בתשובה לאלמנה ויתום, 04/01/05 21:14
תרבות הטוקבק 273063
מהדו שיח הנ"ל דבר אחד עיקרי לא עולה, והוא רחמים.
השאלה העיקרית היא האם יש בך מידה של רחמים כלפי בעלי חיים או לא.
אם יש לך ספק אם בעלי חיים בכלל חשים סבל זה דבר די חמור,
וצריך להיות לך אותו ספק גם כלפי אנשים. איך את יודעת
שתינוק סובל? איך את יודעת שאדם אחר סובל אם איננו
אומר לך את זה במפורש?
אנחנו יודעים שבעלי חיים סובלים לפי ההתנהגות שלהם,
הם לא צריכים להגיד לנו את זה במלים. לפני מאתיים שנה
חשבו שכושים למשל לא סובלים שכובלים אותם בשרשרות
ומובילים אותם באוניות. גם אנשים נאורים נהגו בהם בצורה
אכזרית כזאת, משום שזה היה המוסר שהיה ידוע באותם זמנים.
רחמים תלויים גם בהתפתחות התובנות והידע האנושי. אם אינך
מכירה את הזולת, אם את מחפשת הוכחת בכתב שהוא יכול לכאוב,
לא תרחמי עליו.
תרבות הטוקבק 273175
ואם האדם האחר אומר לך במפורש שהוא סובל, איך יודעים שזה נכון?
תרבות הטוקבק 273681
איך הרחמים קשורים לעניין? האם אתה רומז שמי שבלבו רחמים על אווזים מוכרח לתמוך בחוק? האם לא סביר שיש אנשים המבינים שרגשותיהם הפרטיים אינם מצדיקים התערבות במעשי הזולת?
תרבות הטוקבק 273824
בודאי שיש לכך קשר.
הלא החוק הוא תולדה של הצרכים והלחצים של פרטים שונים בחברה המגדירים מה הם מגדירים כפגיעה בהם.
גם אם תרוץ ברחובות או תשתין על מצבה יעצרו אותך, ומה בסך הכל עשית, פגעת ב''רגשותיהם הפרטיים'' של כמה אנשים.
כמובן שזהו מדרון חלקלקל, ובטיעון של עלבון או פגיעה רגשית, ניתן להצר באופן לא סביר את צעדיו של הזולת.
לכן, אני לא משפטן - יותר מדי לוליינות שרירותית.
תרבות הטוקבק 273889
זה לא ענין של ''רגשות פרטיים'' משום שמעורב כאן צד שלישי - האווזים. והחוק מדבר עליהם ולא על מי שמרחם עליהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים