בתשובה לערן בילינסקי, 07/12/04 0:59
השופט ברק והמקרופון 267068
בטח שלא!

אולי כדאי שבשם השוויון תעתור איזו תנועת פמיניסטית בדרישה שמחצית מהשחקנים בליגת העל יהיו נשים או שאולי מחצית מהקבוצות יהיו של נשים או שאולי מחצית מכספי הטוטו יועברו לקבוצות של כדורגל נשים.

או שאולי בשם השוויון משך השירות של גברים ונשים בצ"הל יהיה זהה. (ותזכור שלגבר יש תוחלת חיים נמוכה משל אשה..)

הרי אפשר להפוך את החיים לגיהנום ולהפר כל סדר חברתי בשם השוויון.

שורש הרע הוא בהתערבות הבוטה בנושאים שבהם נדרש שינוי לאורך זמן כמו ספורט נשים. (וכלל לא חשוב אם עקרונית בג"צ צודק או לא).

מושחתי בג"צ מנצלים את כוחם כדי להשליט את הדעה הרווחת מבחינה ערכית על כלל הציבור.

לדעתי בג"צ לא צריך לעסוק בערכים אלא בביקורת שיפוטית.

בג"צ הוא גיבור על חלשים. שופטי בג"צ נזהרים שלא להכריע בסוגיה ערכית מהותית כמו "מיהו יהודי" או "חוק השבות" -שהוא חוק גזעני במהותו.

ביום שהם ישגו ויעשו זאת יקצצו להם המחוקקים העצלים שלנו את הכנפיים.

ואגב עוד דוגמא לעריצות הערכית: גירוש מחוסרי הבית מהמאהל מול משרד האוצר. כנראה שסילוק המראה המטריד או החופש לעבור במדרכה (במקום שממילא עוברים רק וולוואים) הוא ערך יותר חשוב מהזכות למחות.
השופט ברק והמקרופון 267077
Your examples, Noam, are my wishful thinking; your "hell" is my idea of equality and fairness. Oh, I WISH there were combinated, co-ed sports teams. I wish that half the money spent on sports would go to women's sports. Not primarily for the players, though it's important; primarily for women like me, who are not professional athletes, and could use some healthy models of fitness , well being, team work and beneficial competition, in a world of toxic appearance culture, eating disorders, crash diet and unrealistic body images.

I guess what I don't understand is the examples, in conjunction with saying it's not the actual decision here that pisses you off (and yes, juridification is annoying, but why jump now?). I would understand if Gil Ronen, or someone with similarly misogynic views would be enraged, and in light of people with similar views, I would hope others would rally for equality in sports instead of making this an excuse to debate courtroom dynanics. I'm full of joy and hope that finally I will get to watch TV and root for people who are built like me.
השופט ברק והמקרופון 267339
היי הדר
הביקורת שלי על בג"ץ נוגעת לדרך שבה בג"צ מנצל את כוחו.

לגבי הערוץ הראשון יש להם זכות לפעול מתוך חופש עיתונאי. לדעתי לגוף ציבורי ובכלל זה בג"צ אסור להתערב בשיקולים אלו.

לדעתי תתפקידם צריך להסתכם בבחינת חוקיות ההחלטה בלי להתייחס לטיבה.

אני בעד תקצוב ועידוד ספורט נשים, אבל נגד לעשות זאת ע"י כפיה של חובת השידור. והדבר נוגע לכלל ענפי הספורט. למה לא משדרים אולימפיאדות שחמט בשידור ישיר אולי זאת אפליה של שחמטאים?

מבחינתי שיישדרו את אליפות אסיה בדוק או בדמינגטון אם יהיה לזה רייטינג.
השופט ברק והמקרופון 267348
I guess my complaint is less about the judicial interference, and more about the context; I was hoping for a substantial discussion of women in sports and am disappointed that this has become yet another excuse to talk about judicial activism. Really, I can think of worse things advocated by Israeli courts than women sports.

ספורט נשים בישראל 269044
אני מסכים אתך שספורט נשים הוא נושא חשוב ובכללו שידור אירועי ספורט כאלה.

אני מבחין בין מספר סוגים של "ספורט"

1. ספורט עממי - פעילות גופנית לצורך שמירה על הבריאות
המתחלקת לתחום האישי - רכיבה על אופניים, ריצה, שחיה וכו',
ולקבוצתי - משחקי כדור למשל.
מטרתו בידור הנאה ושמירה על כושר.

2.ספורט תחרותי - שכשמו כן הוא, והמרכיב החשוב שלו הם המשחקים - כדורגל, כדורסל אולימפיאדות טניס וכו', והתעשיה שסביבם.

לדעתי צריך לשים את הדגש על ספורט עממי ולעודד ספורט במסגרת חברתית ומשפחתית, במיוחד במסגרת השידור הציבורי.

הספורט התחרותי הוא סוג של עסק שכולל קהל משלם כרטיסים ותעשיית הימורים ומותגים נלווים. הבסיס לקיומו הוא מסחרי ומרבית אוהדיו, חלקם בעלי כרס משתפלת, מכנים עצמם "חובבי ספורט".

כעת לנושא ספורט נשים.
האם את סבורה שהמטרה החשובה היא לעודד נשים להשתתף יותר בפעילות ספורטיבית עממית או תחרותית?

בעיני סוגיית הספורט ההישגי הנשי המאורגן (למשל כדורסל נשים) הוא בעיקרו תחום נוסף במסגרת המאבק לשיוויון בין המינים ושילובן של נשים בכל תחומי החברה. מטרה ראויה, שזוכה לקידום אם התקדמות התמורות בחברה העולמית בעשרות השנים האחרונות.

כאשר בוחנים את הסוגיה מנקודת הראות המסחרית של ליגה מאורגנת ושל הסכמי שידור וזכויות פרסום - מדובר בתעשיה מבוססת רייטינג ולכן פסיקת בגץ היא בעיני בעייתית.

אני מקווה שהמודעות לעיסוק בספורט בקרב נשים תגבר.

אני נוהג לרוץ (ג'וגינג) ומסלול הריצה שלי עובר ליד מגרשי כדורסל ציבוריים רבים. מרבית השחקנים הם רק בנים, ביניהם גם מבוגרים (גילאי 35 ומעלה שמשחקים כמה פעמים בשבוע בקבוצות עם גרעין מאורגן מראש ומצטרפים אקראיים). לא זכור לי שראיתי אי פעם נשים משחקות ובודאי שלא בגילאיי 35 ומעלה.

לעומת זאת ראיתי הרבה פעמים קבוצות מעורבות בהם יש מספר בנות המשחקות עם בנים. נוכחתי גם שלמשחקים אלו יש קהל צופים רב. (מעניין למה?). אני מאמין שזאת הדרך - ליגה מקצוענית מעורבת עם איזון של התפלגות השחקנים והגבהים.

אולי בעתיד כשהמודעות לספורט נשים הישגי מאורגן תגבר יהיה לכך גם הרייטינג המתאים ולא נצטרך שבגץ ממרום שבתו יגיד לתקשורת הישראלית מה לעשות.
ספורט נשים בישראל 269301
I think that increasing women's involvement in both types of sports is an important goal. Moreover, I see a strong connection between them. I have a feeling that a higher salience of women in competitive sports might locate women's involvement in physical activity in a healthier realm.

Now here's a bit of a personal rant. The female-body-obsessed society has turned the world of female fitness into an industry whose sole goal is the improvement of women's body shape, and to be precise - making it conform to the unrealistic standard of fitness. This is evident in many lines of activity and promoted by the advertisements of different methods. What doesn't help much is that the types of physical activities women in Western society are exposed to as the profitable, visible, salient ones, are ones which promote extreme figures in terms of thinness: artistic gymnastics and ballet. I have no problem with these fabulous activities, both of which of course involve strength, determination and often teamwork. But social perceptions of body image make it easy to look at these sports through a single-dimensional prism, namely, that of thinness and shape.

I think that having something like women's basketball or football more readily available as a model of physical excellence would promote values that would balance the ones involving the fitness industry. The advantages would be the women with normal weight and a less than thin figure can draw inspiration from them which would not be mixed with despair. Unfortunately, not many ideals of this sort are promoted by the media; it'd do us all a lot of good if there were more.
ספורט נשים 269328
כוכבת הכדורגל האמריקאית מיאה האם פורשת ומספרת כיצד חוק "סעיף 9" עליו חתם ניקסון השפיע עליה ועל מליוני נשים. החוק קובע שבי"ס המקבלים כספי ציבור אינם יכולים להפלות בין קבוצות ספורט של נשים וגברים.

השופט ברק והמקרופון 267345
למעשה, כל ענפי הספורט הם מעורבים. אין איסור על אישה להשתתף בתחרויות של גברים, אלא על גברים להשתתף בתחרויות של נשים (כמו שלנכה מותר להשתתף בתחרויות של בריאים אך לא להפך). לא מזמן היה נסיון (כגימיק) לשלב כדורגלנית בליגה האיטלקית.
עצם קיומו של כדורסל הנשים מהווה הודאה באי השיוויון בין הענפים ולכן אין הגיון בפסיקה המנסה ליצור שיוויון ביניהם.
השופט ברק והמקרופון 267347
?!?!?!

I don't understand the logic, and I doubt if other readers will. Yes, women play basketball in a different league; what that does have to do with the court ruling? The court ruling was about equal boradcasting time, not about making them the same sport.

It's like saying that women wear different clothes, and therefore shouldn't be given equal work opportunities.
השופט ברק והמקרופון 267382
ענף הכדורסל פתוח לכל מי שיכול לשחק בו ברמה המתאימה.
ענף כדורסל הנכים הוא גירסה של הכדורסל הפתוחה רק לאנשים עם מגבלה מסוימת (נכות) שבשלה מגזר זה לא היה יכול לבטא את יכולותיו בכדורסל רגיל.
ענף כדורסל הנשים הוא גירסה של הכדורסל הפתוחה רק לאנשים עם מגבלה מסוימת (נשיות) שבשלה מגזר זה לא היה יכול לבטא את יכולותיו בכדורסל רגיל.

הוספת מגבלות על בחירת השחקנים מורידה את הרמה ולא מוסיפה עניין, ולכן אין הגיון לשוויון בין הכדורסל הרגיל לכדורסל נכים או מבוגרים או נמוכים או צעירים או נשים.
השופט ברק והמקרופון 267398
אני בטוח שכדורסלן נכה, אם הוא יכול לשחק כדורסל ברמה המתאימה, יוכל לשחק כדורסל באותה קבוצה עם שאראס, או ליאור ליובין, או מי שתרצה. אני לא בטוח‏1 שהדבר נכון לגבי כדורסלנית, ואפילו נניח שאינה נופלת ביכולותיה (בתחום הכדורסל) אינן נופלות מאלו של מייקל ג'ורדן.

__
1 למעשה אני די בטוח שלא.
השופט ברק והמקרופון 267409
א. בתגובה הקודמת הבאתי דוגמה של שחקנית כדורגל באיטליה. אפילו אם החוקים בכדורסל שונים ויש בעיה פורמלית לשחקנית לשחק עם הגברים, אני בטוח שאפשר לעשות אנלוגיה לכדורגל.

ב. גם אם הטענה שלך פורמלית נכונה (ואני לא בטוח בכך), עדיין (בימינו לפחות) הסיבה העיקרית שבשלה יש הפרדה בין גברים לנשים בספורט היא הבדלי הרמה ויצירת הזדמנות שווה לנשים להתחרות.
אם יתירו (שוב, בהנחה שזה עוד לא מותר פורמלית) לנשים לשחק עם הגברים הרמה לא תשתנה כמעט וגם הרכב השחקנים לא ישתנה כמעט. אם יתירו לגברים להשתתף בתחרויות נשים, נשים לא תוכלנה להתחרות יותר ברמות הגבוהות.
לכן, כדורסל נשים (או נכים או מבוגרים) הוא ואריאציה של כדורסל עם הגבלה על אופן בחירת השחקנים *על מנת* להוריד את הרמה (לא כי רוצים רמה נמוכה אלא כי רוצים תחרותיות לאוכלוסיות עם מגבלה אינהרנטית).
השופט ברק והמקרופון 271238
Absolutely *loved* the part where you describe womanhood as a disability.

(because the "normal" person, whole and unharmed, is healthy AND male, right?(

I think we're about done here. Thanks and good night.
השופט ברק והמקרופון 271303
לא ברור לי על מה התלונה. מה שהוא אמר, בפשטות, הוא שהסיבה שיש ליגה נפרדת לנשים היא משום שהנשים עצמן לא מסוגלות להתחרות בליגה הרגילה.
האם יש מגבלה כלשהי בליגות הרגילות לגבי הכנסת נשים לקבוצות?
מלתחה משלה 271332
אני חושב שהדר מוחה על כך שלליגה של הגברים קראת *רגילה* ומתוך כך נובע שהליגה של הנשים היא *לא רגילה* או משהו כזה. אני לא יודע אם קיימת מגבלה לגבי הכנסת נשים לליגות של הגברים, אבל זה נראה לי כנושא מתאים לקומדיה אמריקאית לא מצחיקה. אולי, "איזה מין פיבוט" או "מסEנטר לסEנטרפולד". לא אתפלא אם קיים כזה סרט.
מלתחה משלה 271336
אבל, אלא אם אכן קיים איסור על הכנסת נשים לקבוצות בליגה הרגילה, הרי שהדבר שמייחד את ליגת הנשים הוא שלשם אסור להכניס גברים, וזהו.
מלתחה משלה 271408
נו, אבל אותו חוק תקף גם לגבי שירותים ציבוריים (יש חוק שקובע שלגברים אסור להכנס לשרותי נשים, ואין חוק הפוך).
מלתחה משלה 271426
באירופה יש לא מעט שרותים ציבוריים בהם המשתנה (המיועדת מן הסתם לגברים) נמצאת במבואה לשרותי הנשים.
מלתחה משלה 271453
גם ב-TLV
מלתחה משלה 271447
האם תוכלי לצטט את לשון החוק בעניין השירותים הציבוריים?
מלתחה משלה 271466
באמת? כאילו, יש ממש חוק שקובע שלגברים אסור להכנס לשרותי נשים, אבל לא קובע את ההפך?
בכל מקרה, גם אם זה נכון, זה רק מוכיח את הטענה שלי: המגבלה, שוב, היא של הנשים. הן אלו שמפריע להן שגברים יראו אותן בעירום(?), ואילו לגברים, לא אכפת(?) שנשים תראינה אותם בעירום.

(ריבוי סימני השאלה נובע מכך שלמיטב ידיעתי, נשים לא רואות זו את זו בעירום בשירותים, להבדיל מגברים שמשתמשים במשתנות ולכן הם חשופים למדי, וכן מכך שלחלוטין אינני בטוח שלא מפריע לגברים שיש אישה זרה בסביבה כשהם רוצים להשתין. אם להאמין לדייב בארי‏1, יש לגברים מספיק בעיה עם זה שיהיו גברים אחרים בסביבה המיידית. אבל אולי זה קשור יותר להומופוביה.)

מלתחה משלה 271446
בכדורגל קיים איסור:

תגובה 269836
השופט ברק והמקרופון 272286
My comment referred to the way he chose to put things, which showed how he defined normalcy and deviance, not to the actual comment about policy.
השופט ברק והמקרופון 272553
ואני חושב שהדרך בה הוא בחר להציג את הדברים נועדה להיות פרובוקטיבית ומוקצנת כדי להציג את חוסר האמינות של הטענה כאילו שכדורסל נשים באמת מוצלח כמו כדורסל גברים, כאשר ברור וידוע לכל שאין כך הדברים. אני בספק אם בחייו הוא מתייחס לנשיות כמגבלה.

אגב, מכיוון שלא מעט קומיקאיות נשיות בנו קריירה על הטענה שגבריות היא מגבלה (מנטלית, בעיקר), אני חושב שהעלבון שלך הוא קצת מגוחך.
השופט ברק והמקרופון 272566
I'll ignore the last out-of-context remark (and your opinion of what is or isn't ridiculous); whoever the person who made the unfortunate comparison is, he's welcome to come up with an explanation for it by himself (or perhaps the comedians you quote have a point?) :).

Oh, and please don't make any assumptions about which sport I or others consider more exciting or interesting. I have to say that my interest in male basketball dropped considerably when I realized the match was mostly a financial one between countries battling over who has more money to purchase more foreigners for their teams. So yeah, big deal: Maccabi Tel Aviv can afford some more tall Americans. Yee-Hah.
כמו שאמא שלי אומרת: 272594
זה הכושים שלנו נגד הכושים שלהם.
השופט ברק והמקרופון 272604
לא צריך להיות מבין גדול כדי לדעת שהכדורסל בארץ כבר כמה עשורים טובים לא ממש שווה את המאמץ שמושקע בו. אם כבר, המשחקים המעניינים הם מול קבוצות מחו''ל, או משחקים בין קבוצות ישראליות שאינן מכבי ת''א. אבל זה לא משנה את העובדה שהכדורסל שקבוצות הגברים מציגות בהכרח יהיה יותר מעניין מהכדורסל הנשי, בשל היכולות האתלטיות השונות לחלוטין של שתי הקבוצות.
או, במילים אחרות, כשהמציאו את הכדורסל, חשבו על גברים.
השופט ברק והמקרופון 273078
כדורסל הגברים הוא בהכרח יותר כל-מיני-דברים מכדורסל הנשים, אבל הוא לא בהכרח יותר מעניין. עניין הוא משהו סובייקטיבי, הרבה דברים יכולים לקבוע אותו.

כדי לסבר את האוזן, כבר אי-אלו שנים יש כמעט קונצנזוס שבמשחקי טניס על דשא (כמו בווימבלדון), אלו של הנשים מעניינים יותר: אצל הגברים קשה לענות להגשות המהירות, והנקודות נגמרות מהר מדי. חולשתן הפיזית של הנשים תורמת לעניין.

בכדורסל אין קונצנזוס כזה, אבל אני יכול לתאר לעצמי שיש מי שימצא את כדורסל הנשים מעניין יותר, כיוון שהחיסרון באתלטיות מדגיש אספקטים טקטיים וקבוצתיים.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 267088
לא סתם הבאתי את הקישורים על הגדרת תפקידו של בג"ץ. אתה שוב מביא דוגמאות שאינן ממין העניין ומנופף בססמאות במקום להתייחס למקרה הספציפי.

יש לך ביקורת שחלקה, לדעתי לפחות, מוצדק. אולם דווקא במקרה הזה מדובר על מקרה שהוא מקרה קלאסי לבג"ץ:
רשות מרשויות המדינה נוהגת אפליה בין קבוצות נשים וקבוצות גברים בתחום שידורי הספורט. קבוצת רמת השרון, לה יש זכות עמידה ברורה במקרה זה (לא מדובר ב"עותרים מקצועיים" כמו התנועה לאיכות השלטון למשל), פונה לבג"ץ, כמו אותו מוכר קרחונים מאותה תוכנית טלוויזיה שתיארתי, בבקשה לשוויון. בג"ץ דן בעתירה וקובע שאין בסיס ענייני (וכן, הקביעה "מה ענייני" היא ערכית, אך היא בסמכותו של בג"ץ כל זמן שהוא פוסק על פי החוק, ובמקרה זה ישנם די חוקי שוויון ואי-אפליה על בסיס מגדרי שבג"ץ יכול להסיק מהם את "רוח החקיקה" בנושא זה), לפי חוקי המדינה, לאפליה בין שידור כדורסל גברים לכדורסל נשים והורה לרשות שלטונית (ערוץ 1) - הוראה שהיא בסמכותו בשבת בית המשפט העליון כבג"ץ - לנהוג בצורה שווה עם העותרים, כמו גם באופן עקרוני להשוות את כללי השידור גם בעתיד.

לדעתי זוהי שעתו היפה של בג"ץ בה הוא ממלא את התפקיד שיועד לו על פי חוקי המדינה.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 267266
לצערי, לא הצלחתי למצוא קישור לפסק הדין. מהדיווחים בתקשורת משתמע כי השופטים לא קבעו מבחן כללי להחלטה אם לשדר או לא לשדר, ולא תבעו מרשות השידור להציג אמות מידה משלה, אלא פסקו חד וחלק כי יש לשדר את משחקי רמת השרון, דווקא. החלטה זו נראית לי בעיתית, במידת מה.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269214
אשיב לך באופן מעט בוטה:

למדינה יש זכות לבצע אפליה. זכות זו ניתנת למדינה ע"פ החוק. (דוגמאות: חוק השבות, נישואים, זכויות יתר לעולים).
בגצ צריך ללמוד לחיות עם עובדה זו במקום לנסות ולבטל
את האפליות שהופכות את ישראל למדינה יהודית וציונית.

מאחר וברק וחבר מרעיו יודעים מה יקרה להם אם יחסלו בפסיקתם את עקרונות היסוד של ישראל שהם למרבית הצער אפליה צרופה של מגזרים רבים, בוחרים שופטי בגץ לתקן החלטות של הרשויות השונות שאינן מוצאות חן בעינייהם.

בעיני חופש העיתונות הוא ערך עליון ואני לא רוצה שבית משפט זה או אחר יורה לתקשורת מה לשדר ומה לא אפילו כשהתקשורת טועה.

אם אנחנו רוצים "סיקור כדורסל נשים" עלינו לנסות ולשכנע את מנהלי הטלויזיה ולא לנסות לכפות עליהם החלטות ע"י בג"צ.

ולסיום שאלה: האם ניתן לכפות זאת גם על ערוצים מסחריים?
הרי יש רשות שניה לטלויזיה ורדיו שפועלת ע"פ חוק ומחליטה מה לשדר.למה רק בערוץ הראשון- נאלץ את כל הערוצים לשדר "ספורט נשים".

באותה מידה אפשר למצא סעיף בחוק (צנזורה למשל) להתערבות בתכנים של "האייל הקורא" בנימוקים של "טובת הציבור", או "שלום הציבור". את הדברים שאני כותב ב"אייל" נגד בגץ אפשר לפרש כהסטה. אולי כדאי לעשות משהו בנידון? למשל לאלץ את השב"כ לבדוק את התגובות ולהורות לכם להסיר את התגובות הלא ראויות של נעם טל.
כבר היו פסיקות דומות אחרי רצח רבין. לפני זמן מה נרצח שופט. אולי זה הזמן לעשות מעשה?

מעניין איך יפסוק בגץ בנידון.
מה דעתך?
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269222
סביר שהבג"ץ ירגיש פחות צורך להתערב בענייני האייל מאשר בענייני רשות השידור שהיא רשות ממשלתית. זה לא מקרה, וזה מחזיר אותי לנקודה שלי: עיתונות ממשלתית היא רעיון גרוע.
אופס 269223
לא שמתי לב לביטוי ''ברק וחבר מרעיו'' בהודעה עליה הגבתי. נא לראות את תגובתי כמבוטלת.
? 269224
? 269227
אפילו לברברן צמרת כמוני יש קוים אדומים. הודעות שנמצאות מחוץ לקוים האלה פסולות בעיני מלהוות פתיחתו של דיאלוג.
? 269243
זה הקו האדום שלך? מה היה נורא כל כך בביטוי ההוא? כבר הגבת על גרועים יותר...
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269229
שים לב שאתה משתמש כאן ב"חופש העיתונות" כקרדום לחפור בו. בג"ץ לא הורה *לא לשדר* משהו, כלומר, להסתיר משהו מהציבור, אלא *כן לשדר* משהו בצורה שוויונית. יש איזו נטייה לבלבל בין הדברים הללו, ובאינטרנט זה בולט בעיקר (רד פיש הזכיר פעם באייל שחופש הביטוי באינטרנט אינו החופש לומר מה שבא לך איפה שבא לך, אלא לפתוח אתר משלך ולומר בו את מה שאתה רוצה).

בג"ץ לא יכול לכפות על ערוצים מסחריים שום דבר - הוא עוסק ביחסים שבין האזרח והמדינה. אני לא יכול לתבוע אותך בבג"ץ למשל, אלא להגיש עתירה, לדוגמה נגד עיריית חיפה, על שלא ידעה אותי על שינוי היעוד של שטח מסוים בשכונה שלי, ונתנה לי את ההזדמנות לערער בועדה לתכנון ובניה על כך. בית משפט שלום או מחוזי (או העליון, אם הדבר מגיע לערעור שם) יכול לכפות על צד כלשהו לחוזה לקיים אותו, או לסבול את הנזק במידה ואינו יכול. בג"ץ יכול להורות לרשות השנייה, שמפקחת על הערוצים המסחריים, להפעיל מדיניות שונה, למשל בנושא צנזורה של פרסומות בוטות, אבל הוא מורה לה את לבצע את זה כשהיא מתפקדת כגוף הרגולטורי, לא כגוף המשדר - אלו הם הערוצים המסחריים.

יש לי תחושה מתמשכת שאתה לא מבין את תפקידו של בג"ץ במדינת ישראל ככלי בידי האזרח להתמודד בפני שרירות לב המדינה (כמו באותה תוכנית טלוויזיה שתיארתי, עם מוכר הקרחונים בחוף), תפקיד שהוגדר כבר לפני שנים רבות, לפני "ברק וחבר מרעיו".
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269244
(בלי קשר לפסיקה בה אנו דנים) הבעיה היא שבג''ץ כבר מזמן אינו ''כלי בידי האזרח להתמודד בפני שרירות לב המדינה'' אלא כלי ניגוח בין פוליטיקאים ממחנות שונים. על מנת להחזיר את בג''ץ ליעודו המקורי יש צורך במגנון שיסנן עתירות של גופים פוליטיים.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269245
אני מעדיף, במקום להוסיף במקביל גם מנגנון שיסנן חקיקה פופוליסטית ולא אחראית בכנסת ועוד מרעין בישין, שהיא גם התערבות תקדימית לא רצויה בהפרדת הרשויות, שכל אחת מהרשויות תשוב למלא את תפקידה המקורי - שבג''ץ יצמצם בעצמו את זכות העמידה שהרחיב בהשראת הנשיא ברק. הצרה היא שנראה לי שהנשיאה המיועדת אחריו מתכוונת להשאיר את המצב על כנו, וחבל.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269246
איך אפשר ליצור מנגנון שיסנן חקיקה פופוליסטית? מי יכול לשפוט אם חוק מסויים הוא פופוליסטי? אפשר לקבוע אם חוק מסויים מפלה מישהו, ואפשר לקבוע אם חוק מסויים עומד בסתירה לחוקים אחרים (במיוחד חוקי יסוד) אבל בידי מי תיתן את הקביעה הזאת אם לא בידי הבג"ץ? הרי מדובר על החלטה שיפוטית.

צמצום זכות העמידה פירושה שיותר דברים במדינה ייקבעו בלי ביקורת שיפוטית. לדעתי זה רעיון רע.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269260
לדעתי אי אפשר, לכן אני בעד ריסון עצמי של הרשויות, ושכל אחת תשתדל להתעסק בעניינה היא. מצד שני, היה כבר מי שאמר על ועדת העורכים שהנהיגה ריסון עצמי שזה כמו כלב שמושך את עצמו ברצועה.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269300
אם איש לא יכול להוכיח פגיעה כתוצאה מקביעה כלשהי של המדינה (והרי התנאי לזכות העמידה היה הוכחת פגיעה ישירה בעותר), מה הבעיה עם ההחלטה? לטעמי אפשר בהחלט לצמצם את זכות העמידה. אולי לא למה שהייתה בעבר, אבל שטף העתירות לבג"ץ של כל עמותה, ארגון או ח"כ הוא באמת מגוחך, וגורם לזילות של מוסד הבג"ץ. מוטב לדרוש שלפחות אחד העותרים יוכיח פגיעה ישירה בו עקב ההחלטה נגדה הוא עותר, או, לחלופין, שיוכח כי הנפגעים הישירים מההחלטה (למשל, אם הייתה החלטה שנוגעת למאושפזים בבתי חולים לחולי נפש) אינם יכולים פיזית לעתור לבג"ץ בעצמם, ולכן יש לדון בעניינם גם אם הם אינם ברשימת העותרים. אבל רוב הפעמים, העותר הוא "עותר מקצועי", ואינני בטוח שהדבר תורם למעמדו של בית המשפט - וכל כוחו של בית המשפט נבנה על מעמדו בציבור.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269365
עד כמה שאני מבין ''הוכחת פגיעה ישירה'' עדיין נדרשת, אלא שהפרשנות של בג''ץ ל''ישירה'' הורחבה יחסית למה שהיה מקובל פעם. אפשר לראות בזה מגלומניה של ''ברק וחבר מרעיו'', ואפשר לראות בזה נסיון נואש להלחם בתחלואים הפושים בחברה המצ'וקמקת שלנו. במקום להעמיד מכשולים על דרכו של המתלונן הפוטנציאלי, בג''ץ החליט להתייחס לגוף העתירה יותר מאשר לגוף העותר, כאשר ההרתעה מפני תביעות שווא מתחבאת באגרה ובהוצאות (משפטנים מוזמנים לתקן אותי).

כמו שאתה עצמך מסביר בהודעה אחרת, בהעדר חוקה צריך מישהו להיות השומר העליון על כללי ממשל תקין, צדק והגינות, ואני לא רואה מי יכול להחליף את הבג''ץ בתפקיד הזה.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269396
זה בדיוק העניין: ההרתעה מפני תביעות שווא מתחבאת באגרה ובהוצאות, וזה בדיוק מה שמאפשר לעותרים מקצועיים לעתור ככל העולה על רוחם בניגוד לאזרח הפשוט. (הרבה 'ע' 'ת' ו'ר' היו בתגובה הזו)
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269419
שיעתרו. מה רע בהזרמת כספים מהסקטור העותר למדינת ישראל?

מי שהעתירה שלו מתקבלת צריך לקבל בחזרה את כל הממון שאבד לו בעתירתו. העותרים המקצועיים שרוצים להשקיע את כספם בבירור סוגיות משפטיות לא מטרידים אותי יותר מדי, אלא אם כן בג"ץ כורע תחת שטף העתירות ונאךץ לדחות דיונים בנושאים חשובים. האם זה המצב?
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269422
מה שרע זה זילות מושג העתירה. כיום השימוש הנפוץ של העתירה הוא ככלי לניגוח פוליטי. הרי כמעט כל עתירה בנושא פוליטי עכשווי, טיפשית ככל שתהיה, מגיעה לחדשות בטלביזיה וברדיו‏1.

1 איכשהוא ידעתי שהתקשורת תצא אשמה...
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269424
פיצוי בדיעבד לא עוזר למי שאין כסף לעתור מלכתחילה. פרט לכך, העותרים הסדרתיים נותנים לאזרח הרגשה שבג''צ לא נועד בשבילו אלא בשבילם. אני לא אתפלא אם אנשים רבים כלל אינם מודעים לזכותם לעתור.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269342
השאלה היא: האם אני יכול לעתור לבג"צ נגד השב"כ בטענה שאינו ממלא את יעודו ולחייבו במסגרת תפקידו לעקוב אחר אתר אינטרנט מסוים. זאת עתירה שלי כנגד גוף ציבורי, אבל היא בעצם מכוונת כנגד גורם פרטי (למשל עיתון אינטרנט מסויים).

להבנתי הדבר אפשרי במסגרת הגדרת סמכויות בג"צ.

בדרך זו גורם פרטי יכול להשתמש בבג"צ (אם יהיה שיתוף פעולה מצד הבג"צ) כנגד גורם פרטי אחר כאשר העתירה מכוונת כנגד גורם ציבורי המפקח על גורם פרטי.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269362
אתה יכול לנסות, ולדעתי בג"ץ ינפנפף אותך מכל המדרגות משתי סיבות:
א. אין לך זכות עמידה - אתה לא צד לעניין.
ב. סביר להניח שבג"ץ לא ימצא לנכון להתערב בשיקולי השב"כ בעניין זה, כי לא נפגע הצדק בשום צורה.

כמו שאני רואה את זה, אתה מנצל לטובת הטיעון שלך, מצב קצת אנומלי - של בג"ץ שלקח לעצמו, תחת כהונתו של הנשיא ברק, את הסמכות להתערב בעניינים שלא נהג להתערב בהם, ואני מצר על שעשה כן. הבה לא נשליך לפח מעל ארבעים שנה של נסיון טוב עם בג"ץ כמגן האזרח מפני שרירות לב הרשויות.
269364
זכות העמידה כבר מזמן לא משמשת כפקטור בעת הפנייה לבג''ץ. מישהו כבר ציין כאן את ה''עותרים הסדרתיים'' שלא היו יכולים להתקיים לפני עשרים-שלושים שנה.
זכות העמידה לא עמדה 269367
ואכן, על כך אני מצר, אך עדיין סבור שהעתירה של נעם תנופנף מכל המדרגות.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269241
למדינה יש זכות לחוקק חוקים מפלים כמו חוק השות.
אם כנסת ישראל תמצא לנכון לחוקק חוק אפליית ספורט נשים באמצעי התקשורת היא מוזמנת לעשות זאת ואנחנו נחליט אם להמשיך להצביע עבורה. כל עוד אין חוק כזה והקו המנחה הוא שויון (כפי שנקבע במספר חוקי יסוד ולדעתי גם בחוק רשות השידור) לגופים של המדינה אין זכות לבצעה אפליה כזו.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269499
אם אפליות הן שהופכות את ישראל למדינה יהודית וציונית, אולי עדיף לוותר על מדינה יהודית וציונית.
מדינה שנבנית על דברים כאלה, היא לא מציאה גדולה.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269502
השאלה היא למה למדינה מלכתחילה להיות יהודית וציונית. אלו שהמציאו את הרעיון הזה לא אמרו ''אנחנו רוצים את זה כי בא לנו להפלות אנשים'', אלא בגלל שהייתה בעיה חמורה שהפתרון שלה דרש מדינה יהודית וציונית, גם במחיר אפליה שתתקיים במדינה הזו.

הבעיה לא נפתרה. רחוק מזה. הצורך עדיין קיים, אפילו אם הפתרון שנמצא הוא לא מציאה גדולה.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269649
הוא כתב שם ''בגץ צריך להתחיל ללמוד עם זה ולהפסיק לבטל את האפליות שהופכות את המדינה ליהודית וציונית''.
אם אפליות שנוצרו בדרך הן מהות העניין, אני לא רוצה להיות חלק מזה.
אני חשבתי שבגץ צריך, בין השאר, לשאוף לבטל או לפחות לצמצם כמה שאפשר אפליות אפילו אם היה הכרח הסטורי בעשייתן.
יש אפליות, השאלה היא אם צריך לקדש אותן כערך.
אני, מוזר כזה, לא חי טוב עם זה. יש כאלה שחיים טוב עם אפליות, רק מפריע להם הבגץ הזה שמנסה לתקן אותן.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269663
דומני שזה ויכוח סמנטי, ועדיף להימנע מלהיכנס אליו כדי שלא לבזבז הרבה זמן על שום דבר. אם אתה מתעקש, אפשר לנסות בכל זאת, אבל באמת חבל.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269571
זאת בהחלט גישה - הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה וביטול סמלים דתיים ולאומיים.

אני חושש שצעד כזה יוביל בשלב הראשון לשקט ושלווה ובהמשך ליצירת עוד ''דמוקרטיה איסלמית עממית''.

אני חושש שתאלץ להסכים איתי שזאת לא בדיוק משאת לב של רובינו. אפילו ערביי ישראל רבים מתנגדים לכך.

גם מדינות ''נאורות'' אחרות מגבילות את ההגירה עליהן בהתאם לארץ המוצא של המהגרים.

ארה''ב למשל דורשת ויזה מישראלים אבל לא מאירופאים.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269583
ויזה זה בשביל לבקר. בשביל להיות אזרח כולם צריכים גרינקרד.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269615
גרין-קארד(*) הוא סוג של ויזה, והוא אינו שלב בקבלת אזרחות כשלעצמו. במהלך תהליך ההתאזרחות הארוך, יש שלב בו המתאזרח מקבל זכויות תושב אך עוד לא מקבל זכויות אזרח. בשלב זה המתאזרח אוחז באשרת שהיה הכוללת אישור עבודה.

---------------------------
(*) שהוא כבר בכלל לא ירוק. שלי לבן, והכרתי אנשים עם ורוד (כי הם לא היו בתהליכי התאזרחות, אלא רק קיבלו אשרת עבודה).
טענו חיטים והודה לו בשעורים 269831
מגבילות, אבל ישראל היא המדינה היחידה שאין בה שום מסלול הגירה סטנדרטי למי שאינו בן הלאום של המדינה. כלומר - בישראל, רק יהודים יכולים להפוך לאזרחים במסלול רגיל. מסלול ההתאזרחות של כל בן לאום אחר שאינו מעוניין להתגייר צריך לעבור דרך שר הפנים, ובד"כ גם דרך התקשורת...

אגב, אם ערבים ישראלים רבים מתנגדים להפיכת המדינה ללא דמוקרטית, למה אתה חושש שהיא תהפוך לכזו? הרי ההגיון אומר שככל שהערבים בישראל יזכו לשיוויון רב יותר, כך יגדל החלק שלהם שתומך בדמוקרטיה, ולא להפך. לפיכך, ניתן להגיד בסבירות גבוהה שהפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה דווקא תתרום לחוסנה הדמוקרטי של ישראל, ולא יצמצם אותו.
בין כה וכה, הרי, ה"בעיה הדמוגרפית" קיימת גם בקונסטלציה הנוכחית. אלא אם אתה מבקש להנהיג הגבלות ילודה בקרב האוכלוסיה הערבית, הרי שההגבלות הנוכחית גם כך אינן פותרות את הבעיה שאתה מצביע עליה.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 272869
1. לגבי מסלול ההתאזרחות אתה צודק.

2. דמוקרטיה היא אמצעי של התנועה הציונית ולא מטרתה.
לתנועות לאומיות פוליטיות ודתיות אחרות במדינת ישראל יש מטרות שונות.

3. אני בעד צימצום ילודה כללי בישראל משום שקצב הריבוי שלנו גבוה מקצב שיפור התשתיות. הדבר פוגע במיוחד במגזרים החלשים ולכן אנחנו סובלים מאבטלה ונסוגים ברמת השרותים לאזרח. אני בעד הגישה הסינית - איכות על פני כמות - צימצום הילודה והשקעה בחינוך ותשתיות.
טענו חיטים והודה לו בשעורים 272912
הבעיה היא לא קצב הריבוי הטבעי שלנו, שהוא סביר (בקנה מידה אירופאי של עד לפני שניים-שלושה עשורים). הבעיה היא בפיזור הגיאוגרפי המאוד לא שווה, והפיזור הכלכלי העוד יותר בעייתי. בישראל יש מרכז אחד, ופריפריה אחת (טוב, שתיים, אבל הן שתיהן פריפריות של אותו מרכז). אם אוכלוסיית המדינה הייתה מפוזרת טוב יותר על פני המדינה, גם מבחינת הפיזור הסוציו-אקונומי (כלומר, אם באר-שבע, ועוד איזה שתיים-שלוש ערים בדרך לאילת, היו בעלות הרכב סוציו-אקונומי דומה לגוש דן), מצב התשתיות היה משתפר פלאים.
הבעיה כרגע היא שבגוש דן יש לך גידול מתמשך באוכלוסיה, שדורשת המון תשתיות, ולעומת זאת, בגלל חולשתה של האוכלוסיה בכל יתר המדינה, כמעט ולא מושקעים שם כספים לתשתיות.
השופט ברק והמקרופון 267093
"או שאולי בשם השוויון משך השירות של גברים ונשים בצ"הל יהיה זהה."

נו, ברור, לא? אם משך השרות לא שווה, קשה לדרוש גישה שווה לנשים להכשרות המקצועיות של צה"ל, ובודאי לא השתלבות מלאה במערך הלוחם. ובלי זה, איך תהיה חדירה נשית מלאה לדרגות הגבוהות, שהיא עדיין בחברה הישראלית קרש הקפיצה הטוב ביותר לעמדות השפעה בחברה האזרחית?

חשבתי שכולם מסכימים על זה (חוץ מאורי פז).
יש שיוויון במשך השירות 268670
בנות שמשרתות כלוחמות, ועוברות הכשרה עם בנים, משרתות כמו בנים (3 שנים), ומתייחסים אליהן כמו אל בן בכל הקשור לתורנות מטבח / רס"ר / שמירות.
יש שיוויון במשך השירות 268709
אתה מדברת על הנח"לאיות האלו ?
יש שיוויון במשך השירות 268711
לאו דווקא. יש גם תפקידי לחימה מסורתיים יותר (כמו ממ-טטיות בתותחנים) שפתוחים להן.
יש שיוויון במשך השירות 268714
1. מה זה ?

2. גם הן עושות 3 שנים ?
יש שיוויון במשך השירות 268721
משנה טכני. זה נחשב תפקיד לוחמה (ויפרט תותחן, ולא מי שאחותו כזו), והן עושות שלוש שנים ומשרתות גם בשטחים כמו כל קרבי אחר (נכון ללפני שנתיים).
יש שיוויון במשך השירות 268723
חביב, אבל עדיין רק תומך לחימה.

מעניין אותי לשמוע בקשר לנח''לאיות.
יש שיוויון במשך השירות 268801
כשאתה אומר תומך לחימה, אתה מתכוון כמו כל תותחן או שריונר, ולא לתפקיד הספציפי, נכון? כי אם ב. אז אתה טועה. אבל אם א. אז לא.

יש בנות (לוחמות) גם במג"ב, נדמה לי.
יש שיוויון במשך השירות 268820
נו מג"בניקים. גם כן לוחמים. חוץ מזה שגם בבנות האלו נתקלתי, ומהן לא התרשמתי שהם בדיוק עומדות בקו הראשון. ואם אתה שואל אותי הגיוס שלהן לחיל הביריונים הזה היה חלק ממהלך (שכלל גם מגוייסים שפויים) לנטרל את האופי הביריוני הזה של החיל. אבל אולי זה רק אני.

אז במה התפקיד הספציפי כרוך ?
הבנות בקרקל‏1 משרתות שלוש שנים בסדיר 269270
1אק"א "הנח"לאיות"
יש שיוויון במשך השירות 269271
במילואים האחרונים‏1 הייתי עם חבר'ה מהנדסה קרבית, והיו שם הרבה בנות שעשו את אותו המסלול. אני לא יודע אם הן עשו שלוש‏2 שנים מלאות, אבל הן היו בהחלט קרביות.

1 אחרונים באמת, התקשרו אלי לפני כמה שבועות והודיעו לי שאני "משוחרר". מיתרונות הגיל.
2 כמעט כתבתי שלושה, אבל הרגשתי שאני מותח את החבל.
269274
אם אתה מתכוון ללוחמות אב"ך‏1 אז גם הן עושות שלוש שנים‏2.

1שהם חלק מהנדסה קרבית.
2יא, אני ממש טובה בזה.
יש שיוויון במשך השירות 269277
מה האב"ך עשו איפה ששירתת במילואים בפעם האחרונה ?
269278
לא יודעת איפה הוא עשה מילואים, אבל פלוגות אב''ך בעיקר מאיישות היום מחסומים. (כמו כולם כמעט, כשחושבים על זה)
הא ! 269287
טוב זה עדיין קצת מעורפל, ואאז"נ האב"ך האלה הם לא בדיוק לוחמים, אבל נניח.

מה בקשר למיקום ? מישהו ראה נח"לאיות או לוחמות אב"ך מאיישות מחסומים, מוצבים או מאבטחות יישובים סמוכים לשטחי A ?
269299
חשבתי שהרגע (או יותר נכון, קודם) אמרתי שכן.
לוחמות אב"כ מאיישות מחסומים. מחסומים, היום, נמצאים בעיקר באזור שבין הרשות הפלסטינית לישראל. איך מפתיע?
ואם חיילות במחסומים זה מה שעושה לך את זה, אז היום תוכל למצוא שוטרות צבאיות (שאני לא בטוחה אם הן מוגדרות כלוחמות, תומכות לחימה, או מה) בכל מחסום. גם בחווארה (מספיק קרוב לשטח A?), גם בג'למה. כנ"ל לגבי חיילות בעוקץ.‏1

1כל החרדים לבטחון השדה שבקהל, אין בדברים האלו שום דבר חדש.
269312
לא, לא אמרת את זה. יש כל מיני מחסומים. וזה שרוב המחסומים קרובים לשטחי A לא אומר לי שום דבר לגבי הבנות שציינת. כמו שאפשר לדחוף ג'ובניקים לאבט"שים בכל מיני חורים שכף רגל של מחבל לא מתאבד שמכבד את עצמו לא תדרוך בהם, אפשר לעשות את זה גם עם בנות, ולכן השאלה.
יש שיוויון במשך השירות 269298
לא זוכר אם קראו להן "אב"כ", אבל עשינו אבטחה, ודובר על כך שהן ילכו אחר כך לאיזה מקום על גבול הצפון. מעבר לכך אני מעדיף לא להגיד בערוץ פתוח. בכל אופן, מה בדיוק ציפית לשמוע? ששירתנו יחד ביחידת המסתערבים ותפסנו מבוקשים?
יש שיוויון במשך השירות 269310
לא ציפיתי לשום דבר. אני מנסה לקבל תמונה כמה שיותר ברורה למצב ה''שיוויון'' בין המינים ביחידות קרביות בצה''ל.
יש שיוויון במשך השירות 269320
בדיוק לאחרונה נתקלתי ב- http://www.aka.idf.il/yohalan/main/main.asp?catID=11... . ציטוט:

מהם התפקידים שאשה אשר תתנדב למלאם תחשב "כיוצא צבא גבר"?

תקנות שירות הבטחון (קביעת תפקידים לשירות נשים בהתנדבות) שהותקנו ע"י שר הבטחון בשנת 2001, קבעו רשימה סגורה של שישה עשר תפקידים כמפורט להלן: לוחמת מערך נגד מטוסים של חיל האויר, טייסת, נווטת, מכוננת אוויר,מטהרת אב"כ, קשרית חיל התותחנים, לוחמת משגר "מנתץ", לוחמת חי"ר קל, משנה טכני בחיל התותחנים, לוחמת משמר הגבול, קצינה ימית, צוללת מים רדודים, פרמדיקית, לוחמת חילוץ והצלה, לוחמת רפואית מוטסת, תוכניתנית.

מהן המשמעויות לגבי נשים שהתנדבו לתפקידים המפורטים בצו שר הבטחון?

1. משך שירות סדיר – משך השירות של חיילת שהתנדבה יהא כשל חייל – 36 חודש (החל ממתגייסות יולי 2003) זאת, בשונה משאר החיילות שמשרתות 24 חודש.
2. משך שירות במילואים – משך השירות במילואים של החיילת המתנדבת יהא כשל חייל - עד גיל 54 וע"פ חוק, (עד גיל 45 ע"פ המדיניות כיום). זאת, בשונה משאר החיילות שתשרתנה במילואים עד גיל 38.
3. הריון או הורות – חיילת שהתנדבה איננה זכאית באופן ישיר לפטור משירות עקב הריון או הפיכתה לאם לילד גם בסדיר וגם במילואים. זאת, בניגוד לזכות לפטור עקב הריון או הורות שניתנת ליתר החיילות בשירות סדיר ובמילואים. יובהר שיש באפשרותה של החיילת שהתנדבה להגיש בקשה לפטור מסיבות פרט וצה"ל יהא רשאי לאחר בחינת בקשתה לאשר / לא לאשר בקשתה.
4. ויתור - חיילת שחתמה על הצהרת התנדבות אינה יכולה לחתום ויתור על הצהרה זו, התנדבותה הינה בלתי הפיכה (למעט במקצועות בהם רשאי גם חייל גבר "לחתום ויתור", כגון – קורס טיס, חובלים, קד"צ, אז תהא רשאית לחתום גם חיילת מתנדבת). יחד עם זאת, חיילת מתנדבת תהא רשאית לבקש לעזוב בנוהל של בקשת שינוי שיבוץ בדומה לגבר אך לא ניתן להבטיח כי בקשתה תאושר.
יש שיוויון במשך השירות 269332
בחירה מעניינת של מילים למינוחים השונים...

התפקיד היחיד ברשימה שהוא בגדר "לראות לאוייב את הלבן בעיניים" זה הלוחמת חי"ר קל, ואולי המטהרת אב"כ שעושה רושם שהרסו להם את הזולה.

משהו מעניין שנתקלתי בו בעצמי:
יש שיוויון במשך השירות 269334
עושה רושם שהמג"ב הכוונה ל"סחלב" ככה שזה שלוש.

יש שיוויון במשך השירות 269336
סליחה ''סחלב'' זה של משטרה צבאית, אבל אחרי קצת קריאה אני מבין עכשיו שהלוחמי מג''ב זה עניין שונה מהמג''ב שאני מכיר ובאמת מדובר בלוחמים.

ואני רואה שבימים קשים אלו תותחנים הפסיקו להיות ''לא ממש חי''רניקים''.
יש שיוויון במשך השירות 269327
איך זה?
יש שיוויון במשך השירות 269333
או ! את זה חיפשתי ! תודה.

חוץ מכמובן הטמטום הצה"לי המקומם הזה שכבר נתקלתי בו בעבר של הצבת טירונים במקומות מועדים לפורענות. אבל נגיד שאני לא יודע מה היו השיקולים וכו'.

אגב עושה רושם שהקרקל כבר לא רק "שומר על גבולות של שלום".
יש שיוויון במשך השירות 269335
ועדות הפוכה:
יש שיוויון במשך השירות 268803
הנקודה שלי היא, ש*כל* הבנות צריכות לשרת שלוש שנים, ולעמוד באותן חובות ודרישות כמו הבנים. לא יחידות סגולה.
יש שיוויון במשך השירות 268887
מה הטעם בזה אם אחוזים נמוכים יותר מהן משרתות ביחידות קרביות ? הטעם באורך שירות שונה הוא רוויה של המערכת הצבאית בכוח אדם לתפקידים מסוגים מסויימים, קרי: ג'ובניקים, תוך רתיעה מאי-גיוס אחוזים נכבדים מכלל המועמדים מראש. הפתרון: חצי שירות. כפיית שלוש שנות שירות מלאות על המערכת הצבאית רק תיצור עודפים בכוח אדם, אבטלה סמויה, ובזבוז משווע של משאבים. אין לזה הצדקה.

אם בשיווין מלא חפצה נפשך, המטרה שאליה את צריכה לשאוף היא "שלוש שנים לקרבי, שנה וחצי לג'ובניק, מין לא רלוונטי". רק שלדעתי אין טעם לבצע צעד כזה עד שאין באמת אחוזים רציניים יותר של בנות ביחידות קרביות.
יש שיוויון במשך השירות 367989
אם בשוויון אורך שירות חפצה נפשך, הרי שיש פשוט לחזור לאורך השירות שהיה נהוג עד מלחמת ששת הימים - שנתיים לבנות. שנתיים וחצי לבנים, וההבדל ביניהם היה בעיקר עקב אורך מסלול ההכשרה של הקרביים.

נראה אותך מבלה 3 שנים בתור פקידה.
יתרון נוסף שהבנים מקבלים עקב שירותם הארוך, הוא עודף אפשרויות - בת שפורשת מקורס - תהיה פקידה. צה"ל לא ישקיע בה יותר. בנות מקבלות זימון אחד לקורס קצינות. בנים עם תפקיד זהה, מקבלים זימון אחרי זימון אחרי זימון אחרי זימון.
מצד שני, זה נובע גם מכך שצה"ל בונה על כך שהוא יוכל לנצל את החייל כקציץ גם במילואים‏1, בצורה יותר מובנת מאליה מאשר קצינה.

1 מי למען השם צריך קצין חינוך במילואים?
האם בחיל האוויר הגרמני אוכלים לופט? 367991
כקציץ? זה סוג חדש של בשר תותחים?
עם ופל 368055
איכס.
יש שיוויון במשך השירות 368000
יצא לי לבלות 3 שנים בתור פקיד(ה). לא תענוג גדול, אבל אני לא בדיוק מקנא בחבר שלי שעשה 3 שנים בקרבי ויצא עם פלטינה ביד. שלא לדבר על אלו שלא זכו להשתחרר מהצבא מעולם.
השופט ברק והמקרופון 267155
שמו של בג"ץ כולל את המילה "צדק", ולא בכדי. בשם הצדק הזה, על בית המשפט לשקול את מכלול הגורמים ולהחליט בצורה שמצד אחד תהיה סבירה (כלומר, לא לפרק את הליגה ולהקימה מחדש בצורה שיוויונית), ומצד אחד תספק את מירב הצדק האפשרי. ערוץ 1 הוא גוף ציבורי, המחוייב לכלל הציבור בישראל, כולל, כמה מפתיע, הנשים. אותך משעמם כדורסל נשים? אותי משעמם כל הספורט שמשודר בטלוויזיה. אז לך זה יראה הוגן שערוץ 1, תחת מנהיגותי הבלתי מעורערת, יחליט להפסיק לשדר את כל משחקי הספורט ששודרו עד היום?
בכל מקרה, בג"ץ צריך לעסוק *בעיקר* בערכים. לשם כך הוא נמצא שם.

מי החלשים, אגב, שבג"ץ גיבור עליו? לא הבנתי מי נפגע מההחלטה הזו.

ואגב, אני עברתי במדרכה האמורה יותר מפעם או פעמיים, ומעולם לא הייתה כלולה וולוו בעסק. לא שאלו הדברים שהנחו את החלטת בית המשפט בנושא. אבל מה זה כבר האמת מול כמה חתיכות דמגוגיה טובה.
השופט ברק והמקרופון 267337
לדעתי המחוקק צריך לעסוק בערכים ובג"צ בפרשנות של החוק.

גם בי"ח אסף הרופא הוא גוף ציבורי האם לכן יכול בג"צ להכתיב לרופאים איזה החלטות מקצועיות לקבל?

רשות השידור החליטה החלטה מקצועית (משיקולי רייטינג ואולי גם שיקולים כלכליים). לדעתי צריך בג"צ להגביל את עצמו לשאלה האם ההחלטה חוקית ולא אם היא נכונה.

החלשים הם חסרי הבית שהפגינו מול משרד האוצר וכעת יאלצו לחפש מקום שבו נוכחותם תורגש פחות ובכך תפגע יכולתם למחות.
לעניין הוולוואים: התכוונתי שיש יותר תנועה של רכבי שרד באזור מהולכי רגל ולכן נוכחות המאהל על המדרכה לא כ"כ מפריעה.
השופט ברק והמקרופון 267745
כל בית משפט עוסק בפרשנות של החוק. בג"צ עוסק באותם תחומים שהחוק אינו מכסה, ובטרוניות של האזרח הפשוט על עוול שנעשה לו ע"י מוסדות המדינה (כגון רשות השידור). בג"צ, מעצם הוויתו, ומעצם חסרונה של חוקה בישראל, אינו יכול לעסוק ב"פרשנות של החוק", כי אין כזה, בתחומים בהם הוא עוסק. אם היה חוק, העסק לא היה מגיע לבג"צ, אלא למחוזי (ולעליון כערכאה שניה).

החלטות מקצועיות? לא. אבל בג"צ בהחלט יכול לפסול החלטה של ביה"ח אסף הרופא שלא לרכוש מכשיר שיכול להציל חיים כי הבן של שר הבריאות רב עם הבן של מנהל החברה שמייצרת אותו. או, במילים אחרות, בית המשפט רשאי לדון בשאלה האם המניעים של גוף ציבורי בכל החלטה שהיא היו ענייניים או לא. ערוץ 1 אינו מחוייב ברייטינג, והוא מקבל את המימון שלו בלי קשר לכמות האנשים שצופים בו. כל עוד זהו המצב, אי אפשר להציג שיקולים של רייטינג כלגיטימיים בקבלת ההחלטות של הערוץ. אתה יודע מה הרייטינג של השידורים בערבית? רבע אחוז, בממוצע. הייתי פעם במפגש עם רפיק חלבי, שם הוא התלונן על כך שהוא נאלץ לתכנן את הערב ככה שמרבע אחוז רייטינג, הוא יצליח להביא מספיק אנשים שיראו את מהדורת מבט.
אז אם יש שידורים בערבית, שלא מעניינים את קהל היעד שלהם, למה שלא יהיו שידורים של משחקי הליגה לנשים, שבהחלט עשויים לעניין את קהל היעד (הרחב הרבה יותר) שלהם?

לידיעתך, מאהל "כיכר הלחם" ישב בסמוך, ובחלקו *על* גן הורדים הסמוך לכנסת. זהו מקום פופולרי לטיולים שלווים של משפחות, זוגות ויחידים‏1. וזה עוד לפני שדיברנו על הילדים שהתרוצצו במאהל וסיכנו את עצמם ואת הרכבים שעברו בכביש, ולפני שנציין שלא מדובר על מחוסרי דיור, ושלמיטב ידיעתי, הוצעו פתרונות דיור לכלל היושבים במאהל שהיו זקוקלים להם, אבל הם דחו אותם מסיבותיהם שלהם.

1 ועכשיו יתקפו אותי על כך שהטיולים השלווים שלי חשובים לי יותר, אדם חסר רגשות שכמותי, מאשר רווחתם הבסיסית של עשרות אנשים. לא, זה לא חשוב לי יותר. אבל הצגת את המצב כאילו בכל מקרה אף אחד לא עובר שם בלי וולוו, ואני רק רציתי להוכיח שעשרות ומאות אזרחים פרטיים מבקרים במקום ברגל, והטענות שלך הן טענות סרק.
השופט ברק והמקרופון 269061
ההבדל המהותי בין החלטות ממשלה להחלטות בג"צ הוא
בביצוע ומחיר הכלכלי, ואת בג"צ זה כנראה פחות מעניין. הם החליטו והמדינה כבר תממן את זה איכשהו.

דוגמא: ביוספטל באילת אין מחלקה נוירוכירוגית. שני תושבים עם פגיעת ראש זהה האחד מר"ג והשני מאילת שיובהלו לבי"ח באיזור מגוריהם (האילתי ליוספטל והרמת-גני לתל השומר) לא יזכו לאותו טיפול.

כעת נניח שהנושא יידון בבג"צ האם בג"צ יכול לאלץ את המדינה להקים באילת בי"ח ענק כמו שיבא?

הצביעות של בג"ץ נובעת מכך שאת מחיר ההחלטות שלהם משלמים אחרים. בהתחשב בעובדה שגם שופטי בגץ הם בני אדם ולא מלאכים צחורי כנפיים זאת בעיה רצינית ולכן צריך להגביל את כוחו של בגץ.

אני מציע שעל כל החלטה שתעלה למדינה מליון ש"ח יורידו לשופטי בגץ 1 ש"ח מהמשכורת. אין לי ספק ששוחרי הצדק עלי אדמות יפסקו אחרת.
השופט ברק והמקרופון 269062
נשלים את הצעתך: ועל כל החלטה שתחסוך למדינה מליון ש"ח יוסיפו לשופטי בגץ 1 ש"ח למשכורת.
אלא שאז תזדעק על השכר האסטרונומי המשולם לשופטים.
השופט ברק והמקרופון 269200
לו הייתי יכול הייתי מאמץ את הצעתך ועורך את הניסוי.
אני סבור שבתוך זמן מה, יצר הקיום של שופטי בגץ היה גובר על יצרים אחרים והיה נוצר איזון ראוי.
במחשבה שניה אולי אתה צודק, אולי הם באמת היו מנצלים את ההסדר החדש כדי ''לעשות לביתם''.
  אד-אבסורדום? • האייל האלמוני
  אד-אבסורדום? • נעם טל
  אד-אבסורדום? • האייל האלמוני
  אד-אבסורדום? • דובי קננגיסר
  השופט ברק והמקרופון • דב אנשלוביץ
  השופט ברק והמקרופון • דובי קננגיסר
  השופט ברק והמקרופון • דב אנשלוביץ
  השופט ברק והמקרופון • דובי קננגיסר
  השופט ברק והמקרופון • דב אנשלוביץ
  עוד חלום הזוי של השמאל הסהרורי • צב מעבדה
  עוד חלום הזוי של השמאל הסהרורי • דובי קננגיסר
  עוד חלום הזוי של השמאל הסהרורי • נעם טל

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים