בתשובה ליעקב, 02/01/05 11:12
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272403
אכן, זו *הרגשה*, שבלב. לכן אין טעם לומר שהאדם "מבין". "להבין" - זהו עניין של תהליך הגיוני, לא של הרגשה.

למרות שאיני רואה צורך להתייחס לשטויות בענייני אימוץ או ביולוגיה, הנה, בכל זאת: ילדים מאומצים רבים, בבגרותם ואף בילדותם, אלה מהם שיחסיהם עם הוריהם הם טובים - אומרים בדרך כלל שההורים המאמצים הם, מבחינתם, הוריהם האמיתיים, ולא ההורים הביולוגיים שאיתם אין להם קשר. ישנם, כמובן, גם מקרים שונים.

דיברתי על עניין ההורים משום שאורי פז השווה את האדם הפונה אל האל המשוער - לילד הפונה בשעת מצוקה אל הוריו. אמרתי שההשוואה היא בעייתית משום שהפונה אל האל אינו יודע אם האל קיים, בעוד שהילד פונה אל הורים קיימים ואמיתיים. זה ברור לגמרי שלצורך העניין אין זה משנה אם מדובר בהורים ביולוגיים, מאמצים, משפחת אומנה (טובה) או זאבה מינקת - כל אלו הם יצורים חיים ומוחשיים, בניגוד לאל, שאינו אלא בגדר השערה.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272455
מליוני אנשים ברחבי העולם מרגישים שהעולם לא יכול להיות הפקר ושיש מנהיג לבירה.

רוב הידיעות שלנו הינן ידיעות מעין אלו אשר אין לנו הוכחה עבורם אך אנו יודעים שהן נכונות אלא אם יוכח אחרת.
כך אנו יודעים שהאדם שנתפס משתלשל מהמרזב ובכיסיו התכשיטים שלנו הוא הגנב ולא אדם שבמקרה עבר במקום בדרכו לחפש מונית. אם יובאו לנו הוכחות אחרות, או שנתמנה כשופטים נבדוק את הדברים לגופם.
כך גם לגבי האבא שאנו יודעים שהוא אבינו הביולוגי למרות שייתכן שהוא לא יודע שהוא לא וייתכן שהחליפו אותנו בבית החולים.
וכך גם כשאנו פונים אל הורה או ידיד שיעזור לנו. אנו חושבים שהוא יעזור אך ייתכן שהוא שונא אותנו ודווקא ישתמש באמון שלנו כדי להפליל אותנו.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272456
בדיוק ההפך: אף ידיעה שלנו אינה נכונה כל עוד יוכח אחרת. ברוב המקרים בכלל אי אפשר להוכיח, ואפשר רק לאושש אמפירית. הפילוסופים כבר חגגו על זה. פה ושם (במתמטיקה?) דווקא כן אפשר לדעת בצורה מוחלטת כל מני דברים.

עכשיו, מכיוון שאת הרוב אי אפשר להוכיח אלא רק לאושש בדרך זו או אחרת, נשאלת השאלה עד כמה אמינה הדרך שאתה מציע. מכיוון שעל פי אותה דרך אפשר להוכיח גם שהעולם שטוח והשמש מקיפה אותו, אני נוטה לא לקבל אותה, בעיקר כשהיא מדברת על עניין כה קריטי.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272468
אינני רואה טעם רב להשתתף בדיונים פילוסופיים או פסאודו-פילוסופיים בשאלות ה"עמוקות" האלה, בדבר היותן של הידיעות מוכחות או לא ובדבר היותם של ההורים ביולוגיים או מאמצים או רוח הקודש או צ'יטה.

אתה, לפי עדותך, נמנה על קבוצת הורים שהקימו בית-ספר פרטי. אני מניחה ומקווה שעשית את זה מתוך כוונה להעניק לילדיך חינוך טוב (וכן גם, אולי, כדי להוכיח לעצמך ולעולם ולמישהו ולמישהם משהו בענייני יוזמה פרטית ותחרות ושיפור מוצרים וכו', אבל את זה נעזוב עכשיו).

אילו היה ניגש אליך ילדך ואומר: "אבא, אני חש מצוקה קשה ביותר, רע לי מאוד בבית הספר הממלכתי, המורים לא יודעים ללמד, אני מבזבז שם את זמני..." - ואילו, במקום לעשות מעשה, היית מסתפק בתפילה ובעוד תפילה ובעוד הרבה-הרבה תפילות אל הקב"ה, שיקים בית ספר פרטי - אני בטוחה שהנ"ל, כבודו במקומו מונח בין אם קיים או לא קיים - לא היה מקים במקומך שום בית ספר.

זהו ההבדל בין מציאות לאשליה.

זהו גם ההבדל, במחילה, אלף מחילות, בין דיונים לבין קשקושי בולשיט.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272470
תסלחי לי גברת נחמדה, אבל אין לך שמץ של מושג מהי תפילת האדם (בראי היהדות).

ואני לא מתנדב להבהיר לך מהי (תגובה 272462), אלא רק מעוניין שלפחות תדעי שאת טועה ובגדול.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272478
תסלח לי, ינוקא יקר ומתוק, אבל ידעתי תפילה מהי, עסקתי בה אישית ולהוותי אף נאלצתי פעם לכתוב על טיבה ומהותה עבודה די מסובכת ומעצבנת - לפני שהוד יהדותך נולד.

ובעניין לגמרי אחר, משהו שרציתי לשאול אותך כבר מזמן, ואין לי להיכן "לתקוע" אותו כאן - האם אתה מאזין לשירת אשה או שאתה מן הנמנעים מכך מחמת "קול באשה ערווה..."?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 274444
וזה רק מפליא עוד יותר שאת כתבת רשימה מחקרית על התפילה ובו-בעת אין לך שמץ של מושג מהי. שאיננה תחליף להשתדלות מעשי אנושי, אלא כתוספת של תקווה להצלחת ההשתדלות האנושית בפועל.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 274449
בדבריי בתגובה 272468 לא התכוונתי לומר, כפשוטו, כי התפילה היא תחליף למעשה האנושי. השתמשתי בדוגמת התפילה ע"מ להנגיד, תוך הקצנה מכוונת, את אופני הפעולה המסתמכים על עובדות קיימות (הילד הפונה לעזרה אל הוריו - קיימים, מוחשיים ונראים לעין, האיש הפועל להקמת בי"ס וכו'), לעומת דרכי הפעולה המסתמכים על השערות בלבד (המאמין הפונה אל אלוהיו - *גם* כאשר הדבר מתלווה לפעולה מעשית). זה לא היה בכלל עניין של מה-בא-במקום-מה.

היה צורך, במקרה זה, להבין את המשמעות שמעבר למילותי הפשוטות גרידא. אתה לא הבנת, אבל יעקב, ככל הנראה, די הבין, ולכן לא טרח להתקרצץ ממושכות דווקא על הנקודה הזאת אלא המשיך הלאה בפרישת משהו מרעיונותיו.

אשר לעבודה ההיא, היא עסקה בתפילה בעיקר מנקודת ראות פסיכולוגית ולאו דווקא מן הזוית האמונית, הילדותית מעט, עפי"ר, הבאה לידי ביטוי בהסברים הדתיים הקלאסיים וגם בדבריך שלך כאן, בחלק מתגובותיך.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 274576
האם את טוענת שבתגובה 272468 לא העמדת את התפילה כתחליף ובמקום המעשה הריאלי בפועל? אז אני אצטט מדבריך בתגובה זו:

"אילו היה ניגש אליך ילדך ואומר: 'אבא, אני חש מצוקה קשה ביותר, רע לי מאוד בבית הספר הממלכתי, המורים לא יודעים ללמד, אני מבזבז שם את זמני...' – ואילו, *במקום לעשות מעשה, היית מסתפק בתפילה ובעוד תפילה ובעוד הרבה-הרבה תפילות אל הקב"ה*, שיקים בית ספר פרטי – אני בטוחה שהנ"ל ... לא היה מקים במקומך שום בית ספר".

הילד הפונה לעזרה אל הוריו יודע שהם קיימים, באותה מידה דומה שהוא יודע שאלוקים שומע תפילתו כי הוא חי וקיים, אחרת לא היה מתפלל אליו כמות שלא היה פונה אל הוריו לעזרה אילולי שהטיל ספק בקיומם. ברור שישנו הבדל ניכר אחד בין המצבים והוא, שההורים קיימים מבחינה פיזית ואילו א-לוהי ישראל קיים מבחינה רוחנית כישות חיה שאיננה כבולה לזמן או למקום אלא מעבר לאלה. כל הבדל אחר בין המצבים – פשוט אינו קיים במציאות.

והמעניין הוא שדווקא אותה עבודה שנאלצת בלית ברירה לכתוב בנושא התפילה "בעיקר מנקודת ראות פסיכולוגית ולאו דווקא מן הזווית האמונית", כלשונך – הפכה בתגובה 272478 ל"עבודה די מסובכת ומעצבנת", כעדותך. ואילו זווית הראייה האמונית שהצבתי הוגדרה בעיניך רק כ"ילדותית".
ואולי אין לך מושג איזה כייף זה לחזור להיות ילד. אני רק חושב על זה וכבר מתחיל לקנאות באותו ילד שמאמין אמונה טבעית-תמימה בא-לוהיו, לעומת עצביו המרוטים של האפיקורס שנאלץ לנתח במונחים פרוידיאניים מעופשים וחילוניים-יבשושיים את מעשה התפילה של אותו ילד מאמין בטבעיות, שאף כוח פסיכואנליטי לא יוכל לעקור או לעקר מן העולם.
ניחמתני.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 274612
הבדל אחד נוסף בין המצבים הוא שההורים אכן עוזרים לילד, ואילו התפילה לא. קרוב לודאי שאם ההורים היו נמנעים מעזרה לילד כפי שהתפילה לא עוזרת לו, הוא היה מפסיק לבקש מהם עזרה.

אתה, כמובן, מוזמן לטעון שמה שאני מתאר לא קיים במציאות ושעבור כל אדם ממוצע, הבקשות שהוא מבקש בתפילותיו נענות כמו הבקשות שהוא מבקש מהוריו.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 274614
הסברתי: שימוש בדוגמה תוך הקצנה מכוונת. אולי ההסבר אינו יעיל, אך איני מעלה כרגע בדעתי הסבר שיעזור לך להבין יותר טוב, צר לי.

העבודה ההיא זכורה לי כמסובכת ומעצבנת משום שהפרטנר שלי היה טמבל עצל ועוגבני שאיבד חלק מן החומר. אין לי שום חשק לעסוק עוד בעניין זה ואני מצטערת שהזכרתי אותו.

תשתדל להיות רגוע, כל טוב.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272475
ואני מקדימה פסוק למכה :-] , ומביאה (לפניך?) את המילים היפות (אם כי מבוססות על הנחות בלתי מאומתות שאך בתקווה יסודן) האלה: "אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו..", תהילים קכז 1. וכן - אני מניחה שלשיטתך זה נכון גם לגבי בית ספר :-] .
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272476
יפה מאד. אנו מתקדמים. התפילה מלמדת את האדם למה הוא צריך לשאוף ואיך יש להגיע אל המטרה. היא לא באה לעדכן את אלוקים במה שחסר לך, שכן היא יודעת לבד.

אילולי אלוקי אבי ופחד יצחק היה לי לא היו בארץ בתי''ס פרטיים ולימור לבנת היתה מנהלת מערכת חינוך מן הטובים ביותר בעולם השלישי (משהו בין עירק וסנגל). רק הודות לתורת אמת ולמסורת החרדית המאמינה בחופש הפרט בהקמת בתי''ס, יש אפשרות להקים בתי''ס פרטיים. לכן יותר משאני מבקש ממנו יתברך שיקים בי''ס לילדים שלנו אני מודה לו על שנתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272484
"היא לא באה לעדכן את אלוקים במה שחסר לך, שכן *היא* יודעת לבד."

האמנם קראתי את מה שאני חושב שקראתי?

ובהזדמנות, אשמח גם להסבר על המבנה התחבירי של "אילולי אלוקי אבי ופחד יצחק היה לי לא..."
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272486
הוא התכוון ש*הוא* יודע לבד, או שהיה צריך לכתוב - "אלוקימה" :-] .
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272496
יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה' ...
טו וְאִם-כָּכָה אַתְּ-עֹשֶׂה לִּי, הָרְגֵנִי נָא הָרֹג--אִם-מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֶיךָ; וְאַל-אֶרְאֶה, בְּרָעָתִי. {פ}
אי אפשר להכניס את הבורא לתוך הגדרות של בני האדם.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272533
הפסוקים האלה מבטאים את פחדו של משה מזעם העם. לא הבנתי למה לדעתך הפסוקים אומרים שאי אפשר להכניס את הבורא לתוך הגדרות של בני אדם. איך זה קשור בכלל?
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272572
או אולי ''השכינה''
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272498
ב לוּלֵי אֱלֹקֵי אָבִי אֱלֹקֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי--כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי; אֶת-עָנְיִי וְאֶת-יְגִיעַ כַּפַּי, רָאָה אֱלֹקִים--וַיּוֹכַח אָמֶשׁ.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272462
האדם שמתפלל אל הא-לוהים בשעת מצוקה או צרה צרורה או לחילופין במצבו הנורמלי אכן דומה לילד שמתחנן ומבקש עזרה מהוריו הביולוגיים. שניהם, הילד והמתפלל, יוצאים מנקודת הנחה שההורים והא-לוהים חיים וקיימים. אחרת, אין עם מי לדבר, חלילה.

בפילוסופיה הכללית ישנן הרבה שאלות ותהיות על מהותה של התפילה. כמו למשל: איזה מקום יש לה בכלל בעולם? או, מהו היחס בין היצור הקטן הזה שנקרא אדם לבין המרחב האינסופי האלוקי?; ועוד על זה הדרך: האם אפשרי שיח היוצא אל "מעבר הלשון"? ולכשיתברר שאפשרות של שיח כזה אכן קיימת, נותר עוד להבין כיצד מבחינה הגיונית, בשיח זה היה המתחנן יכול להתחנן לפני מי שמכיר את כל צורת האדם, כיצד היה יכול לפאר את מי שכולו פאר, כיצד יכול הוא לקדש את שכולו קדושה?; "בעבור צאצא של היוונים – אלו שערוריות של ממש!", כפי שהצהיר הפילוסוף היהודי-הצרפתי עמנואל לוינס, בעומדו על סוגיית התפילה.

בניגוד לפילוסוף, המאמין הפשוט מסתכן ב"שערורייה", שהרי לא תמיד הוא יכול להודות בהתנסותו בתפילה. הוא מעורר שערורייה כאשר הוא מודה בנאמנותו: בעיני אחדים הוא מופיע במסווה של קונפורמיסט בורגני עם דעות נוחות, המגינות על נוחיותו; בעיני אחרים הוא מופיע תחת מסכת קוסם – איש מוזר המקיים קשרים עם עולם נסתר ומגי. אך בעיקר, הוא מתלבט כיצד ניתן להעלות את נושא התפילה הנוגעת לאינטימיות האינטימית ביותר של כל אחד בלא חוסר עדינות, בלא חוסר רגישות ובלא חוסר צניעות.

"ספק גדול אם יימצא גם אחד מבעלי המוחות המדעיים המעמיקים שאין בו רגש דתי", כתב הפיסיקאי הגאון אלברט איינשטיין במכתבו לילד צעיר ששאל אותו האם המדענים מתפללים. "כל מי שמעורב ברצינות בחקירה המדעית משתכנע בהדרגה, שבחוקי היקום מתגלמת רוח – רוח נעלה לאין שיעור מזו של האדם... בדרך זו מוליכה החקירה המדעית מהרגשה המדעית להרגשה דתית ומיוחדת במינה", הפתיע איינשטיין את הנער הצעיר, שגדל וחונך בעולם מטריאליסטי ואתאיסטי של המאה התשע עשרה.
הזיקה האנושית-הטבעית לא-לוהים 272499
הפרשנות הפשטנית שלך לדברי איינשטיין מתחילה לעלות על העצבים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים