בתשובה לדובי קננגיסר, 15/11/05 20:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי, זו הטרגדיה של התקשורת. האם באמת אינם יכולים לבנות סרט מאוזן? האם חייבים להזדהות עם צד אחד ולהראות את הצד השני כמרושע? אולי מישהו שלמד תקשורת יסביר לנו למה עושים את זה כל הזמן? למה אי אפשר לעשות כתבה נייטרלית על: 1) המאבק בין החקלאים למגדלי בעלי החיים, ולא: * ההתאכזרות בבעלי החיים * קיפוח פרנסתם של החקלאים 2) דילמות בהנגשה לנכים. למה במקרים רבים הכתב צריך לתפוס צד, להציג את הצד השני באור מגוחך ואולי אף לעוות את העובדות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאני לא זוכר נכון, אבל התפנית במקרה הזה היתה בעקבות הגילו ששני החיילים שהעידו נגד המג"ד שיקרו בעדותם. מכיוון שהעניין היה *אחרי* התחקיר של עובדה, הרי שאין מדובר כאן בשאלת איזון. בזמן התחקיר, האשמה של המג"ד נראתה מבוססת היטב. אולי אתה מעדיף לטעון שאסור להראות תחקירים עיתונאיים כלל מכיוון שלתקשורת אין כלים של חקירה כמו למשטרה או לבתי המשפט? אני נזכר בפרשת קו 300. בנוסף לכל הרעש התקשורתי, הופתעתי לגלות שאנשים טוענים שאין להעמיד את איציק מרדכי לדין "משום שהוא חף מפשע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה שהתחקיר העיתונאי ייעשה על ידי אדם ניטרלי. כתבה בעיתון נועדה להביא לי את העובדות כדי שאני אוכל לשפוט. לא להציג לי סיפור חד צדדי (עם תגובה כדי לצאת ידי חובה) כדי לחנך אותי. אותה מחלה שיש לשלטון ומלחכי פנכתו מופיעה גם אצל העיתונאים. הם מתייחסים אלי כמטומטם שאינו יכול להבין כלום וצריך לחנך אותו ולהחליט בשבילו. לצורך כך יש עיתונאים שמשקרים (כידוע לכולם), יש עיתונאים שמציגים תמונה חד צדדית, יש כאלו שמציגים את העובדות ביחד עם פרשנות וכו'. מישהו שיתייחס אלי כאל צרכן מידע, יש מעט מידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה יש את ערוץ 7, לא? (סתם, לא אהבתי את ה"כידוע לכולם" שלך. כידוע לכולם *יש* דתיים שרוצחים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערוץ 7 כמו כולם. אתה לא יודע שעיתונאים משקרים? מה קשור דתיים רוצחים לעניין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*יש* עיתונאים שמשקרים1 ו*יש* רופאים רשלנים. בכל מקצוע יש חולירות. שמעתי שאנשים נוהגים להתמרמר על האשמות כלפי ציבור שלם. אם אתה *יודע* על עיתונאי שמשקר תדיר, אל תקרא אותו, כמו שלא תלך לרופא רשלן. ועכשיו, לעניין. אם הבנתי אותך נכון, אתה דורש אנשים ניטרליים לעבודת הדיווח, דיווח דו צדדי ואתה מתמרמר על פרשנויות בכתבות תחקיר. בעניין העובדות אני מסכים איתך, אני חושב שעיתונאים (או עורכים) רבים מתקשים להבדיל בין עיקר וטפל בכתבות ונטפלים יותר לנושאי צבע מאשר לעובדות בסיסיות. נדמה לי שיותר חשוב מניטרליות זה יושרה. ברור שכאשר שמדובר בחשד לשחיתות בשילטון (למשל) זה יהיה טיפשי לדרוש מאיש-תיקשורת להיות "נייטרלי". שחיתות זה רע, נכון? אבל אני כן מצפה מהעיתונאי לשקול היטב האם הסיפור אכן מצביע על שחיתות. אני גם מצפה מתחקירן שעושה כתבה על ה"עוני" לציין גם קצת פרטים על העני התורן ( מקצוע וכולי) ולא להסתפק בצילומי המקרר ועיניה העצובות של הבת. זה לגיטימי בעיני שהכתב יביע אמפטיה ויזדהה עם מושא הכתבה (או לחילופין יסלוד ממנו), אבל הוא צריך לספק לי את הפרטים הרלוונטיים. דווקא בתחום של מה שאתה קורא "תגובה לשם יציאה ידי חובה" חל שיפור גדול לדעתי. הרבה פעמים נותנים זמן מסך לדוברים של הצד ה"נתבע". כשמדובר על גוף גדול, הבעיה היא בתגובות השבלוניות של הדוברים הרישמיים, שנגועים הרבה פעמים בניסוחים חמקניים. מצד שני, כמו שדובי אמר, סיפור עיתונאי צריך להיות מעניין. אני לא מצפה שעל כל כתבה על מחדלים ברכבת ישראל, יספקו כתבה על הכפלת הקו בין שבי ציון לנהריה. 1הכנס בדיחה על ה90% שמוציאים שם רע ל10%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סה"כ אנו מסכימים. אין לי בעייה שיחליטו האם משהו שווה כתבה או לא, הרי הם חייבים להחליט. אבל בכתבה שיתנו עובדות, לא שקרים ולא מגמתיות מזוויעה. בכתבה על ספריית עורים שהולכת להסגר, כשהכתב אומר ובסה"כ מדובר על 4 מליון שקלים לספרית עוורים, הוא לא יכול לאמר ועל ההתנחלויות (או תקציב הבטחון) מוציאים מליארדים. הוא יכול לאמר שתקציב המדינה היא כך וכך, או שהוא יכול למנות את כל הסעיפים בתקציב. הוא יכול גם להשוות למוסדות אחרים ולסה"כ התקציב לנכים. השוואה להתנחלויות או ללשכות שרים או למשכורת של נגיד בנק ישראל אינה רלוונטית. אבל על הכתבה עצמה אין לי בעייה. רק צריך לבדוק מי טוען שהיא הולכת להסגר ומה התקציב שלה. בקיצור אני משכנע את עצמי יותר ויותר (בבוקר אני שללתי זאת מכל וכל) שהמגמתיות הזאת נובעת פשוט מרדידות ועצלנות. זה מן הסתם עובד כך: 1) מגיעה ידיעה שספריית העורים הולכת להסגר. 2) הכתב צריך להחליט: א) לעשות כתבה סתמית שהנכים טוענים שהספריה הולכת להסגר כי אין כסף, אין לי מושג אם זה נכון או לא כי לא בדקתי. ב) להשקיע שבוע בבדיקת העניין לעומק. ג) לעשות כתבה על הקמצנות של מישהו שרוצה לסגור את ספריית העוורים. 3) הכתב בוחר ג, אלא מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיתונות היא שוק חופשי. בעל העיתון יכול להעסיק עיתונאי שיעבוד קשה וייצר רק כתבה אחת בשבוע, או להעסיק עיתונאי שיעבוד פחות קשה, וייצר שתי כתבות בשבוע. כשמכירת העיתונים שמכילים את אופציה ג. גבוהה יותר ממכירת עיתונים שמכילים את אופציה ב., לא פלא שבעלי העיתונים מעדיפים להעסיק עיתונאים שבוחרים באופציה ג. ולא פלא שעיתונאים בוחרים באופציה ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? שיספקו כתבה על הכפלת הקו בין שבי ציון לנהריה, אולי זה ישפר את תנועת הרכבות בקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה חושב שזה מה שישפר,תאר לך שיספקו כתבה על שילוש הקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או על השילוש הקדוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה היא שעיתונאים מנסים לספר סיפור - רק כך זה מעניין. כדי לספר סיפור, צריך שני צדדים, עדיף צד אחד טוב וצד אחד רע. הדבר בוטה עוד יותר בתקשורת האלקטרונית, כמובן. פשטנות זה שם המשחק, כי כשיש לך כמה דקות וכמה תמונות כדי להציג את הסיפור, הוא לא יכול להיות מסובך במיוחד. חשוב כמה קשה לעשות סרט בדיוני שאינו פשטני, ותבין כמה הרבה יותר מסובך לעשות זאת בכתבה של כמה דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כאן למשל? תגובה 346623 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעובדה היה מדובר בתחקיר של הרבה זמן. האם זה באמת יותר מסובך להציג גם את הפן של המ"פ? אולי כן. זה דורש לשמוע אותו, לבדוק את גרסתו, ולסרטט שני תרחישים אלטרנטיביים. פי שתיים עבודה. אז בוחרים צד ויאללה. ואם גם אפשר להראות צדיק וחושף סודות בדרך אז עוד יותר טוב. אולי מישהו ירים את הכפפה ויתחיל לעשות את העבודה בצורה ראויה גם אם זה יותר קשה? האמת היא שבעיתונות הכתובה ראיתי כתבות כאלו. אני צריך לשים לב יותר לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפליג הלאה עם האיזוטרציה שעשתה התיקשורת יחד עם דוברת צה"ל לנושא. שמעתי איך ירדה הדוברת על אילנה דיין. הדוברת עשתה דבר פשוט; היא הסיטה את הדיון (כמו כל התיקשורת) מהעובדה שנהרגה ילדה, לשאלה על וידוא הריגה, היחסים בין המ"פ לחיילים וכו'. כל הכתבה הזאת הפכה להיות אייטם תיקשורתי בגלל וידוא ההריגה. עצם הריגת הילדה היה מלכתחילה פרט שולי. למה אתה מתכוון "להרים את הכפפה"? לחקור כיצד נהרגה הילדה? לא ולא. זהו פרט לא חשוב בשבילך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את מה שכתבת.מה שלא ראית אולי זהו נדו שיח של חרשים שניהלה דוברת צה"ל (בכעס רב) עם אילנה דיין. אילנה דיין חזרה ואמרה שנהרגה שם ילדה ; את דוברת צה"ל זה כלל לא עניין. מה שעניין אותה הוא תחקיר אילנה דיין על מערכת הייחסים בין המ"פ וחייליו ווידוא ההריגה. ההריגה עצמה? את מי זה מעניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה אתה מביא את הסיפור הזה והדיאלוג הזה? לא מכאן: לא מכאן: אז מאיפה? ואל תביא לי קישורים ל"הצופה" ול"הגדה השמאלית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי בטלויזיה דיון בנושא. נכון, לא בynet ולא בnrg . | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |