בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/07/01 8:41
בין התשובה לשאלה 28193
גילית • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 13/7/2001, 10:05
כששואלים אותי שאלה, אני עונה תשובה. יש מעגל מסוים של אנשים שיפרשו זאת, תמיד, כביקורת עליהם או נסיון להחזיר אותם בתשובה. הם לא אנשים טיפשים כלל וכלל אבל הם מ-פ-ח-ד-י-ם. בעוד אני בתמימות מנדבת מידע עלי (ו''עלי'' כולל גם את אלהים לפעמים) זה מתפרש כהחזרה בתשובה. אם אראה לך שיר של אלתרמן זה לא אומר שאתה חייב להיות משורר, ואם הקדוש ברוך הוא משתרבב לשיחתי לפעמים זה בד''כ (בשיחות מסוימות) כדי להראות לך משהו יפה. מי שמפחד- נרתע. מי שנרתע- מפסיד.
מי שמוכיח שיש אלהים יש לו בעיה אמונית קשה ביותר- זו לא דרכה של היהדות נקודה. בקו הספק אנו נבחנים באמונה. אלהים איננו נוסחה במתמטיקה שאם תמצא בה שגיאה היא תבוטל.
בין התשובה לשאלה 28195
דב אנשלוביץ • בתשובה לגילית יום ו', 13/7/2001, 10:29
עכשיו את במובן מסויים מתפרצת לדלת פתוחה.
אז מה אם מנסים להחזיר אותי בתשובה ?
אם מישהו , חושב שזה חשוב, והוא מנסה לעשות זאת באמצעות שכנוע (אבל, כמובן, מבלי להיות יותר מדי נודניק ולהידבק, כמו אנשי חב"ד שרודפים אחרי עם התפילין"), אין לי שום בעייה עם זה.
בעצם ההתייחסות שלי הייתה בדיוק לנקודה ההפוכה. את טענת שעם אנשים מסויימים לא תדברי על נושאים מסויימים. זה לא שניסית להחזיר אותם בתשובה אלא שאינך מוכנה לשמוע אותם.
בין התשובה לשאלה 28196
דב אנשלוביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 13/7/2001, 10:35
אולי הייתה כאן אי הבנה.
כשדברתי על תמיהה בקשר לעניין ההחזרה בתשובה לא התכוונתי לכך שאנשים מנסים להחזיר בתשובה, אלא לכך שאנשים שהמון שנים חיו כחילונים משתכנעים, במיוחד כשהנימוקים הם נימוקים מוזרים כ ''הוכחה'' שאף את הסתייגת ממנה.
בין התשובה לשאלה 28210
גילית • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ו', 13/7/2001, 13:42
אוקי, לך אין בעיה. לרבים וטובים יש- ראה תגובות כאן ממש. אני שומעת, פשוט לא מגיבה.
בין התשובה לשאלה 28233
רון בן-יעקב • בתשובה לגילית יום ו', 13/7/2001, 17:18
כהרגלי בקודש, אתפס למשפט אחד בתגובתך.

כתבת:
"...אם הקדוש ברוך הוא משתרבב לשיחתי לפעמים זה...כדי להראות לך משהו יפה".

עצם הקביעה הזו קב"ה=יפה, שלמעשה עפ"י היהדות היא יותר מאשר השוואה (היופי הוא אחד מתכונותיו של האל) היא מתחום האסתטיקה, ואני בהחלט מוכן לקבל את העמדת האל במישור אסתטי, שהרי אז משמעותו נהפכת להגיונית, בדומה לערך האסלה שהציב אמן מסוים במוזיאון - נתון לשפיטה אישית ללא משמעות מעבר לכך.

אגב, עצם העמדת היופי או הטוב או כל תכונה אחרת כחלק מעצם משמעות קיומו של האל, מראה את השימוש הפוליטי שהדת עושה בנסיון לניכוס ושליטה טוטאלית על כל האספקטים של הקיום האנושי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות