בתשובה ליובל נוב, 23/03/05 5:54
מהי התכנית, בעצם? 287787
מעשית, התסריט שבו ביום אחד כל התעשייה נעלמת אינו ריאלי, לא מחר ולא אף פעם, כך שאין טעם לעסוק בלוגיסטיקה הנלווית אליו.

תסריט ריאלי יותר, שכרגע הוא יותר חזון מאשר מציאות אבל אין סיבה תיאורטית שהוא לא יתגשם יום אחד, מניח תהליך של phase-out הדרגתי לתעשיות הללו בדומה למה שקורה כרגע ברחבי העולם לתעשיית פיטום האווזים. בתסריט כזה, לא מתבצע שחרור של בעלי-חיים מבויתים לחופשי, אלא לאט לאט מפסיקים להרביע אותם עד שהם פשוט נגמרים. המשמעות של זה בסופו של דבר היא אכן הכחדה של מינים מסוימים שבעקבות מאות שנים של ברירה מלאכותית כבר אינם מסוגלים להתקיים בטבע, אבל מה שייפגע מכך הוא רק הדורות הבאים שלהם, שלא נולדו וגם לא ייוולדו, ולא הם עצמם. הפרטים הנוכחיים לא יסבלו מחיסול התעשייה יותר מכמה שהם כבר סובלים היום מעצם קיומה.

בעיני זה לא פרדוקס אלא סתם איוולת להאשים את הצמחונות בכך שהיא גוזרת גזר דין מוות על בעלי-חיים. הרי כבר היום, ימיו של כל בעל-חיים שנולד במשק הם קצובים וספורים מראש, והאדם שמחכה לו בסיבוב עם הסכין ביד הוא לא בדיוק מיסיונר צמחוני. כמו שאנחנו לא מייצרים ילדים במיוחד כדי לעשות בהם ניסויים מדעיים או לאכול אותם, למרות שאם היינו עושים את זה אין ספק שהיו יותר ילדים בעולם מאשר יש היום, כך אין הצדקה שנעשה זאת לבעלי-חיים, וככל שנפסיק עם זה מהר יותר, כן ייטב לכולם.
מהי התכנית, בעצם? 287793
אני לא חושב שזה פרדוקס או איוולת, אלא דרך התבוננות שונה על העניינים. בספר "הזדמנות אחרונה לראות" של דגלאס אדאמס מתואר איך זואולוגים שרוצים לשמר (אם אני זוכר נכון) זן מסויים של ציפור שיכולה לגדול רק באי מסויים מבצעים הדברה המונית (בעזרת כלבים) של מכרסמים שזיהמו את המערכת האקולוגית באותו אי. בעצם, כדי לשמור על המשך הגזע (ועל החיים של מספר לא גדול של ציפורים) מחסלים מספר עצום של בעלי חיים אחרים. אני מניח שלגישתך זה מעשה פסול מאין כמוהו, אבל הזואולוגים (שאפשר להאשימם באי אהבת בעלי חיים, כמובן) כנראה לא מסכימים עם זה.

יש כאן גם שאלה פילוסופית עתיקה אחרת: הרי ממילא כולם ימותו, אז בשביל מה בכלל לחיות? האם חייה של הפרה שווים פחות רק בגלל שמחכה לה בסיבוב אדם עם סכין ביד? הרי לכולנו מחכה בסיבוב דמות מספר של פראצ'ט עם חרמש ביד.

כמובן (וזה טיעון חזק) ש*איכות החיים* של הפרה עד שהיא פוגשת את האדם בסיבוב, לפחות בתעשיית הבשר המודרנית, היא לא משהו, בלשון המעטה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים