בתשובה לאייל מולד(ר), 25/10/05 22:57
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340919
תראה, יכולתי להגיד לך "טוב, אם לא הגלובליזציה אשמה, אז אתה מסכים איתי ואפשר לסיים את הדיון הזה עכשיו". אבל לא נעים לי, התגובה שלך יותר מידי ארוכה בשביל תשובה לקונית.

נניח לרגע שסרט לא יכול להיות "פופולארי" ו"איכותי" בו בזמן. אם הוא נופל לשתי ההגדרות, אתייחס אליו כ"פופולארי".
הדיון שלנו כבר עובר לתעשיית הקולנוע. צריך לזכור כי כמו בהרבה מקרים, גם כאן פופלאריות והכנסות הם לא מדדים לאיכות.
מכיוון שכך, קיימים שני סוגים של הפצות - 'פופולארי' (ולכן רווחי) ו'שוליים' (ולכן רווחי-פחות-אבל-עדיין-רווחי). כל אחד בבית קולנוע יעודי.
הבעייה היא שאין הרבה מה לעשות.
מבחינת האולפן, אם ניתן לסרט "איכות" יותר תקצוב, המשקיע יצטרך לדעת שהוא הולך לקבל את התקציב בחזרה, והסרט יצטרך להיות פופולארי.
מבחינת המפיץ, הוא לא יציג סרט "איכות" - הוא יעדיף להציג את 'ספיידרמן 2' במקומו.
ואתה יודע מה - גם אם יכולת לעשות קסם, וכל הסרטים האיכותיים מהסינמטק היו מגיעים להצגות בסינמה-סיטי במקום סרטים פופולאריים וטפשיים, אולי היית מעלה את הרווחים של כל סרט, אבל לא לרמה של אותם סרטים "פופולאריים" (גם זה לא בטוח - הוצאות התפעול של סינמה-סיטי יותר גבוהות משל הסינמטק): ולמה? כי בשורה התחתונה, הסרטים ה"פופולאריים" הם אלו הפונים למכנה המשותף הנמוך ביותר. וסרטי ה"איכות" לא מצליחים, לא כי לא נחשפים אליהם, אלא כי רוב הציבור מעדיף סרטים "טפשיים".
נכון, מדי פעם מבליח סרט שהוא גם איכותי וגם אהוב ע"י כולם, אבל אין מה לעשות - הציבור מטומטם, וזה מה שהוא אוהב.

לגבי 7: כשכתבתי "ביקוש" התכוונתי לביקוש בעולם המושגים של אותה איילה אלמונית שמבקשת לראות סרטים אפריקאים, כלומר, מוכנה לשלם עליהם.
מוכנות לשלם על סרט היא מדד חשוב מאוד, במיוחד כשהשאלה היא "כמה הסרט מכניס" כמדד פופולאריות של המפיצים והאולפנים.

לסיכום - אני בעיקר טוען שמה שיש בסינמה סיטי זה מה שאנשים רוצים, ואם בנס ישתנו סדרי עולם, וסינמה סיטי יתחילו להכניס ל playlist שלהם סרטים על פי מדד איכותי בלבד, אנחנו נראה ירידה בהכנסות הממוצעות שלהם. אבל זה תמיד היה - גם רם אורן יותר אהוב מבאלזאק או ניטשה. וזה לא בגלל תקציב או היקף ההפצה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 340941
החלוקה שלך ל"פופלארי" ו"איכותי" (או פופלארי ושוליים) היא קצת פשטנית, ודי סוטה מהנושא. כשאני דיברתי על "איכות" לא דיברתי על איכות במובן הקולנועי, אלא איכות מבחינת כמות השקעה כספית, כמות הכוכבים, וכך הלאה.
בהוליווד מייצרים סרטים בעלות של עשרות מיליוני דולרים ועם כוכבי ענק, תוך השענות על עשרות שנים של מיתוג ויצירת תדמית. זה מה שהופך את הסרטים הללו לפופלאריים. אני לא חושב שהם טיפשיים או פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר (לפחות לא כולם).
מצד שני, קיימים סרטים לא הוליוודיים, נניח אירניים, שבאים משקיעים מאות אלפי דולרים במקרה הטוב, ושלהם אין כוכבי ענק, תדמית או מיתוג. זה בטח לא הופך אותם ל"סרטי איכות" במובן הקולנועי. וזה גם לא אומר שאינהרנטית, אין יכולת לייצר סרטים דוברי פרסית פופלאריים, קרי כאלו בעלות המתאימה, עם הכוכבים המתאימים, בתפוצה המתאימה וכו'. הסיבה היחידה שסרטים כאלו לא מיוצרים הוא רף כניסה גבוה מדי לשוק.
אין לי שום בעיה עם זה שהסינמה סיטי מציגים סרטים שאתה מכנה פופלאריים. אני פשוט רוצה להגיע למצב שבו המבחר של סרטים
*פופלאריים* שנמצא בסינמה סיטי מגיע לא רק מהאולפנים ההוליוודיים אלא גם מאולפנים אחרים ומארצות אחרות ו(כתוצאה מכך) הוא רבגוני יותר.

"אני בעיקר טוען שמה שיש בסינמה סיטי זה מה שאנשים רוצים" - שוב פעם, הטענה הזו היא מעגלית, ולא נכונה. מה שיש בסינמה סיטי זה מה שבסינמה סיטי חושבים שניתן להרוויח עליו הכי הרבה כסף מבין ההיצע הקיים. זה אומר מעט מאוד לגבי ההעדפות של אנשים לסרטים שלא זכו להופיע בסינמה סיטי, קל וחומר לגבי סרטים שלא קיימים בכלל (סרטים אירניים עם ההשקעה, המיתוג, והתדמית המתאימה), או סרטים שהם לא מודעים אליהם.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341636
רגע. בדרך כלל סרטים שמשקיעים בהם הרבה הם סרטים עם כמות כוכבים גדולה, והם נוטים להיות סרטי ה Mainstream (וכפועל יוצא - פופולאריים).
דווקא אני רואה באיכות של קולנוע, כמו באיכות של טלויזיה או ספרים, מדד ל"רמה אינטלקטואלית". סרט איכותי הוא סרט עם משחק טוב, עלילה מהודקת וסוחפת, ואולי אפילו עם סאבטקסט, אמרה פוליטית-אומנותית, או תיאור מציאות / תקופה.
בלי קשר לכמות התקציב, או פרסום השחקנים.

אני חושב שאי אפשר יהיה ליצור סרט פרסי "בעלות המתאימה, עם הכוכבים המתאימים, בתפוצה המתאימה וכו"' משלוש סיבות עיקריות:
* אין הרבה נסיון באיראן ליצור סרט Mainstream. יש סרטים שנועדו לקהל ה"אומנותי", זה שצופה בסרטי פסטיבלים. אין ניסיון מקצועי ביצירת סרטי אקשן או קומדיות שיהיו פופולאריים (ולכן ידברו אל כולם).
* אין הרבה שחקנים מפורסמים באיראן שמתאימים לסרטים האלו. סרטי "סינמה סיטי" צריכים איזה Hype בשביל לשרוד. סרט אקשן עם שחקנים לא מוכרים נתפס שונה מסרט אקשן של שוורצנגר (נניח).
* סרט זר מדבר בשפה זרה (בישראל - שאיננה אנגלית או עברית, בארה"ב - שאיננה אנגלית) - ולכן פוטנציאל השוק שלו נמוך פלאים.
לכן (ובנוסף לכך), אין מי שישקיע בבמאי, תסריטאי אפקטים ולוקיישנים לסרט זה.

אני אישית מאמין שסרט אקשן איראני, נניח, בתקצוב "הוליוודי", עם שחקנים מוכרים (יחסית) שיופצו בתפוצה רחבה יכולים להגיע לקהל הרחב. כדוגמא לסרט דומה, אפשר לקחת את סרטי אומנויות הלחימה של העת האחרונה - "גיבור", "נמר דרקון", ו"מחול הפגיונות". הם לא הוליוודיים, אפילו לא דוברי אנגלית, ובכל זאת זוכים להצלחה בינונית עד גדולה.
עולה לי בראש גם סרט האקשן הצרפתי "אחוות הזאבים", שהוצג תקופה קצרה בסינמה סיטי (ולהערכתי, היה ברמה גבוהה מאוד).

בקיצור, אם מפריעה לך החלוקה של סרטים פופולאריים - אז:
* לא מייצרים יותר מידי סרטים פופולאריים במקומות שהם לא הוליווד.
* אם כבר עושים את זה, לפעמים הם גורפים הצלחה ומוצגים ב- Playlist של סינמה סיטי.

ובכלל, מה מפריע לך מאיזה אולפן מגיע הסרט? כאילו, אם הבמאי והתסריטאי ירדנים, אז מה? אם הם לא היו בונים סרט עם Miramax אלא עם... אה... Al-Mirax, אולפן ירדני מפוברק, אבל הסרט היה עם שחקנים מוכרים, בתקציב גבוה ודובר אנגלית - אז מה? אז יכולת לסמן "V" על "סרט ירדני בסינמה סיטי", ו...? איך בדיוק ה"רבגוניות" הייתה גדלה, ולמה זה טוב?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341795
לגבי הסרטים האיכותיים - זו בדיוק היתה הנקודה שלי: האיכות לא תלויה (בהכרח) במדד הפופלאריות וברמת ההשקעה הכספית בסרט. לכן זו סטייה מן הנושא ולא ברור לי למה העלת את זה ‏1.

לגבי הפיסקה השניה והשלישית: יופי, אז יש הסכמה, זה בדיוק הנקודות שניסיתי להעלות. סרט פרסי בתכונות האמורות אכן יכול לזכות בהצלחה קופתית, וכיום לא ניתן ליצור סרט כזה כי (אם נתמצת מאוד את הטיעון) - רף הכניסה לשוק הוא גבוה מאוד.

לגבי הסיפא - קצת פיספסת את הרעיון. סרט ירדני עם שחקנים מוכרים זה לא סרט שמייבא שחקנים הוליוודיים מוכרים ודובר אנגלית. הכוונה היא שבסופו של תהליך ארוך שנים, שחקנים ירדנים מסויימים ימותגו, יצברו פרסום ומוניטין, כך שהסרט יתבסס על שחקנים מוכרים ירדנים, ויהיה דובר ערבית. אותו תהליך ארוך שנים הוא חלק מאותו רף כניסה גבוה.

1 יתכן שזה נבע מכך שכתבתי "מוצרים באיכות דומה", אבל שכתבתי את זה התכוונתי למוצרים עם אותה רמת השקעה כספית ושיווקית.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341850
אולי בישראל מוקפת האוייבים סרט ערבי יהיה פחות פופולארי, אבל באופן עקרוני, אני לא ממש מבין מה הבעיה.

שחקנים מוכרים ירדנים יכולים לטוס להוליווד ולהתמתג שם. באותן אופן, כל פונקציונר בתהליך הפקת הסרט יכול לעשות כן. בעצם - ההבדל היחידי מסתכם בשפת הדיבור של הסרט.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341853
כאמור, הבעיה היא רף כניסה גבוה. יקח כמה שנים טובות עד ששחקנים ירדניים יסעו להוליווד, יתקבלו לסרטים, יהפכו לכוכבים, יחזרו לירדן, ושאולפן ירדני ישיג השקעה של 50 מיליון דולר וייצר סרט בערבית עם אותם כוכבים.
אני חושב שהדיון מיצה את עצמו - הסכמת כבר שרף הכניסה גבוה, והתהיה היחידה שלך שעדיין עומדת היא כיצד אולפן ירדני שמייצר סרטים פופלאריים יוסיף לרבגוניות? ובכן בעיניי זה טריביאלי שכשיש יותר ספקים ‏1 אז יש יותר רבגוניות. על-אחת כמה וכמה שמדובר על ספקים מתרבויות שונות, שמייצרים מוצר תלויי תרבות כמו סרט. כדוגמא חיובית קח את שוק הספרים.

1 ושוב -מדובר על ספקים שמייצרים מוצרים ברמת השקעה דומה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341870
"טריביאלי שכשיש יותר ספקים ‏1 אז יש יותר רבגוניות. על-אחת כמה וכמה שמדובר על ספקים מתרבויות שונות, שמייצרים מוצר תלויי תרבות כמו סרט".
בדיוק.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342771
''מה שיש בסינמה סיטי'' זו טענה בעייתית. באותה מידה אפשר לבסס את הטיעונים על ''מה שיש בסינמטק''.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342916
הכוונה הייתה ל''מה שיש ברשתות בתי הקולנוע הגדולות''. לקחתי את סינמה סיטי כדוגמא.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342778
"איכות מבחינת כמות השקעה כספית, כמות הכוכבים"...
אתה רציני? זהו נראית לך הגדרה לאיכות?
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 342917
המשפט המלא הוא:

"כשאני דיברתי על "איכות" לא דיברתי על איכות במובן הקולנועי, אלא איכות מבחינת כמות השקעה כספית, כמות הכוכבים, וכך הלאה."

אם כוונתי עדיין לא ברורה, את/ה יכול/ה להחליף את המילה איכות במילה "רמה" - הכוונה שלי תשאר זהה.
ארגון הסחר העולמי הרים את תפוח האדמה הלוהט בסופו של דבר 341022
"הסרטים ה"פופולאריים" הם אלו הפונים למכנה המשותף הנמוך ביותר".
למען הדיוק, הסרטים ה"פופולאריים" הם אלו ה*קובעים* את המכנה המשותף הנמוך ביותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים