בתשובה להאייל האלמוני, 05/11/05 22:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הפן הלוקלי הם החוויות האישיות, הפן הלא לוקלי לכל היותר יכול לנבוע מהתרבות שהפרט נולד אליה, התרבות שמנחילה לו תפיסות עולם מסוימות." אנסח זאת כך: כאשר אני מדבר על אוסף מחשבות, אינני מדבר על תוכנן אלא על צורת קיומן כאוסף. אוסף זה מתקיים במספר רמות עירור, כאשר רמת העירור הגבוהה ביותר הינה הרמה המובחנת ביותר. ככל שהקשב של התודעה פונה לעבר רמות-עירור שקטות יותר, הופכות המחשבות לפחות ופחות מובחנות בבירור זו מזו עד שהקשב פונה אל המצב השקט ביותר של התודעה, הנחווה כעירנות רציפה ופשוטה אחת אשר לא מתקיים בה שום אוסף של אלמנטים מובחנים, או במילים אחרות, הריבוי של התודעה נגוז לתוך מצב של מודעות עצמית ישירה של התודעה לעצמה ללא שום גורם מתווך כמו מחשבה. במצב זה מתנסה התודעה במצב הקיום הפשוט ביותר שלה, ומצב זה הוא המקור לכל פעילות מנטלית של התודעה. דומה הדבר לגל על פני ים אינסופי, אשר יש ביכולתו להתנסות ברצף הים כולו, מבלי לאבד את קיומו כגל. התודעה משתרעת בין מצב הגל למצב רצף הים, כאשר מצב הגל הינו הפן הלוקלי שלה ורצף הים הינו המצב הלא-לוקלי שלה. כל אחד מאיתנו הוא גם גל בים וגם רצף הים כולו, ופיתוח שיטות גישור להעמקת הקשר בין מצב הגל למצב הרצף, הינו מטרתה של המתמטיקה-המונדית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |