בתשובה לאביב י., 11/06/05 4:28
בקיצור 308097
אנחנו לא מניחים שהמוח יודע לפתור רק בעיות חישוביות (אפילו אני מחבב צבע כתום, לפעמים). השאלה היא למה אתה מניח שמ"ט מוגבלות לבעיות כאלה. אתה משוכנע שמ"ט לא יכולה לאהוב ריח של לימון טרי?

כדי להפוך את השאלה לקצת פחות מגוחכת, נזכיר שמבנה הקלט-פלט של מ"ט סטנדרטית נבנה כדי לדון בבעיות חישוביות ותו-לא. אבל אני חושב שהסכמנו שאין הבדל מהותי בין מ"ט לבין מחשב "אמיתי", כזה עם מעבדים, זכרון, וכו'. עכשיו שים מחשב חזק כזה בתוך ראש של משהו שעשוי כאדם - עינים, אזניים, אצבעות ושרירים - תן לה להסתובב קצת כמה שנים, ללכת, ליפול, לשחק שח, לטעות בכפל מספרים, ללמוד לקרוא, וככה - ואח"כ תשאל אותה אם היא אוהבת צבע כתום. אתה משוכנע שהתשובה תהיה unknown command---segmentation fault?

אם "עוד משהו" מריח לך ממיסטיקה, ואתה לא בעד מיסטיקה, אז אני קצת פחות מבין מה אתה טוען. זה שאנחנו עדיין לא מבינים לחלוטין את האופן בו נוירונים פועלים זו לא השאלה - השאלה היא אם (אתה מאמין ש) יש לשאלה הזו תשובה אלגוריתמית.

הסיבה שבולי עץ ופלגי מים אינם עוסקים ב"חישוב" היא שהם חסרים הן את המורכבות הפנימית והן את אמצעי הקלט-פלט הדרושים כדי שאפשר יהיה לומר זאת עליהם בלי להגזים קצת. אני לא רואה סיבה להניח שהעולם איננו מ"ט (אולי נכון יותר לומר תהליך-מרקובי-נסתר (HMM) לרגל ההנחות של מכניקת הקוונטים). ואז מדע הוא *לא פחות* מאשר חיפוש פונקציית-המעבר של העולם. חתיכת משימה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים