בתשובה לסמיילי, 03/06/05 6:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דברי הרמטכ"ל בראיון לארי שביט נאמרו בסיום תפקידו, הם רלוונטיים ישירות לתחום עיסוקו ואינם מציעים מדיניות. מאחר שדבריו הרי גורל ומתאימים להפליא להשקפת עולמי, אני מתיחס בסלחנות לעניין "תחושת הבטן" במקרה זה. אני מציע לכולם ללמוד היטב את דבריו ובמיוחד את הפסקה הבאה: "בוודאי. אבל קודם כל חשתי דאגה עמוקה. כי כאשר אתה צריך להפעיל כוח אתה צריך גיבוי של החברה הישראלית. אי אפשר להפעיל כוח בלי גיבוי. אי אפשר. אני קורא לזה לגיטימציה פנים-ישראלית. אני ידעתי להסביר מדוע צריך להרוס בתים ברפיח כדי למנוע קטיושות על אשקלון אבל נעצרתי בגלל שמישהו ראה תמונה כזו או אחרת והיה לו מה להגיד. אני את התמונות ראיתי כל יום. אבל באתי עם תחושה עמוקה של צדקת הדרך גם כשנאלצתי להרוס בית. אבל כשאין לך גיבוי פנים-ישראלי אתה עוצר. ולכן, בגלל חוסר הסכמה על הדיאגנוזה, עברנו מהגנה להתקפה מאוד מאוחר. שילמנו מחיר גבוה בחיי אדם רק בגלל חוסר ההבנה של מה שקרה לנו כאן. בגלל חוסר ההסכמה על הסיפור" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן פסקה חשובה המעלה נקודה שלמרבה הצער לא הופנמה לא כאן ולא בשאר המערב למרות לקחי העבר הקרוב והרחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמירתו בראיון זה שיש סיכוי שצה"ל לא יצליח לבצע את ההתנתקות דווקא מציעה מדיניות (התנגדות אלימה) למתנחלים. דרך אגב, שכחתי, אבל בכלל היו קטיושות על אשקלון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי שום קשר לתפיסת עולמי, אני רואה בראיון שכזה שיא נוסף של מעורבות אנשי צבא במדים בפוליטיקה. לא היה קורה ליעלון כלום אם הוא היה מכבד את המוסד שהוא עמד בראשו, והיה נותן את הראיון הזה שבוע מאוחר יותר. הבעיה איתך (ואם רוב הישראלים) היא בדיוק זה שאתה מתייחס בסלחנות לדעות כשהן מתאימות לך, ואז מופתע לגלות שהדרדור הרמה האתית חל גם כלפי הצד השני. בואו נעצור את הסחרחורת. אני חש זעם רב שאנישומע דעות פוליטיות מצד אנשי צבא. שישתקו או שיתפטרו, בדיוק כמו שהם דורשים מהפקודים שלהם. נמאס כבר מהסטנדרט הכפול ששולט בארץ בצורה כל כך מכוערת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |