בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 04/04/05 10:49
זבל''א 290065
בניסוי המדובר, נבחרו 25 הרבנים שהערך עליהם באנציקלופדיה ידועה לתולדות חכמי ישראל הוא באורך של 3 טורים או יותר. אין כאן הרבה חופש. השמות נמסרו למומחה בלתי תלוי שקבע את האיות לפי כללים מקובלים. גם כאן אין הרבה חופש. הטענה היא ששיחקו באיות התאריכים; לא בדקתי.

נכון שיש בעיה עקרונית בניסוי כזה, כי הטקסט כבר ידוע ואפשר לכאורה לבצע הרבה ניסויים ולדווח רק על המוצלחים שביניהם. כנגד זה יש שתי הגנות: ראשית, אפשר לערב בתהליך גורמים חיצוניים; למשל, אפשר לבקש מחמישה היסטוריונים לערוך רשימה של מאה האירועים החשובים בתולדות העם היהודי מכניסת יהושע לארץ; ולבחור את השמונים שקיבלו את מירב התמיכה. אז לבקש מחמישה היסטוריונים אחרים לבחור שלוש מלים בנות שש אותיות המתארות כל אירוע, ולבחור את הקונצנזוס גם כאן. על המערכת שתתקבל אפשר להריץ בדיקה ממוחשבת.
שנית, (אם תטען שאפשר לבצע הרבה ניסויים), אפשר לדרוש הסתברות אפוסטריורי של פחות מאחד למליון (ולא 5% כמקובל) - יש המון דרכים לסדר דברים בזוגות, ואולי יש מליון ביטויים בעברית, אבל אין מליון נושאים שאפשר לערוך עליהם ניסוי כזה, ובוודאי שאי אפשר לערוך מליון ניסויים כאלה בפועל.
זבל''א 290095
לא בדקתי את הלינקים של אלון. אני זוכר שברי סימון ( המתמטיקאי, לא רקדנית הבטן) עשה איזה ניתוח משלו והגיע למסקנה שהאירועים לא כל כך נדירים.
זבל''א 290113
מה שמעניין כאן היא השאלה איך הצליחו ניסויים נוספים בסדרה, פרט לניסוי הרבנים. אני יכול להציע כמה כרגע: שמות בני יעקב ושמות בניהם, שמות האנשים מאדם ועד לנוח, יחד עם אורך חייהם, שמות הנביאים יחד עם הזמן שבו שקטה הארץ בתקופתם... וכל אלו כתובים כבר עכשיו בתנ"ך, אז בכלל מלאכת ההצפנה שלהם פנימה קלה. האם הם מחזירים את אותן תוצאות? אם לא, מה בעצם כל זה אומר?
זבל''א 290147
ואני שואל: איך, מתוך מליוני רשימות אפשריות, הצליח ריפס למצוא דווקא את זו שתוביל לתוצאות המרשימות? האם הוא נביא?
זבל''א 290172
לא ביצעתי את הניסוי וקרוב לודאי שאני מקשקש, אבל אני מניח שהוא ניסה אפשרויות רבות לפני שמצא אפשרות מוצלחת, ושמספר האפשרויות המוצלחות אינו קטן במיוחד באופן כללי (גם כשמחפשים את נשיאי ארצות הברית ב"מובי דיק").

כמובן שזה די מעניין, מתמטית: אם לפי הסטטיסטיקאים היה אמור לצאת ככה וככה, אבל יוצא דבר שונה מזה, אולי זה אומר שהסטטיסטיקאים טעו וצריכים לעדכן את הנחות היסוד שלהם?
זבל''א 290183
החישובים הסטטיסטיים מראים שמספר האפשרויות המוצלחות הוא קטן מאד. אתה *מניח* שמספר האפשרויות המוצלחות דווקא לא קטן. מכאן נובע שעל הסטטיסטיקאים לעדכן את הנחות היסוד שלהם.
זבל''א 290221
לא הבנתי איך החישובים הסטטיסטיים מראים את זה. האם "החישובים הסטטיסטיים" מבוססים על מה שסטטיסטיקאים מסיקים מהנחות היסוד שלהם, או על מה שסטטיסטיקאים נתקלים בו בפועל כשהם באים ומנתחים טקסטים ספציפיים? כי חשבתי שמה שהם נתקלו בו בפועל הייתה התופעה שעליה הם כתבו את המאמר (או שכמעט תמיד בניתוח טקסט התופעה לא מתרחשת, והיא מתרחשת רק בתנ"ך ורק עם הרבנים?)
זבל''א 290233
החישובים הסטטיסטיים נותנים את הסיכוי לקבל הופעה של ביטויים נתונים בדילוג מינימלי, במלבן בגודל נתון, *בטקסט מקרי*.
אתה מוזמן לבצע ניסוי: האם ההופעות המינימליות של הביטויים "נשיא", "ראשון", "ישראל" ו"ויצמן" בטקסט אקראי באורך 80000 אותיות (בהתפלגות אחידה) עוברות כולן דרך חלון כלשהו הכולל 200 אותיות? אני משוכנע שאם תחזור על הניסוי הזה מליוני פעמים (בכל פעם טקסט חדש), התופעה תתגלה לפי השכיחות המחושבת. [אם אתה כבר עורך את הניסוי, עדיף לאסוף את ההתפלגות של אורך החלון המינימלי, ולהשוות את ההתפלגות המתקבלת לזו שהחישובים צופים].

כעת אתה מוזמן לבדוק את אותה תופעה בספר בראשית. אם יתברר שהמלים אכן חוצות זו את זו בחלון קטן, כזה שההסתברות להופעה מקרית שלו היא קטנה מאד מאד, עומדות בפניך שלוש אפשרויות:
א. לדחות את ההשערה שהטקסט מקרי ביחס לתופעה המוזכרת.
ב. לחשוד בי שבדקתי מליוני צירופים בבית, ואני מצטט אחד מן הבודדים שהצליחו.
ג. לחיות עם קיומה של תופעה לא מוסברת.
זבל''א 290242
אני נוטה לקבל את א', אבל מה שלא ברור לי הוא האם הבעיה היא בהשערה שהתנ"ך הוא מקרי (אולי כי התנ"ך נכתב בידי כוח עליון ולכן אין בו מקריות שכזו) או בהשערה הכללית יותר שטקסטים כתובים/טקסטים כתובים בשפה העברית/טקסטים כתובים בעברית תנ"כית הם כאלו שניתן לכנות *טקסט מקרי* ומתקיימת בהם ההתפלגות האחידה שעליה אתה מדבר.
זבל''א 290245
כמעט תמיד מדובר בדילוגים די ארוכים, ולכן אני משוכנע שטקסטים שהורכבו ממלים תקינות באופן מקרי (או מערבוב מקרי של המשפטים בטקסט קבוע) יתנו אותן תוצאות סטטיסטיות כמו טקסט שהוגרל אות אחרי אות.

(אם מישהו מתכוון באמת לערוך ניסויים כאלה, אני ממליץ להשתמש בהתפלגות הנכונה של האותיות (יש יותר ל' מ-צ'); למהדרין: אפשר לייצר אותיות בתהליך מרקובי, אבל כאמור לעיל זה מיותר).
זבל''א 290339
אתה כבר מקבל את השערה א' לגבי ניסוי היפוטתי שטרם נערך. מחר מישהו כבר יצטט את העניין תחת הכותרת ''ד''ר למתמטיקה בבר-אילן הוכיח שהדילוגים בתורה אינם מקריים'' ומחרתיים יבוא דג חסר קשקשת וינחית את ההוכחה הסופית.
זבל''א 290341
אני יודע שכבר הסברת את זה, אבל למתקשים שבינינו, מה אומר גודל החלון ומה אומר ה"הופעה המינימלית"?
זבל''א 290364
תפקידה של ההופעה המינימלית לבחור הופעה אחת מבין כל ההופעות של אותו ביטוי בדילוגים שווים. אם יש הרבה הופעות, אז זה פחות מעניין לגלות שהן נמצאות דווקא בסמיכות להופעות של ביטוי רלוונטי אחר, וההסתברות של כל שני ביטויים להופיע בסמיכות (בדילוג כלשהו) תהיה גבוהה מדי. לכן מתמקדים בפעם היחידה שבה הביטוי מופיע בדילוג הקצר ביותר (אם הביטוי מופיע בדילוגים 16, 43, 57, ..., אז רק הראשון נחשב).

מטרת החלון היא לכמת את מידת הקרבה של שני ביטויים. מסדרים את הספר (רצף של כ- 80000 אותיות) בשורות שארכן נקבע לפי ההופעה המינימלית של אחד הביטויים; אותו ביטוי מופיע אז כשהוא כתוב במאונך, מלמעלה למטה או להיפך. כעת מחפשים את ה"חלון" (המלבני) הקטן ביותר שמכיל בו זמנית גם את הביטוי השני. גודל החלון הוא מדד לקרבה, משום שאם היית משרטט חלון קטן *מראש*, הסיכוי של שני הביטויים להופיע בתוכו הוא קטן מאד, וכנ"ל אם נותנים לאחד הביטויים "לבחור" את החלון, הסיכוי של הביטוי השני להכנס לאותו חלון תלוי בגודל החלון. אם יש כמה ביטויים וכולם מופיעים (בדילוג המינימלי שלהם) בחלון קטן, כנראה שניסית המון אפשרויות, או שההופעה הזו מתוכננת.
זבל''א 291790
תודה, ואת מה שכתוב בקישורים שבתגובה 291778 אתה יכול לתרגם לשפת בני אדם?
זבל''א 291799
יש שם מאות ''מאמרים''... אם תמצא אחד שנראה לך מעניין, אני מבטיח לקרוא ולנסות לפענח.
זבל''א 291804
את זה שבהארץ לא הבנתי:
"טנן לקח את 28 האותיות שמרכיבות את הפסוק "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ", ורשם אותן על גבי שרשרת של חרוזים. כאשר כל חרוז הוצמד לחרוז הבא שנושא את אותה האות"

מה זאת אמרת "כאשר כל חרוז הוצמד לחרוז הבא שנושא את אותה האות", נגיד החרוז הראשון היה 'ב', אז השני היה גם כן 'ב', או 'ר', ואם 'ב', אז מה היה השלישי?

למה "השרשרת התפתלה ונהפכה לספירלה תלת-ממדית - המוכרת למתמטיקאים ולמיסטיקנים כאחד, כ"טורוס" (torus)" טורוס אני מכיר (http://mathworld.wolfram.com/Torus.html), אבל איך הוא פיתל את השרשרת, למה דווקא טורוס, ולמה לא ליצור פשוט טורוס בלי שרשרת של חרוזים?

"לאחר מכן קיפל אותה טנן לצורה המזכירה כף יד - שאפשר להטיל מבעדה, כאשר היא מוארת מאחור, צלליות של כל 22 אותיות האלפבית העברי." זה כבר סינית.

"לאחר מכן הוא שירטט דיאגרמה של הקשר בין האותיות המוקרנות, תנועות היד שאליהן הן משתייכות לכאורה והמשמעות האוניוורסלית המיוחסת לתנועות." אז מה ההבדל בין זה לבין סתם שרשרת של 28 חרוזים? מה היא המשמעות האוניוורסלית המיוחסת לתנועות יד?

"אם מרימים את הידיים מעל לראש, תיווצר האות ר', המייצגת "ראש"" הרי הוא מדבר על הצללית של היד, מה זה משנה אם היא מעל הראש או לא?
זבל''א 291824
עד כמה שאני מבין, הוא לקח שרשרת שעליה הפסוק הראשון בספר בראשית, ואז בנה את "מרחב המנה" המתקבל מזיהוי כל החרוזים שעליהם אותה אות. למשל, האות ב' מופיע פעמיים (במקומות 1 ו- 6), ולכן מדביקים את המקומות האלה (מתקבלת צורה של הספרה 9). אחר-כך מדביקים אלו לאלו את שלוש ההופעות של האות ר', וכן הלאה.

אם מוכרחים לפענח את התאור של ספירלה תלת-ממדית ההופכת לטורוס, אני מנחש שזה דומה לחוט תיל קשיח שמפתלים סביב האצבע, ואז מעקמים את הקפיץ המתקבל לטבעת. מבחינה טופולוגית זה היה ונשאר מעגל. אבל אם מלפפים חוט סביב סופגניה מהזן האמריקאי (עם חור באמצע), אפשר לטעון שהצורה המתקבלת מזכירה טורוס.

"למה לא ליצור טורוס פשוט בלי שרשרת של חרוזים" - אני משוכנע שכוונת המשורר איננה לחפש את הבניה הפשוטה ביותר של טורוס. (מה כן? אינני יודע).

באופן כללי הייתי נזהר מכל אובייקט "המוכר למתמטיקאים ולמיסטיקנים כאחד" (דוגמא: המספר 7, המוכר למתמטיקאים כמספר שלם שגדול מ- 6 וקטן מ- 8, ולמיסטיקנים כאלף ואחת דברים אחרים).

באשר לצורה שאפשר לקבל את האותיות כצלליות שלה - אני לא בטוח שזה בלתי אפשרי. כל צורה מרחבית אפשר להטיל למישור (על-ידי יצירת צללית) באינסוף דרכים, ואולי הם הצליחו לפתל חוטי תיל באופן כזה שהאותיות העבריות יתקבלו (מן הסתם תוך suspension of disbelief) כצלליות.

הבעיה מתחילה בזה שאנשים שעלו על רעיון נחמד, שאפשר אולי לבנות בעזרתו צעצוע לילדים, חושבים שהיישום המתאים לרעיון שלהם הוא דווקא בפתרון כל בעיות האנושות ו/או היקום.
שי לפסח 291864
אתה בטח מכיר את היצור החביב שנקרא הקסאפלקסיגון, אבל אולי אחרים לא. מתנה נאה לילדים (אפשר גם לבנות את היצור הזה יחד איתם. עם קצת דמיון אפשר לצייר כך שאחד ה"צדדים" שצריך לגלות הוא האפיקומן).

שי לפסח 291865
ואם לא היה ברור, זה בעניין ה''צעצוע לילדים''.
שי לפסח 291873
פעם מכרו משהו בשם "פולדאגון" שקצת מזכיר את הנ"ל. מישהו יודע אם אפשר עוד להשיג?
זבל''א 290151
כמו ששאל גדי: למה דוקא רבנים? למה דוקא 25? למה דוקא שלושה טורים? למה דוקא האנציקלופדיה הידועה ההיא ולא אחרת? למה דוקא אבואלאפיה (נדמה לי שכך זה אויית שם)?

מה אפשר לעשות די הבנתי, השאלה אם באמת מישהו עשה את זה. לפי המעט שאני מכיר, ההסבר הכי טוב בעיני הוא שמישהו שם לב למקריות מעניינת (נניח שלושה או ארבעה רבנים) ועליה הלביש כל מיני קריטריונים וקצת עיגל פינות פה ושם עד שקיבל תוצאה שנראית מופלאה למדי. היה פעם מישהו שעשה משהו דומה עם ניחוש בקלפים. הוא גילה שהנבדקים לא באמת ניחשו את הקלף שהתבקשו אלא את הקלף הבא או משהו כזה (אגב, בניסוי שאני ערכתי קיבלתי תוצאות מפתיעות ממש: הנבדקים ניחשו מצויין את הקלף הקודם).

בקיצור, כל הענין עומד בדיוק על אותן דקויות שכנראה לא ממש הקפידו עליהן בניסוי. בלי להיות ציני מדי, הייתי חושד בכל נסיין דתי בעניין זה - לא בהכרח מתוך כוונה אלא בגלל הטיית לב. גם אתאיסט קיצוני חשוד מסיבות דומות.
זבל''א 290187
למה דווקא רבנים, טורים, אנציקלופדיה: האם לדעתך בוצעו עשרות אלפי ניסויים והוצג בפנינו רק הניסוי הטוב ביותר? חשוב לשים לב שאלו לא בחירות שאפשר לשחק בהן בצורה רציפה, כך שלא זו הדרך לטפס על ההר של הבלתי סביר.
(המספר 25 נקבע לפי הפרמטרים האחרים).

האיות אכן מהווה נקודה מרכזית בביקורת, והסיבה לכך היא ששם כן מדובר בפרמטר רציף (מרחב כל האיותים האפשריים של כל השמות הוא מרחב גדול). זו הסיבה שאם אתה מעוניין לחזור על הניסוי, אני ממליץ לבחור ביטויים מוכרים ולא שמות של אנשים או מקומות.
זבל''א 290346
את הניחוש שלי כבר היצגתי: מישהו שם לב למקריות מעניינת (אבל לא בלתי סבירה בעליל) לגבי כמה רבנים (שלושה, ארבעה, משהו כזה), ותפר ניסוי שאותם רבנים הם חלק ממנו. ראשית, מאחר והוא התחיל עם אותם רבנים, הוא מעוות את ההסתברות של המדגם הגדול יותר שמכיל אותם, ושנית הוא שיחק עם הפרמטרים עד שקיבל את התוצאה הכי מרשימה, ואותה הוא פרסם. לפחות לגבי האיות זה כנראה לא מוטל בספק שבחירתו לא היתה מקרית אלא הותאמה לתוצאה המקווה. אפשר לנחש מכאן את השאר.

אם היו כאן כמה מתמטיקאים רציניים שינסחו עבורי את התנאים, הייתי מציע התערבות על סכום גבוה לגבי ניסוי מהסוג הזה. אני מוכן אפילו להציע יחס של 1:10 ולסכן לצורך זה 1000 ש"ח מכספי הדל.
זבל''א 290295
אבל למה כל המאמץ להפריך את העניין הזה? זה לא כאילו שאם הניסוי תקף ועובד אז הוכח שיש אלוהים (;

אני אישית לא שוכנעתי שהניסוי מדעי וגם לא שאינו מדעי. אני לא חושב שמדעיות של משהו היא הקריטריון היחיד להיותו מעניין. הניסוי הספציפי הזה, בין אם הוא אמיתי או מזוייף, אין לו משמעות רבה לכאן או לכאן.
זבל''א 290297
למה?
זבל''א 290305
למה מה? למה אין לו משמעות? איזו משמעות יכולה להיות לו? האם זה שמצאת שזוגות שמות רבנים ותאריכי פתירתם מופיעים בתורה בדפוס שהסתברותו קטנה מאוד מוכיחה שהתורה היא טקסט אלוהי? האם המטרה היא להוכיח שהתורה היא טקסט אלוהי? יש בכך משום כפירה בעיניי. אם האמונה שלך תלוייה בעדות מדעית אז היא לא ממש אמונה אלא האמנה. היא תלוייה בהנחות היסוד של המדע. המדע בעצמו משנה רבות מקביעותיו מדי כמה זמן. ואם מישהו יוכיח שהשיטה הסטטיסטית שהוכיחה את זה בעצם אינה תקפה? אז תפסיק להאמין?
האמונה לא צריכה לנגוד את השכל, אבל מה לה ולהוכחה?

לילה טוב
זבל''א 290307
אם ניסוי מסודר מגלה תופעות שההסתברות להופעה מקרית שלהן היא מאד נמוכה, אז זו בהחלט ראיה נגד ההשערה שהתבניות האלה אינן מתוכננות. (סטטיסטיקה אינה יכולה להוכיח תאוריות, אלא רק להעריך את ההסתברות נגדן).
מצד שני, אם ניסוי כזה נכשל זו לא ראיה לכלום.

בכל מקרה אין לפרשנות של תוצאות הניסוי דבר עם ה''צורך'' בעריכת ניסוי כזה.
זבל''א 290518
מה עשוי לנבוע מהראיה נגד ההשערה שהתבניות אינן מתוכננות?
זבל''א 290524
שהתבניות ככל הנראה כן מתוכננות?
זבל''א 290535
ומה נובע מזה?
מ''א ו''א 290537
תגובה 290345.
מ''א ו''א 290541
מלבד לשכנע אחרים, מה משמעות הצלחת הניסוי עבורך?
מ''א ו''א 290556
לא שאלה פשוטה. לו היתה יוצאת היום בת-קול מהר הבית ואומרת "אוי להן לבריות מעלבונה של תורה", מה היתה המשמעות עבורך? זה אותו דבר, רק בהסתברות.
מ''א ו''א 290615
המשמעות עבורי היתה שגם בירושלים המשטרה לא עושה כלום נגד מפגעי רעש. בת קול דומה יוצאת כמה פעמים בשבוע מטנדר מקושט של חסידי המגמגם מאומן שעובר לא רחוק מחלוני, ומפי הטבעת שלו יוצאים כמה אברכים עם מחלת ויטוס הקדוש ומפזזים את פיזוזי העויתות שלהם עד כלות.

ניסיתי לעניין את המשטרה במתרחש, שכן הרמקולים של העדה הקדושה הם בעוצמה שעלולה למוטט כמה בניינים בסביבה, אך נמסר לי שאין לציבור עניין בכך. ברור שאין. הציבור שאיתרע מזלו להיות ברדיוס קילומטר ממקום הפיגוע מבלה את כל זמנו הפנוי בלימוד שפת הסימנים ואין הרבה עניינים שמעניינים אותו מלבד השאלה כמה עולה מכשיר שמיעה טוב.
מ''א ו''א 290657
אתה יודע, תנורו של עכנאי וכל זה. מי מתייחס לבת-קול ברצינות בימינו?
זבל''א 290345
אין ספק שאם יוכחו עניינים כאלה זה יגרום לי להרהר שוב בכמה אכסיומות שאני מאמין בהן כרגע. גם בלי קשר לקיומו של אלוהים, טכסט שנכתב אלפי שנים לפני לידתו של מאן דהוא וצופה במדויק את היותו גדול בתורה ואת תאריך פטירתו מחייב מכונת זמן או יכולות פרדיקציה שאינן עולות בקנה אחד עם תמונת העולם שלי. אתה לא חושב שזה מעניין?
זבל''א 290431
עכשיו אתה שוב מתדרדר לאבסורד. הרי לא הראינו בשום מקום שהטקסט "חוזה" משהו, ואני מקווה שכותבי המאמר לא טוענים זאת בעצמם. יש מקריות מוזרה בטקסט, אבל ייתכן שנגלה מקריות עוד יותר מוזרה אם במקום לחפש את תאריך הפטירה האמיתי של הרב נחפש את התאריך 11/9/2001 ונגלה שהוא עוד *יותר* סמוך לשם הרב (וגם לזה סיכוי אפסי) ובסוף נגלה שה-‏12/7/64 *עוד יותר* קרוב, והסיכוי לזה הוא בכלל האפס המוחלט. אז מה חזינו כאן?
זבל''א 290436
"שוב מתדרדר לאבסורד"? למה שוב? למה מתדרדר? איזה אבסורד?

אותה "מקריות מוזרה" בהחלט נופלת בתחום התחזיות לפי המושגים שלי. אם הייתי מוצא שבאותה אנציקלופדיה מוקדשים שלושה טורים ומעלה לכבוד מעלת הרשכ"ג, ואם באותם דילוגים הייתי מגלה שתאריך מותו המשוער הוא מחר בבוקר, הייתי עוסק עכשיו במשהו אחר‏1 ולא בקריאת האייל. ייתכן שיש בטכסט מופעים של מקריות מוזרה עוד יותר, אבל אם מספר המקרים המעניינים אינו גדול הרי שכל מוזרות כזאת ראויה לעיון, ויותר מכל אלה המוזרות הגדולה באמת, שכל המוזרויות האלה אכן קיימות.

למותר לחזור שוב ולהגיד שאני לא חושב שמשהו מכל זה אכן תקף.
_____________
1- כתיבת הספד, כמובן. אינני יכול לסמוך על אף אחד שיעשה עבודה טובה מספיק בעניין זה.
מה זה זבל"א? 290464
מה זה זבל"א? 290472
זה בורר לו אחד.
כאשר שני אנשים רוצים להרכיב בית-דין לבוררות ביניהם, "זה בורר לו (דיין) אחד, וזה בורר לו (דיין) אחד", ושני הדיינים שנבחרו בוחרים יחד את השלישי. זו ההצעה שלי בתגובה 290065 לקושיית שכ"ג על תכנון ניסוי מבוקר.
תודה 290475
מה זה זבל"א? 290477
אתה מתכוון משהו כמו זה:
The most serious attempts at replicating the Gans experiment were made by a committee at the Hebrew University of Jerusalem. The committee was formed in 1997 and comprised:

Professor Yisrael Aumann, a distinguished mathematical economist. A long-time supporter of the codes work of Rips and Witztum. He wrote the actual text of the 1994 Statistical Science paper of WRR and pushed very hard to have it published.
Professor Hillel Furstenberg, a very distinguished mathematician. He wrote the famous supportive preface to Witztum's 1989 book on codes signed by four mathematicians, but at times has expressed reservations.
Professor Eliyahu Rips, a mathematician and one of the leading proponents of the Torah codes. He invented many of the methods used in "codes research" today and co-authored a large part of the "scientific evidence" for the existence of codes.
Dr. Dror Bar-Natan, a mathematician and one of the leading critics of the codes. Co-author of the 1999 rebuttal to WRR published in Statistical Science.
Dr. Itzhak Lapidus, a chemist invited to the committee by Prof. Rips.
The committee designed two replications and engaged separate experts to compile the data for each. One of the experiments included many of the design decisions made in the Gans experiment, such as the choice of prefixes for the community names, while the other left such decisions to the discretion of the expert. The experts were chosen by Professor Furstenberg, who kept their identities secret even from the other committee members. Funding to pay the experts was provided by Mr. Alec Gindis and the Aish HaTorah organization (known as a leading opponent and leading supporters of the codes, respectively).

The experiments were finally completed in 2002. No sign of codes was detected in either case. One experiment obtained a result of 0.463 and the other 0.578. A positive result would have required a very small quantity, less than 0.001 and even that would have been about 1000 times weaker than Gans originally obtained.

( מתוך חיטוט בלינק שאלון נתן: http://cs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/gans_exp.html)
מה זה זבל"א? 290478
משהו כזה.
שעה ורבע 384447
זה הזמן שלוקח לשמוע את ההרצאה של מיה בר-הלל על ה"תגלית" של ריפס.
http://community-youth.huji.ac.il/program1.asp?cat=8... ומשם לבחור את ההרצאה שלה מתאריך 11.12.05.

יכולתי, כמובן, לתת לינק ישיר להרצאה, אבל לא עשיתי זאת משתי סיבות: האחת היא שבלינק שלי תוכלו לראות רשימה של עוד הרצאות שאולי יעניינו אתכם, והשניה היא שאני לא יודע איך.

ותודה ל dina.
זבל''א 290506
לא, אבל כנראה שזה קשור בטעם אישי. אולי גם תמונת העולם שלי (תמונות העולם, ליתר דיוק) היא לא כ"ך קשיחה, ומעטות התופעות שלא עולות איתה בקנה אחד.
אבל אם ההוכחה הזאת אמנם משמעותית בשבילך, אז מהקצת שהבנתי מההגנה של עוזי ו. על הניסוי, הוא די עובד, לא?
זבל''א 290523
המטרה שלי בהגנה היתה לעזור לאנשים להבין את מערך הניסוי, ולהדוף ביקורת על מרכיבים שדווקא נערכו כראוי.

קצת קשה להתייחס לניסוי עצמו - התוצאות מונחות לפנינו, על ההסתברות הנמוכה שלהן אפריורי, ובהעדר אפשרות להכנס לראשם של הנסיינים אני לא חושב שאפשר להאשים אותם בהטיה מכוונת בנקודה מוגדרת של התהליך ‏1.
בכל מקרה די ברור שנסיונות לחזור על הניסוי, נכשלו.

1 (מי שרוצה יכול לטעון שיש הוכחה הסתברותית להטיה מצטברת).
זבל''א 290543
בכל מקרה, כל העניין של לנסות להוכיח טענות דתיות בדרך מדעית נראה לי קצת בטעם רע. אלה שתי רשויות נפרדות, ואם יש לתת עדיפות לאחת מהן, נראה לי שכדאי לתת אותה לדת, ולא למדע, אם בכלל מקבלים את הדת.
זבל''א 290586
מה פירוש "נסיונות לחזור על הניסוי נכשלו?" הטקסט לא נשאר כפי שהוא? הרבנים התחלפו? מה היה שם?
זבל''א 290672
עשו ניסויים אחרים שלא נתנו תוצאות כל-כך מרשימות. תגובה 290477 בפסקה האחרונה.
זבל''א 291778
ועכשיו אל משהו אחר לגמרי...

והקישור הפנימי http://www.meru.org
זבל''א 291798
זו הפעם הראשונה שאני שומע על הנושא הזה. נראה לי שהוא שייך יותר למאמר של אלון עמית על טרחנים, מאשר לכאן.
זבל''א 290520
או קונספירציה קבליסטית שהביאה לבחירת ''גדולים'' כך שיתאימו לדילוגים.
זבל''א 290587
זו נשמעת לי האפשרות המשכנעת ביותר. צריך לבדוק כמה מאותם ''גדולים'' קבלו את שמותיהם תוך פסיחה על שני הסעיפים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים