בתשובה לערן בילינסקי, 18/07/01 16:32
רבותי ההסטוריה חוזרת 28795
או, עכשיו אתה ואני הבנו יחד למה התכוונת. באומנות הכתיבה, קיים סגנון נפוץ למדי של שימוש בכינויים לפרט או פרטים שכבר הזכרת את שמם. "פלוני אדם נחמד. הוא סידר לי ג'וב" שווה ערך ל"פלוני אדם נחמד. פלוני סידר לי ג'וב".
הרעיון הכללי הוא חיסכון במקום וגיוון מסויים. אחרי שהבהרתי על מי אני מדבר (הסברתי שהאוכלוסיה המבוגרת והמבוססת לוקחת חלק קטן יותר בפעילות, אשר מנוהלת ע"י צעירים מוסתים), זנחתי את הכינוי "צעירים ערביים-ישראלים לא מבוססים מוסתים" לטובת כינוי קצר יותר, "ערבים", לרווחת הקוראים ובהסתמך על העובדה שהקוראים היקרים מסוגלים להקיש לוגית שכוונתי במילה "ערבים" הייתה ל"צעירים ערבים-ישראלים לא מבוססים מוסתים". נראה שדוקא אתה התעקשת, תוך התעלמות מנושא ההודעה ועיקרה, לדבוק בתפל ולהאשים אותי בסתירות פרדוקסליות. ובכן, אני שמח שהצלחתי להבין את טענותיך ומקווה שאף הצלחתי להסביר לך את גישתי המסובכת לחיבור והבעה עברית.
כעת, אולי תתייחס לנושא ההודעה שלי - העילה!
רבותי ההסטוריה חוזרת 28800
עילה? אין לי מחלוקת בנושא העילה, יש לי מחלוקת בנושא הסינטקטי, לא היה ברור לי (ויתכן שגם לאחרים) למי התכוונת באמירה "ערבים" בסוף תגובתך. לו היית כותב "הצעירים המוסתים" לא הייתי שוגה בהבנת כוונתך, וחושב שיש בה משום חוסר הבחנה או תרגיל רטורי או התלהמות שמאפיינת הכללות בדרך-כלל. אני משתדל (גם אם לא מצליח תמיד) למקד את כוונתי ולברור את מילותי בקפידה כדי למנוע אי-הבנות שכאלה. ראה מקרה דוב אנשלוביץ והציטוט מ-Ynet ערב סיום שיחות קמפ-דיויד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים