "ערב בלי אשתי" ושאר ירקות מסוגם. ויהיה גם תיאטרון אחר, ממש כמו שישנה הוצאת "רסלינג" או הוצאת "בבל" ודומותיהן בשוק הספרים.
נו באמת! 265427
1. ומה אם יש להם קהל, אך לא מספיק קהל, או לא קהל המוכן לשלם מספיק כסף בכדי שישרדו?
אני לא מדבר באוויר. קח לדוגמא את קהל חובבי השירה (poetry) בארץ. הקהל הזה קיים, אבל הוא כל-כך קטן שכמעט אין ספר שירה שמכסה את ההוצאות. ודאי שאין ערב קריאת שירה המכסה את ההוצאות, וזאת למרות שגם המשוררים וגם המארגנים עובדים בהתנדבות או בחצי-התנדבות. וזה במצב שבו יש תמיכה ממשלתית מסוימת. האם היעלמות השירה העברית, בהתחשב במצב עניינים זה, היא בעינייך דבר טבעי?
2.האם אתה טוען שללא התמיכה הממשלתית, ל"הבימה" היה גרעון קטן יותר?
3. לא ברור לי על מה מתבססת ההנחה שלך (בתגובה הקודמת) שביטול התמיכה הממשלתית יוזיל את מחירי האולמות ושירותי הבמה. ולבטח לא ברור לי למה הכוונה ב"דיפרנציאציה של שכר השחקנים", אלא אם כן מדובר על מצב שבו שחקנים מתחילים יקבלו פחות משכר הרעב (ומטה) שהם מקבלים היום.
נו באמת! 265441
1. גם אני מוטרד מאוד מעניין הפגיעה בערבי השירה כאשר יפסק המימון המסיבי שמשקיעה המדינה בנושא היום! יש כאן סוגיה פילוסופית מרתקת: איך מקיימים -1 ערבי שירה לעומת 0 היום!
2. לטענתי: במצב של אי-תמיכה ממשלתית הבימה או שלא הייתה קיימת (ובמקומה היה משהו טוב יותר) או שהיא הייתה מתייעלת ולא סובלת מגרעון.
3. קרא את הודעתי פעם נוספת. ההגיון הכלכלי ברור לחלוטין. דיפרנציאציה של שכר שחקנים משמעה שמשלמים (הרבה) יותר לכוכבים שמביאים קהל לקופות.
נו באמת! 265448
יש מישהו שמונע מתיאטרון פרטי לשלם לשחקנים כרצונו?
נו באמת! 265498
התשובה שלי לסעיף 3 הייתה קצת קצרה וקצרת רוח ולכן אנסה לפרט מעט יותר באמצעות פישוט:
דמה ש"שוק התיאטרון" הוא מקבילה לשוק שבו מוכרים עגבניות. הגורמים הפעילים בשוק הם הקונים, המוכרים, מגדלי העגבניות וכמובן, הממשלה.
אם נדמה את המצב למצב שוק התיאטרון היום, הרי שכל מוכרי העגבניות שווים, אך ישנם 2 מוכרי עגבניות ממשלתיים ששווים יותר ומקבלים מן הממשלה סיוע בגובה 50 אחוז ובתמורה, נדרשים למכור לקהל הקונים רק עגבניות מאיכות טובה ולהמנע באופן מוחלט ממכירת עגבניות סוג ב' המתאימות רק לרסק עגבניות. את דוכני העגבניות הממשלתיים מפעילים פקידים ששכרם קבוע. כלומר, הוא לא יעלה או ירד בהתאם לרווחי הדוכנים.
לכל הגורמים הפעילים בשוק ידוע כי עגבניות איכות אפשר למכור במחיר של עד 10 שקלים, משום שמנקודה זו ואילך משתלם לקונים להפחית את קניות העגבניות שלהם, לנסוע לעיר אחרת לקנות עגבניות יקרות פחות, או לקנות מלפפונים. ידוע גם כי לא משתלם למכור עגבניות איכות בפחות מ-‏5 שקל, משום שזה גובה העלויות הבסיסי של מגדלי העגבניות (כלומר, זו נקודת אין-רווח-כלל שלהם).
מוכרי העגבניות הממשלתיים עושים חישוב פשוט: אם המחיר לעגבניית איכות הוא בין 7 ל-‏10 שקל, בוא ונמכור את העגבניות שלנו במחיר של 8.5 שקל – לא גבוה ולא נמוך. מאחר ואיננו צריכים להרוויח כלל, אנחנו יכולים להציע למגדלים 13 שקל על כל קילו עגבניות איכות.
ההתרחשות בשוק צפויה מראש: מאחר ואין לחץ להורדת מחיר מצד המוכרים ומצד הקונים (שהרי לקונים עדיין משתלם לקנות עגבניות איכות מהמוכרים הממשלתיים ולמוכרים הממשלתיים כלל לא אכפת שאין להם רווחים) מחיר גידול קילו עגבניות איכות עולה ל-‏13 שקל.
במצב הזה, ברור כי כל מוכרי העגבניות האחרים בשוק אינם יכולים להציע מרכולתם במחיר של 15 שקל לקילו עגבניות איכות, הם מתרכזים בשוק הרסק בלבד, שמוכרי העגבניות הממשלתיים אסורים בהשתתפות במכירתן. עגבניות אלו נמכרות להם על ידי המגדלים ב-‏5.5 שקל לקילו והם מוכרים אותן בשוק במחיר של 7 שקל, שכן אם המחיר יהיה קרוב מדי למחיר עגבניות איכות יעדיפו הקונים עגבניות איכות ומצד שני אין להם יכולת להוריד את המחיר כלל (אחרת הם לא ירוויחו ויאבדו את דוכנם).

במלים אחרות, התמיכה הממשלתית גורמת לכך שכל גורם מלבד המוכרים הממשלתיים שירצה לפעול בשוק עגבניות האיכות יסולק מהשוק ודוחקת את כל שאר המוכרים למגזר הרסק.

עתה, דמיין שהתמיכה הממשלתית מוסרת לחלוטין ומוכרי העגבניות הממשלתיים צריכים להיאבק בשוק עם המוכרים האחרים. ברור לכל כי מעתה ואילך לא יוכלו לשלם 13 שקל למגדלים, משום שהקהל לא ישלם 15 שקל עבור קילו עגבניות, והם תובעים מהם להוריד את מחיר עגבניות האיכות ל-‏7 שקל ולמכור להם עגבניות רסק במחיר של 5.5 שקל (שכן עתה הם מעוניינים לפעול גם בשוק זה). שאר המוכרים בשוק מזדרזים ומיישרים קו: גם הם רוצים עגבניות איכות ב-‏7 שקל ואפילו מוכנים לשלם 7.1 שקל תמורת עדיפות קלה.

התוצאה: בבת אחת יורד מחיר העגבניות למוכר בחדות.
נו באמת! 265519
לא הבנתי כיצד מחיר הגידול מושפע מהמחיר המוצע למגדלים. אם היה אפשר לגדל עגבניות תמורת 5 שקלים לפני שנה, אפשר לעשות זאת גם השנה. אם כבר, מה שיקרה הוא שאיכות העגבניות תעלה משום שהמגדלים יכולים למכור אותן ב 13 ש"ח ותצנח עם הסרת הסיוע.
נו באמת! 265646
"לא הבנתי כיצד מחיר הגידול מושפע מהמחיר המוצע למגדלים"

ובצדק לא הבנת, שכן לא הועלתה טענה כזו. נטען רק ש*תמחור* גידול על העגבניות יושפע מהמחיר המוצע האפשרי.

הטיעון הנוסף שאיכות העגבניות תעלה או תרד עם בהתאם למחיר המכירה האפשרי אינו נכון בהכרח ובפועל, כמעט תמיד אינו נכון. לדוגמה, אם מוכרים לפנטגון מברג במחיר של 4 דולר או 400 דולר, איכות המברג תהיה זהה או כמעט זהה ובלי שום יחס להפרשי המחיר.
נו באמת! 265648
אני מניחה שאתה לא מכיר חוואי עגבניות או ייננים או חקלאים אחרים. אין דבר כזה "תמחור גידול העגבניות" - המגדל ימכור חלק מהתוצרת (האיכותית יותר) בשיווק ישיר במחיר מלא, חלק בהפצה סיטונאית במחיר נמוך יותר (בערך 30 אחוז) וחלק בהפצה לרסק. גם אם הממשלה רוכשת ממנו את התוצרת הסיטונאית במחיר קבוע, עדיין יכולת היצור שלו היא כזו שהוא מסוגל לשווק עגבניות יקרות מאד למסעדות יוקרה ופיינשמעקרים לסוגיהם. כדי שהמצב אותו אתה מתאר יהיה מציאותי, הסיוע הממשלתי צריך להיות כל כך עמוק עד שמחירי העגבניות העל-תקניות יהיו פי 10 או 20 ממחירי התקניות וגם אז לא ברור שלא ישווקו אותן. בקיצור, אפילו עגבניה היא לא Commodity, בוודאי שלא תיאטרון.

לגבי הקשר בין המחיר והאיכות בהקשר של עגבניות, אשמח להציע לך מסלול טיול שיעבור בין שדות הגידול במקסיקו ובפלורידה, החוות האורגניות במרכז קליפורניה המתמחות ב Heirloom Tomatoes והחממות במקומות השונים כדי לראות עד כמה הקשר בין איכות העגבניה ועלות הגידול הוא חזק (כמובן שגם יותר יקר לגדל עגבניות חממה גרועות מחוץ לעונה, אבל אז הפער הוא בין עגבניה גרועה לאין עגבניה בכלל). חומרי הדשן וההדברה, כמות המים, זני העגבניות ותשומת הלב באריזה ובהפצה - כולם גורמים לפערי מחיר עצומים.

לגבי המברג, גם אם אין הבדל בתהליכי היצור, העלות של תהליכי בקרת האיכות והעלות של ההוכחה שהמפעל עומד בתקן הנדרש היא גבוהה מאד והפנטגון הוא במקרים מסויימים לקוח קטן מאד. לכן גם אם מדובר על אותו מברג בדיוק, המחיר יהיה גבוה בהרבה. (כמובן שיש גם מכרזים תפורים, אבל רובם הגדול לא)
באמת נו באמת! 265665
אני חושב שהערה שלך על הפנטגון אומרת הכל. המברגים ב400 דולר הם ביטוי קיצוני של תופעה ידועה ומוכרת היטב: אנשים שמוציאים את כספם של אחרים, על אנשים אחרים לא בדיוק שמים את החסכון בראש מעייניהם.
באמת נו באמת! 265666
נדמה לי שהעניין עם המברגים בבי52 התבררו כאגדה אורבנית.
באמת נו באמת! 265690
לא יודע לגבי המברגים בבי-‏52, אבל פטישים ב-‏435 דולר, מכונות קפה ב-‏5600 דולר, מושבי אסלה ב-‏640 דולר, ברגים ב-‏76 דולר או פעמון במחיר 714 דולר היו ועודם.

ר' http://www.clw.org/control/acbb99/waste.html
באמת נו באמת! 265703
חן חן. אין ספק שגיל לדרמן צדק, אורי יודע להביא אותה בגוגל. אני מסיר את הכובע ושואל, איך?
באמת נו באמת! 265741
"חן חן. אין ספק שגיל לדרמן צדק, אורי יודע להביא אותה בגוגל. אני מסיר את הכובע ושואל, איך?"

אני הולך לאתר של גוגל ורושם מונח לחיפוש.

מקווה שעזרתי.
באמת נו באמת! 265745
לא.

מה רשמת שם? "מברג"? $400? "ביכלר ניצן"?
באמת נו באמת! 265841
מסבירים פה שמה שבעצם קרה הוא שמדובר באי הבנה חשבונאית:
היו קונים ערב רב של מוצרים מספק בודד, והוא נתן להם מחיר על סך כל המוצרים, אבל לצרכי הנפקת קבלות התקשו לחשב את המחיר של כל פריט בנפרד.

נניח אתה קונה מספק 2 טנקים, מטוס קרב ו4000 מברגים בסכום כולל של כ 40 מיליון דולר ( כל הנתונים מומצאים כמובן), בחשבונית כתוב:

מברגים: 4000X10,000$
טנקים: 2X10,000$
מפציצים איסטרטגיים: 1X10,000$

ואז, כאשר מישהו שלא ממש מבין, קורא את הפירוט, הפיוזים שלו נשרפים.
באמת נו באמת! 266066
למען האמת, הקישור שנתת מדבר על כך שהיו כאלו שניצלו את הססגוניות של הפטיש ב-‏435 דולר כדי לאייר בצורה נאה "סתם" הפרזות בגובה של 400 אחוז בחוזים.
435$ 266076
אולי, אבל בפועל הסיפור עם הפטיש הוא פשוט אי הבנה. גיליתי גם שאל גור ייסד משהו בשם "פרס הפטיש" שניתן לצוותים שהצליחו להוריד עלויות מופרזות. מה שמראה איך אגדות יכולות לחלחל.

אגב, ד"ר בר ביצוע- אם אתה קורא את זה, אולי תחמיא גם לי על השליטה המופלאה שלי במנועי חיפוש?
435$ 266115
אני מלקק רק לקפיטליסטים. עמך הסליחה...
435$ 266837
רק רציתי לוודא :)
באמת נו באמת! 265679
יש בזה משהו. אבל זה נכון גם לגבי עסקים בבעלות פרטית.
באמת נו באמת! 265705
יש בזה משהו. משהו לא נכון.
אני לא יודע איך זה אצלך בעסק אבל אצלי קונים די בזהירות, ממש כאילו זה הכסף שלי. אולי זה בגלל שזה באמת הכסף שלי...
באמת נו באמת! 265713
אולי אתה חושב כך בגלל שעיקר המגע שלך היה עם עסקים קטנים (זה רק ניחוש). מניסיון בעבודה עם ארגונים גדולים יותר שבבעלות פרטית, לא חסר בהם בזבוז, חוסר אכפתיות ואדישות מצד העובדים, התנהלות לצורך כיסוי-תחת או עודף כוח אדם.
אדם סמית אולי לא הכיר ארגונים גדולים, אבל עד כמה שאני מבין, גם לשיטתך זה אמור להיות כך. הרי אם זה לא הכסף "שלי" (אם אני לא בעל-החברה) התופעות השליליות הללו מחויבות המציאות: מאחר שככל שארגונים הם גדולים יותר יש יותר מרחק בין הבעלים לעובדים, ויותר פונקציות שהבעלים לא שולט עליהם ישירות, הבזבוז, האדישות וחוסר-היעילות הם הכרחיים.
באמת נו באמת! 265724
לא רק בזבוז. בארגונים גדולים, דרישות לקיצוץ בתקציב מתורגמות לעתים לשורת צעדים מגוחכים כשהן מחלחלות כלפי מטה.
באמת נו באמת! 265729
ולכן בארגונים הגדולים באמת הבזבוז גדול באמת. הבעיה מחמירה עוד כשבעלי המניות רבים כך שאין גרעין שליטה מוגדר, ועוד יותר במלכ''רים כי אין אפילו אפשרות לבדוק את היעילות במונחי רווח.

נשמע תאור לא רע של ארגונים ציבוריים.
באמת נו באמת! 265732
נשמע תאור מצויין של IBM.
באמת נו באמת! 265824
IBM נמדדת במונחי רווח והפסד. כבר המון זמן שהיא נמדדת.
באמת נו באמת! 265734
(רק אם אתה מקבל את הנחות היסוד של הד"ר, ואני לא).

שוב, אני יכול להעיד רק מתוך הניסיון שלי. באתי במגע עם לא מעט חלקים ‏1 בארגונים ציבוריים שעבדו למופת ולטובת האזרחים ‏2, וההיפך. כנ"ל לגבי ארגונים פרטיים.

1 אני לא מקבל את הרעיון שאפשר להתייחס לארגון כמכלול. למשל, מנהל טוב של מחלקה יכול לחולל נפלאות. בכל מקרה, אני לא יודע להעיד על ארגונים שלמים.
2 ובזה נדמה לי שאני שונה מרוב המתדיינים כאן. ניסיתם פעם חיוך?
"ניסיתם פעם חיוך?" 265825
ניסיתי. לא משהו.
באמת נו באמת! 265744
לעסקים פרטיים יש שורה תחתונה. זה לא אומר שהם מושלמים אבל זה בהחלט מונע קניית מברגים בארבע מאות דולר ומה שבטוח, והיה וקנו מברגים במחירים כאלו, אני לא משלם את החשבון. בהנחה שהתנהגות מעין זאת גורמת להפסדים סופה יהיה פשיטת רגל או מהלכי יעול נמרצים, אין דרך שלישית.
באמת נו באמת! 265802
אני חושב שיש מחזוריות מסוימת של ניפוח המערכת ואז ייעולה. המחזוריות הזאת מתקיימת גם בעסקים פרטיים וגם בארגונים ציבוריים. נכון הוא שבעסקים פרטיים המחזוריות הזאת עובדת טוב יותר (כי אפשר לבחון ביצועים מול שורה תחתונה). מצד שני, אופי המשימות שארגונים ציבוריים מתמודדים איתם הוא שונה (ולכן אי אפשר לבחון ביצועים מול שורה תחתונה).
באמת נו באמת! 265822
אני לא סבור כך. אני חושב שאתה צודק בכך שיעילות הארגון תלויה בניהול אבל אני לא בטוח שאתה מכיר בגורמים לטיב הניהול. בהחלט יתכן שארגון ממשלתי יהיה מנוהל טוב, האנשים יעבדו קשה וביעילות וכו. וכל זה "בזכות" ניהול מוצלח של אדמיניסטרטור טוב ובהחלט תתכן חברה פרטית שמנוהלת גרוע, מבזבזת כסף על אבטלה סמויה או רכישות מיותרות "בזכות" אדמיניסטרטור גרוע אבל זאת הסתכלות צרה משום שהיא מתעלמת מהטווח הארוך, טיב הבעלות ו"זכות הקיום".

בטווח הארוך זה די ברור שאין לארגון פרטי שום דרך אלא להראות רווחים. לכל היותר יכולה להיות *תקופה* בה הרווחים נמוכים או יש הפסדים אבל לאורך שנים זה פשוט בלתי אפשרי. בארגון ממשלתי יכולות להיות, לכל היותר *תקופות* בהן הניהול טוב אבל ניהול גרוע במשך שנים אפשרי גם אפשרי.
אפילו אם נתעלם מהגורם המוטיבציוני ליצירת רווחים (שמספק, בין השאר, את הדחף ליעול המנגנון) ונניח ש"הכל אנשים" ושניהול טוב זה רק עניין של מזל אזי די ברור שחברות פרטיות עם "מזל רע" (נגיד רצף של 2 מנהלים גרועים) מפסיקות להתקיים בעוד שחברות ממשלתיות יכולות להמשיך לנצח. מכאן שסטטיסטית הסיכוי של ארגון פרטי להיות בלתי יעיל הוא נמוך יותר.

טיב הבעלות על ארגון פרטי גוזר שחייבים להיות רווחים משום שמדובר כאן, בסופו של דבר, באנשים פרטיים ובכספם הם. נומינלית, הבעלות של ארגונים ממשלתיים היא של כלל הציבור, מעשית הבעלות היא בעצם של פוליטיקאים, הפוליטיקאי איננו מוציא את כספו ובמקרים רבים רואה בעצם הקצאת התקציבים הגדולים למשרד "שלו" סמל סטטוס - כלומר - במקרים רבים המבחן העיקרי ל"הצלחה" של הפוליטיקאי הוא תקציב גדול ומכאן שיש *תמריץ* לבזבוז. בנוסף על כך, הפוליטיקאי נוטה למנות את ידידיו למנהלים ולא תמיד יש מתאם בין עוצמת הידידות לכישורי הניהול.

"זכות הקיום" של ארגון פרטי נגזרת מהיכולת שלו לייצר רווחים. יש לדבר שני צדדים
א. הוא חייב לספק סחורות או שירותים לציבור תמורת מחיר סביר - הקונים צריכים *לרצות* את המוצר או השירות שהוא מספק.
ב. הוא חייב להתנהל בצורה מספיק יעילה כדי שההכנסות יעלו על ההוצאות.
הסיבה העיקרית בשלה אין כיום מפעלים ליצור פתיליות היא העובדה שאין איש מעוניין בפתיליות ומכאן שארגון פרטי העוסק בייצור פתיליות יכול להיות הכי טוב בסעיף ב' ובכל זאת יפסיק להתקיים בגלל העדר סעיף א'. בתחומי הפעולה הממשלתית אין הדבר כך. גם במקרים הנדירים בהם היעדים של הארגון אינם מעורפלים אין שום וודאות או צורך בכך שהיעדים הללו יהיו בכלל רצויים. משרד העבודה והרווחה, למשל, יכול להתנהל באמת סופר דופר אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שהוא איננו מספק לא עבודה ולא רווחה לאיש (מלבד לאלו העובדים בו, דבר שהוא כנראה לא המטרה הנומינלית שלו). משרד העבודה היה יכול להתנהל ביעילות אבל עדיין מדובר בביזבוז משום שהמטרות שהוא (לא) משיג, אינן מטרות רצויות והוא מיותר.

באשר למחזוריות, יש בזה משהו אבל גם כאן יש הבדל מהותי. טיבם של ארגונים ממשלתיים (והממשלה בכלל בוודאי) הוא לגדול כל הזמן. המחזוריות יכולה להתבטא בקיצוצים כל כמה שנים אבל אלו לכל היותר מקזזים במקצת את הניפוח בשאר השנים. בספרו של עזרה זהר "סדום או חלם" יש אילוסטרציה נאה לרעיון הזה (אתה גם יכול לעיין ב"חוק פרקינסון").
עזרה זהר מפרט (מן העתונות)
מרס 1975 - ביטול 1500 המשרות במשרדי הממשלה יבוצע בשלושה שלבים
אוקטובר 1975 - עשרת אלפים עובדים נוספו לממשלה ולעיריות בחצי הראשון של 1975
דצמבר 1975 726 פקידים חדשים ובנייני משרדים להפעלת מע"מ
1979 - נוספו יותר משלושת אלפים עובדי מדינה, למרות החלטות על הקפאה.
1980 - נפלטו עובדים מהתעשייה והבניין - נוספו עובדים לשירות הציבורי
1980 - 3949 פרשו משירות המדינה
1982 - עשרת אלפים עובדים נוספו השנה בשירותים הציבורים

וכן הלאה...
באמת נו באמת! 265832
זה לא נראה לי כיוון מעניין לדיון. אני מסכים, עקרונית, עם הדברים שלך, למרות שאני חושב שבפועל זה הרבה פחות חד: חברות גדולות יכולות להתנהל שנים על שנים (אפילו עשרות שנים) בצורה כושלת עד לבוא המשבר ‏1. וכנ"ל, כמו שמספרים לי תומכי השוק החופשי, מדינות. עוברות לפעמים עשרות שנים עד שמדיניות סוציאליסטית גרועה מביאה למשבר.

1 לפני כמה ימים סידרתי את ארון הספרים שלי ומצאתי מאחור את "אייקוקה", שמלא בדוגמאות כאלה.
באמת נו באמת! 265839
יפה מאוד שהזכרת את אייקוקה. עכשיו תבדוק מה בדיוק קורה וקרה בתעשית המכוניות האמריקאית ותגלה דבר מעניין. פורד יכלה לשרוד עם מוצרים מחורבנים (יחסית) וניהול בלתי יעיל בעיקר משום שהיא הייתה מוגנת על ידי חומה של מכסי מגן. זה חיזוק נאה לטענה שלי, כל מה שהממשלה נוגעת בו, ובוודאי אותם דברים עליהם היא "מגינה" נידון לחוסר יעילות. ראה גם תעשיית הפלדה האמריקאית, איביאם‏1 וכן הלאה.

1 כן, איביאם נהנתה ממעמד "מועדף" על ידי הממשלה האמריקאית (במסגרת המרכנטליזם ששולט שם בתחומים רבים) וסיפקה את תוצרתה בעיקר למוסדות ממשלתיים וציבוריים (משרדי ממשלה, אוניברסיטאות, צבא וכו.)
באמת נו באמת! 265848
בין שאר עיסוקיי, אני עובד היום בנושא מסוים עם תאגיד גדול. המגעים איתם מעצבנים אותי כל פעם מחדש: יש להם מדיניות של "בתוך הבית" ושל "ספקים מועדפים". גם כשאני יכול להציע שירות זול יותר, הם בד"כ יעדיפו לבצע את העבודה "בתוך הבית". יכול להיות שהכללים הללו משתלמים בסופו של דבר - בכל מקרה הם צריכים להחזיק את המערכת, לשלם לעובדים או לשמור על ספקים מועדפים. אני לא יודע לבצע את התחשיב הכלכלי ולדעת אם המדיניות הזאת משתלמת (אני בספק אם הם יכולים), אבל צורת ההתנהלות הזאת לא מאפיינת דווקא ממשלות.
באמת נו באמת! 265857
אני לא מבין מה קורה כאן.

לארגונים גדולים יש בעיות, ולארגונים קטנים יש בעיות. השוק ידאג לכך שהגודל האופטימלי ישלוט בטווח הרחוק. לעומת זאת, במערכת ממשלתית, השוק לא עובד. שם שולט הכח וההפקרות, כולל מנהל מוצלח שמחליט על דעת עצמו לעשות סדר ומונע את החגיגה.
באמת נו באמת! 265859
מה זה הטווח הרחוק? יש איזו נקודה אופטימלית שנגיע אליה ואז ירווח לכולנו?
באמת נו באמת! 265864
בעת בא המשיח.

לא. אין נקודה אופטימלית כזאת. אנשים טועים. המערכת צריכה למנוע פעפוע טעויות בזמן ובמקום. יש צורך שהטעות לא תתפשט יותר מדי לרוחב ולא תמשך יותר מדי בזמן. אולם סביר להניח שכשאנשים ישלמו על טעויותיהם, הטעויות תהפוכנה ליותר נדירות.
באמת נו באמת! 265905
כן, אבל זה בדיוק העניין: גם השוק החופשי - בעולם המודרני, שיש בו ארגונים גדולים ומורכבות רבה - לא מבטיח שאנשים ישלמו על טעויות.
באמת נו באמת! 265944
לא הבנתי. אם חברה מתנהלת "גרוע" מפסידה כסף ובסוף פושטת את הרגל. האם היא לא נענשה על הטעות?
באמת נו באמת! 265951
כן. אבל בארגונים גדולים אין קשר ישיר בין מעשי העובד לתשלום שהוא משלם על מעשיו. הפידבק שפועל בעסקים קטנים לא פועל באותה צורה בארגונים גדולים.
באמת נו באמת! 265997
דומני שגם העובדים ירגישו אם תסגר החברה בה הם עובדים. לא?

אתה נוקט כאן בשיטת הוונטילטור (שכונת הארגזים). אינני טוען שחברות מסחריות הן:
א. מושלמות
ב. לא טועות אף פעם
ג. נקיות משיקולים "זרים"
ד. תמיד מרוויחות ומתנהלות ביעילות.

מה שאני *כן* טוען הוא שלחברות מסחריות יש *אינטרס*, *מניע*, *מוטיבציה* לחתור לכל הסעיפים למעלה בעוד שלארגון ממשלתי אין. מכאן, עניין של הגיון פשוט, סביר יותר שחברה ממשלתית תהיה יותר בזבזנית, מלאה בשיקולים זרים ומפסידה מאשר חברה מסחרית.
באמת נו באמת! 266000
ופקידי הממשלה לא ירגישו אם המדינה שלהם תפשוט רגל?
באמת נו באמת! 266098
*לחברות* יש אינטרס ומניע? אז מה הבעיה שלארגונים ציבוריים יהיה אינטרס ומניע? אתה בטח מתכוון לאנשים שעובדים בחברות. וכאן - לפי השיטה שלך, לא שלי! - האינטרס קיים רק אצל הבעלים או מי שמושפע מביצועי החברה ישירות. בארגונים גדולים, לפי זה, האינטרס כמעט ולא קיים.
באמת נו באמת! 266118
קם און. דונט טייק מי ליטרלי.

המוטיבציות הם מוטיבציות של אנשים והן מתקיימות, בחברה מסחרית, כמו גם בארגון ממשלתי לאורך כל הדרך.
אתה משום מה סבור שהכל עניין של תקשורת, המנהיג רוצה משהו וצריך להעביר את המסר לכפופים לו. מאחר ושני הארגונים בנויים בצורה הירארכית אתה מסיק שהבעיות יהיו אותן בעיות אבל הן לא.
בוא ניקח את הפקיד הזוטר ביותר לשם הדוגמה. בשני סוגי החברות יש לפקיד מוטיבציה ברורה:
א. לשמור על מקום עבודתו
ב. להתקדם לעמדה יותר רווחית, מעניינת וסמכותית

האם נכון שתפקוד לקוי של החברה בכללה עשוי להוביל לכך שמקום עבודתו יאבד משום שהיא נסגרה?
ארגון מסחרי - כן - חברות פרטיות פושטות את הרגל, העובדים מפוטרים
ארגון ממשלתי - לא - ארגונים ממשלתיים אינם פושטים את הרגל. מישהו תמיד ישלם את החשבון.

ברמה היסודית של המוטיבציה של העובדים בחברה מסחרית יש *זהות* בין מטרות הארגון והמטרות האישיות שלהם. אם הארגון לא יראה רווחים, הארגון יפסיק להתקיים ומכאן שיגרם נזק למטרות האישיות שלהם.
אצל העובדים בארגון הממשלתי המצב שונה. המוטיבציה האישית - המשך קיום מקום העבודה - איננה קשורה בפרמטרים כלכליים מדידים אלא במטרות מעורפלות וממילא אין איום של הפסקת קיום הארגון.
באמת נו באמת! 267290
מוזר, אני ראיתי פיטורין של עובדים שנתפסים "לא יעילים" גם מחברות ממשלתיות. איך זה קרה?
באמת נו באמת! 266064
בארגונים גדולים יש בעיות ולארגונים גדולים יש בעיות. ישנם זמנים בהם חברות קטנות מתאחדות לחברות ענק וישנם זמנים בהם חברות מתפצלות.

בשוק חופשי החברות תחפשנה דרכים למנוע בזבוז. ולאט לאט ימצאו דרכים יותר טובות. בממשלות, ראש הפירמידה הוא זה שרוצה לבזבז.
באמת נו באמת! 266065
נא לתקן: בארגונים גדולים יש בעיות ולארגונים גדולים יש יתרונות.
קליינע קינדערלך מאכט קליינע קיפקעלך 266078
אונד גרויסע קינדערלך מאכט גרויסע קיפקעלך.
באמת נו באמת! 266101
משונה שלא כל המדינות התמוטטו כבר.
באמת נו באמת! 266203
ממשלות משתמשות באלימות כדי להתקיים ולמנוע תחרות. לכן יש רק מעט מרידות בעולם ואנשים יודעים שהיתה מהפכה צרפתית.
באמת נו באמת! 266229
מוסכם. אז מה? אם האינטרס היחיד של ראש הפירמידה הוא לבזבז, המדינות היו צריכות להתמוטט כבר כלכלית - אלימות או לא אלימות.
באמת נו באמת! 265866
תגובה 265837
תורת אמת נתן לנו ברוך אשר בחר בנו! 265889
לא הבנתי את הקשר. מוזר בעיני שתוקפים את הטענות של בזבוז בממסד הממשלתי בכך שגם במגזר הפרטי יש בזבוז. המגזר הפרטי בנוי בצורה שמצמצמת בזבוז. המגזר הציבורי בנוי בצורה שמעודדת בזבוז. בהחלט ייתכן שיש מקרים פרטיים בהם המגזר הפרטי בזבז יותר מהמגזר הציבורי, אבל מה אנקדוטות אלו מוסיפות לנו? זה בוודאי לא המצב הכללי.
תורת אמת נתן לנו ברוך אשר בחר בנו! 265908
תוקפים טענה שהועלתה כאן, שמגזר פרטי תמיד יהיה יעיל יותר ויספק שירות טוב יותר ממגזר ציבורי. אחרי שנסכים על אמיתותהאו שקריותה של הטענה, נוכל לבחון מה ההשלכות של זה.
תורת אמת נתן לנו ברוך אשר בחר בנו! 266068
האם הטענה היא על ממוצע כללי, על פעילויות באותו תחום, על ארגונים בגודל דומה או על כל הארגונים בכל הזמנים בכל תחום.

אם אתה דורש שכל משרד ממשלתי בכל מדינה מסוף העולם ועד סופו יהיה פחות יעיל מכל חברה פרטית בכל מקום ובכל זמן ובכל גודל, אז אכן זה לא נכון.
תורת אמת נתן לנו ברוך אשר בחר בנו! 266103
לא יודע. שאל את אלה שהעלו את הטענה.
  ההקשר • האייל האלמוני
  ההקשר • יעקב
  ההקשר • האייל האלמוני
  ההקשר • יעקב
  באמת נו באמת! • ד''ר בר ביצוע
  באמת נו באמת! • יהונתן אורן
  באמת נו באמת! • ד''ר בר ביצוע
  באמת נו באמת! • יהונתן אורן
  באמת נו באמת! • ברקת לא פה
  באמת נו באמת! • אורי רדלר
  באמת נו באמת! • יהונתן אורן
  באמת נו באמת! • ד''ר בר ביצוע
  באמת נו באמת! • יהונתן אורן
  באמת נו באמת! • ד''ר בר ביצוע
  באמת נו באמת! • יהונתן אורן
  באמת נו באמת! • ד''ר בר ביצוע
  אני מצטערת להפריעה אבל... • סימה!
  אני מצטערת להפריעה אבל... • האייל האלמוני
  אני מצטערת להפריעה אבל... • שוטה הכפר הגלובלי
  אני מצטערת להפריעה אבל... • האייל האלמוני
  באמת נו באמת! • האייל האלמוני
  באמת נו באמת! • שוטה הכפר הגלובלי
  באמת נו באמת! • האייל האלמוני
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אריאלה
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • עוזי ו.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • עוזי ו.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • עוזי ו.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • עוזי ו.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שוטה הכפר הגלובלי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ערן בילינסקי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שוטה הכפר הגלובלי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • עוזי ו.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • עוזי ו.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שטיכמוס
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • האייל האלמוני
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • האייל האלמוני
  יש ויש ארגונים ציבוריים • הנמלה העמלה
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שוטה הכפר הגלובלי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שוטה הכפר הגלובלי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אורי רדלר
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  אסוציאציה פרועה • שוטה הכפר הגלובלי
  אסוציאציה פרועה • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אורי רדלר
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אורי רדלר
  יש ויש ארגונים ציבוריים • גדי אלכסנדרוביץ'
  אוף טופיק: רציונל • אורי רדלר
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אורי רדלר
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יהונתן אורן
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אורי רדלר
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שטיכמוס
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אורי רדלר
  יש ויש ארגונים ציבוריים • עוזי ו.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • עוזי ו.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שוטה הכפר הגלובלי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • דורון הגלילי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שוטה הכפר הגלובלי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • דורון הגלילי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • האייל האלמוני
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שוטה הכפר הגלובלי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • שוטה הכפר הגלובלי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אביב י.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אייל מולד(ר)
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אייל מולד(ר)
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אייל מולד(ר)
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אורי רדלר
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אביב י.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אביב י.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אביב י.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  שחיקת הכבישים • שוטה הכפר הגלובלי
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אביב י.
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אביב י. (רק לרגע והולך)
  יש ויש ארגונים ציבוריים • יעקב
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש ארגונים ציבוריים • אביב י. (לא פה)
  יש ויש ארגונים ציבוריים • ד''ר בר ביצוע
  יש ויש אנשים שהפטור ממס עוזר להם מאוד • נועה ו
  באמת נו באמת! • אורי רדלר
  באמת נו באמת! • יהונתן אורן
  באמת נו באמת! • רון בן-יעקב
  באמת נו באמת! • יהונתן אורן
  נו באמת! • אורי רדלר
  נו באמת! • אלמנה ויתום
  נו באמת! • אורי רדלר
  נו באמת! • אלמנה ויתום
  נו באמת! • אורי רדלר
  נו באמת! • יאיר
  נו באמת! • אייל אלמוני
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • אייל מולד(ר)
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • אייל מולד(ר)
  שיחדש • ד''ר בר ביצוע
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • אייל מולד(ר)
  נו באמת! • אייל אלמוני
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • עוזי ו.
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • עוזי ו.
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • דורון הגלילי
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • דורון הגלילי
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • דורון הגלילי
  נו באמת! • אורי רדלר
  אני לא מבין • ד''ר בר ביצוע
  אני לא מבין • אותו אייל אלמוני
  אני לא מבין • יעקב
  אני לא מבין • רודי וגנר
  אני לא מבין • שוטה הכפר הגלובלי
  בלי קשר לדיון, סתם כהערה • אורי רדלר
  אני לא מבין • ד''ר בר ביצוע
  אני לא מבין • אורי רדלר
  נו באמת! • יעקב
  אין לי בעיה עם הגישה הזו. • רודי וגנר
  אין לי בעיה עם הגישה הזו. • ד''ר בר ביצוע
  אין לי בעיה עם הגישה הזו. • ירדן ניר-בוכבינדר
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • אורי רדלר
  נו באמת! • נח שמיר
  נו באמת! • אורי רדלר
  נו באמת! • אלמנה ויתום
  נו באמת! • נח שמיר
  נו באמת! • אלמנה ויתום
  נו באמת! • האייל האלמוני
  נו באמת! • אלמנה ויתום
  שמים כסף? • ערן בילינסקי
  שמים כסף? • אלמנה ויתום
  שמים כסף? • גדי אלכסנדרוביץ'
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • האייל האלמוני
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • האייל האלמוני
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • אורי רדלר
  שמים כסף? • ערן בילינסקי
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • יעקב
  שאלת תם • אייל אלמוני
  שאלת תם • ראובן
  שאלת תם • ד''ר בר ביצוע
  שאלת תם • אייל אלמוני
  הטעות שלך • האייל האלמוני
  הטעות שלך • אייל אלמוני
  על תיקח את הכל ברצינות • האייל האלמוני
  שאלת תם • ד''ר בר ביצוע
  שאלת תם • אייל אלמוני
  שאלת תם • ד''ר בר ביצוע
  סמוך על שוקי • עוזי ו.
  סמוך על שוקי • יעקב
  סמוך על שוקי • עוזי ו.
  סמוך על שוקי • יעקב
  סמוך על שוקי • ד''ר בר ביצוע
  סמוך על שוקי • עוזי ו.
  סמוך על שוקי • ד''ר בר ביצוע
  סמוך על שוקי • עוזי ו.
  סמוך על שוקי • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • אורי רדלר
  שמים כסף? • גדי אלכסנדרוביץ'
  שמים כסף? • האייל האלמוני
  שמים כסף? • אורי רדלר
  שמים כסף? • ברקת
  שמים כסף? • האייל האלמוני
  שמים כסף? • יעקב
  שמים כסף? • ברקת
  שמים כסף? • גדי אלכסנדרוביץ'
  שמים כסף? • שוטה הכפר הגלובלי
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? לא במדינה ליברלית • אורי רדלר
  שמים כסף? לא במדינה ליברלית • יהונתן אורן
  שמים כסף? לא במדינה ליברלית • אורי רדלר
  שמים כסף? לא במדינה ליברלית • יהונתן אורן
  שמים כסף? לא במדינה ליברלית • אורי רדלר
  שמים כסף? לא במדינה ליברלית • יהונתן אורן
  שמים כסף? לא במדינה ליברלית • אורי רדלר
  שמים כסף? • שוטה הכפר הגלובלי
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • שוטה הכפר הגלובלי
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • ד''ר בר ביצוע
  שמים כסף? • רודי וגנר
  שמים כסף? • ירדן ניר-בוכבינדר
  שמים כסף? • שוטה הכפר הגלובלי
  שמים כסף? • יהונתן אורן
  שמים כסף? • שוטה הכפר הגלובלי
  שמים כסף? • יעקב
  נו באמת! • גדי אלכסנדרוביץ'
  נו באמת! • אלמנה ויתום
  נו באמת! • אורי רדלר
  נו באמת! • אלמונית לרגע זה
  גם אני לא עתודאי! • יאיר
  נו באמת! • אורי רדלר
  נו באמת! • רון בן-יעקב
  נו באמת! • ד''ר בר ביצוע
  נו באמת! • אורי רדלר
  נו באמת! • idan

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים