בתשובה לדובי קננגיסר, 11/08/01 17:53
הקלות הבלתי נסבלת 31837
דובי שלום,

הניתוח שהצגת מקובל עליי לחלוטין, ואף למעלה מזאת; 'נאראטיב בילינסקי' המבוסס על רעיונות מדרשו של מר בלבן, הנאחז בהגותו של הפילוסוף מיכאל שטראוס אינם אלא נסיון מלאכותי-דיליטאנטי להגדרת מציאות מסויימת בפאראמטים מוחלטים, אשר מבוססים במהותם על עקרונות דדוקטיביים ברורים. מעשיו של פוליטיקאי אלמוני מנותחים בדי עבד ומפורשים כדבר הנכון אותו רצה הוא לעשות, ואכן ביצע, ללא כל קשר לאמירותיו האינדוקטיביות המוקדמות.

חוסר יכולתו של פוליטיקאי 'לטעות' מסתמן מלכתחילה כאקסיומה וכהנחת יסוד משלימה, ובמסגרת זו נבנה הסיפור המאורגן הנדרש, כשתוצאתו אמורה לרמוז ולהוכחי כוונות יסוד בלתי מוטעות בפעולתו של האובייקט הנדרש.
במידה וחיבור נארטיב בילינסקי-בלבן-שטראוס מגלה קשיים, או אז מתרחשת הסיטואציה, אותה היטבת לתאר: נסיבות ואילוצים פנימיים ונעלמים נוספים למירקחת הסיפור, במעין געשטאלט אקסטרני תומך. משמע: הדבר אכן קרה, כי בעצם היו גם נקודות A, B, ו-C.

מובן מאליו כי לפי מודל זה אף הגרועים וצרי האופקים בקרב פוליטיקאים/מדינאים/דיקטטורים אינם ברי טעות, דבר המביא אסכולת-שטראוס זו לעימות מיידי עם כל מוסד הוראת
היסטוריה אקדמאי ‏1, שלא לדבר אף על חילוקי דיעות קשים בקרב אנשי
חוג הפילוסופיה ‏2, המיטיבים להכיר בבסיס הסופיסטי המונח במבנה תיאוריה זו.

אציין פעם נוספת כי אני אישית דוחה בשתי ידיים אסכולה זו, ומבחין אף בסכנות מסויימות העלולות לבצבץ מקבלת מרותה.

הדבר המצער-משהו ברוב דיוני ה"אייל" הינו, שמר בילינסקי ‏3 נוטה להכריז השכם והערב בדבר נכונותה ואי טעותה של האסכולה אותה בחר הוא לייצג - דבר המשאיר טעם מוזר-משהו, בהתחשב ברעיון הדיון האקדמאי, אשר בו נקראים החוקרים השונים מלכתחילה לסייג עצמם.

בברכה

א. מאן

1 דומה שגישה זו אף נפסלת על ידי היסטוריוסופים פוסט מודרניסטים מובהקים.
2 אם אינני טועה, הרי שפרופ' שטראוס ספג ביקורת קשה ומוחצת על האסכולה אותה הגה ופיתח אף ובמיוחד מחוגי אקדמיה פנימיים.
3 בניגוד למר ניר, אשר מקפיד לסייג עצמו בנקודות מסויימות.
סופיזם זה רע? 31849
אלכס שלום,

מטריד אותי המשפט "ומבחין אף בסכנות מסויימות העלולות לבצבץ מקבלת מרותה".

הלמשה קרוי היינו? הלאין ראנד נדמנו? קיומה של תיאוריה בעולם המצוי (במיוחד תיאוריה דיסקריפטיבית שכזו) לא מחייב את המרתה לעולם הרצוי, בשיחה פרטית עם פרופ' בלבן גם הובהר לי שזו הייתה אחת הסיבות לפרישתו המוקדמת מאד מהארגון שנקרא "חוג אורנים" שהחל לחלק את הפוליטיקאים ל"טובים" ו"רעים". תקן אותי אם אני טועה אך חיוב גישה שכזו היא צעד בסיסי לדטרמיניזם ומשם הדרך למחוזות אליהם אני חושב שאתה מתכוון, קצרה. בכל מקרה, אני חושב שירדן ניר דן ברהיטות בשאלה במאמריו המאלפים "בין מוסר להשכל" א' ו-ב'.

ואגב, האם תוכל לספק מראי מקום להערת שוליים ‏2? אשמח לעיין בהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים