בתשובה לראובן, 07/09/05 13:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התלמוד לא נכתב על בסיס פסקי דין. אנחנו לא מדברים על אותו דבר. מה שמקביל לבית משפט של ימינו הם 3 אנשים בשער העיר שיושבים ודנים פעמיים בשבוע בכל מיני דברים שמביאים לפניהם. לא בהכרח כותבים את פסק הדין בעניין שמעון שהחטיף לראובן אגרוף בפרצוף או בעניין עז שקפצה ושברה את הכדים. מה שמקביל לתלמוד עצמו הוא דיוני הכנסת. להבדיל אלף אלפי הבדלות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב. אם עניין מסויים מגיע בפני שופט, אופי השופט, מינו, רקעו, וטראומות הילדות שלו יכולות לבוא לידי ביטוי בהחלטה. אם אותו עניין נידון בפני 3 שופטים, כל ההשפעות הנ"ל מתמזערות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחדתי שזה משתגידי. ההבנה (המועטה) שלי של התלמוד (ןגם של דיוני הכנסת) זה שמדובר בזיקוק של ניסיון משפטי שהצטבר. כדי שהניסיון הזה יצטבר, מישהו היה חייב לאסוף אותו, אם בעל-פה ואם בכתב. בכל אופן, מלכתחילה דברי נאמרו לא לגמרי ברצינות, מכיוון שהצחיקה אותי ההשוואה בין פעולת הזקנים בשער העיר, לבין פעולת השופט בן זמננו. אז נכון שלשני התפקידים קוראים ''שופטים'' ומדובר על אותו פרינציפ, אבל הפרטים שונים לגמרי. אני לא בטוח ששופטים בשער העיר היו יכולים להחליט תוך יום אחד בנושאים ששופטים בני ימינו מטפלים בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק לא מבוטל מהנושאים ששופטים בימינו מטפלים בהם, הזקנים בשער טיפלו בהם גם אז. והחליטו ביום אחד. וגם היום היה ניתן לרכז דיונים משפטיים על יום אחד או רצף של כמה ימים, ולמנוע עינוי דין מהצדדים הנידונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לפחות בעניין שיפוט משותף (אם לא בעניין קיצור משפט), די ברור שגם היום המערכת רואה בכך דבר רצוי ומשפר שיקול-דעת: בבית המשפט העליון זה הרי הסטנדרט, וזה לא בגלל שהשופטים העליונים מוכשרים פחות מעמיתיהם הזוטרים. מן הסתם השיפוט על-ידי יחיד הוא פשרה עם שיקולים כלכליים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |