בתשובה להאייל האלמוני, 06/08/05 13:21
הרוצח הערבי מול הרוצח היהודי 338344
[הערה: ייתכן שאני אחזור על דברים שנאמרו. טרם קראתי תגובות שנכתבו אחרי התגובה לה אני מגיב]

אני לא אתווכח אתך על השאלה, האם רצח של ערבים מתקבל בפחות הבנה על-ידי אי אלו שמאלנים לעומת רצח של יהודים.

נניח שאתה צודק. במקרה כזה, אני דווקא חושב שהגזענות פה היא הפוכה.

מה בעצם אומרים אותם ה'שמאלנים'? ערבים, טבעי שיבחרו בדרך הפיגוע, מפני שהם אינם מסוגלים ליותר מזה. דרך ההידברות וההסכמים, היא למעלה מיכולתם התרבותית והמנטלית. למעשה, הם מתייחסים לערבים כאל ברברים מיסודם, שאינם מסוגלים לברוח מהיותם כאלה. ברברים רוצחים, כי זה הטבע שלהם.
היהודים, לעומתם, הם התרבותיים, המשכילים, המתונים. אלה שיכולתם המנטלית והרגשית מסוגלת להתגבר על הזעם ולפתור בעיות בדרכים הגיוניות. יהודי שרוצח על רקע לאומני, זה לא מתקבל על הדעת; יהודים הרבה יותר טובים מזה.

אם ככה, הרי שאתה צריך לשמוח שאותם השמאלנים לא נחלצים לעזרת הרוצח היהודי.

ואפשר גם לראות את זה בלי גזענות. אולי הם בעצם אומרים: אנחנו היהודים, לא הפלשתינים. על הפלשתינים אנחנו לא יכולים להשפיע, אותם אנחנו לא יכולים לשכנע להיות שוחרי שלום. יש פה מצב חד צדדי, של אי הידברות. על הטרור היהודי אנחנו נתרעם, כי לזעם שלנו יש משמעות. התרעמות כנגד טרור יהודי תיצור אווירה שבה רצח לאומני לא יהיה לגיטימי בחברה הישראלית.
על החברה הפלשתינית, לעומת זאת, אין לנו שליטה. התרעמות שלנו לא תשנה כהוא זה את יחס הפלשתינים לפיגועים. אבל אנחנו צריכים להתמודד עם זה איך שהוא. אז כיוון שאין לנו עם מי לדבר, אולי כדאי שננסה לאתר את התנאים שיוצרים מחבלים, ולשנות אותם.

כמובן, שאין פירוש הדבר שאותם שמאלנים שיוצאים 'להגנת' המחבלים צודקים בתנאים עליהם מצביעים. זה לא אומר שהנסיון למצוא את התנאים האלה שגוי.

[דיסקליימר, למקרה שלמישהו לא היה ברור: אני בשום פנים ואופן לא מצדיק רצח של אף אחד, על ידי אף אחד, ועל כל רקע שלא יהיה]
הרוצח הערבי מול הרוצח היהודי 338380
צר לי לאכזב אותך, אבל הרציונל העומד מאחורי התגובה השמאלנית איננו אחת מהאופציות שהעלית. הרציונל אומר שאין כל סימטרייה בין היהודים לפלסטינים בארץ הזאת, כי אין כל סימטרייה בין כובש ונכבש. ואין כאן עניין של אנשים שאינם מסוגלים להידברות, ואפילו לא אנשים שאין לנו שליטה על פעולותיהם. אין סימטרייה משום שליהודים יש צבא חזק ומדינה מסודרת שעומדת מאחוריו, ולפלסטינים אין כאלה. ומשום שליהודים יש מודיעין ומוסד ושב''כ וכיו''ב מוסדות שיכולים לספק אינפורמציה טובה יחסית את מי צריך לחסל לדעתם, וגם אם האינפורמציה הזאת שגויה, אז מקסימות החיסול היה בכל זאת חיוני לבטחוננו, וכשחוטבים עצים נופלים שבבים, ואפילו אמנת ז'נבה מסכימה וגו'... ולפלסטינים אין גם כאלה. והם אינם יכולים (תודה לאל) להטיל מעלינו פצצות בדיוק ליעד הנכון, ולא לעצור מקרבנו חשודים בשעות הקטנות של הלילה, ולא להפעיל את נוהל שכן או לעצור במחסומים או לפעול נגדנו בכל מיני אופציות שונות ומשונות שאנחנו נוקטים נגדם השכם והערב.
אבל לסבול הם יכולים, והם סובלים, ואנחנו הרי לא מפסיקים לרגע את פעולותינו נגדם, גם כשלכאורה הסכמנו להפסקת אש מסוימת. אז הם נוקטים את הפעולות שהם מסוגלים להן. ודאי לא פעולות לגיטיות או מוצדקות. ודאי פעולות איומות ואפילו לא יעילות כלל ועיקר. לפחות - הרבה פחות יעילות ממה שיכלו להיות פעולות לא אלימות. אבל זה לא אומר כלל ועיקר שהם פרימיטיבים, או חמומי מח, או קופים שטרם ירדו מהעצים, או ברברים חסרי תרבות. זה קשור לתנאים שלהם ולתנאים שלנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים