בתשובה להאייל היפאני, 06/03/05 11:16
What are you going to do? bleed on me!? 285309
1. גם כשהתייחסת לאמריקנים בלבד בסעיף לבנון, עדיין לא עניתי על התהיה שלי בנושא ההתעקשות הטקסנית לטפס על מטרות קלות אבל לא דחופות (עירק, סוריה, לבנון) מול הרתיעה שלו להתעסק, לפחות באותה רמת הצהרות, במטרות הקשות והדחופות (אירן, צ' קוריאה).

2. נכון שהרבה פעמים רב הנסתר על הגלוי, אבל הטענה שלי שאין כאן גם כל כך גלוי... זה לא שאני רוצה להגיע לכדורי בדולח ופילים מחרסינה, אבל קצת משעשע לנהל ויכוח כשמצד אחד אני טוען "תראה, לא קורה כלום" ומהצד השני ניסיון ההפרכה שלך הוא באופן קבוע "אבל אל תשאל מה קורה מאחורי הקלעים".

3. כל הזמן דייקתי לגבי סין (גם אם רמת הפירוט לא שווה בכל התגובות), אבל אתה לא מדייק לגבי אירן: איזו רפורמה מקרטעת? פיספסתי איזו כיכר טייננמן בטהרן? איזה אופוזיציונר שמצהיר הצהרות פתיחות למערב? האם לא מזמן אפילו המתירנות הקלה שהושגה נסוגה לאחור כחלק ממאבקו של חמינאי בהסרת הרעלות? בדיקטטורה תמיד תהיה תסיסה. גם בדומקרטיה יש כזו. העניין הוא זה: כשאתה מספק כסף לפקק של הבקבוק (השלטון) ולא לנוזל התוסס (הסטודנטים), התסיסה רק תדעך. צירוף אירן ל WTO ללא דרישות כלשהן לרפורמות או אפילו במישור הגרעיני משול לחיזוק הפקק של הבקבוק.

4. לנשיא, שהוא מנהיג העולם, יש השפעה ניכרת הן במדיניות פנים והן בחוץ. ייתכן דווקא שאפילו יותר במדיניות חוץ, מאחר ומשטר החירום הקבוע בו נמצאת ארה"ב מאז ספטמבר אילבן מספק לממשל הנוכחי תרוצים בשפע לספק מליארדים למכונת המלחמה. בכלל, זה שאתה קורא לכל הקמפיין הזה של "ציר הרשע", שהצליח כבר לשקוע באפגניסטן ועירק כ"ניואנסים מסויימים" של נשיא כזה או אחר, קצת מנוגד לשינויים מרחיקי הלכת שאנחנו רואים בין הנשיאים בתחומים אלה: יש נשיאים של תקופות שלום ויש נשיאים של מתיחות ומלחמה. ויאטנם לא התרחשה בתקופת קנדי, אבל קרתה מייד עם לינדון ג'ונסון. בוש האב והבן פלשו לעירק, אך לא היו פלישות כלל בתקופתו של קלינטון, שנבחר פעמיים (ואין צורך להזכיר שגם בוש הבן הבחר פעמיים).
What are you going to do? bleed on me!? 285373
ויאטנם לא התרחשה בתקופת קנדי, אבל קרתה מייד עם לינדן ג'ונסון? (ג'ונסון היה סגנו של קנדי, קנדי החל להזרים יועצים לויאטנאם, בכלל מומלץ הספר של דויד הלברסטם The best and the brightest http://www.randomhouse.ca/catalog/display.pperl?1588...)
What are you going to do? bleed on me!? 285389
"ויאטנם" כמדינה חצויה וכבעיה בין גושית התקיימה, כמובן, מזה זמן מה, אולם אני התכוונתי כמובן למלחמת ויאטנם. ההבדל הגדול בין קנדי לג'ונסון היה שהראשון לא נכנע ללחצי המטכ"ל והסתפק בשליחת יועצים ואיסוף מודיעין, בעוד שהשני, הפציץ את הנוי כ 9 חודשים בלבד לאחר הרצחו של הראשון, וסלל את הדרך למלחמה כוללת בכהונתו השניה.

זה שהוא היה ה"סגן של" לא ממש עושה רושם. כידוע, הוא מונה ע"י קנדי לאחר היסוסים רבים במהלך מירוץ נשיאותי צמוד מול ניקסון, למרות שהיה רחוק מאוד בדעותיו מאלו של קנדי. ג'ונסון, למרות היותו דמוקרט, היה חבר בכיר בארגון ימני אמריקני בשם 8F.

מתוך הקישור הבא:

http://www.spartacus.schoolnet.co.uk/USAjohnsonLB.ht...

The voters had rejected Goldwater's aggressive policies against communism and Johnson won a landslide victory. What the American public did not know was that Johnson was waiting until the election was over before carrying out the policies that had been advocated by his Republican opponent, Barry Goldwater
What are you going to do? bleed on me!? 285683
לא שכחתי, אני פשוט בעיצומו של שבוע קצת עמוס.

1. כבר עניתי על כך. אפשרות סבירה היא שבממשל סבורים שעימות ישיר עם איראן יביא ליותר נזק מתועלת ולכן הם נוגסים מסביב במשענות האסטרטגיות שלה. 'אסטרטגיה של גישה עקיפה' הוא ספר שמומלץ בחום בהקשר הזה. הפיכות חילוניות/דמוקרטיות במדינות הלווין או מדינות שכנות יכולות לערער עוד יותר את היציבות באיראן ואיתה את מרווח התמרון שלהם.

2. אתה טוען 'תראה לא קורה כלום' ומביא כותרת מעיתון. אם נחיה לפי כותרות בעיתון הרי שרוברט פיסק 'שולט' וישראל היא אימפרית הרשע. מעבר לכך, כבר הסברתי לך שבמבחן הזמן כותרות העיתונים לא תמיד משקפות את המציאות וכן לגבי הבעייתיות בהצגת כותרת מעיתון כאורים ותומים. טענת את 'לא קורה כלום' גם בעניין צפון קוריאה, אם אשלח לך מידי יום את הכותרות של היומיורי שימבון, ג'פאן טיימס ואסהי המדווחות על המאמצים של ארה"ב בשיתוף יפאן (המרכזות את הלחץ על סין) להתקדם בנושא, זה יהפוך אותי לצודק יותר? לא.

3. לא כיכר אחת אלא הרבה כיכרות. רק לפני כשנה פרץ גל גדול של מחאת סטודנטים באיראן אשר גלש לעימותים אלימים עם המשטרה ומליציות מקומיות. יהיה סיבוב נוסף. ישנם רחובות בהם מולות מעדיפים לא לעבור מפאת הסכנה לחייהם.
כמו בכל דיקטטורה, ברגע שזה יגיע לנקודת האל חזור, בניין הקלפים יקרוס במהירות ותוכל לראות זאת בטלויזיה.

4. אני חושב שלא התקופה מתאימה עצמה למנהיג אלא להיפך. קלינטון היה מנהיג של שלום כאשר תחת אפו מתנהלת בפאקיסטאן רשת סחר של טכנולוגיה ומרכיבים גרעיניים אשר עיצבו את הבעיה מולה אנו עומדים כיום. בן לאדן היה בהישג יד בתקופה זו ולא נעשה דבר. אה, כן, העוצמה האמריקאית השמידה מפעל לאקמול בלוב. אז קלינטון היה נשיא של שלום או מלחמה? פיסניק או פסיכופאט? לא זה ולא זה, ההימור שלי שהערכות הממשל היו שכדאי להמשיך לגזור קופונים מהכלכלה הנהנית ממצב עולמי יחודי ולא לטלטל את הסירה.
קנדי היה מותק אבל בהסכמים שחתם במזרח אסיה סיבך שורה של נשיאים שבאו לאחריו. מפרץ החזירים היה יותר מטומטם מכל דבר שבוש עשה עד כה ושנה מאוחר יותר הביא את העולם לסף מלחמה גרעינית. אז קנדי היה איש שלום או לא?
לקרוא למשהו ציר הרשע או ציר לידה זה ניואנס וכך גם כל הקשקושים שמוקראים בנאום זה או אחר. מה שחשוב הם המעשים בשטח וההשלכות שלהם על האינטרסים האמריקאים. נשיא לא קם בבוקר אומר 'החלטתי שאני רוצה להלחם בטרור ועכשיו תקשיבו לי'. זה לא עובד כך.
יש לך נשק גרעיני? קבל F16! 288322
עצרתי את מה שנראה לי כהתפתחות של דיון חסר תוחלת בהמתנה לחדשות ועדכונים בתחום. להלן המעקב האחרון על ה"לחץ האמריקני הכבד" נגד הגרעין בעולם:
המשך המעקב 294970
"...עם זאת, הגורמים האמריקנים ציינו כי שירותי המודיעין בארצות הברית אינם שותפים להערכות ישראל כי צפויה מלחמה באיזור או שאיראן תצליח להצטייד בנשק גרעיני."

מתוך המבזק http://glz.msn.co.il/glz/news/0DD3AB0B584846A69ABF73...
קרטר: ארה"ב היא האשמה המרכזית בכרסום בכוח האמנה 297931
המחדל מתמשך - ועכשיו בועידה נגד נשק גרעיני:

ציטוט של נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ימי קרטר: "ארה"ב היא האשמה המרכזית בכרסום בכוח האמנה. אף שהם טוענים כי ארה"ב מגינה על העולם מפני איום הנשק בעיראק, בלוב, באיראן ובצפון קוריאה, המנהיגים האמריקאים לא רק שזנחו את ההגבלות של ההסכם הקיים, אלא אף הודיעו על כוונותיהם לנסות ולפתח כלי נשק חדשים. כעת הם אף מאיימים להשתמש בכלי נשק גרעיניים נגד מדינות שאין בידן נשק כזה".
מצא את תפקידה ''הפעיל'' של ארה''ב במשברים הגרעיניים הבאים 299913
בסוף הכתבה, מגלה לעולם את אמריקה:
בסוף הכתבה, "מודאגת" אך לא נוקפת אצבע:

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים