בתשובה לדובי קננגיסר, 05/07/01 17:07
מבוא לתורת ההכרה 27351
אל תמהר לפסול את האידאליזם כל-כך מהר, בטח לא בטענה "אווילי"

גם כשאתה חולם אתה "נוגע" בחומר, האם החומר שאתה נוגע בו בחלום קיים?

אבל בוא נצעד צעד קדימה. כשאתה מביט בשולחן כתיבה ובשולחן אוכל שניהם שולחנות, אולם הם אינם זהים – הם בטח לא אותו שולחן. כלומר, במוחך (או, ליתר דיוק, בנפשך) יש מושג של "שולחניות" שהוא בהכרח אינו חומרי או ניתן למדידה. ייתרה מזאת, ברור שה"שולחניות" אינה שולחן בעצמה (הרי אין מקום בתוך ראשך לשולחן ספציפי, ובודאי לא נוצר במוחך שולחן קטן בפעם הראשונה שלמדת מהו שולחן). האם מושג השולחן לא קיים מבחינתך? אם כן, אזי אתה תאלץ לאכול את ארוחותיך מהרצפה מעתה ועד עולם.
מבוא לתורת ההכרה 27353
ערן, אני גר במעונות. איפה אתה *חושב* שאני אוכל את הארוחות שלי?

אבל ברצינות - במוח אין שולחן, אבל יש "שולחן" - המילה, הדימוי. אין לי ספק שיש רצף כלשהו של תאים שמכיל (בין השאר) את המושג שולחן, על כל סוגיו ותת-מיניו. אז יש מניפסטציה חומרית של המושג שולחן - אותו מרבץ תאים במוח שלי. והרי לא שללתי את קיומה של התודעה האנושית, רק את זאת שהיא מנותקת במשהו מהחומר. היכן הנפש בכל זה?
מבוא לתורת ההכרה 27361
יפה, ומה היא התודעה האנושית? עצם קיום החומר מחייב קיומו של משהו "לא חומרי" – המושגים שלנו למשל. הרי מושג השולחן אינו השולחן ואינו גם האותיות המרכיבות שת המילה שולחן, ועם זאת ברור לנו שהמושג "קיים" ואנו מסוגלים לתפוס אותו.

יש לברר בדיוק מהו מושג הנפש שאנו מתייחסים אליו, אני כמובן לא מתייחס לנפש במובנה הדתי (נשמה) אלא כשם אחר לתודעה האנושית. אין בדברי כדי לתמוך בתיאולוגיה מסויימת אלא כדי לברר את הכרתנו את הכרתנו.
מבוא לתורת ההכרה 27363
ומהו החשמל? הוא לא חומר, הרי. אותו דבר התוגעה - זה לא חומר, אבל זה תוצר של החומר. כמו אש. כמו חשמל. למעשה, זה בדיוק מה שזה. חשמל.
האם אותה תודעה אנושית מנותקת *במשהו* מהחומר? אם כן - יש מקום לבחירה חופשית. אם לא - איך תהיה בחירה חופשית? בקיצור, תאלץ להגדיר את המושגים שאתה משתמש בהם, כי כרגע אין לי מושג.
מבוא לתורת ההכרה 27364
מצויין! אתה בכיוון! מושג החשמל לא קיים בלי התודעה האנושית. זרם של אלקטרונים (או גלים – זה בעצם לא משנה איך תקרא לזה כי כל מושג יהיה פרי המצאת התודעה, קרי הנפש) – כן.

שאלת הניתוק בין התודעה לחומר, הידועה גם בכינוי "בעיית גוף-נפש" היא מהבסיסיות ביותר בפילוסופיה ולא אני זה שאפתור אותה (למרות שהיא מעניינת אותי מאד).
מבוא לתורת ההכרה 27366
(הICQ הזה גורם לנו להראות כמו שני חולי נפש...)

גם מושג האש לא קיים בלי התודעה האנושית? האם מושג העכבר יוכל להתקיים ללא תודעה אנושית, אלא רק עם תודעה חתולית?

אין שום סיבה לחשוד שיש נפש. אני לא רואה איפה היא קיימת, וכל תכונה אנושית היא תלוית חומר. אני לא הולך להמתין לפילוסופים. מספיק לי הקרוי הזה.
מבוא לתורת ההכרה 27368
מצויין, *המושג* לא קיים. העצם (האש או העכבר) קיים, והמושג משמש את התודעה (או הנפש) כדי לחבר בינה לבין העולם החמרי.

כמובן שמושג התודעה (או הנפש) מעלה בעיות – האם גם לחיות יש תודעה או שחתול למשל (וסליחה לכל אוהבי החתולים, הדוב התחיל עם זה) הוא אוטומט – כמו רובוט. מהו סף התודעה? לאן הולך הזכרון כשאנחנו מתים? המון שאלות.

(ואל תגלה לכולם, עד שלא כתבת את זה אפאחד לא ידע...)
מבוא לתורת ההכרה 27371
נו, ומה אמרת בזה? המושג הוא מניפסטציה חומרית שונה לחלוטין - כי קיים כחלק מהמוח, לא כשולחן. זה סוג שונה לגמרי של דבר - אבל זה עדיין דבר שעשוי מחומר (Thinking meat?!).
שולחן שניתן לראות במראה הוא לא שולחן באמת, הוא שילוב של קרני אור שנראה כמו שולחן. דימוי של שולחן במוח הוא לא שולחן באמת, הוא שילוב של תאי מוח שמסמן את השולחן.

המון שאלות, נכון, אבל ממש לא רלוונטיות. חוץ מזה, אני עוזב את המשרד עכשיו, ולכן לא אוכל לענות לך (gasp!) בשעתיים הקרובות לפחות.
יום טוב.
מבוא לתורת ההכרה 27383
אחלה, נתת דוגמא נוספת למשהו שאינו קיים, ועם זה אנו מסוגלים לתפוס אותו. ליתר דיוק כל מושג הראיה (או השמיעה או כל חוש אחר) גם הוא נפשי. כבר ניהלנו באייל כמה פעמים את הדיון בשאלת ראיית הצבעים מול אורכי גל. אשר למושגים -- בוא נמשיך מתגובתי לדורון יערי -- היא מפורטת יותר.
מבוא לתורת ההכרה 29293
ערן, חוששני שלא הבנת את כוונתו של דובי.
הנקודה היא - אם הבנתי נכון - שאין דבר כזה, ''לחבר בין הנפש לעולם החומרי'', כדבריך - ה''תודעה'' הינה, בסך-הכל, אוסף של זיקים חשמליים בין תאי-העצב (ה''נוירונים'') שבמוחנו. הקשרים בין הנוירונים הם-הם היוצרים את מי שאנו, והשוני ביניהם הוא היוצר את ההבדלים ביני לבינו לבינך וכן הלאה... את המאפיינים הייחודיים לכל אדם ואדם.
כעת - היכנשהו במח,רשום - באמצעות קידוד תאי, שנוירולוגיים בטח מבינים בו הרבה יותר טוב ממני - ''זה שולחן'' - עם קישור ''אסוציאטיבי'' לתמונה כללית של שולחן כזה או אחר, שראינו לאחרונה או בילדותנו... והכל אגור במח - הדיסק הקשיח הסופר-משוכלל שלנו. משום-כך, אין ''קיום אחרי המוות'' - לפחות, לא על-פי ההשקפה המדעית - כי אין מה שיתקיים... המח מפסיק לייצר חשמל, תאיו משתתקים - ודי. אין עוד אדם. ועל-כן - לדעתי - אין שום הבדל שהוא, בינינו לבין חתולים, או עכברים, או ציפורים - מלבד, אולי, הבדלים קלים ברמת התפתחותו של מוחנו. וזה הכל.

שלך,
דני.
מבוא לתורת ההכרה 29304
ברוכים השבים. זה בסדר, הבנתי את דובי מצויין, אבל הבעיה היא שהאופטימיות שלך אינה נכונה ונוירולוגים לא יודעים להסביר. אגב, אינני מ''סוחרי הדת'' ואיני מבקש להוכיח את קיום הנשמה במובנה הדתי, לכן מדובר כאן בוויכוח פילוסופי עתיק יומין שכאשר עיתותי יהיו יותר בידי אחזור אליו.
מבוא לתורת ההכרה 43921
ואלוי להפך האם המושג חתול קיים מחוץ לתודעתך באמת אין לנו דרך לדעת. קואן זן קטן (אוי כמה שאני נשמע פלצני :-)
עץ הנופל ואיש אינו שומע אותו האם הוא משמיע קול
מבוא לתורת ההכרה 43931
הגדר ''קול'', ואני אוכל לענות לך.
מבוא לתורת ההכרה 27367
לא הבנתי מה ההגדרה בה אתה משתמש למושג ''חומר'' (כך שחשמל הוא התוצר שלו)
מבוא לתורת ההכרה 27372
אם לומר את האמת, הידע שלי בפיזיקה ממש (ולא בפטפוטי שכל מדע-פופולריים) הוא מאוד נמוך, ובנוסף אני גם סנילי, אז אני לא זוכר כרגע כלום לגבי תהליך הפקת החשמל. אבל אני די בטוח שמעורבים בכך חומרים בשלב זה או אחר. זרם האלקטרונים, בסופו של דבר, לא נוצר יש מאין - הוא הגיע מאיפשהו. האיפשהו הזה הוא חומר.
מבוא לתורת ההכרה 27376
מטען חשמלי הוא תכונה של החומר, זרם חשמלי זה תהליך (תנועת מטענים), שדה חשמלי (או מגנטי) זו השפעה של מטען חשמלי על הסביבה שלו. מדובר בעניין חומרי לחלוטין.
מבוא לתורת ההכרה 27380
השאלה שלי לא היתה פיזיקלית (אני מקוה שלא תעלב...), אלא בקשר להגדרות שלך, איך אתה מגדיר חומר (ומכאן מה ,אם בכלל, מוגדר כלא חומר)?
מבוא לתורת ההכרה 27416
חומר הוא דבר שפועל על פי חוקי הטבע (שהרי חוקי הטבע הם תכונה של החומר, כאמור).
מבוא לתורת ההכרה 27555
ארשה לעצמי להצטרף לדיון בתור בוגר קורס בתורת ההכרה באוניברסיטה.

דבר ראשון המושג נפש:
צריך להחליט איך מתיחסים למושג הזה נפש ואז ניתן להתחיל דיון בנושא.
אם נפש היא ישות כלשהי שאמורה להמצא בגוף, הרי ברור שמישהו צריך למצוא איפה היא ממוקמת, ואיך היא נראית. אך אם נניח כי נפש היא אופן פעולה של הגוף הרי אין בעיה: נפש היא המצב החושב, הזוכר, המרגיש, וכו' שבו נמצא הגוף.
לדוגמה: אתה רוצה להראות למישהו את הטכניון. אתה מראה לו מעבדות, ספריות, חדרי לימוד, ולבסוף הוא שואל אותך, o.k. אבל איפה הטכניון. ואתה צריך להסביר לו שטכניון הוא אופן הפעולה של כל המתקנים האלה ביחד.

לגבי הכרת החומר:
אנחנו חיים בעולם הכרתי של המשגה (מלשון מושג) ברור שהעולם שמסביב לנו הוא עולם בתנועה,אך המוח שלנו מתקשה להבין תנועה, כך שאנחנו עושים רדוקציה מתנועה למנוחה של החומר.
כמו כן אנחנו לוקחים חבורות של עצמים ועושים מהם משפחה- שולחן.
כך שגם חשמל הוא רדוקציה שלנו לתופעה תנועתית שאנחנו לא מסוגלים להבין אותה, למושג סטאטי וכולל יותר שניתן להבנה.
מבוא לתורת ההכרה 27645
גם חשמל פועל על פי חוקי הטבע (אמנם חוקים שונים מאשר נושאי המטען החשמלי, אבל עדיין חוקי טבע...) מכאן שלפי הגדרתך גם חשמל הוא חומר (ולא תוצר של חומר, לפי הגדרתך הראשונה).
מבוא לתורת ההכרה 27693
האם קול הוא חומר? או נשמה?

או שאולי יש משהו באמצע שאין לו הגדרה (אולי יש ואני לא מכיר אותה) כמו מחשבה , קול , חשמל ושאר דברים שהמסה שלהם היא נמוכה ביותר עד עד כמעט 0 או ממש 0 ?
מבוא לתורת ההכרה 27761
אני מעדיף לא להשתמש במושג (הלא מוגדר באופן שלם) "חומר" (ובמושג ההופכי לו נשמה). קול הוא כידוע גל! לפי תורת הקוונטים כל גל הוא גם חלקיק ולכן קול הוא גם חלקיק (אפילו יש לו שם, שלצערי שכחתי). העובדה שיש לחלקיק מאסה אפס (ויש הבדל תהומי בין מאסה שואפת לאפס למאסה אפס) לא מבטלת את קיומו (כל עוד שהוא מקיים אינטראקציות כלשהן, לאו דווקא גרויטציוניות, אם סוגי חלקיקים אחרים), ובטח שלא את ציותו המוחלט לחוקי הטבע.
למה שיהיה משהו לא מוגדר, אנחנו (בני האדם) נותנים את ההגדרות, ויכולים לתת הגדרה כראות עיננו.
מבוא לתורת הגלים 27769
סליחה? *כל* גל הוא גם חלקיק? גם גל בים הוא חלקיק? קול אינו אלא תנועה של חומר (אוויר, למשל), כאשר החומר מאחור דוחף את החומר מקדימה, וכך נוצר לו הגל. אין פה שום חלקיק. אם תעביר גל קול דרך שני חורים תהיה לך תבנית התאבכות, ואם דרך חור אחד - תבנית של גל (בניגוד לחלקיקי אור, למשל, שיצרו תבנית של חלקיק עם חור אחד, ותבנית התאבכות עם שני חורים).
מבוא לתורת הגלים 27773
סלחתי.
כן, *כל* גל הוא גם חלקיק (וכל חלקיק הוא גם גל).
קול, במובן הקלאסי, הוא לא תנועה של חלקיקים (מה שאתה ממשיך לקרוא משום מה חומר) אלא של הפרעה (כמו כל הגלים).
במובן הקוונטי כל גל הוא גל וגם חלקיק, כולל גלי ים ,גלי קול וגלי אור. את התנע של החלקיק/גל אפשר למצוא לפי חוק דה-בורלי ולפיו לדעת באיזה תנאים נוכל לראות התנהגות חלקיקית (סביר להניח שזה לא יהיה בתחום הנראה).
מספר תופעות פיזיקליות (בפיזיקה של מצב מוצק) מוסברות בעזרת התנע של חלקיקי הקול.
מבוא לפיזיקה מודרנית 27777
הסבר יותר מדוייק אפשר לקרוא ב http://physics.westmont.edu/courses/p025/review/ch5/ (הפיסקה האחרונה מתייחסת לגלי קול).
מבוא לתורת ההכרה 27826
פונון
מבוא לתורת ההכרה 27712
החשמל, אבל, אינו ''דבר''. הוא תהליך (אלקטרון בודד אינו חשמל. זרימה של אלקטרונים היא חשמל). כך גם אש היא תהליך, וכך גם התודעה עצמה.

אגב, אם אני כבר פה - אני רוצה לתקן דבר מה שדורש תיקון - אינני חושב שהמקור לכאוטיות של המחשבה האנושית מקורו ברנדומליות הנובעת מתורת הקוונטים. אילו זה היה המצב, הרי שהיינו נאלצים להצהיר כי גם לחיידקים יש חופש בחירה, באותה מידה שהוא ישנו אצל האדם. אני אינני מסכים להצהרה כזאת - המוח האנושי מורכב לאין ערוך מהחיידק (וכמעט אמרתי - ממוחו של החיידק...), ומן המורכבות הזו - ברמה התאית, לא ברמה התת-אטומית - נובעת הכאוטיות שיוצרת את מראית העין של חופש הבחירה.
מבוא לתורת ההכרה 27753
כאוטיות היא דבר אחד, חופש בחירה - או רצון חופשי - הוא משהו אחר.
מבוא לתורת ההכרה 27757
כמובן, ולכן אמרתי ''מראית העין'' של רצון חופשי. אם עקבת אחרי הדיון למעלה, היית רואה כי את מראית העין הזו אני (ואחרים) תולה בחוסר הדטרמניזם הכאוטי של המוח האנושי, ולא בגורם רוחני כלשהו.
נו, כן 27817
כמובן, עקבתי אחרי הדיון למעלה. אם היית עוקב אחרי ההערות שלי היית מבחין בכך :-)

ואני מבקש לחזור ולהבדיל בין:

- חוסר דטרמיניזם
- כאוטיות
- רצון חופשי

שני הראשונים אינם אותו דבר, אבל שניהם נותנים הסבר אפשרי לחוסר הפרדיקטביליות (בטח יש לזה איזו מילה עברית שברחה ממני כרגע) שמובילה לאשליה של רצון חופשי.

ובהערת אגב לגבי אי הנוחות של שנינו מאובדן הדטרמיניזם בתורת הקוואנטים, אולי דרך תיאוריות כאוטיות יימצא ההסבר. בסופו של דבר ייתכן ששגיאות מדידה זעירות (שהכרחיות מעצם קיומם של מכשירי המדידה) מתבטאות בשינויים גדולים ברמה שמעליהם, שהיא הרמה ה"קוואנטית".
Quantum nondeterminism 27870
במהלך הדיון נזרקו לחלל האייל לא מעט אי דיוקים פיסיקליים. מכיוון שעל רובם עונה דובי באופן רהוט ומעמיק, אסתפק לעת עתה בכמה הערות הנוגעות לתורת הקוונטים:

א) אי הנוחות מחוסר הדטרמיניזם של תורת הקוונטים הינה לגיטימית ומשותפת לרבים המנסים כבר שנים (בינתיים ללא הצלחה) למגר תכונה זו של התורה ולמצוא את התורה הדטרמיניסטית ה"נכונה" העומדת מעל תורת הקוונטים. בין הראשונים שהבחינו ולחמו ב"בעיית" חוסר הדטרמיניזם של התורה היה, כמה אירוני, אינשטיין עצמו, ממניחי היסודות לתורה זו. (מעניין שדבר דומה קרה לו עם תורת היחסות הכללית אותה גילה. הוא לא יכל לקבל את העובדה שהתורה ניבאה יקום שחייבת להיות לו התחלה ולכן ניסה לשנותה - כדי לקבל יקום סטאטי. על ניסיון שינוי זה הצטער הוא עד סוף ימיו).

ב) הניסוי שאינשטיין, ביחד עם פודולסקי ורוזן (EPR) הציעו כדי להפריך את תורת הקוונטים, התבצע לבסוף בשנת 80'. מטרת הניסוי היתה להראות (בין השאר) שישנו מידע שאינו נכלל במסגרת תורת הקוונטים ולכן אינו ידוע לנו, אך קיים בחלקיקים. אך תוצאת הניסוי נתנה את התוצאה המוזרה אותה חזתה תורת הקוונטים, ולא את התוצאה אותה חזו EPR. כלומר, זה לא שהמידע הנחוץ לחזיית העתיד אינו ידוע לנו, הוא פשוט אינו קיים! תוצאה זו אושרה באין ספור ניסויים נוספים שהראו פעם אחר פעם שהמידע הלא וודאי בעיקרון אי הוודאות, פשוט אינו קיים ואינו רק תוצאה של מוגבלותנו האנושית.

ג) יש להדגיש כי תורת הקוונטים היא אחת התורות היותר שלמות שגילה האדם, הן מבחינת שלמות ועקביות התאוריה, והן מבחינת דיוק התחזיות שהיא נותנת, גם במקרים שנראים עד היום כנוגדים את השכל הישר.
במילים אחרות:
אין בעיה אמיתית בחוסר הדטרמיניזם של תורת הקוונטים, הן ניסיונית והן תאורטית. הבעיה היא שלנו להשלים עם עובדה זו, עם יקום כזה:
QT: Hello, I am Quantum Theory and I have a nondeterminism problem.
group: We love you QT, it’s not you, it’s us.

הצורך שלנו בדטרמיניזם הינו פסיכו-אבולוציוני, ולמרות לגיטימיותו, אין הוא מחייב את היקום. מה עוד, שכמו הנפש, אין צורך נסיוני בקיומו של דטרמיניזם מוחלט ביקום.
ד) אדגיש שוב: חוסר הדטרמיניזם של התורה אינו נובע ממכשירי מדידה כלשהם או מן הניסויים באיזה שהוא אופן. זוהי תוצאה מתחייבת של התאוריה, שקדמה לניסויים שונים, משונים ומתחכמים שנרקחו כנגדה, וכמעשה בלעם, רק אישרוה פעם אחר פעם, כבר למעלה מ80 שנה.
ה) יש פתרון נוסף ל"בעיית" חוסר הדטרמיניזם הקוונטי (אותו אני נוטה לקבל, למרות שכאמור, אין באמת בעייה), אך הוא נשמע כה מוזר ואנטי-אינטואיטיבי, שלא אביאו בשלב זה.
ו) יש מילים ארוכות מזו שבכותרת. בעבודתי המדעית יצא לי להשתמש במילה semiphenomenologically.
בנוגע ל- ה' 27874
אתה מתכוון לתורת היקומים המרובים של Wheeler-Everret ?
יקומון 27945
אחת ממסקנותי היא אכן, בין השאר, כי חייב להיות ריבוי יקומים, זאת עוד לפני שמכניסים את תורת הקוונטים לתמונה, בניגוד (אם זיכרוני אינו מטעני) לWheeler ולEverret.
ריבוי יקומים 28105
אם מישהו הסתקרן לגבי ריבוי היקומים אותו הזכיר האורח לרגע, יוכל ללמוד עוד ב:
אגב, מתברר כי פרשנות זו היא ככל הנראה המקובלת ביותר בקרב גדולי מועצת חכמי הקוואנטים.
ריבוי יקומים 28131
אני יודע שהשאלה הזאת אולי לא מנומסת, במיוחד לא כשהיא מופנית אל אדם ששומר על אלמוניות למעשה, ובכל זאת אשאל אותה:

מה ההכשרה שלך כפיסיקאי?
פישריזם 28177
ראשית, תודה על ההתעניינות.
שנית, אל תמעיט בערכך.
שלישית, השכלתי הפורמלית הינה 'כמעט' Phd.
רביעית, אין זה מחסן אותי מאמירת שטויות או מחטא היוהרה.

ועכשיו תורי להסתקרן, מה הכשרתך כפישר? הממושכת היא משל רובנו? באילו כיוונים התמקדת? (-:
28188
שוב, אני מגיב דווקא כאן כי זו התגובה האחרונה בנושא.

הייתי רוצה לשאול האם אין מדובר כאן בתיאוריה שאינה ניתנת כלל להפרכה.

בלינק שנתת צוטט סקר שעל פיו חלק מהפיסיקאים _מאמינים_ בה וחלקם האחר לא. זה מעיד (אולי. אני די פישר) שנעשה כאן ניסיון ליישב בעייה קונספטואלית, ואולי אפילו סתם חוסר נוחות, וכל האמצעים כשרים לכך - גם השערות רדיקליות ללא נגיעה במציאות.

(לא קראתי את כל המאמר מתחילתו ועד סופו - אם ישנה שם תשובה, אנא הפנה אותי אליה)
יכיחות 28217
מאור היקר,
לפי הסקר, רובם הגדול של הפיסיקאים העוסקים בתחומים הקוונטיים, אכן מקבל את פרשנות העולמות המרובים של תורת הקוונטים.
אכן, אנחנו מדברים על (כפי שנוהגת שרון ווכסלר לומר) "מקבל" ו"פרשנות". הסיבה לכך היא שכרגע, מדובר בפרשנות בלבד, ללא ניבוי ייחודי שנבדק עד עתה. אך דבר זה נכון, בעצם לכל תאוריה מדעית - תמיד קיימת תאוריה חליפית הנותנת את אותם הניבויים. המבחן הוא, כרגיל, התער של אוקהם. ואכן, פרשנות העולמות המרובים טוענת שהיא עומדת בו טוב יותר מכל פרשנות חליפית.
יש לציין, כי במאה הקודמת (20), קרה לא פעם שפרשנויות, השקפות ואמונות, שנחשבו כבלתי יחיכות במאה שקדמה לה, התבררו למרבה ההפתעה ככאלה. מי ייתן וכך יהיה גם עם MWI דנן.
הערה נוספת: הבעיות בהן באה MWI לטפל הן בעיית המדידה וקריסת פונקציית הגל, ובדרך אגב, גם האינטראקציה עם נפשות. כל אלה קשורים לחוסר הדטרמיניזם של תורת הקוונטים.

באשר לדעתי שלי, איני שולט מספיק בMWI, אך כפי שציינתי, אני נוטה להאמין כי קיים ריבוי עולמות מסיבה נוספת וקודמת. זה נוגע למהותן של הפיסיקה, המתמטיקה והיקום (רמז: האחרון אינו אלא אובייקט מתמטי).

וכדי לא לסטות מנושא המאמר, בחלק מן היקומים הללו חי משה קרוי.
על תורת הקוואנטים 27946
קטונתי, כמובן, מלהתיימר לתקוף את תורת הקוואנטים מבחינת הקונסיסטנטיות המתמטית והאישוש הניסויי.

אבל מותר לי לקוות שתיאוריה שעל פיה החתול המסכן של שרדינגר נמצא בסופרפוזיציה של חי/מת עד שמישהו פותח את הקופסא (ומה הדרישות לגבי אותו מישהו, מתי בעצם פונקצית הגל קורסת לאחד המצבים העצמיים שלה) - מותר לי לקוות שיתברר שהתיאוריה הזאת איננה שלמה, או שתיתכן אינטרפרטציה אחרת שלה.

שוב: אני לא טוען שזה חייב להיות כך. אלוהים לא התיעץ בי כשברא את העולם (וחבל שכך!), אבל לקוות מותר. סתם כך, ממניעים אגואיסטיים ולא רציונליים של שלוות הנפש שלי. מה יש?
הבהרה 27947
זאת תגובה על ההודעה הלפני האחרונה שלך, ולא על האחרונה.
וועדת בדיקה! 27975
בהתייחסות לרישא של הסיפא של דבריך, אני מצטרף ופונה לה' צבאות להשעות עצמו לאלתר, עד גמר הבדיקה בעניין תיפקודו ב12G השנים האחרונות.

אזרח מודאג
על תורת הקוואנטים 27995
לגבי הפסקה השניה שלך, החתול של שרדינגר היה ניסוי גדנקן שהציע שרדינגר כדי להראות כמה מגוחכת אינטרפרטצית קופנהגן של תורת הקוונטים. יש לפחות אלטרנטיבה אחת (תורת העולמות המרובים, אם אינני טועה). כך שאתה באמת יכול לישון בשקט.
אגב, אני לא בטוח אם יש הבדל מעשי בין האינטרפרטציות.
אני ישן בשקט, תודה 28016
בניגוד לרושם שעולה, כנראה, מהודעותי, אני לא סובל מנדודי שינה.

על תיאוריית היקומים המרובים לא רק ששמעתי, אלא אפילו הזכרתי אותה כאן לפני יומיים. מה אני יכול להגיד, גם האפשרות שכל פעם שקורה איזה מאורע מאקרוסקופי היקום מתפצל נראית לי כמשהו שוועדת החקירה שאפופידס הציע צריכה לחקור.
מה זה?! 28017
זה לא מה שטענתי, אך כדי לא לעבור על חוק הסוביודיצה, אשאיר זאת לוועדה, בשלב זה.
לא טענתי שטענת 28037
אך, כמדומני, זה מה שטענו ויילר ואברט.
יקום מתפצל 28039
עד כמה שאני זוכר, הם אינם טוענים שהיקום מתפצל כל הזמן, בניגוד לשמועה. בכל מקרה, תורתי אינה תורתם.
אני ישן בשקט, תודה 28097
אני שמח לדעת. בעיית נדודי השינה ידועה לי מקרוב (במיוחד בתקופת הבחינות).

על כל פנים, סביר להניח שיש אינטרפרטציות אחרות. שוב, גם אם אין, אני לא רואה סיבה לדאגה.
אי דיוקים פיסיקליים? 27969
הסבר, נמק ופרט...
אי דיוקים פיסיקליים! 28038
למשל בקשר לגלקיקים, יחוס מסה או חסרונה למחשבה ולחשמל, השאלה מי ''אוכף'' את חוקי הפיסיקה ועוד. מצטער על חוסר הזמן לפרט עוד ולנמק. בוודאי נחזור לנושאים אלו בעתיד.
אי דיוקים פיסיקליים! 28075
אני יכול להעיד שכל ה''אי דיוקים'' שלי מגובים מבחינה מדעית.
Quantum nondeterminism 28395
ערב טוב,
פיסיקאי בריטי מתלהם-משהו בשם טרבור מארשאל שולל את תקפותו של הניסוי משנת 81' (?) כמימוש של הניסוי המחשבתי שהציעו EPR. הנ"ל מצדד בתורת שדה-אפס (zero-point field) כאלטרנטיבה עקבית למכניקת הקוואנטים.

בזמנך החופשי אשמח אם תוכל להתייחס לטענותיו.
zero-point field 28470
ליאור היקר,
גם אם זה יקח מעט זמן, אבדוק את הקישורים שהבאת ועליהם נתונה לך תודתי - ואשיב.
Zero 28679
ליאור,
קראתי את שתי ההפניות בשלמותן. הכותב אכן מפגין רגשות וסגנון "לא מקצועיים", שבוודאי לא עזרו לו לעשות נפשות לרעיונותיו. טעמו בצבעים לעומת זאת, גרם לי ולאחרים פגיעה אישית (בבריאות) וגם הזכירה לנו פעם נוספת, מהו המשלים של כחול, ומדוע חשוב לרסן את הטירוף שבנו, גם אם זה משגע מבפנים (יש עוד שרידי השפעה). כל אלו אינם מעוררים כבוד אצל הקורא.

לגופו של עניין. חוששני כי גם לאחר קריאה ראשונה, איני מרגיש שראוי כי אפרט את דעתי על רעיון הzero field. לשם כך צריך אני להקדיש לכך זמן שאין לי בימים אלה. ואולם, נראה כי למרות שהמאמר ישן מאוד (97'), ולמרות שהוא מציע ניסוי לא מסובך לבדיקת טענתו, נראה כי טרם התפרסם הוא בעיתונות המדעית (אם כי, רבים וטובים ואני בתוכם, עברו בשלב מסויים דבר דומה, ביחוד אם טענתם חדשנית ומפתיעה).

התמיה אותי חוסר הבנתו את השלכותיו של הניסוי של אספקט. הניסוי אומר שאכן, בתנאים מסויימים, ניתן 'להשפיע' מיידית על חלקיק הנמצא בכל מרחק. אך זאת, עד כמה שזה נשמע מוזר, מבלי באמת להעביר מידע אליו, כך שתורת היחסות אינה מופרת (גם אם 'רוחה' כן, אך זה לא עולם המשפט, שם לרוח החוק יש ערך הגובר לעיתים על החוק עצמו).

לסיכום: עקב עיסוק בנושאים לא פחות מעניינים (למשל AI), קשה לי כעת להתעמק בטענותיו של TM, מה עוד שהאינדיקציות אינן מלהיבות. אז הסתפקתי בעניינים שוליים ובהשמצות.
מבוא לתורת ההכרה 27819
לורד רוג'ר פנרוז לא מסכים איתך, אגב.
מבוא לתורת ההכרה 27763
1. גם תהליך הוא דבר.
2. התהליך מציית לחוקי הטבע, ולכן (כהגדרתך) הוא חומר.
3. חשמל הוא זרימה של מטען חשמלי (ולא רק אלקטרונים).
4. גם אש, רוח, זרימת מים וכו' עונים להגדרתך כ"חומר".
5. אני מעדיף לא להתייחס לתודעה (פשוט מחוסר ידע / הגדרה).
6. בלי לסתור את הצהרתך באשר למקור ה"כאוטיות" של המחשבה, ככל שמספר החלקיקים בגוף מסויים יותר גדול, כך רמת הכאוטיות הקוונטית תעלה.
7. מספר גדול של גופים שפועלים באופן לא רנדומלי יכולים ליצור אשליה של כאוטיות סטוכסטית למתבונן מבחוץ.
8. האם יש וודאות באשר לכאוטיות של המחשבה האנושית (זכור לי לפחות אחד מכותבי האייל שמתנגד לכך באופן נחרץ עבור זן מסויים של בני אדם = פוליטיקאים)?
מבוא לתורת ההכרה 27770
1. תהליך הוא תהליך. תהליך הוא לא בעל קיום אובייקטיבי שאינו תלוי בדבר, שכן הוא אינו יכול להתקיים ללא החומר. חומר לא צריך שום דבר כדי להתקיים. הוא פשוט קיים.
2. אז הרי לך תיקון להגדרתי.
3. כאמור, זכרונותי משיעורי הפיזיקה מעורערים משהו. העקרון ברור, אני חושב.
4. לא נכון, וכבר הסברתי זאת. אתה מתעקש להצמד להגדרה החסרה שלי, שהשלמתי אותה מאז, בעקבות הערותיך.
5. חשבתי שעל זה אנחנו מדברים, לא?
6. מקובל, אבל לא רלוונטי.
7. שזה בדיוק מה שאני אומר.
8. אפילו פוליטיקאים אינם דטרמיניסטיים, מה גם שבחירתם בערכים ובמטרות (אותן הם ישיגו לא משנה מה) היא תלוית בחירה, או, כמו שהגדרנו כאן - תלוית כאוס.
מבוא לתורת ההכרה 27775
1+2+4. לא הבנתי את ההגדרה החדשה.
5. אני רק מדבר על המושג חומר (הויכוח על התודעה היה עם מישהו אחר).
6+7. כאמור אין לי כוונה לסתור אותך.
8. במידה ופוליטיקאים לא טועים, הרי שלאחר הבחירה הראשונית (במידה והייתה בחירה כזו) במטרות, כל התנהגותם אינה תלויית כאוס לחלוטין.
לא הבנתי אותך? 27369
נעזוב לרגע את עניין הייצוג של השולחן בתודעה האנושית, שמוכיח את קיומה (למרות שהוא לא פוסל את היותה חומרית).

אני לא מבין את הטענה שעצם קיום החומר מחייב את קיומו של משהו ''לא חומרי''.
איך קיומה של התודעה קשור לקיומם של שולחנות.
הרי גם אם אני אלך ואשמיד אחד אחד את כל הדברים החיים ביקום, ואז אבנה שולחן ואתאבד, על פי ההגיון שלי השולחן ימשיך להתקיים. לא תהיה שום משמעת לקיומו (כי אף אחד לא יוכל להתקל בו) אבל הוא ימשיך להתקיים.
מצד שני ישנם לא מעט דברים שאף אחד לא ראה, לא מכיר ולא נתן להם שם והם קיימים ותגלו מתישהו (אז אני לא צריך להשמיד את החיים ביקום כדי להוכיח את הנקודה שלי).
לא הבנתי אותך? 27374
מרוב שהשמדת ויצרת שולחנות ודברים חיים לא הבנתי מה אתה שואל. אם שאלת כיצד החומרי מחייב את הנפשי הרי שהתשובה היא במושגים.

עצם העובדה שהחשיבה שלנו היא אבסטרקטית מחייבת קיומם של דברים אבסטרקטים (נשמע כמו סתירה, נכון?) הרי בעולם אין שני דברים זהים ויחד עם זאת אנו מסוגלים להכללות. אנו יכולים לראות שני שולחנות – שולחן כתיבה ספציפי ושולחן אוכל ספציפי וליצור מתוכם דבר שלא היה קיים קודם – מושג השולחן הכללי. כלומר, פתאום יש בעולם דבר חדש שאין לו יצוג חומרי – מושג השולחן. אין שולחן ספציפי (ובעולם אין דברים פרט לדברים ספציפיים) שהוא "השולחן" המייצג את כל השולחנות. לכן, היכן נמצא המושג הזה? לא ייתכן שהמושג לא נמצא בשום מקום מכיוון שאנו מסוגלים להתייחס אליו (וסביר להניח שזו תהיה נקודת המחלוקת העיקרית בהמשך הוויכוח כמו הוויכוח על "היכן כתובים חוקי הטבע?").לכן, מושג השולחן לא יכול להיות בשום מקום פרט לנפש (ואם אין נפש היינו צריכים להמציא אותה כדי להכיל את המושג הזה).

כמובן שחשוב שוב להוסיף את הדיסקלימר שאין בין הנפש במובנה הפילוסופי לנפש במובנה התיאולוגי שום קשר פרט להתנגשות מושגים מקרית.
לא הבנתי אותך? 27393
אני מניח שגם אם ימותו כל היצורים שיודעים מה זה שולחן השולחנות עצמם לא יפסיקו להתקיים. הם יהיו דברים שאין להם שם ואין להם משמעות בתור שולחנות אבל הקיום הפיזי שלהם לא יפסק. גם חיידקים התקיימו כנראה הרבה לפני שגילו אותם וידעו מה הם, הרעיון של החיידק לא היה קיים ובכל זאת יש עדויות לקיומם הפיזי.
מכאן אני מסיק שהקיום הפיזי לא מחייב קיום רעיוני.
אני מניח שתסכים איתי שקיום רעיוני לא מחייב קיום פיזי (מזל, אהבה, אלוהים וכו').

לגבי הרעיון. רעיון הוא ייצוג של דבר מה במוח שלנו. ניתן להתייחס אליו כמו מבנה בתוכנית מחשב שמייצג פריט במלאי של מחסן. הוא יכול להכיל את כל הפרטים שידועים לנו (למחשב) על אותו פריט והוא עדיין לא באמת הפריט הזה. מעבר לזה, אם יש קצת באגים בתוכנה יכול להיווצר מצב שקיום של פריט כזה נמצא רק במחשב ולא במציאות (פנטזיה?) עדיין אין בכל המערכת הזו של פריטים ותוכנת ניהול מלאי שום דבר שאינו חומרי. בסופו של דבר גם הרעיון (מבנה נתונים) הוא אוסף של ביטים שהם חתיכות סיליקון קטנות שנמצאות באחד משני מצבים אפשריים.
לא הבנתי אותך? 27401
אה, כמובן. שתי הקיצוניות (מטריאליזם ואידאליזם) הן דעות מופרכות, למרות שמכניזם מקובל הרבה יותר (אחרי הכל, כמו שאמרה מדונה we are living in a material world). בהקשר למה שכתבת, קיומו של הסובייקט לצפיה לא מחייב את קיומו של האובייקט הצופה, אולם מרגע שיש לנו צופה שחש שיש לו משמעות בצפייה אזי מתחיל כל העולם המושגי להווצר. כמובן שזה מעלה בעיות קצה רבות אבל מי אמר שהכל פשוט?

אגב, זה המקום להזכיר את ברקלי (לא צ'רלס) שתאר עולם ללא חומר שבו "להיות קיים" פרושו "להיות נתפס", וכמו תמיד יש לנו תפקיד לאלוהים (כמו אצל רוב הפילוסופים) – הוא זה שחושב עליך ועל כל העולם כל הזמן ולכן גם אם אף אחד לא חושב עליך ומקים אותך בתפיסתו, אלוהים, בטוב ליבו, עדיין צופה בך מלמעלה.

אשר להמשך תגובתך, כאן שתה שוב גולש לבעיה הפסיכופיזית שראוי להקדיש לה מאמר שלם. יש איפשהו אצלי בבית מאמר שכמעט סיימתי לכתוב לאייל על החדר הסיני של סרל שדן בשאלה "האם סינטקס (קרי ביטים) יכול ליצור סמנטיקה", שהיא שורש הוויכוח. אולי מתישהו בעתיד הקרוב אני אחליט לסיים אותו.
Spirits in a material world 27417
עדיין לא הבנתי מדוע העולם המושגי (שקיים, בסופו של דבר, במוח החומרי עד מאוד) אינו חומרי.
החדר של סרל הוא בעייתי מסיבה אחת - קשה לנו להכיר בכך שאנחנו עצמנו "אוטומטים". לכן ההשוואה בין אדם חושב לבין מכונה נראית לנו מופרכת. אך השאלה אם בחורנו בחדר הסיני יודע סינית או לא היא בלתי רלוונטית כמו השאלה האם תא המוח מספר 0422293854ב שלי יודע עברית או לא. הוא לא, סביר להניח. אבל המערכת כולה - או במקרה של סרל - החדר, האדם וההוראות - המערכת כולה כן יודעת עברית (או סינית).

אגב, מדונה אמרה I'm a material girl in a material world. הפוליס, לעומת זאת, אמרו We are spirits in a material world. אבל זה היה בדיוק הדיסק שסטינג התחיל עם כל השטיק הדבילי הזה של להציל את העולם. חבל, הייתה להם אחלה מוזיקה.
ניסוי מחשבתי 27629
לדעתי ניתן לצמצם את הויכוח לנקודה הבאה:

האם ניתן לבנות מעבד אלקטרוני (צ'יפ) שיבצע אמולציה מושלמת של נוירון בודד? כשאני אומר מושלמת אני מתכוון למתקן שיכלול חיישנים שברור הסביבה ההורמונלית, קשרים עם אלפי נוירונים אחרים, וגם אלמנטים יוריסטיים אם יתברר שנוירון ביולוגי מכיל כאלה (אותם אפקטים קוואנטיים שהוזכרו).

אם התשובה על השאלה הזאת חיובית, אפשר, תיאורטית להחליף את המוח כולו במצבור של מעבדים כאלה, שיפעלו בדיוק כמו המוח המקורי, ואני חושב שמעטים האנשים שיטענו לקיומה של נשמה, או נפש, או רצון חופשי במכונה הזאת.

אם התשובה היא שלילית, צריך להסביר איפה, ברמת הנוירון הבודד, נעוץ הקושי שפוסל את האפשרות.
ניסוי מחשבתי 27654
ודאי שיהיה למצבור הזה רצון חופשי. כמו שלאדם יש רצון חופשי. רצון חופשי ברמה הסימבולית הגבוהה. כמובן, שברמה האטומית, אין לאף אחד ולשום דבר בחירה.
ניסוי מחשבתי 27662
אני לא מבין את המושג "רצון חופשי ברמה הסימבולית הגבוהה". אם אתה מתכוון להגיד שלמצבור הזה תהיה אשליה של רצון חופשי, ושהוא יהיה בלתי ניתן לחיזוי בדיוק כמו המוח האנושי, אין לנו ויכוח.

איפה, בדיוק, נכנס ה"חופש" כשעוברים מנוירון בודד למצבור נוירונים?
ניסוי מחשבתי 27674
אין לנו ויכוח.

החופש נכנס, כשעוברים מנוירון בודד למצבור נוירונים, באותו מקום שהספר ''סיפורן של שתי ערים'' נכנס, כשעוברים מאות בודדת לגבב שלם שלהן.
פסיכופיסיקה? 27377
כשלעצמי, איני רואה כיצד ניתן להכריע בנושא זה.
מצד אחד, וודאות קיומי וקיום תחושותי, חזקה מכל התרשמות חומרית המעובדת ע"י חושי. ומהי הנפש אם לא החוויה הבלתי נגישה, כמעט עפ"י הגדרה, אלא למכשיר מדידה יחיד?

מצד שני, מכל בחינה פיסיקלית, ביולוגית וכו', לא נראה כי יש צורך בקיום הנפש. כלומר הכל היה פועל כפי שהוא גם אם אין נפשות.
עפ"י אוקהם נאלץ אני להסיק את המינימום: נפשי היא היחידה הקיימת, ואם קיים עולם חיצוני חומרי, הוא מאוכלס בזומבים (חברים, משפחה, חיות וכל השאר).

לא נעים, אבל קורה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים